מגפת הקורונה – סיקור מיוחד באתר הידען
- הטכניון
מדובר במסיכת פנים בלתי נראית המגינה על המשתמשים מפני נגיפי קורונה, MERS, שפעת ונגיפים אחרים בדרכי הנשימה וכעת הטכנולוגיה שלה מוצעת למיסחור
- מכון ויצמן
חולים קשה, מחלימים או מחוסנים – במה נבדלים הנוגדנים לקורונה שמייצרת כל אחת מהקבוצות ומה הם המאפיינים הייחודיים של הנוגדנים שנרכשו בעקבות חיסון
- אתר המדע The Conversation
- 5 תגובות
ארגון הבריאות העולמי מגדיר אותו כעת זן שנמצא בבדיקה. זו לא הגרסה הראשונה שיש לה שושלות משנה. בסוף השנה שעברה, דווח בהרחבה על דלתא "פלוס" או AY.4.2 ואז הגיע אומיקרון
- אתר המדע The Conversation
- 5 תגובות
כך מזהירה מיקרוביולוגית רפואית, בריטית על בסיס מחקרים מקיפים מכל העולם. היא קוראת למקבלי ההחלטות שלא לקצר את הבידוד ולשחרר לסביבה אנשים שעלולים להדביק * הממצא שלה רלוונטי גם לישראל
- האוניברסיטה העברית
מחקר חדש שפורסם החודש על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית מדרג את יעילותם של חיסונים שונים למניעת קורונה
- אתר המדע The Conversation
- 5 תגובות
השגרה תחזור במוקדם או במאוחר, אבל זו תהיה שגרה חדשה מזו שהורגלנו אליה עד מארס 2020. כך עולה מסקר מתמשך של תושבי בריטניה, שבהתחלה היו אופטימיים וחשבו שהמגפה תסתיים בתוך
- אתר המדע The Conversation
- 3 תגובות
וריאנט האומיקרון מכיל מוטציות רבות בחלבון הספייק, שמקלות על החדירה של הנגיף לתאים
- אתר המדע The Conversation
- 3 תגובות
ציד אחר גרסאות דורש מאמץ מרוכז. דרום אפריקה ובריטניה היו המדינות הגדולות הראשונות שהטמיעו מאמצי מעקב גנומי ארציים עבור SARS-CoV-2 כבר באפריל 2020. המדענים בדרום אפריקה מרצפים את הנגיף וחוקרים
- ד"ר רועי צזנה
בימים האחרונים העניק ארגון הבריאות העולמי שם ייחודי לזן של נגיף הקורונה, שעבר הרבה מוטציות ועלול לעקוף חלק מההגנות * ד"ר רועי צזנה מסביר מה הסיבה לדאגה
- ד"ר רועי צזנה
אז מי צודק? המדביקים במכוון או החוששים מהדבקה בבתי הספר? מהן באמת השפעות הנגיף על ילדים? מה אנו יודעים אחרי שנה וחצי של תחלואה, ועוד חודשים ספורים של הדבקות בזן
- הטכניון
- אין תגובות
טכנולוגיה לשיפור המעקב אחר תאי מערכת החיסון היא הפרויקט הזוכה בכנס הפרויקטים השנתי של הפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון. השנה הוצגו בכנס 38 פרויקטים וחולקו פרסים לפוסטרים המצטיינים
- מכון ויצמן
באמצעות "אבולוציה במבחנה" יצרו מדעני מכון ויצמן למדע מולקולה שעשויה לשמש תרופה יעילה לקורונה
- אבי בליזובסקי
- תגובה אחת
מנכ"ל איגוד הבריאות העולמי כועס על מדינות שהחלו לחסן בטרם הובטח חיסון של לפחות עשרה אחוזים מתושבי כל מדינה, ובפרט המדינות המתפתחות * הדמוגרף פרופ' עוזי רבהון מהאוניברסיטה עברית קורא
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
המחקר, Com-Cov, בראשות אוניברסיטת אוקספורד, גייס מעל 800 משתתפים מכל רחבי בריטניה כדי לחקור את ההשפעות של מתן חיסונים שונים לאנשים בשתי המנות. נחקרו שני חיסונים: אלה שיוצרו על ידי
- שירות הידען
- 3 תגובות
מיגווקס, החברה שהוקמה לצורך מיסחור הפטנט אומרת כי בניסוי בבעלי חיים שהסתיים התקבלו תוצאות מבטיחות. ניסויים קליניים בבני אדם יחלו מיד לאחר גיוס מימון נוסף לחברה
- האוניברסיטה העברית
- אוניברסיטת תל אביב
- אין תגובות
כך עולה ממחקר של אוניברסיטת תל אביב שהסתמך על נתונים מכ-300 אלף בדיקות קורונה שבוצעו בקמפוס
- אתר המדע The Conversation
- 5 תגובות
דייוויד ווייט, פרופסור ללימודי סוציו-משפט באוניברסיטת ליברפול טוען שמה שאיפשר את הפיתוח המהיר היה הסבסוד הממשלתי שהוריד סיכון וכן העובדה שהמגיפה פגעה בכלכלה שאילץ את החברות לפעול * בנוסף, כל
- דר. אסף רוזנטל
- תגובה אחת
- ד"ר רועי צזנה
כשהנגיף המסוכן הבא ישתחרר לאוויר העולם, הוא ימצא חפיר עמוק באדיבות המדע שיאפשר להבין את פעולתו, וחומה בצורה בדמות הטכנולוגיה שתעצור אותו. דרך פעולתו של הנגיף תפוענח תוך יום אחד.
- שירות הידען
- אין תגובות
- דר. אסף רוזנטל
- אין תגובות
החורפנים בדנמרק לא לבד, בעלי חיים רבים נדבקו בנגיף הקורונה, חלקם מפתחים מחלות, אחרים משמשים רק פונדקאים. בכל מקרה הם מקיימים מאגר לנגיפי קורונה להתפתח שוב ולהיות אלימים
- ד"ר רועי צזנה
בניגוד לדעה המקובלת על חלק מהמגיבים כאן, אני לא מנסה רק להפחיד בנוגע לנגיף. ולכן, אני רוצה לסקר היום את המגמה המפתיעה ביותר בחמשת השבועות האחרונים: התחלואה בקורונה יורדת בחלקים
- אבי בליזובסקי
- תגובה אחת
- ד"ר רועי צזנה
לפני שבוע התפרסם בנייצ'ר מחקר בו תיארו החוקריםכיצד עקבו מקרוב אחר האבולוציה של הנגיף בגופו של חולה סרטן שמערכת החיסון שלו חוסלה וגילו מוטציות שמסוגלות להתמודד גם עם מספר רב
- אבי בליזובסקי
- 2 תגובות
ממצאים חדשים של ניתוח התחלואה בבני ברק עשויים להעמיק את ההבנה של ההתפשטות ולשפר את מדיניות בריאות הציבור. החוקרים מציעים לערוך מחקר דומה בבתי אבות
- ד"ר רועי צזנה
- 3 תגובות
הדיון, לטעמי, תמוה. האם לא מספיק שהחיסון מונע מרוב מכריע של המקבלים אותו ללקות במחלה קשה? אבל מכיוון שהשאלה עולה לעתים תכופות כל-כך, כדאי להתייחס אליה
- הטכניון
ב-14 בינואר השתתפו צוותים משותפים של סטודנטים מהטכניון ומקורנל טק באירוע הגמר של קורס רעיונות סמסטריאלי. באירוע זה הם הציגו את הפתרונות שפיתחו לאתגרים בריאותיים שונים
- זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
- ד"ר רועי צזנה
אנחנו חייבים להתחיל לחשוב רחוק קדימה – בסדר גודל של שנה לפחות – כדי למנוע את הסגר הרביעי, החמישי והשישי. או, אם אלו מחויבי המציאות, הרי שלפחות ניכנס אליהם מוכנים.
- ד"ר רועי צזנה
שני מחקרים חדשים – אחד מבריטניה ושני מישראל – הבהירו לאחרונה מה המשמעות הקטלנית של אותו עומס עבור החולים, במיוחד חולי קוביד-19
- אבי בליזובסקי
- תגובה אחת
כך הודיעה החברה היום לאחר מחקרי מעבדה שכללו דגימות נסיוב של מתחסנים * מודרנה תערוך שינויים בחיסון כך שיגן גם על נדבקים בווריאנטים החדשים
- ד״ר נועם חי
- 5 תגובות
במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי לפיזיקאים, חוקרים מאירופה חושפים כיצד ענן השיעול מתפשט בחלל סגור בתנאים ריאליים והממצאים מפתיעים
- ד"ר רועי צזנה
בימים האחרונים יש סערה גדולה לגבי ועדת הלסינקי, מה שקבעה או לא-קבעה, ומה המשמעות עבור החיסון. אז בואו נפרק את הנושא, כדי להבין מה משרד הבריאות באמת עשה לא-בסדר, ומה
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
ד"ר בורלא יקבל את התואר על הישגו יוצא הדופן בהובלת פיתוח החיסון החדשני כנגד SARS-CoV-2, הנגיף המחולל את מגפת הקורונה. החיסון המסייע בהיחלצות ממשבר הקורונה צפוי להוות מופת לפיתוח מגוון
- אוניברסיטת אריאל
- 6 תגובות
כך מציע ד"ר דן אופיר מהמחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת אריאל במאמר המהפכה והשינויים בסביבת העבודה בעקבות המגיפה בהתאם לאמרה: "הכורח - אבי כל המצאה"
- זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
בעקבות הקורונה, נגזר עלינו להתמודד עם אתגרים חדשים שלהם הייתה השפעה רבה על האדם ועל הסביבה: במקום מפגשים אישיים, עברנו למפגשים בזום ובפלטפורומות אחרות ברשת, טיילנו בארץ ונמנענו ממפגשים חברתיים
- שירות הידען
- אין תגובות
- אבי בליזובסקי
- 2 תגובות
"על אף השיבושים שנגיף הקורונה יוצר בכל תחומי החיים – נראה שבתחום חקר הנגיף חלה התקדמות מהירה מאוד, כפי שלא היה עד כה עם אף נגיף אחר" נאמר במאמר סיכום
- הטכניון
- אין תגובות
- אתר המדע The Conversation
- 2 תגובות
הופעתה של גרסה חדשה של נגיף הקורונה עוררה עניין מחודש בחלק של הנגיף המכונה חלבון הספייק. מומחה לוירולוגיה מסביר מהו חלבון הספייק (הקוצים) ומה ההשפעה לשינויים בו על החיסונים
- אתר המדע The Conversation
- תגובה אחת
הגרסה נושאת 14 מוטציות מגדירות, שבע מתוכם בחלבון הספייק- החלבון המתווך את כניסת הנגיף לתאים אנושיים. זהו מספר גדול יחסית של שינויים בהשוואה לגרסאות הרבות של הוירוס ברחבי העולם
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
מודרנה דיווחה ביום שישי על קבלת אישור FDA לחיסון ל-COVID-19 של החברה בארה"ב, דבר שיגרור אחריו גם אישור לחיסון בישראל כפי שקרה עם החיסון של פייזר בשבוע שעבר
- ד"ר רועי צזנה
לחיסון ה- mRNA אין שום השפעה על הקוד הגנטי, הוא לא מכיל חומרים ביולוגיים, לא גורם לעיקור, כל טכנולוגיה היתה פעם חדשה, והפינות שעוגלו עבור זירוז החיסון לא היו בתחום
- הטכניון
פרופ' אהרן צ'חנובר הרצה על הסוגיה הבוערת, בעיקר הוא מתריע על הסכנה בהתנגדות לחיסונים (וידאו)
- אוניברסיטת תל אביב
- אין תגובות
"יש כל כך הרבה ספקולציות לגבי הנגיף הזה והנזק שהוא מחולל, ואנחנו הראנו שלפחות במערכת השמע – כרגע לא נצפה נזק" מסבירה פרופ' קרן אברהם מאוניברסיטת תל אביב השותפה למחקר
- אוניברסיטת תל אביב
חוקרים מאוניברסיטת תל אביב הוכיחו שניתן לקטול את נגיף הקורונה ביעילות, במהירות ובעלות נמוכה – באמצעות דיודות פולטות אור (LED) בתחום העל-סגול (UV)
- נעם לויתן
- תגובה אחת
ביום שישי אישר מנהל המזון והתרופות של ארצות הברית את החיסון לשימוש חירום בקרב בני 16 ומעלה. כעת צפוי שמשרד הבריאות יאשר את החיסון לשימוש חירום גם בישראל
- אבי בליזובסקי
- 4 תגובות
מודרנה מדווחת על עדכון להסכם עם משרד הבריאות של ישראל לאספקת חיסוני mRNA נוספים