סיקור מקיף

ננוטכנולוגיה

פרופ' יעקב סגיב. צילום: נילס לונד, באדיבות מכון ויצמן

פרופ' יעקב סגיב ממכון ויצמן – הישראלי הראשון הזוכה בפרס קוולי לננוטכנולוגיה מטעם מלך נורבגיה

סגיב ושלושה מעמיתיו מארה"ב  זכו בפרס על תרומתם לפיתוח חומרים המרכיבים את עצמם * המחקר פותח את היסודות לבניית שבבים הרבה יותר קטנים ולפתח מוצרי איבחון רפואי מסוג חדש לחלוטין

חוקרים מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס גילו תכונות מגנטיות נסתרות בחומר אלקטרוני רב-שכבתי על ידי ניתוח נויטרונים מקוטבים בעזרת רשתות עצביות

שימוש בבינה מלאכותית לשם חשיפת מגנטיות

צוות חוקרים מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) מנצלים בינה מלאכותית על מנת להאיץ את הגילוי של תופעה מסקרנת בחומרים מיוחדים, גילוי שיוכל להוביל לפיתוחם של

מערכת מניעת וירוסים. איור: תורטק ננו סיבים

חיסון לקורונה דרך העור

כנס "ננו טק-ישראל 2021", שיתקיים בין התאריכים 4-6 באוקטובר בבנייני האומה בירושלים, יציג פיתוחים למלחמה בנגיף הקורונה, בין היתר חיסון דרך העור, אשר ניסויים הראו

פרופ' בינה קליסקי. צילום: אוניברסיטת בר אילן

תצפית בבר-אילן הניבה תוצאות מפתיעות בתחום של מוליכות חומרים

ניסוי שנערך במחלקה לפיזיקה בבר-אילן, בקבוצת המחקר של פרופ' בינה קליסקי, באמצעות חיישן ייחודי המפותח על ידי החוקרים, תיעד תופעה השוברת מוסכמות בתחום של מעבר חומר ממוליך למבודד. התצפית במכשור הרגיש הראתה שאם מסתכלים מקרוב מאוד, מגלים שחוק שנחשב אוניברסלי מפסיק להתקיים

עדשות מגע. צילום: shutterstock

מטא-עדשות: טכנולוגיה שתשנה את העולם

בשנים האחרונות החלו לצוץ אלטרנטיבות לעדשות הזכוכית, שיש להן פוטנציאל ממשי להגיע לציבור הרחב. האלטרנטיבות האלו מכונות מטא-עדשות (metalenses), והן עוד ישנו את העולם

פרופ' הדר שטיינברג, מרכז הננו באוניברסיטה העברית. צילום: יואב דודקביץ'

חוקרים מהאוניברסיטה העברית הצליחו לפתח טרנזיסטור המורכב מאטום בודד – הכי קטן ויציב ביותר

חוקרים ישראלים הצליחו לייצר טרנזיסטור שבסיסו אטום אחד, בהתקן חשמלי בן שני ננומטרים בלבד. פרופ' הדר שטיינברג, ממובילי המחקר: "בהתקן שלנו, מדובר בטרנזיסטור הבנוי אטום

פרופ' מיצ'ו קאקו, פיזיקאי וסופר, חוזה את האינטרנט של המוח. צילום: אבי בליזובסקי

האינטרנט של המוח

פרופ' מיצ'ו קאקו, פיזיקאי וסופר, חוזה את הגלים הבאים של הטכנולוגיה, שיואצו כשחוק מור יתמוטט – בעתיד הקרוב התבונה המלאכותית והננוטכנולוגיה ישנו את חיינו, ובעתיד

קעקוע שהוא גם חיישן

חוקרים מהטכניון פיתחו מערכת חישה חדשנית מבוססת דיו. אחד היישומים הפוטנציאליים הוא קעקוע-ניטור שיעקוב אחר משתנים פיזיולוגיים של האדם

ננו-חלקיקים המסוגלים להעביר באופן ממוקד תרופות לתאי גזע סרטניים (צהוב), אותם תאים נדירים בתוך הגידול (כחול) המאפשרים לגידול לחזור או להתפשט. [באדיבות: Dipanjan Pan]

ננו-חלקיקים נושאי תרופות למאבק בתאי סרטן

בתוך החלקיקים מצויה התרופה ניקלוזאמיד, תרופה הניטלת בדרך כלל לשם טיפול בזיהומים, אולם בתחום המאבק בתאי גזע סרטניים היא מצליחה לחסום מסלולים של ביטוי גנים

תאים יכולים לקלוט לתוכם ננו-חלקיקים פולימריים הכולאים בתוכם נקודות קוונטיות המצופות בפולימר פוספוליפידי ופפטידים חודרי תאים. [באדיבות Kazuhiko Ishihara, Weixin Chen, Yihua Liu, Yuriko Tsukamoto and Yuuki Inoue]

דימות הדופנות הפנימיות של תאים

חוקרים ממשיכים לחשוף דרכים חדשות לשפר את היעילות של ננו-חלקיקים בתור כלים ביו-רפואיים. ננו-חלקיקים הם חלקיקים הקטנים מגודל של 100 ננומטרים. לרוב הם מתקבלים מתוך

הרצאתו של פרופ' ריצ'ארד פיינמן, "יש הרבה מקום שם למטה", מקודדת על "כונן קשיח" ננומטרי. צילום: אוניברסיטת דלפט

הכונן הקשיח הקטן ביותר בעולם

החוקרים ערכו מחווה לריצ'ארד פיינמן שאמר בשנות החמישים כי אם נוכל ליצור מערכת שתאפשר לנו לארגן אטומים פרטניים בתבנית מסודרת מאוד, ניתן יהיה לאחסן יחידת

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן