מכון ויצמן

ריאות של עכבר לא מטופל עם סרקומה על-שם יואינג (משמאל) המכילות תאי סרטן רבים (המסומנים בצבעים זוהרים) שהתפשטו מהעצמות, לעומת ריאות נקיות כמעט לגמרי של עכבר אשר טופל בתרופה המפחיתה את ייצור הגלוקוקורטיקואידים (מימין)

נחשפו הגורמים להתפשטות סרטן העצמות על-שם יואינג

  • אין תגובות
דוגמה לריצוף בר שגיא שנוצר ממתומן שווה-צלעות בשלוש חזרות

ריצוף אמיתי עם משולשים בעלי דמיון עצמי

  • 3 תגובות
גידול סרטן העור (מלנומה). מתוך ויקיפדיה

סיכויי ההצלחה של אימונותרפיה תלויים במידת ההטרוגניות של הגידול הסרטני

  • תגובה אחת
כאשר הכניסו המדענים משטח מגנטי לתמיסה של מולקולות כיראליות ימניות ושמאליות (באדום ובכחול), נוצרו גבישים של המולקולות בקטבים מגנטיים מנוגדים. מעבדתו של פרופ' רון נעמן, מכון ויצמן

גביש בכיוון אחד

  • תגובה אחת
תרשים של האינטראקציה המרחבית בין אזורי הבקרה בדי-אן-אי לבין הגנים המבוקרים. ה"מדווחים" (באדום ובירוק) חושפים אינטראקציות אלה. מעבדתו של ד"ר יונתן שטנצלר, מכון ויצמן

תא בעקבות גורלו

  • תגובה אחת
צבעי מאכל טבעיים. צילום: מעבדתו של פרופ' אסף אהרוני, מכון ויצמן

צבע מהטבע

  • אין תגובות
פרופ' ויקטור שטיינברג. כמו פריטה בכינור. צילום: דוברות מכון ויצמן

סוף כל סוף, גלים אלסטיים

  • אין תגובות
מחלה ממבט ראשון: כשתא של המערכת החיסונית (מקרופאג, בכחול) פוגש חיידק (באדום), יש משמעות מכרעת להתרחשויות ב-48-24 השעות הראשונות

אלגוריתם שעשוי לנבא את הסיכוי לחלות בשחפת

  • אין תגובות
מימין: ד"ר רונית ניר, רן שחר, מיגל אנגל גרסיה-קמפוס, ד"ר מודי ספרא, ד"ר שרית אדלהייט-פלור וד"ר שרגא שוורץ. יש הרבה תגים בתא. צילום: דוברות מכון ויצמן

תג הזהב: כיצד פועל התג הכימי m6A המעורב בבקרה על הגנום האנושי?

  • אין תגובות
תאי אצה מגיבים בדרכים שונות למצבי עקה זהים. איור: מעבדתו של פרופ' אסף ורדי, מכון ויצמן

הישרדות המעטים

  • 2 תגובות
קצף גלים לחופי הים הבלטי. צילום: shutterstock

מה הייתה טמפרטורת המים באוקיינוס הקדום?

  • 7 תגובות
הדלקת תאי מוח רבים בו זמנית בהיפוקמפוס. איור: מעבדתו של פרופ' רפי מלאך, מכון ויצמן

מדעני מכון ויצמן חשפו במוח האדם דפוס פעילות הניצב בבסיס תהליך ההיזכרות

  • אין תגובות
טלסקופ החלל הישראלי המתוכנן אולטראסאט (Ultrasat)בהובלת מכון ויצמן

מכון ויצמן וסוכנות החלל מכריזות על טלסקופ החלל אולטראסאט שישמש לאיתור אירועים אלימים ביקום

  • 2 תגובות
ההורמון אוקסיטוצין (בסגול) בנקודות ההפרשה בסינפסות (בירוק) במוחו השקוף של דג זברה מהונדס גנטית. פרופ' גיל לבקוביץ', מכון ויצמן

בועית האהבה

  • אין תגובות
והיה המישור לפנים: תהליך הפיכתה של יריעת אלסטומר נמטי למשטח תלת-ממדי עקום דמוי פנים. איור: מעבדתו של ד"ר הלל אהרוני, מכון ויצמן

מה משותף לגבישים נוזליים ולהיווצרות קמטים?

  • אין תגובות
מימין: שקד רוזן, דורון עזורי, פרופ' נירית דודוביץ, ד"ר מיכאל קרוגר, עומר קנלר וד"ר ברי ברונר. הצד השני של המטבע. צילום: דוברות מכון ויצמן

במהירות ההבזק

  • תגובה אחת
איפוגרפיקה המראה את איזור החיים סביב כןכב הלכת Teegarden בשני תרחישים שמרני ואופטימי, בהשוואה למערכת השמש שלנו ולכוכבי לכת אחרים שהתגלו באיזור החיים של הכוכב שלהם. קנה המידה מנורמל לגודלה של מערכת השמש שלנו. בפועל כוכבי הלכת Teegarden b ו-Teegarden c הרבה יותר קרובים לשמש שלהם. איור: C. Harman

"שני כוכבי הלכת שהתגלו השבוע סובבים ננס אדום בקרבת השמש הם מועמדים טובים לחיפוש אחר חיים"

  • 11 תגובות
פוטנציאל טוב לקיום חיים. הננס האדום טיגרדן ושני כוכבי הלכת, לצד מערכת השמש שלנו | איור: אוניברסיטת גטינגן

מדענים גילו ראיות להימצאות שני כוכבי לכת דמויי ארץ סביב שמש קטנה המרוחקת רק 12.5 שנות אור מאיתנו

  • 5 תגובות
הזדקנות בת חלוף: לבבות של דג זברה (שורה עליונה), עכבר שזה עתה נולד (שורה אמצעית) ועכבר בוגר (שורה תחתונה) נראים (בעמודה השמאלית) כמעט ללא פיברובלסטים מזדקנים (המסומנים בצבע טורקיז). לאחר פגיעה בשריר הלב (שלוותה בזריקות אגרין בעכבר בוגר), פיברובלסטים רבים עברו למצב של הזדקנות (עמודה אמצעית), אשר חלף כעבור כשלושה שבועות (עמודה ימנית)

תאים מזדקנים, לב צעיר

  • אין תגובות
תאי גזע יוצרי דם של עכבר בתרבית. מימין: התאים לא התמיינו לתאי דם לאחר שהושבתה בהם פעילותו של Mettl3. משמאל: תאי הגזע שלא הונדסו, התמיינו בתוך זמן קצר לתאי דם בוגרים מסוגים שונים

להרוג את תאי הדם הסרטניים – מבלי לפגוע בתאי הגזע הבריאים

  • אין תגובות
מבנה של מולקולת חלבון. איור: shutterstock

חלבון: יתרון וחיסרון

  • 2 תגובות
פרופ' לוסיו פרידמן. צילום: דוברות מכון ויצמן

אפשר "לצפות" בחילוף החומרים במוח באמצעות MRI

  • 2 תגובות
גידולים בבלוטות החלב של עכברות תחת מיקרוסקופ: גידולים שבהם חסר הגן LATS1 מפתחים מאפיינים של סרטן שד בזאלי (שמאל); לגידולים שחסר בהם הגן LATS2 יש מאפיינים לומינליים וחלים בהם שינויים מטבוליים (ימין)

מי ישמור על השומר

  • אין תגובות
אלופי העולם באבולוציה. איור: יובל רוביצ'ק, עבור מכון ויצמן

אלופי העולם באבולוציה

  • תגובה אחת
ננו טכנולוגיה. איור: shutterstock

בין שני עולמות: על התקנים זעירים בעולם גדול

  • אין תגובות
ד"ר אורן רז העלה רעיון לדרך חדשה לעקוף את בעיית שחזור הפאזה: לשלב שני הבזקי לייזר אולטרה-מהירים ולמדוד אותם ביחד, כך שהשילוב בין השניים יפעל כהולוגרמה

צורת ההבזק – איך למדוד תופעה מהירה מאוד באמצעות גלאי איטי בהרבה

  • תגובה אחת
מימין: ד"ר נעם שטרן-גינוסר, אהרן נחשון, ג'ולי טאי-שמידל ורוני וינקלר. אורחים לא קרואים. צילום: דוברות מכון ויצמן

מדוע קיים בתאים בריאים מנגנון המאפשר לנגיפים להתרבות ולהפיץ את עצמם?

  • אין תגובות
ד"ר מריה לואיזה רומרו-רומרו ופרופ' דן תופיק. מסע בזמן. צילום: דוברות מכון ויצמן

בעקבות החלבונים הראשונים

  • תגובה אחת
תאי גזע עובריים של עכבר נצפו באמצעות מיקרוסקופ קונפוקלי בעל דיסק מסתובב. רמות החלבון המונע מתאי גזע להתמיין (ירקרק) יורדות בנוכחותן של רמות גבוהות של חלבון אחר (סגול) אשר גורם למיטוכונדריה להתארך

התארכות המיטוכונדריות בתאי גזע עובריים משפיעה על תהליך ההתמיינות לרקמות הגוף השונות

  • אין תגובות
מודל אטומי של שתי תתי-יחידות בצלולוזום של החיידק Clostridium thermocellum. הכדורים המוזהבים מסמנים את מיקומם של התגים הפלואורסצנטיים שסייעו לנתח את התגובות הדינמיות בין תתי-היחידות

דלק מועשר בסיבים

  • 3 תגובות
המדענים הדגימו את השיטה החדשה על מולקולות של תחמוצת גופרית המורכבות משני אטומי חמצן ואטום אחד של גופרית. למולקולות אלה יש ציר שנקבע על-ידי אטומי החמצן, ובמאונך לו ממוקם אטום הגופרית. באדיבות מכון ויצמן

תרגילי סדר מולקולריים

  • תגובה אחת
אסף רובינשטיין ופרופ' עדי קמחי. דו-תכליתי. צילום: מכון ויצמן

פרס ישראל במדעי החיים לפרופ' עדי קמחי ממכון ויצמן, מגלת מנגנון המוות המתוכנת של תאים

  • אין תגובות

מדענים פענחו את המבנה הייחודי של השלד החיצוני בשני זני עקרבים: עב-צבתות ודק-צבתות

  • אין תגובות
דב קוטב על קרחון. איור: shutterstock

לשבור את הקרח – ולהשאיר אותו שלם

  • תגובה אחת
מימין: פרופ' שמואל שפרן, פרופ' יעקב קליין וד"ר גלעד סילברט. צילום: דוברות מכון ויצמן

במהירות הננו-נקבובית

  • אין תגובות
איבר לימפואידי במעי הדק. באדום: צברים של תאי חיסון מסוג B בתוך "אתרי האימונים". בירוק – תאים מפרישי נוגדנים לאחר שיצאו מאתרי האימונים ונדדו לרקמות המעי. באדיבות פרופ' זיו שולמן, מכון ויצמן

מחקר חדש עשוי לקדם פיתוח חיסונים שיינתנו דרך הפה

  • תגובה אחת
התנגדות חשמלית גדולה מאפס נמדדה במערכת הול קוונטית שברית שאינה מקוטבת, כתוצאה מחלקיקים הנעים נגד הזרם

על הקצה, נגד הזרם

  • 4 תגובות
המעכב החדש (בסגול) שגילו החוקרים נקשר ביעילות יוצאת דופן לחלבון MKK7 מקבוצת הקינאז (באפור). באדיבות פרופ' ניר לונדון, מכון ויצמן

הצנזורה התאית

  • אין תגובות
מערכת מראות ייחודית ("רטרו-רפלקטור") שסיפקה סוכנות החלל נאס"א תאפשר למדענים למדוד בדיוק רב את המרחק בין החללית הישראלית "בראשית" לחללית של נאס"א שמקיפה את הירח. צילום: נאס"א

המשימה המדעית של החללית הישראלית לירח

  • אין תגובות
חיידקים חובבי גופרית תוקפים תאי אצה ממין Emiliania huxleyi מקור, ורדי. מכון ויצמן

כיצד תורמים חיידקים אוהבי גופרית למותן המהיר של פריחות האצות באוקיינוס?

  • תגובה אחת
הרבה יותר פרטים: ננו-גבישים כפי שהם נראים באמצעות שיטת המיקרוסקופיה שפיתחו מדעני מכון ויצמן למדע (מימין) וכפי שהם נראים במיקרוסקופ אור רגיל (משמאל). קנה המידה: 0.5 מיקרון

דברים שרואים בקטן

  • אין תגובות
תודרנית לבנה (Arabidopsis_thaliana). מתוך ויקיפדיה

העיניים של הצמחים

  • אין תגובות
העין ועצבי הראיה בקליפת המוח. איור: shutterstock

מותר האדם: מדעני מכון ויצמן מצאו מה מיוחד במוח האדם

  • 16 תגובות
הרכב כוכב הלכת שבתאי. באדיבות החוקרים, מבוסס על תמונה של נאס"א.

המשימה האחרונה של החללית קאסיני: חשיפת עומק האטמוספרה של שבתאי

  • אין תגובות
הטריוּמווירָט של הנוירו-היפופיזה: פיטואיציטים (בסגול) הפזורים בין קצות האקסונים (בירוק) ונימי הדם (באדום)

תגלית: כיצד כלי דם מסוימים במוח פותחים "חלונות" המאפשרים להתגבר על מחסום הדם-מוח

  • 2 תגובות
פרופ' ניר גוב. צילום: דוברות מכון ויצמן

מתוסכלים בסיבוב

  • 2 תגובות
ירידה ניכרת במספר התאים המזדקנים (כתמים כחולים) ברקמות כבד וריאות של עכברים בעקבות הטיפול התרופתי

צעירים לנצח – גרסת המעבדה

  • 5 תגובות
מימין: פרופ' קלאוס שילינג, פרופ' יואב שכנר ופרופ' אילן קורן. מבעד לעננים

הטכניון, מכון ויצמן והמכון לטלמטיקה בגרמניה יפעילו מערך לוויינים חדשני על בסיס טכנולוגיית ה-CT הרפואי

  • תגובה אחת
בעכברים מהונדסים גנטית, שחסרים את החלבון אימפורטין אלפא-5 (מימין), מולקולת ה-MeCP2 (באדום) המשפיעה על התנהגות חרדתית, נשארת מחוץ לגרעין (בכחול) של תאי העצב במוח, ולא חודרת לתוכו כמו בעכברים רגילים (משמאל). עיבוד ממוחשב של תמונה אשר צולמה באמצעות מיקרוסקופ קונפוקלי. מכון ויצמן

אין כניסה לחרדה

  • אין תגובות
סוגים שונים של כוחות מתיחה הובילו להופעת סדר כיווניות שונה ברשתות כלי הדם: סדר אנכי לכוחות המתיחה הדינמית-מחזורית (מימין) או סדר מקביל לכוחות המתיחה הסטטית (משמאל)

כך גדלים הנימים

  • תגובה אחת
לוגו אתר הידען
חיפוש