DNA

רוזלינד פרנקלין בשהותה בצרפת. צילום: מתוך ויקיפדיה

רוזלינד פרנקלין – המדענית שהתהילה נגזלה ממנה

  • 5 תגובות
תצלום 51. מתוך ויקיפדיה.

לפענח את ספר החיים

  • 4 תגובות
מערכת פוטוסינתטית מלאכותית הכוללת מולקולות דנ"א המשולבות יחד עם חומר צבע סטנדרטי. איור: אוניברסיטת קאלמרס בשבדיה

אנטנות של דנ"א לקליטת אנרגיה סולארית

  • תגובה אחת
מפתחות ביומטריים. איור shutterstock

‫הממשלה רוצה את הדנ"א שלך / ארין מרפי‬

  • אין תגובות
התיקון יעיל יותר כשהכרומוזום התורם את המקטע החלופי קרוב יותר לכרומוזום הפגום. איור הממחיש את ממצאי המחקר, באדיבות פרופ' קופייק

הקשר בין מיקום לסרטן

  • אין תגובות
מחסום הדם-מוח. צילום: Ben Brahim Mohammed via Wikimedia Commons

פעילות המוח פוגעת בדנ"א?

  • 8 תגובות

תכנון תבוני-גרסת המילניום:בקרוב נוכל לתכנן יצורים חיים בעלי תכונות מוגדרות מראש

  • 3 תגובות
תקריב של ההתקן הנייד להפקת DNA אנושי [באדיבות אוניברסיטת וושינגטון]

התקן חדש למיצוי מידי של דנ"א אנושי

  • 3 תגובות
שתי התצורות השונות של דנ"א – הצורה הרגילה, B, והצורה הפגומה, Z.

חישובים חדשים פותרים בעיה עתיקת-יומין אודות הדנ"א

  • 5 תגובות
עטיפת ספר "המיתוס של ה-DNA זבל

הסתיים פרויקט ENCODE ומסקנתו: למה שקראנו DNA זבל יש תפקיד חשוב ברגולציה של גנים

  • תגובה אחת
האיור מראה גדיל דנ"א בעל בסיסים נוקליאוטידים (A, T, G ו- C) הנע מטה דרך נקבובית ברוחב מולקולה המכונה "ננו-נקבובית". הסימול X מסמן את מיקומו של הבסיס החסר העלול להוביל להתפרצות מחלה. באמצעות חיבור מולקולה כימית טבעתית המכילה בתוכה יון של נתרן לאתר הניזוק ניתן להאט את תנועת הדנ"א דרך ננו-הנקבובית כך שניתן לאתר את נקודת הפגימה. [באדיבות מחלקת השיווק והתקשורת של אוניברסיטת יוטה].

ננו-נקבובית לזיהוי נזקים בדנ"א

  • תגובה אחת
דגם של מולקולת DNA במוזיאון המדע בברצלונה. צילום: אבי בליזובסקי

הכל ארוז

  • אין תגובות
למעלה, מימין: ד"ר גליה אוברקוביץ ולידיה ורביוב; למטה, מימין: מריה מריאנוביץ, פרופ' איתן גרוס וד"ר יהודית זלצמן. במקום הנכון

צו הרחקה

  • אין תגובות
ד"ר ענת כהן-דיג, מנכ"לית קומפיוגן

קומפיוג'ן וקרן הון סיכון של מרק סרונו מקימות יחד את נביעה ג'נומיקס Neviah Genomics) ) חברה חדשה לגילוי ולפיתוח סמנים דיאגנוסטיים

  • אין תגובות
פרופ' רוני זגר, מכון ויצמן

מרוץ שליחים

  • 2 תגובות
הקשר בין פעילות גנים לבין מספר אתרי הקישור של חלבוני בקרה הקיימים באזור הבקרה של הגן. גוונים של אדום וירוק מראים את רמת פעילות הגנים (אדום מסמן רמת פעילות גבוהה). הגרף האפור מראה את הרמה המרבית אליה מגיעה הפעילות של כל סוג של חלבון בקרה. איור: ערן סגל, מכון ויצמן

מדעני מכון ויצמן פיתחו שיטה שמאפשרת לבצע עשרות אלפי שינויים מכוונים בדי-אן-אי של תאים חיים ולמדוד את השפעתם

  • 8 תגובות
מולקולת TNA. מועמדת כחלופה ל-RNA בחיים הקדם תאיים

בני דודים מוזרים: חלופות מולקולריות ל- DNA ו-RNA מעניקות תובנה חדשה באשר למוצא החיים

  • 15 תגובות
עמק המוות בנוואדה, המקום בו נמצאו החיידקים המגנטיים. Credit: Dennis Bazylinski and Christopher Lefèvreעמק המוות בנוואדה, המקום בו נמצאו החיידקים המגנטיים. Credit: Dennis Bazylinski and Christopher Lefèvre

שימוש בחיידקים לתחומי הננוטק והביוטק

  • תגובה אחת
פרופ' יוסי גרינבאום. צילום: האוניברסיטה העברית

חוקרים מהאוניברסיטה העברית גילו כי למיקום הגנים בגרעין התא יש חשיבות במניעת מחלות

  • תגובה אחת
תמונת מסך של FOLDIT

כשהגיימרים ניצחו את המדענים… במדע

  • 10 תגובות
Caulobacter crescentus. מתוך ויקיפדיה

רק 12% מהחומר הגנטי בחיידקים חיוניים לחיים

  • 3 תגובות
הדמייה תלת ממדית של מולקולת האדנין. מתוך ויקיפדיה

מידע חדש בנוגע לחומר הגנטי אדנין

  • 6 תגובות
מטאוריטים מכילים כמות גדולה של בסיסים המשמשים כאבני הבניין של DMA.איור אמן NASA's Goddard Space Flight Center/Chris Smith

אבני בניין של דנ"א יכולים להיווצר בחלל

  • 5 תגובות
ננו צינורית פחמן ועליה מגולגלת מולקולת DNA. איור: NIST

השלב הראשון לפיתוח חוט קוונטי

  • אין תגובות
מחקר של פרופ' בת-שבע כרם ותלמידת המחקר שלה עוזרי-גלאי שגילו את הבסיס המולקולרי לשברים בדנ"א במהלך התפתחות גידולים סרטניים. איור: האוניברסיטה העברית

פריצת דרך: חוקרות מהאוניברסיטה העברית גילו את הבסיס המולקולרי לשברים בדנ"א בסרטן

  • 3 תגובות
פרופ' בת שבע כרם, האוניברסיטה העברית

חוקרים מהאוניברסיטה העברית גילו כיצד למנוע שבירה של דנ"א בתאי סרטן

  • 3 תגובות
תחנת בסיס סלולארית שרופה בשכונת חליסה, חיפה. מתוך ויקיפדיה

"אין ודאות לקיומו של סיכון משמעותי למשתמשי הטלפון הסלולארי"

  • 10 תגובות
אילוסטרציה של הסריג הגבישי שנוצר על ידי Sung Yong Park. איור: Adolf Lachman

מבנה מורכב של חלקיקי זהב, דנ"א ונגיפים

  • 4 תגובות
חומצות אמינו בחלל. איור: נאס"א

האם אסימטריה של מולקולות ביולוגיות בטבע מקורה בחלל?

  • 24 תגובות
נוגדנים חד שבטיים לסרטן

חוקרים מאוניברסיטת ת"א פיתחו שיטה לגלות אילו חלבונים עוברים מתא לתא בתקשורת הבין תאית

  • אין תגובות
צמח שנאכל על ידי זחל (למעלה) והגרסה המהונדסת שהרגה את הזחל (למטה). מתוך ויקיפדיה

הנדסה גנטית מעשה ידי הטבע

  • 4 תגובות
מימין: ד"ר אולג רייטסקין, ד"ר אייל קמחי, פרופ' יוסף שפרלינג ופרופ' רות שפרלינג.

בקרת איכות העתקה

  • אין תגובות
מולקולות DNA מזדחלות דרך חרירים ננומטריים. איור: המעבדות הלאומיות סנדיה

ננו-חרירים חדשים לסיוע בהרצפת דנ"א

  • 4 תגובות
וירוס מרבורג. העתקים של החומר הגנטי שלו התגלו ביונקים

גנים "מאובנים" של וירוסים התגלו במקום בלתי צפוי – בגנום של בעלי חוליות

  • 14 תגובות

מהפכה בטכנולוגית מידע בהשראת הדנ"א

  • 2 תגובות
חלק מטרנזיסטור ה-DNA של יבמ בסימולציה במחשב-על Blue Gene של יבמ

יבמ תפתח עבור חברת התרופות רוש מערכת זיהוי גנטי באמצעות העברת DNA דרך שבב סיליקון

  • 6 תגובות
טנסגריטי שנבנה במוטות ורצועות

ננו-התקנים הנעים ומשנים את צורתם לפי דרישה

  • תגובה אחת
צברים של ארבע מולקולות p53 על אתרי מטרה מהסוג הצמוד (משמאל) ומהסוג המופרד (מימין). די-אן-איי צבוע בכחול, זוגות p53 בצבעי תכלת וירוק, יוני אבץ בסגול

הרביעייה הסודית

  • 2 תגובות
אלמוג החיים של דרווין על פי גוגרטן וגופנא: שושלות היצורים החיים היום (בשחור) נובעות כולן מאב קדום אחד (חץ שחור). אבל האב הקדום הזה לא חי לבדו. סביבו חיו מינים רבים אחרים שנכחדו (קווים אפורים). ואולם, העברת גנים רוחבית (חץ אדום) אפשרה לגנים שלהם לשרוד והגיעה עד ימינו. משמעות הדבר היא שלמנגנונים תאיים שונים בגופנו, כמו למשל הריבוזומים והאנזימים המייצרים ATP, יש אבות קדומים שונים ונכחדים, שלא חיו באותם מקומות ובאותם זמנים כמו האב הקדמון המשותף לנו ולכל עולם החי.

אתה יכול להעביר לי את הגן הזה בבקשה?

  • אין תגובות
פרופ' רוני זגר, מכון ויצמן

מקטעי חלבון ישמשו לעיכוב חלבונים המעודדים התפתחות סרטן

  • תגובה אחת
מיפוי תהליך התרגום של DNA לחלבונים באמצעות RNA

פוצח קוד השחבור

  • 9 תגובות
מדען פורנזי בצבא ארה"ב מטפל בעדויות במעבדה למיצוי DNA

הדנ"א של החופש

  • 5 תגובות
טיפול בגנים של חיידקים באמצעות לייזר. צילום: אוניברסיטת MIT

החיידק המלאכותי הראשון – וכל היתר שיבואו אחריו

  • 24 תגובות
חיידק m-mycoides מסונתז ממעבדתו של קרייג ונטר. צילום: אוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו

ביולוגיה סינתטית: ונטר והגנום הסינתטי 2007 – 2010

  • 8 תגובות
קרייג ונטר. מתוך ויקיפדיה

מי צריך חיים אחרים? היזהרו במולקולות המשתכפלות במעבדה – שמהן תצא תורה

  • 112 תגובות
החיידק המסונתז M. mycoides JCVI-syn1 של מכון קרייג ונטר. צילום במיקרוסקופ אלקטרונים אוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו

מדענים פיתחו תא חיידק מגנום סינתטי

  • 33 תגובות
נשיא אוניברסיטת ת"א, פרופ' יוסף קלפטר

חוקי התנועה השונים של מולקולות בתוך התא

  • תגובה אחת
דרוזופילה מלנוגסטר - אמור מעתה: סופופורה מלנוגסטר. צילום: André Karwath aka

הצעה לארגון מחדש של הסוג זבוב הפירות – דרוזופילה עשוי להוציא ממנו את החבר המפורסם ביותר

  • 2 תגובות
פרופ' פיטר גוגרטן, צילום: University of Connecticut photo by Daniel Buttrey

זה כאילו הצוואר הארוך של הג'ירפה עובר לברווז -העברה רוחבית של גנים

  • 17 תגובות
מתגים גנטיים. איור: אוניברסיטת מנצ'סטר

חיווט מחדש של מתגים גנטיים

  • 3 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש