סיקור מקיף

ננוטכנולוגיה

חוקרים מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס גילו תכונות מגנטיות נסתרות בחומר אלקטרוני רב-שכבתי על ידי ניתוח נויטרונים מקוטבים בעזרת רשתות עצביות

שימוש בבינה מלאכותית לשם חשיפת מגנטיות

דר. משה נחמני 20 במאי 2022 אין תגובות

צוות חוקרים מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) מנצלים בינה מלאכותית על מנת להאיץ את הגילוי של תופעה מסקרנת בחומרים מיוחדים, גילוי שיוכל להוביל לפיתוחם של

מערכת מניעת וירוסים. איור: תורטק ננו סיבים

חיסון לקורונה דרך העור

שירות הידען 11 בספטמבר 2021 אין תגובות

כנס "ננו טק-ישראל 2021", שיתקיים בין התאריכים 4-6 באוקטובר בבנייני האומה בירושלים, יציג פיתוחים למלחמה בנגיף הקורונה, בין היתר חיסון דרך העור, אשר ניסויים הראו

פרופ' בינה קליסקי. צילום: אוניברסיטת בר אילן

תצפית בבר-אילן הניבה תוצאות מפתיעות בתחום של מוליכות חומרים

אבי בליזובסקי 23 ביולי 2021 אין תגובות

ניסוי שנערך במחלקה לפיזיקה בבר-אילן, בקבוצת המחקר של פרופ' בינה קליסקי, באמצעות חיישן ייחודי המפותח על ידי החוקרים, תיעד תופעה השוברת מוסכמות בתחום של מעבר חומר ממוליך למבודד. התצפית במכשור הרגיש הראתה שאם מסתכלים מקרוב מאוד, מגלים שחוק שנחשב אוניברסלי מפסיק להתקיים

עדשות מגע. צילום: shutterstock

מטא-עדשות: טכנולוגיה שתשנה את העולם

ד"ר רועי צזנה 2 בספטמבר 2020 2 תגובות

בשנים האחרונות החלו לצוץ אלטרנטיבות לעדשות הזכוכית, שיש להן פוטנציאל ממשי להגיע לציבור הרחב. האלטרנטיבות האלו מכונות מטא-עדשות (metalenses), והן עוד ישנו את העולם

פרופ' הדר שטיינברג, מרכז הננו באוניברסיטה העברית. צילום: יואב דודקביץ'

חוקרים מהאוניברסיטה העברית הצליחו לפתח טרנזיסטור המורכב מאטום בודד – הכי קטן ויציב ביותר

אבי בליזובסקי 22 ביולי 2020 5 תגובות

חוקרים ישראלים הצליחו לייצר טרנזיסטור שבסיסו אטום אחד, בהתקן חשמלי בן שני ננומטרים בלבד. פרופ' הדר שטיינברג, ממובילי המחקר: "בהתקן שלנו, מדובר בטרנזיסטור הבנוי אטום

פרופ' מיצ'ו קאקו, פיזיקאי וסופר, חוזה את האינטרנט של המוח. צילום: אבי בליזובסקי

האינטרנט של המוח

אבי בליזובסקי 1 בינואר 2020 5 תגובות

פרופ' מיצ'ו קאקו, פיזיקאי וסופר, חוזה את הגלים הבאים של הטכנולוגיה, שיואצו כשחוק מור יתמוטט – בעתיד הקרוב התבונה המלאכותית והננוטכנולוגיה ישנו את חיינו, ובעתיד

קעקוע שהוא גם חיישן

הטכניון 12 במרץ 2019 תגובה אחת

חוקרים מהטכניון פיתחו מערכת חישה חדשנית מבוססת דיו. אחד היישומים הפוטנציאליים הוא קעקוע-ניטור שיעקוב אחר משתנים פיזיולוגיים של האדם

ננו-חלקיקים המסוגלים להעביר באופן ממוקד תרופות לתאי גזע סרטניים (צהוב), אותם תאים נדירים בתוך הגידול (כחול) המאפשרים לגידול לחזור או להתפשט. [באדיבות: Dipanjan Pan]

ננו-חלקיקים נושאי תרופות למאבק בתאי סרטן

דר. משה נחמני 30 בנובמבר 2017 תגובה אחת

בתוך החלקיקים מצויה התרופה ניקלוזאמיד, תרופה הניטלת בדרך כלל לשם טיפול בזיהומים, אולם בתחום המאבק בתאי גזע סרטניים היא מצליחה לחסום מסלולים של ביטוי גנים

תאים יכולים לקלוט לתוכם ננו-חלקיקים פולימריים הכולאים בתוכם נקודות קוונטיות המצופות בפולימר פוספוליפידי ופפטידים חודרי תאים. [באדיבות Kazuhiko Ishihara, Weixin Chen, Yihua Liu, Yuriko Tsukamoto and Yuuki Inoue]

דימות הדופנות הפנימיות של תאים

דר. משה נחמני 29 בדצמבר 2016 תגובה אחת

חוקרים ממשיכים לחשוף דרכים חדשות לשפר את היעילות של ננו-חלקיקים בתור כלים ביו-רפואיים. ננו-חלקיקים הם חלקיקים הקטנים מגודל של 100 ננומטרים. לרוב הם מתקבלים מתוך

הרצאתו של פרופ' ריצ'ארד פיינמן, "יש הרבה מקום שם למטה", מקודדת על "כונן קשיח" ננומטרי. צילום: אוניברסיטת דלפט

הכונן הקשיח הקטן ביותר בעולם

דר. משה נחמני 21 ביולי 2016 4 תגובות

החוקרים ערכו מחווה לריצ'ארד פיינמן שאמר בשנות החמישים כי אם נוכל ליצור מערכת שתאפשר לנו לארגן אטומים פרטניים בתבנית מסודרת מאוד, ניתן יהיה לאחסן יחידת

אילוסטרציה של הצומת המולקולרי מבוסס-DNA שבו השתמשו החוקרים ליצור דיודה, היכולה לשמש כרכיב אלקטרוני במעגלים חשמליים ננומטרים בעתיד.

חוקרים יצרו דיודה שגודלה מולקולה אחת

אוניברסיטת בן גוריון 11 באפריל 2016 3 תגובות

מדובר ברכיב אלקטרוני המוליך זרם חשמלי בכיוון אחד אבל מונע מעבר זרם בכיוון השני. הדיודה היא רכיב מרכזי בהתקנים אלקטרוניים המוכרים לכולנו משימוש יומיומי כגון:

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן