מכון ויצמן

ביציות בשלבי התפתחות מוקדמים במקטע שחלה של זבוב הפירות. בירוק – אברוני מיטוכונדריה שאינם פעילים, בצהוב-אדום – אברונים פעילים

חיידקים מתדלקים

מדעני מכון ויצמן חשפו השפעה של חיידקי המעי על מערכות הגוף המתווכת באמצעות אספקת תרכובות חיוניות לייצור אנרגיה במיטוכונדריה
קבוצת ניאנדרטלים מתכוננת לציד. צילום: depositphotos.com

היציאה מאפריקה: בעקבותיו של האדם המודרני והניאנדרטלים שפגש

מדעני מכון ויצמן למדע וארכיאולוגים של רשות העתיקות שבו לאתר הארכיאולוגי בוקר תחתית שבנגב, והאירו באור חדש פרק מכונן באבולוציה האנושית
האסטרטגיה המשולשת של הקורונה: 1. ירידה כללית בתוצרי התרגום בתא; 2. פירוק מולקולות אר-אן-אי שליח של התא; 3. מניעת יציאה של מולקולות אר-אן-אי שליח מהגרעין

הטריפל של הקורונה

מדעני מכון ויצמן למדע, בשותפות עם מדעני המכון הביולוגי בנס ציונה, חשפו כיצד שילוב ייחודי של שלושה מנגנונים מאפשר לנגיף הקורונה לחמוק מהמערכת החיסונית
תאי T של מערכת החיסון תוקפים תא סרטני. המחשה: shutterstock

המרשם הסודי של תאי הסרטן לייצור חלבונים עשוי להפוך לנשק נגדם

שלושה פריטים ארכיאולוגיים, שלוש דרגות חום שונות (מימין, לא בקנה מידה): להב, נתזים מסותתים ורסיסי צור שניתזו באופן ספונטני

שימוש מבוקר באש ליצירת כלים – כבר לפני כ-300 אלף שנה

  • 3 תגובות
חוקרים במכון ויצמן למדע ובאוניברסיטת תל-אביב יישמו באחרונה טכנולוגיות מתוחכמות משלהם כדי לבחון כיצד ייצרו כלי אבן בשלהי תקופת האבן הקדומה שנמצאו במערת קסם בסמוך לראש העין
בקטריופאג' (מימין למעלה) חודר לתא חיידק (במרכז התמונה). לחיידקים מערכות חיסוניות מתוחכמות ביותר הערוכות במיוחד למלחמה בנגיפים

קוטלי נגיפים שהתגלו בחיידקים עשויים לשמש תרופות למחלות נגיפיות

  • 2 תגובות
בימים אלה, נבחנת יכולתם של חומרים אלה להילחם בנגיפים הפוגעים בבני-אדם, ובהם נגיפי השפעת והקורונה
מעמד החתימה הווירטואלי. נשיא מכון ויצמן, פרופ׳ אלון חן, והשר לתעשייה וטכנולוגיה מתקדמת של איחוד האמירויות, ד"ר סולטן אחמד אלג'אבר

מכון ויצמן ואוניברסיטת מוחמד בן זאיד באיחוד האמירויות חתמו על שת"פ בתחום הבינה המלאכותית

שיתוף הפעולה האקדמי מתאפשר הודות להסכם הנורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות שייחתם השבוע בוושינגטון, ארה"ב, והקשר בין שני המוסדות נוצר בסיועו של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים ושל העומד בראשו
נגיף קורונה. המחשה מתוך jumpstory

מדענים ישראלים זיהו 23 רצפי חלבון חדשים בקורונה * 3M תרמה לפיתוח חיסון באוני' ת"א

  • 2 תגובות
מדענים במכון ויצמן למדע ובמכון למחקר ביולוגי מיפו את פרופיל ייצור החלבונים של נגיף הקורונה וזיהו 23 רצפי חלבון חדשים. ממצאיהם עשויים לסייע לפתח תרופות, חיסונים ובדיקות טובות יותר לאיתור
גומחה בתוך בלוטת לימפה שבה נוצרים התאים מייצרי הנוגדנים. מעבדתו של פרופ' זיו שולמן

ללמוד מהגוף לנטרל את הקורונה

  • 3 תגובות
פרופ' שראל פליישמן. מחקרו כבר הוביל לעיצוב חיסון פוטנציאלי נגד מלריה, וכעת הוא מרכז את המאמץ בנגיף הקורונה. צילום: דוברות מכון ויצמן

