מעגלים חשמליים מפחמן מתכתי לשם פיתוח טרנזיסטורים מהירים ויעילים יותר
טרנזיסטורים המבוססים על פחמן ולא על סיליקון יוכלו להאיץ את מהירות המחשוב ולצמצם את צריכת האנרגיה של מכשירים כגון מחשבים, טלפונים ניידים ודומיהם
טרנזיסטורים המבוססים על פחמן ולא על סיליקון יוכלו להאיץ את מהירות המחשוב ולצמצם את צריכת האנרגיה של מכשירים כגון מחשבים, טלפונים ניידים ודומיהם
בשנים האחרונות החלו לצוץ אלטרנטיבות לעדשות הזכוכית, שיש להן פוטנציאל ממשי להגיע לציבור הרחב. האלטרנטיבות האלו מכונות מטא-עדשות (metalenses), והן עוד ישנו את העולם
צוות מחקר מאוניברסיטת UCLA הדגים כיצד ניתן להכין צבע לבן במיוחד המחזיר כ-98% מהחום המגיע מהשמש
חוקרים ישראלים הצליחו לייצר טרנזיסטור שבסיסו אטום אחד, בהתקן חשמלי בן שני ננומטרים בלבד. פרופ' הדר שטיינברג, ממובילי המחקר: "בהתקן שלנו, מדובר בטרנזיסטור הבנוי אטום
תהליך ידידותי לסביבה טומן בחובו הבטחה לייצור של גרפן טהור בכמויות גדולות בעזרת שימוש בפסולת מזון, פלסטיק וחומרים אחרים
פרופ' מיצ'ו קאקו, פיזיקאי וסופר, חוזה את הגלים הבאים של הטכנולוגיה, שיואצו כשחוק מור יתמוטט – בעתיד הקרוב התבונה המלאכותית והננוטכנולוגיה ישנו את חיינו, ובעתיד
מדענים הצליחו לפתח שיטה קלה יותר לייצור המוני של גלאי זיעה מדויקים מאוד המסוגלים לזהות מגוון של תרכובות הנמצאות בריכוזים נמוכים, תרכובות הקשורות למצבים רפואיים
הגישה הוכחה כיעילה בעכברי מודל – הן כטיפול מונע והן כתרופה למלנומה פעילה * פרופ' רונית סצ'י-פאינרו, מובילת המחקר: "אנו סבורים שהשיטה שפיתחנו עשויה להתאים
חוקרים מהפקולטה להנדסה כימית ע"ש וולפסון בטכניון מציגים את הפוטנציאל העצום הטמון בשילוב בין שני התחומים בשירות הרפואה חוקרים בטכניון מציגים את הפוטנציאל העצום הטמון
ננוטכנולוגיה של דנ"א עושה שימוש במולקולות דנ"א בתור אבני בניין הניתנים לתכנות לשם יצירת מבנים תוך קבלת בקרה גבוהה
חוקרים הצליחו לפתח שיטה חדשה לטיפול בגדילה מחדש של סחוס
באמצעות תכנון מערך של אלקטרודות בעלות מבנה ננומטרי עם תכונות פני שטח ייחודיות. המפגש בין המים לאלקטרודה יוצר חומר ניקוי בסביבה מימית ייחודית. השילוב ביניהם
חוקרים מהטכניון פיתחו מערכת חישה חדשנית מבוססת דיו. אחד היישומים הפוטנציאליים הוא קעקוע-ניטור שיעקוב אחר משתנים פיזיולוגיים של האדם
קבוצת המחקר בראשותו של פרופ' ליאור קליין ראש המחלקה לפיסיקה ומהמכון לננו טכנולוגיה באוניברסיטת בר- אילן הדגימו לראשונה אפשרות של שימוש ב"זרמי ספין" לצורך כתיבה
טכנולוגיה שפותחה בטכניון צפויה להגדיל משמעותית את תנובתם של גידולים חקלאיים. זאת באמצעות פלטפורמות הסעה ננומטריות ששימשו עד כה לצרכים רפואיים
בתוך החלקיקים מצויה התרופה ניקלוזאמיד, תרופה הניטלת בדרך כלל לשם טיפול בזיהומים, אולם בתחום המאבק בתאי גזע סרטניים היא מצליחה לחסום מסלולים של ביטוי גנים
חוקרים ממשיכים לחשוף דרכים חדשות לשפר את היעילות של ננו-חלקיקים בתור כלים ביו-רפואיים. ננו-חלקיקים הם חלקיקים הקטנים מגודל של 100 ננומטרים. לרוב הם מתקבלים מתוך
בראיון לאתר הידען בשנת 2003, אמר פרס בשבחי הננוטכנולוגיה: "ירדנו קומה נוספת במרתף הבריאה". יזם והקים פרויקטים בתחום החינוך המדעי
החוקרים ערכו מחווה לריצ'ארד פיינמן שאמר בשנות החמישים כי אם נוכל ליצור מערכת שתאפשר לנו לארגן אטומים פרטניים בתבנית מסודרת מאוד, ניתן יהיה לאחסן יחידת
לדברי ראשי האיגוד טכנולוגית הננו מביאה לשיפור בדיוק של המוצרים ובאיכותם ותגביר את כושר התחרות של המפעלים מול המתחרים בארץ ובחו"ל
מדובר ברכיב אלקטרוני המוליך זרם חשמלי בכיוון אחד אבל מונע מעבר זרם בכיוון השני. הדיודה היא רכיב מרכזי בהתקנים אלקטרוניים המוכרים לכולנו משימוש יומיומי כגון:
חוקרים הצליחו לפתח שיטה חדשה להצמחת רקמות אנושיות מחוץ לגוף האדם. טכנולוגיית ה'אדם על גבי שבב' שלהם, המכונה בשם AngioChip, מהווה אמצעי רב-עוצמה לגילוי ולבחינה
בנוסף נבחר פרופ' חאיק לרשימת מאה האישים המשפיעים בעולם שמפרסם המגזין האמריקני GOOD
כתב העת Nano Letters מדווח על טכנולוגיה חדשנית שפותחה בטכניון: הובלה בטוחה של חלקיקים הגורמים לייצור תרופה אנטי-סרטנית בתא היעד. בניסויים בחיות מודל הכפילה הטכנולוגיה
מערכת שפותחה בטכניון מציגה נצילות חסרת תקדים בהפקת מימן ממים באמצעות אנרגיית שמש