מכון ויצמן

מימין: פרופ' אהוד אחישר, ד"ר קנאריק בגדאסאריאן ודודי דויטש. תפיסה

בין מישוש לראייה

המעי הדק של עכבר חי תחת מיקרוסקופ דו-פוטוני. צילום: מכון ויצמן

בין ריגול לעיכול

מערכת החיסון תוקפת וירוסים פולשים. איור: shutterstock

זכות וטו

כרומוזומים בתא גזע פולי-פלואידי: התא אינו הופך לממאיר למרות שהוא מכיל כמות כפולה של מרבית הכרומוזומים

עושים תיקון

זקנים. מתוך ויקיפדיה

המחסום

מימין: פרופ' צחי פלפל, אביהוא יונה וד"ר אורנה דהאן. גמישות

גיבוי זמני

ביטוי הגנים של תאים חיסוניים במעי הגס (משמאל): מונוציטים לפני הגעתם למעי הגס, תאים "עבריינים" שאינם מתחנכים, תאים חיסוניים לאחר סדרת חינוך, תאים חיסוניים ותיקים

לחץ חברתי

מימין: יוסי שוחט, ד"ר רוני פז ואורי לבנה. מידע רגשי

סודו של חיוך

מימין: ד"ר אלעד שניידמן וירדן כהן. דפוסי למידה

איפה הגבול?

זבוב פירות בוגר שנחשף לאתגר סביבתי (רעל) במהלך התפתחותו (משמאל), לעומת זבוב שהתפתח בסביבה נוחה (מימין)

אתגרים בסביבה

פרופ' דוד ולך. צילום: מכון ויצמן

קריאת אזהרה

חיזוי כיוון המבט: תוצאות האלגוריתם (באדום), לעומת תוצאות של שני נבדקים (בירוק). תמונות הפנים (מלמעלה למטה) הן של פרופ' שמעון אולמן, דניאל הררי, ונמרוד דורפמן

פרויקט התינוק הדיגיטלי

ד"ר גד גץ (מימין) וד"ר יותם דרייאר במכון ברוד. טביעת אצבע

נקודת שבירה

מימין: אלינה מולצ'דסקי, גלעד לנדן, נעמי גולדפינגר, ד"ר זהר מוכמל, פרופ' ורדה רוטר, נטע מנדלסון כהן, ד"ר עמוס תנאי ואמיר בר. התבגרות

אפיגנטיקה: הכל תלוי בחינוך

מימין: דליה אלינגר, ד"ר יעל לייטנר-דגן, ד"ר זיו סביליה, ד"ר תמר פז-אליצור ופרופ' צבי ליבנה. רגישות מוגברת

תוספת סיכון

מימין: ד"ר צבי טלוסטי ופרופ' אלישע מוזס. דקדוק פנימי

סגור על עצמו

מערכת לגילוי ספין של אטום בודד. צילום: מכון ויצמן

באתי, ראיתי, קבעתי

מערכת דו-ממדית דמויית תא חי על גבי שבב זכוכית

מימין: ד"ר קרינה יניב, גיא מלקינסון, ענבל אברהם-דוידי, משה גרינשפן, לירון גיבס בר, עודד מייזלס ויונה אלי. דו-שיח. צילום: מכון ויצמן

דיאלוג בחשיכה

במערכת של גז דחוס, שבה כל המולקולות מסתובבות בכיוון אחד

סיחרור מהיר

סרטן השד

טובים השניים מן האחד

פרופ' אהוד שפירא. צילום: מכון ויצמן

שערים לוגיים, מחשבים ביולוגיים

סופרנובה. מתוך ויקיפדיה

פיצוץ קטן, פיצוץ גדול

מערכת הניסוי: שני נחירים מהן יוצאות אלומות אולטרה-סוניות של אטומי הליום מעוררים (בכחול) ושל אטומי ארגון או מולקולות מימן (באדום). האלומה הכחולה עוברת במתקן מגנטי (בצהוב) הגורם לה להתעקם, ומתמזגת עם האלומה האדומה – אז אטומי הארגון או מולקולות המימן עוברים יינון, ונכנסים לתוך הגלאי. בתמונה למעלה נראה חתך רוחב במתקן המגנטי

ביטוי ובקרה

פרופ' רבקה דיקשטיין. פעילות רציפה. צילום: מגזין מכון ויצמן

עקרון הרצף

פרופ' נועם סובל. צילום: מכון ויצמן

מדעני מכון ויצמן למדע גילו: ריח לבן

פרופ' מייק פיינזילבר וד"ר אידה רישל. הסעה

הגודל קובע (בתא)

מימין: ד"ר דרור שפיר, ד"ר נירית דודוביץ, אורן פדהצור, הדס יגר, ד"ר בארי ברונר, מיכל דגן. מהר יותר. צילום: מכון ויצמן

חלון הזדמנויות

התנגשות חומר ואנטי חומר. איור: shutterstock

חומר ואנטי חומר – דבר והיפוכו

תאי גזע עובריים המתפתחים לתאי מין, מהם נמחק הגן המקודד לאנזים Utx, מסומנים בחלבון פלואורסצנטי ירוק זוהר. בכל אחת מהעמודות מסומן (באדום, בסגול או בכתום) גן חיוני להישרדות ולהתפתחות תאי המין. השוואה של היום העשירי להתפתחות התאים (בשורה העליונה) עם יום 12 (בשורה התחתונה) מראה כי הביטוי של ארבעת הגנים החיוניים מופסק. בעקבות כך תאי הגזע אינם מתפתחים לתאי זרע או ביצית, אלא מתים . צילום: מכון ויצמן

בחזרה לעתיד

הסופרנובה SN 2005gl

‫חלל – סופר-סופרנובות / אבישי גל-ים‬

פליסיה וולף סיימון ואחד מעמיתיה ליד אגם מונו בקליפורניה

בין שתי מולקולות

ד"ר ניר פרידמן, מכון ויצמן

העדפה מתקנת

פרוסטגלנדינים שומרים על תאי הגזע צעירים באמצעות הגברת הביטוי של חומר מעכב מתאים מזנכימליים בלשד העצם. החלבון הצבוע בירוק (משמאל) הוא סמן לתאים מזנכימליים. החומר המעכב צבוע באדום (במרכז). מימין: צביעה משולבת של שני החומרים. ניתן לראות כי טיפול בפרוסטגלנדינים (בשורה התחתונה) מגביר את ביטוי החומר המעכב. איור: פרופ' צבי לפידות, מכון ויצמן

שומר הראש

פרופ' יואל זוסמן. צילום: מכון ויצמן

חרקים ישמשו כ"בתי חרושת" לחלבונים אנושיים

תמונת מיקרוסקופ אלקטרונים סורק של פאג'ים תוקפיםחיידק. צילום: ד"ר גרהם בירד, Wikimedia Commons

נגיפים נגד חיידקים