לחמוק מבעד להגנות של הקורונה

  • אין תגובות
מאבק בנגיף קורונה. איור: Image by fernando zhiminaicela from Pixabay

זיהוי מלכודת ומציאת נוגדן אולטימטיבי לקורונה

  • אין תגובות
סמליל פרויקט SmellTracker. באדיבות מכון ויצמן

איתור קורונה באמצעות ניטור עצמי של חוש הריח

  • אין תגובות
סטודנטים מתנדבים במעבדת הבדיקות במרכז הרפואי שיבא. צילום יחצ - המרכז הרפואי שיבא בתל השומר

האוניברסיטאות נרתמות למאבק בקורונה – במחקרים ובתגבור הכוחות הרפואיים בסטודנטים

  • 2 תגובות
מימין: פרופ' איליה אברבוך, איליה טיוטיוניקוב ופרופ' יחיעם פריאור. תגלית מהדהדת. צילום: דוברות מכון ויצמן

האם אפשר ליצור תופעה של הד קוונטי בתוך מולקולה אחת יחידה?

  • אין תגובות
ננו-צינורית מהתרכובת טונגסטן דיסולפיד. הצינוריות הראשונות שיצר פרופ' טנא

צינוריות השֶׁמֶשׁ

  • 3 תגובות
הכְּנִימָה Myzus persicae. פוגעת ביבולים של תפוחי אדמה ואפרסקים. תצלום: סקוט באואר

מזיקים אבל פחות

  • 2 תגובות
גבישי פרובסקיטים האלידיים – תהליך ייצור פשוט וחגיגה לעיניים

בסֵדֶר גמור

  • 5 תגובות
כאשר הכניסו המדענים משטח מגנטי לתמיסה של מולקולות כיראליות ימניות ושמאליות (באדום ובכחול), נוצרו גבישים של המולקולות בקטבים מגנטיים מנוגדים. מעבדתו של פרופ' רון נעמן, מכון ויצמן

גביש בכיוון אחד

  • תגובה אחת
הרכב כוכב הלכת שבתאי. באדיבות החוקרים, מבוסס על תמונה של נאס"א.

המשימה האחרונה של החללית קאסיני: חשיפת עומק האטמוספרה של שבתאי

  • אין תגובות
מינהור קוונטי. איור: shutterstock

האם מינהור קוונטי ממלא תפקיד בפעילות של מולקולות ביולוגיות?

  • תגובה אחת
שרידים של מגדל הביצורים. אבני המסד הונחו רק בתקופת הברזל. מקור: מגזין מכון ויצמן.

מגדל ביצורים בירושלים נבנה 1,000 שנה מאוחר יותר מכפי שהעריכו עד כה ארכיאולוגים

  • 5 תגובות
מיחשוב קוונטי. איור מתוך PIXABAY.COM

חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון מטילים ספק בישימות של מחקר זוכה פרס נובל

  • אין תגובות
פרופ' יובל שקד, הטכניון. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

טיפול בסרטן כחרב פיפיות

  • אין תגובות
תיאור אמן של כוכב לכת בעל אטמוספירה המקיף ננס אדום.

האם יש חיים בכוכב הלכת הקרוב ביותר, פרוקסימה קנטאורי b ?

  • 11 תגובות

כוחנו באחדותנו

  • 3 תגובות

פטנט אחד, שלוש תרופות

  • תגובה אחת
פריחה דמוית פרפר, האופיינית לזאבת. מתוך ויקיפדיה

שש מולקולות מחפשות מחלה

  • תגובה אחת
התאים האנדותליים, אשר מרכיבים את כלי הדם של עובר דג הזברה (באדום). גרעיני התאים מסומנים בצהוב. מאגר תאי הגזע מסומן בחץ

נדידה עם תחושת בטן

  • 2 תגובות
מודל תלת-ממדי של משאבת נתרן-אשלגן אשר חסומה על-ידי "דיגוקסין" (בכחול). המשאבה מורכבת מתת-יחידה אלפא (באדום) ותת-יחידה בטא (באפור)

מורידים לחץ

  • תגובה אחת
לייזר פוגע במולקולה. איור: shutterstock

סביבוני-על

  • תגובה אחת
השכבה הכחולה-אפורה (משמאל) מעניקה לחיטה עמידות לפתוגנים. כאשר השתיקו המדענים את הגנים האחראיים לייצור שכבה זו, גדלה החיטה בצבע ירוק מבריק (מימין)

המדען בשדה החיטה

  • 2 תגובות
חלבון ה-A-S-בטה (ירוק) אשר מבוטא על פני השטח של המיטוכונדריות, האברונים האחראים על הפקת האנרגיה בתא, מאפשר את ההפרדה בין תאי הזרע בזבוב התסיסה הבוגר. גרעיני התאים מסומנים בכחול

הרס בונה חיים

  • 2 תגובות
תא שומן. איור:shutterstock

הסביבה הטבעית

  • תגובה אחת
ננו-מבנה מכסף בצורת "עניבת פרפר", עם נקודה קוונטית לכודה במרכזו (חץ אדום). צולם באמצעות מיקרוסקופ אלקטרונים

ננו עניבות פרפר

  • אין תגובות
מימין: שירה וינגרטן-גבאי, שני אליאס-קירמה, פרופ' ערן סגל ודר רונית ניר. הנדסה גנטית

אזורי בקרה

  • תגובה אחת
מיקרוגליה (בירוק בהיר) במוח עכבר בוגר. צולם באמצעות מיקרוסקופ פלואורסצנטי

כיצד שיבושים בהתפתחות המערכת החיסונית יכולים לפגוע במוח העובר והילוד בעכברים המשמשים מודל לחקר מחלות מוח התפתחויות

  • אין תגובות
נוירונים (ירוק כהה) ותאי גליה (ירוק-צהבהב). איור: shutterstock

רשתות הנוירונים מגיעות לקונסנזוס

  • תגובה אחת
חיידקים שאוכלים אוויר ומייצרים דלק. איור: פרופ' רון מילוא, מכון ויצמן

חיידקים שאוכלים אוויר ומייצרים דלק

  • 30 תגובות
חותמת זמן של אירועים הנצרבים במוח. איור: מכון ויצמן

חוויה של פעם בחיים

  • תגובה אחת
מימין: פרופ' אד באייר, יונית בן דוד, ד"ר שרה מוראיס, ד"ר ברקת דסה ומלינה שמשום מימין: פרופ' אד באייר, יונית בן דוד, ד"ר שרה מוראיס, ד"ר ברקת דסה ומלינה שמשום. צילום: דוברות מכון ויצמן

אני והצלולוזום שלי

  • אין תגובות
למעלה: זרם חשמלי, המתנהג כמו נוזל, יוצר מערבולות (החיצים הלבנים) שחלקיקיהן מפיקות חום (באדום ובכתום). למטה: כאשר פועל הזרם על פי חוק אוהם, נוצר החום רק סביב שתי האלקטרודות שביניהן זורם הזרם (באדום ובכתום)

חשמל זורם בכפות ידיך

  • 4 תגובות

אוכלים ללא הגבלה

  • תגובה אחת
לחצן המצוקה של התא. איור: מכון ויצמן

לחצן מצוקה

  • אין תגובות
מדע על הבר. צילום: מכון ויצמן

מדעני מכון ויצמן יגישו – מדע על הבר 2016

  • 3 תגובות
תהליך הפוטוסיתנזה. איור: shutterstock

כיבוי אורות

  • תגובה אחת
מודל תלת-ממדי של החלבון האנושי 2LANCL (בירוק) אשר לא ידוע כקושר מתכות. בצהוב – חומצות האמינו שמהן, על פי האלגוריתם, מורכב אתר הקישור. התבנית שלפיה נבנה הדגם של החלבון 2LANCL מכילה יון של אבץ שמיקומו מסומן בכחול

בעקבות המתכת

  • אין תגובות
ריף אלמוגים. צילום: shutterstock

אקווריום זעיר מאפשר לחקור השפעת שינויי אקלים על תהליכים מיקרוסקופיים באלמוגים

  • תגובה אחת

יעילות הפקת האנרגיה ממזון בגוף תלויה לא רק בסוג המזון, אלא גם בזמן האכילה

  • תגובה אחת

מולקולות של אור

  • 4 תגובות
תאי עצב הזוהרים באור פלורסצנטי. המחשה: shutterstock

מדענים השתמשו בהבזקי אור והצליחו לווסת את עוצמת התקשורת בין אזורי מוח רחוקים זה מזה

  • אין תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש