פיתוח ממכון ויצמן מונע זיהום סביבתי על ידי מולקולה המפרקת חומרי ההדברה, לפני שהם מגיעים למי התהום * יישום (האוני’ העברית) חתמה על הסכם רישוי עם מלודאה ההולנדית לייצור ספוגים תעשייתיים אקולוגיים וידידותיים לסביבה ממקורות מתחדשים
ישום, החברה למחקר ופיתוח של האוניברסיטה העברית, חתמה על הסכם רישוי עם מלודאה עבור המשך הפיתוח והמסחור של שיטה חדשה לייצור תאית מיקרו-גבישית (MCC) מפסולת של מפעלי נייר. ה-MCC מעובד ליצירת ספוגים מרוכבים קשיחים עבור יישומים רבים ומגוונים בתעשיית החומרים המורכבים בתור תחליף ביולוגי לספוגים סינתטיים.
הטכנולוגיה פותחה על ידי פרופ’ עודד שוסיוב ודר’ שאול לפידות, מהמכון למדעי הצמח וגנטיקה בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ומייסדי מלודאה, בשיתוף טורד גוסטבסון, מומחה שבדי לחומרים מרוכבים.
במקביל, חברת הולמן, יצרנית מובילה בתחום תעשיות המבוססות על עץ, חתמה עם מלודאה על הסכם השקעה ורישוין משנה, שהופך את הולמן לאחת מהמחזיקות העיקריות במלודאה. את ה-MCC מייצרים מעיסת עץ (wood pulp), והוא נחשב לתחליף חדשני, ידידותי לסביבה ובר-קיימא למגוון חומרים, כולל פלסטיק ומתכת. MCC שקוף, חזק, חסכוני ובטוח יותר מהאפשרויות הסינתטיות.
במהלך ייצור הנייר , בערך 30% מסך הסיבים אינו מנוצל אלא נשטף ונאגר כפסולת. באירופה לבדה מופקים מידי שנה על ידי התעשייה 11 מיליון טון של פסולת. המדענים גילו שסיבים מפוסלת הנייר מהווים מקור מצוין לייצור MCC, והם גם פיתחו שיטה לעיבוד ה-MCC לכדי ספוגים תעשייתיים. ספוגי MCC אלו מאד נקבוביים וקלי משקל. תכונותיהם של הספוגים החדשים מקבילות לספוגים הסינתטיים הטובים ביותר המיוצרים כיום. תהליך הפיתוח כעת מתמקד בשימוש בספוגים הביולוגיים הללו כחומר ליבה במבני סנדביץ’ וכן בתחומי שימוש אחרים.
יעקב מיכלין, מנכ”ל יישום, אמר “אנחנו מאד מרוצים מחתימת ההסכם שמפגיש טכנולוגיה חדשנית מהאקדמיה, קבוצת יזמים ישראלים וגוף תעשייתי חשוב. זהו שילוב מוביל בתחומו, ואנו סבורים שהוא עשוי להביא לשוק מוצרים חדשים ידידותיים לסביבה”.
“קבוצת מלודאה מביאה עמה טכנולוגיה פורצת דרך ורוח יזמות יוצאת דופן. זהו שילוב מרתק בעינינו. אנו צופים שלמוצרים שלהם תהיה השפעה גלובלית ושוק גדול”, אמר סוון ווירד, סמנכ”ל טכנולוגיות בקבוצת הולמן.
“אנו גאים שחברת הולמן מצטרפת אלינו וסבורים שהשקעתם היא הבעת אמון בטכנולוגיה של מלודאה. להולמן יש ניסיון מוכח של מעל 400 שנים, והיא מביאה ערך מוסף יוצא דופן למלודאה”, אמר פרופ’ עודד שוסיוב, ממייסדי מלודאה וחבר הנהלה. “תאית מיקרו-גבישית (MCC) היא אחד החומרים המבטיחים ביותר המפותחים כעת. מגוון היישומים של MCC עצום, וחומר זה עשוי להפוך מוצרי פלסטיק סינתטיים לזיכרון רחוק. הקבוצה שלנו לא רק פיתחה דרך להפקת MCC בצורה חסכונית מפסולת של תעשיית הנייר, אלא גם המציאה שיטה לעיבוד חומר מבטיח זה לספוג המשמש בתעשיית החומרים המרוכבים כחומר ליבה במבני סנדביץ’ כדי לספק חוזק, הפחתת משקל, פיזור טוב של אנרגיה ובידוד.”
פיתוח ישראלי חדש מונע זיהום סביבתי על ידי מולקולה המפרקת חומרי ההדברה, לפני שהם מגיעים למי התהום
הדרישה ההולכת וגוברת למזון בעולם מגדילה בהתאם גם את השימוש בחומרי הדברה לגידולים. אולם אחד הסיכונים הנובעים מכך הוא שחומרי הדברה, בעלי כושר שרידות גבוה, יכולים להישאר בקרקע שנים רבות ולזהם את מי התהום.
טכנולוגיה חדשה של חברת Catalyst AgTech הישראלית, פרי פיתוח מכון וייצמן, משתמשת בתוסף אשר מפרק את חומר ההדברה לחומרים לא מזהמים, טרם הגעתו לעומק מי התהום. הטכנולוגיה, אשר פותחה במכון וייצמן על ידי פרופ’ בריאן ברקוביץ וד”ר ישי דרור מהמחלקה למדעי הסביבה וחקר האנרגיות, נועדה למנוע מחומרי הדברה רעילים, בעלי כושר שרידות גבוה, לחלחל למי התהום ולגרום לזיהום סביבתי.
הפטנט מבוסס על מכניזם של השמדה עצמית תוך שימוש בחומרים פעילים וידידותיים לסביבה (פורפירינים ונגזרותיהם, דוגמת B12), הפועלים כזרזים ומובילים אלקטרונים וכך למעשה גורמים לכימיקלים הרעילים להתפרק למרכיבים בלתי מזיקים בקרקע, לאחר שהשלימו את תפקידם. פירוק החומרים מתבצע בשכבה העמוקה וחסרת החמצן, שמתחת לרובד בו מצויים שורשי הצמחים, שם נוצרת ריאקציה עם הקטליסט (זרז), המפרקת את חומר ההדברה, מנטרלת את החומרים הרעילים שבו ומונעת את חלחולו לעומק האדמה.
חברת ידע, חברה למחקר ופיתוח המשמשת כזרוע המסחרית של מכון וייצמן וכבעלים של הקניין הרוחני הנוצר במכון, חתמה לאחרונה, בתום משא ומתן של מספר חודשים, על הסכם מסחור עם חברת Catalyst AgTech, אשר הצטרפה באחרונה לחממה הטכנולוגית מופת, שבבעלות קבוצת טרנדליינס. ההסכם מקנה לחברה רישיון בלעדי לפיתוח ומסחור הטכנולוגיה, תוך שימוש בפטנט של ידע, הרשום באירופה ובארה”ב.
שלום נחשון, יזם ומנכ”ל קטליסט אגטק ובעל רקע נרחב בתחום הפיתוח, מאמין שמדובר בטכנולוגיה פורצת דרך ובעלת משמעות סביבתית רחבה ושפעילות החברה במסגרת החממה תאפשר לה להגיע בתוך זמן קצר לשווקים רחבים ביותר.
“לפי שעה, לא קיימת דרך חלופית להדברה שהינה בעלת אפקטיביות דומה לזו של החומרים בהם משתמשים כיום. יחד עם זאת, חומרי הדברה כמו אטרזין, אשר נאסר לשימוש באירופה לפני מספר שנים בשל פוטנציאל הגעתו אל מי התהום ונפוץ מאד כיום בשימוש בגידולי תירס וחיטה בארה”ב ובקנדה, שורדים שנים רבות בקרקע ועלולים לגרום לפגיעה סביבתית קשה בחלחולם לקרקע.
הוספת הקטליסט לחומר ההדברה מפעיל מנגנון השמדה עצמית המפרק למעשה את חומרי ההדברה לחומרים לא מזהמים תוך שמירה על אפקטיביות החומר על הגידול.
“חממת מופת, המתמקדת בחברות הזנק ישראליות בתחום חקלאות המזון והאגריטק, היא, מבחינתנו, המקום הטבעי לפיתוח מסוג זה, כמו גם לביסוס קשרי משקיעים ופתיחת הדלת לשווקים הבינלאומיים”. עד כה התבצעו ניסויים מוצלחים בטכנולוגיה בתנאי מעבדה וכעת ממשיכה Catalyst AgTech לעבר אישוש הממצאים בתנאי שדה ומציאת הזיווגים המתאימים בין חומרי הדברה נוספים לקטליסט היוצר את הריאקציה. אמיר נייברג מנכ”ל ידע:
“אנו שמחים מאוד על שיתוף הפעולה עם חממת מופת, שכן הסכם מעין זה הוא מימוש חזונה של חברת ידע אשר הוקמה על ידי מכון ויצמן במטרה למסחר את פיתוחי המדענים במכון ולמעשה להפוך את המחקר לפיתוח סחיר בר קיימה. גם במקרה הנ”ל כמו מקרים רבים בעבר כדוגמת ה”קופקסון” מדובר בפריצת דרך ממשית אשר יכולה לשנות סדרי עולם. חברת ידע תמשיך לגשר בין מדעני המכון לבין יזמים בארץ ובעולם תוך כדי מציאת דרך המלך העסקית ללא מכשולים ותוך כדי ניהול הסיכונים.”
