ננוטכנולוגיה
- דר. משה נחמני
- מאי 11, 2023
- אין תגובות
חוקרים הדגימו את היתרונות של חומר צביעה טבעי ולא-רדיואקטיבי על ידי צפייה בנגיפים ברמת הננומטר. החומר החדשני הוא חומר יציב מבחינה מבנית ומהווה מולקולה טבעית בעלת זמן מדף ארוך יותר מאשר החומר הרדיואקטיבי המשמש לרוב למטרה זו, אוראניל אצטאט (uranyl acetate)
- אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע
- מאי 5, 2023
חוקרים בנו משטחים משכבות אטומים שמחליקות זו על זו, וכך גורמות לאלקטרונים שבתוכן לדלג. בהמשך הם מקווים שניתן יהיה לפתח על בסיסם טכנולוגיות מידע מתקדמות
- אבי בליזובסקי
- יוני 29, 2022
- אין תגובות
סגיב ושלושה מעמיתיו מארה"ב זכו בפרס על תרומתם לפיתוח חומרים המרכיבים את עצמם * המחקר פותח את היסודות לבניית שבבים הרבה יותר קטנים ולפתח מוצרי איבחון רפואי מסוג חדש לחלוטין
- דר. משה נחמני
- מאי 20, 2022
- אין תגובות
- אבי בליזובסקי
- מרץ 17, 2022
- תגובה אחת
- שירות הידען
- ספטמבר 11, 2021
- אין תגובות
- אבי בליזובסקי
- יולי 23, 2021
- אין תגובות
ניסוי שנערך במחלקה לפיזיקה בבר-אילן, בקבוצת המחקר של פרופ' בינה קליסקי, באמצעות חיישן ייחודי המפותח על ידי החוקרים, תיעד תופעה השוברת מוסכמות בתחום של מעבר חומר ממוליך למבודד. התצפית במכשור הרגיש הראתה שאם מסתכלים מקרוב מאוד, מגלים שחוק שנחשב אוניברסלי מפסיק להתקיים
![תמונת מיקרוסקופ מנהור סורק של ננו-רצועת גרפן מתכתית בפס-צר. הכתמים הלבנים מתייחסים לאורביטלות המאוכלסות באלקטרון יחיד שאורגנו באופן מוקפד לשם ייצור מצבים מוליכים ארוכי טווח. הרוחב של רצועה זו הוא 1.6 ננומטרים בלבד. [באדיבות: Daniel Rizzo מאוניברסיטת ברקלי]](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2020/09/Atomic-Structure-of-Narrow-Band-Metallic-Graphene-Nanoribbon-777x3891-1-768x384.jpg)
- דר. משה נחמני
- אוקטובר 2, 2020
- 2 תגובות
טרנזיסטורים המבוססים על פחמן ולא על סיליקון יוכלו להאיץ את מהירות המחשוב ולצמצם את צריכת האנרגיה של מכשירים כגון מחשבים, טלפונים ניידים ודומיהם
- ד"ר רועי צזנה
- ספטמבר 2, 2020
- 2 תגובות
בשנים האחרונות החלו לצוץ אלטרנטיבות לעדשות הזכוכית, שיש להן פוטנציאל ממשי להגיע לציבור הרחב. האלטרנטיבות האלו מכונות מטא-עדשות (metalenses), והן עוד ישנו את העולם
- דר. משה נחמני
- אוגוסט 4, 2020
- 5 תגובות
- אבי בליזובסקי
- יולי 22, 2020
- 5 תגובות
- דר. משה נחמני
- פברואר 5, 2020
- 7 תגובות
- אבי בליזובסקי
- ינואר 1, 2020
- 5 תגובות
- דר. משה נחמני
- דצמבר 20, 2019
- 4 תגובות
- אוניברסיטת תל אביב
- אוגוסט 6, 2019
- 4 תגובות
- הטכניון
- אוגוסט 5, 2019
- אין תגובות
![מערכת חלבון-דנ"א זו הורכבה על ידי משולש של דנ"א בעל שלוש זרועות של גדילים משלימים תוך קבלת כלובים טטראהדרלים המורכבים משש דופנות של דנ"א וחלבון טרימרי [באדיבות: Nicholas Stephanopoulos]](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2019/05/toc_figure_3-11-768x444.jpg)
- דר. משה נחמני
- מאי 11, 2019
- אין תגובות
![ננו-חלקיקים דו-מימדים המגיבים עם תאי גזע ומכווינים את ההתמיינות שלהם לתאי סחוס [באדיבות: Texas A&M University College of Engineering]](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2019/04/193350_web.jpg)
- דר. משה נחמני
- אפריל 27, 2019
- 3 תגובות
- אוניברסיטת בר אילן
- מרץ 29, 2019
- 4 תגובות
- הטכניון
- מרץ 12, 2019
- תגובה אחת
- אוניברסיטת בר אילן
- דצמבר 5, 2018
- 2 תגובות
- הטכניון
- מאי 22, 2018
- אין תגובות
![ננו-חלקיקים המסוגלים להעביר באופן ממוקד תרופות לתאי גזע סרטניים (צהוב), אותם תאים נדירים בתוך הגידול (כחול) המאפשרים לגידול לחזור או להתפשט. [באדיבות: Dipanjan Pan]](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2017/11/1231621-768x512.jpg)
- דר. משה נחמני
- נובמבר 30, 2017
- תגובה אחת
![תאים יכולים לקלוט לתוכם ננו-חלקיקים פולימריים הכולאים בתוכם נקודות קוונטיות המצופות בפולימר פוספוליפידי ופפטידים חודרי תאים. [באדיבות Kazuhiko Ishihara, Weixin Chen, Yihua Liu, Yuriko Tsukamoto and Yuuki Inoue]](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2016/12/tsta_a_1190257_uf0001_oc1.jpg)
- דר. משה נחמני
- דצמבר 29, 2016
- תגובה אחת