רועי צזנה

נתחיל בהרגעה: האומיקרון *אינו* גורם לטרשת נפוצה. אבל מחקר חדש ומקיף מגלה שווירוס אחר – דווקא כן. ויש לכך השלכות גם על ההתמודדות עם הקורונה. ולא, זה לא קליקבייט (למרות שהוא ממש מוצלח).

בימים האחרונים העניק ארגון הבריאות העולמי שם ייחודי לזן של נגיף הקורונה, שעבר הרבה מוטציות ועלול לעקוף חלק מההגנות * ד"ר רועי צזנה מסביר מה הסיבה לדאגה

החולים בזן הדלתא מפיקים פי אלף וירוסים יותר מאשר חולים בזנים קודמים של הקורונה, מדובר באחד הנגיפים המידבקים ביותר. השאלות הפתוחות לגביו רבות, ובהן מה שיעור התמותה ממנו, ומה האסטרטגיה הנדרשת כדי להביס אותו

במאמר הנוכחי אני רוצה לעבור על הדרך בה פותחו החיסונים של פייזר ומודרנה, כיצד זכו לאישור החירום, ומה המשמעות בסופו של דבר על רמת הבטיחות והיעילות שלהם. כדי לעשות זאת נעבור על כל שלב בתהליך טיפוסי של פיתוח ואישור חיסונים, ונראה איך הוא התנהל בשנה האחרונה

הדיון, לטעמי, תמוה. האם לא מספיק שהחיסון מונע מרוב מכריע של המקבלים אותו ללקות במחלה קשה? אבל מכיוון שהשאלה עולה לעתים תכופות כל-כך, כדאי להתייחס אליה

כתוצאה מההגבלות כגון ריחוק חברתי, הוגבלה לא רק תפוצת הקורונה אלא גם זו של השפעת. האם העדר מגפת שפעת בשני חצאי כדור הארץ תגרום לכך שלא נדע לאיזה זן להתכונן בחורף הבא?