דוקטור יואה בערב הסעודית – מסלול אבחון וטיפול בשלבים עד להשתלטות מוחלטת על תהליך הרפואי
בערב הסעודית נפתחה בחודש האחרון מרפאה בה חולים מקבלים אבחון מצד בינה מלאכותית. המטרה הסופית? להחליף לגמרי את הרופא האנושי.
אבל לפחות בינתיים, הם עושים את זה בשלבים.
המפגש הראשון של המבקרים במרפאה עם 'הצוות הרפואי' הוא מול הטאבלט שבמקום. הם יכולים לראות על המסך את "דוקטור יואה" – אווטאר ממוחשב שמציג את עצמו, מקשיב לדבריהם ושואל שאלות הבהרה ומבקש מידע נוסף במידת הצורך. הוא יכול גם לקבל תמונות ונתונים נוספים, בסיוע של עוזרים אנושיים. הוא מחובר לכלים האחרים במרפאה, כמו הסטטוסקופ והלרינגוסקופ, ויכול לשאוב מהם בקלות את הנתונים, אחרי שהסייעים האנושיים מיקמו אותם בצורה הנכונה על גוף המטופל.
לאחר שדוקטור יואה למד להכיר את המטופל, והבין מדוע הוא הגיע למרפאה, הוא מספק תכנית טיפולית מקיפה. אלא שלפני שהמטופל זוכה לראות אותה, האבחון וההמלצות עוברים בדיקה מצד רופא אנושי. אם הרופא לא מרוצה מאבחנות הבינה המלאכותית, החולה יעבור לראות אותו אישית. כך גם במצבי חירום או במקרים מורכבים-מלכתחילה, שהבינה המלאכותית מתקשה יותר להתמודד איתם. לפחות בינתיים.
נשמע טוב מדיי? כרגיל, צריך להסתכל בפרטים הקטנים. נכון להיום, דוקטור יואה מסוגל לספק ייעוץ רק אודות שלושים מחלות בערך, רובן ככולן מחלות נשימתיות כמו אסטמה, שפעת ואחרות. החברה הסינית שמאחורי דוקטור יואה – Synyi AI – מתכננת כבר להרחיב את היכולות שלו גם למחלות עור ובדרכי העיכול. אבל כמו שאפשר להבין, הוא עדיין לא שם.
עד כמה דוקטור יואה מדויק? לפני שניתן תשובה, כדאי להבהיר שרופאים אנושיים אינם חפים מטעויות בעצמם. הרופא האנושי הממוצע שוגה באבחנותיו בערך ב- 15 אחוזים מהפעמים. טעויות במתן תרופות מתרחשות בבתי-החולים בשיעור שיכול להגיע ל- 25 אחוזים. ומה עם דוקטור יואה? ובכן, לפי החברה הוא מגיע לשיעור טעות של 0.3 אחוזים. זה אחוז טעות נמוך כל כך שהוא צריך לגרום לנו לחשוד, ומבהיר שצריך להיזהר ממבדקים של חברות פרטיות שאינם מבוקרים היטב. ועדיין, אם דוקטור יואה מוגבל רק לשלושים מחלות, ייתכן שיש דברים בגו.
מה אפשר ללמוד מהמרפאה האוטונומית החדשה?
קודם כל, היא מראה לנו שוב את חשיבותו של הכורח בחדשנות. המרפאה האוטונומית לא נפתחה במדינות מפותחות, עשירות ומבוקרות-היטב, כמו ארצות-הברית, צרפת או קנדה. היא הופיעה לראשונה בסין ובערב הסעודית – מדינות שמרגישות מחויבות להדגיש ולהדגים את החדשנות והנועזות שלהן. מי שרוצה להתקדם במירוץ החדשנות, צריך להעז, וקשה לגייס תעוזה שכזו אלא אם אתה מרגיש מאוים.
שנית, המרפאה הזו מראה לנו איך יכולה להשתנות עבודת הרופא – ועבודות רבות אחרות – כבר בעתיד הקרוב. הבינה המלאכותית תעשה את עיקר העבודה, ולצידה יעבדו שני סוגי אנשים.
הסוג הראשון שיעבוד במרפאה האוטונומית יהיה הסייעים. הם אלו שיחברו את החיישנים לגוף המטופל, ירגיעו אותו, יחבקו אותו אם יש צורך, וילוו אותו לאורך הטיפול אם הם יראו שהוא מתקשה. רמת המיומנות הרפואית שלהם תהיה נמוכה יחסית, מכיוון שהם בעיקר צריכים לדעת איך לטפל בסטטוסקופ, לרינגוסקופ, מכונת רנטגן ועוד. אבל הם יצטרכו לפתח מיומנויות רכות – יחסים בינאישיים, אמפתיה, שכנוע ועוד – מכיוון שהם יעבדו בצמוד למטופלים.
הסוג השני של העובדים במרפאה האוטונומית יהיו הרופאים עצמם. כנראה שלא יהיה יותר מרופא-או-שניים בכל מרפאה, ותפקידם יהיה לעבור על החלטות הבינה המלאכותית ולאשר או לתקן אותן, ומדי פעם גם לראות את המטופלים האנושיים עם המקרים המורכבים יותר. אותם רופאים יידרשו לרמת מיומנות רפואית גבוהה מאד ויצטרכו לדעת איך להתמודד עם עומס גדול – מכיוון שלפעמים הם יצטרכו לעבור על מאות סיכומי-מקרה ביום. וכמובן, הם יצטרכו להבין איך לדבר עם הבינה המלאכותית, איך היא מקבלת החלטות, ומה סוג הטעויות הנפוץ יותר שלה.
אפשר להרחיב את האבחנה הזו לעוד שפע של מקצועות. רוצים ייעוץ ביטוחי? תקבלו אותו מהבינה המלאכותית, אבל יהיו גם 'מסבירים' שתפקידם המרכזי יהיה לתווך ביניכם לבין הבינה המלאכותית ועדיין לגרום לכם להרגיש שאתם מקבלים יחס אישי וחם. ויהיו מומחי הביטוח שיוודאו שהבינה המלאכותית אינה טועה באופן מופגן. מורים? אותו הדבר. פסיכולוגים? גם כן. וכן הלאה וכן הלאה.
והלקח השלישי מהמרפאה האוטונומית? בניגוד לרואי השחורות, תהיה הרבה עבודה להרבה אנשים בעתיד.
למה? מכיוון שהמרפאות ילכו בדרכם של מרכזי הבאולינג. בראשית ימיהם, מרכזי הבאולינג היו יקרים במיוחד לתפעול מכיוון שהיו צריכים להעסיק אנשים שיסדרו מחדש את הפינים שנפלו. ברגע שאותם אנשים הוחלפו במכונות, עלות התפעול ירדה דרמטית – ומרכזי באולינג חדשים הגיחו כפטריות אחרי הגשם בכל מקום, וסיפקו עבודה להרבה נותני שירותים, טכנאי מיזוג אוויר וחשמל ועוד.
ברגע שמרפאות כאלו יהיו זולות מספיק לתפעול, ייפתחו סניפים אוטונומיים בכל שכונה. הם עשויים אפילו להיות בגודל של חדר בסך הכל. בכל אחד מהם אפשר יהיה למצוא לפחות עובד אחד מהסוג הראשון, ואולי רופא אנושי – או לפחות חיבור מרחוק לרופא שכזה. תרצו ייעוץ או טיפול רפואי? תצטרכו ללכת רק כמה דקות בשכונה כדי לקבל אותו באופן אישי. הכי אישי שאפשר. יהיו אנשים שיגיעו למרפאות האלו יותר בשביל היחס האישי מאשר בשביל הייעוץ הרפואי.
זה מה שיקרה, כנראה, בעשור הקרוב.
אבל מה אחריו? מה יקרה כאשר הבינה המלאכותית תהיה מוצלחת יותר מבני-האדם במתן ייעוץ רפואי? כלומר, כשלא יהיה עוד צורך ברופא האנושי? אני מאמין שגם אז נצטרך את העובד מהסוג הראשון – החם, הנחמד, המתחשב – שיתווך בין בני-האדם החולים והתשושים, לבין הבינה המלאכותית. במיוחד כשאנו ברגעי המצוקה והמשבר שלנו, אנו זקוקים לאנשים כאלו שיתמכו בנו ויעזרו לנו. וגם את הרופא האנושי נשאיר לעוד כמה שנים, לפחות עד שתתקבע ההבנה החברתית והתרבותית, שעדיף לסמוך על בינה מלאכותית מאשר על בן-אדם.
נילס בוהר כבר קבע ש- "קשה לספק תחזיות, במיוחד לגבי העתיד". קשה במיוחד לעשות זאת כיום, כאשר כל שנה משנה את הבנתנו לגבי יכולות הבינה המלאכותית. ובכל זאת, מסתמן שלפחות בעשור הקרוב, מקצועות התמיכה והשירות האישיים בטוחים-יחסית, ולצידם גם המקצועות שדורשים מומחיות ברמה גבוהה, כמו תואר דוקטור. ועדיין, גם האנשים בתחומים האלו יצטרכו לרכוש מיומנויות חדשות כדי להתאים את עצמם לסביבה המשתנה.
עוד בנושא באתר הידען:
