מכון ויצמן

פרופ' יובל שקד, הטכניון. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

טיפול בסרטן כחרב פיפיות

מחקר שנערך בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון, בקריה הרפואית רמב"ם ובמכון ויצמן מסביר כיצד טיפול בסרטן מאיץ את אלימות המחלה. כעת מפתחים החוקרים דרכים לעיכובו

כוחנו באחדותנו

מדעני המכון הראו כי חיידקים שמתאגדים במבנים גדולים, הקרויים "ביופילם", משתמשים בסידן הפחמתי שמייצרים החיידקים כדי להגן על המבנה וליצור עבורו מעין שלד המעניק למבנה

פטנט אחד, שלוש תרופות

מינהל המזון והתרופות של ארה"ב, FDA, אישר באחרונה שימוש בתרופה ביולוגית חדשה, המבוססת על מחקר של מכון ויצמן למדע, לטיפול בחולים בסוג מסוים של סרטן

פריחה דמוית פרפר, האופיינית לזאבת. מתוך ויקיפדיה

שש מולקולות מחפשות מחלה

השיטה שפיתחה ImmunArray מזהה וממיינת כ-200 אנטיגנים המוצגים על ה-iCHIP; אנליזה של הנוגדנים הקיימים נגדם מאפשרת לשלול את קיומה של מחלת הזאבת. ייתכן שכלי זה

התאים האנדותליים, אשר מרכיבים את כלי הדם של עובר דג הזברה (באדום). גרעיני התאים מסומנים בצהוב. מאגר תאי הגזע מסומן בחץ

נדידה עם תחושת בטן

מדעני המכון שותפים למאמץ העולמי להבין כיצד יודעים תאי הגזע לאיזה סוג תאים להתמיין. במחקר שביצעו בעבר בדגי זברה הם גילו מאגר של תאי גזע

מודל תלת-ממדי של משאבת נתרן-אשלגן אשר חסומה על-ידי "דיגוקסין" (בכחול). המשאבה מורכבת מתת-יחידה אלפא (באדום) ותת-יחידה בטא (באפור)

מורידים לחץ

גלאוקומה פוגעת בראייתם של מיליוני אנשים, והיא בין הגורמים העיקריים להיווצרות עיוורון ברחבי העולם. מדעני מכון ויצמן למדע, בשיתוף עם רופאי עיניים, פיתחו תרכובת חדשה

לייזר פוגע במולקולה. איור: shutterstock

סביבוני-על

לכל גוף הנע במרחב – כדור, מולקולה, גלקסיה, ועוד – יש מהירות קווית, המתבטאת בתנועתו ממקום למקום במרחב, וכן מהירות זוויתית המבטאת את סיבובו סביב

השכבה הכחולה-אפורה (משמאל) מעניקה לחיטה עמידות לפתוגנים. כאשר השתיקו המדענים את הגנים האחראיים לייצור שכבה זו, גדלה החיטה בצבע ירוק מבריק (מימין)

המדען בשדה החיטה

מדענים מנסים כבר כמה עשורים לפענח את הדרך שבה מייצרים זנים שונים של חיטה, וסוגים אחרים של צמחים, את שכבת ההגנה הכחולה-אפורה שלהם, שילוב חוקרים

חלבון ה-A-S-בטה (ירוק) אשר מבוטא על פני השטח של המיטוכונדריות, האברונים האחראים על הפקת האנרגיה בתא, מאפשר את ההפרדה בין תאי הזרע בזבוב התסיסה הבוגר. גרעיני התאים מסומנים בכחול

הרס בונה חיים

מדעני המכון גילו כי "מכונה מולקולרית", אשר מפעילה את האנזימים ההרסניים, נקשרת לחלבון מסוים שמעכב את פעילותה, ובכך מבקר את פעילות האנזימים ומונע הרס לא-רצוי.

תא שומן. איור:shutterstock

הסביבה הטבעית

השאלה: כיצד אפשר לחקור את מבנה החלבון בתוך תא חי? הממצאים: מדעני המכון פיתחו שיטה לחקר מבנה חלבונים בתנאים כמעט טבעיים, ואף הצליחו ליישם אותה

ננו-מבנה מכסף בצורת "עניבת פרפר", עם נקודה קוונטית לכודה במרכזו (חץ אדום). צולם באמצעות מיקרוסקופ אלקטרונים

ננו עניבות פרפר

בעתיד אולי אפשר יהיה לנצל את השליטה בצימוד הנקודות הקוונטיות לבניית מתגים עבור מחשבים קוונטיים, או עבור התקני הצפנה אשר יתבססו על תופעות קוונטיות –

מימין: שירה וינגרטן-גבאי, שני אליאס-קירמה, פרופ' ערן סגל ודר רונית ניר. הנדסה גנטית

אזורי בקרה

מדעני המכון הצליחו לזהות כמה אלפי "אזורי גיוס" על האר-אן-אי-שליח. "אזורי גיוס" אלה עשויים להוות מעין "בנק מטרות" למיגוון תרופות למחלות שונות.

נוירונים (ירוק כהה) ותאי גליה (ירוק-צהבהב). איור: shutterstock

רשתות הנוירונים מגיעות לקונסנזוס

כל מילימטר מעוקב במוח מכיל יותר מ-100,000 נוירונים, וכל אחד מהם מסוגל לתקשר עם 10,000-1,000 תאים אחרים. מחקר חדש מראה כיצד פועלת תקשורת זו כשלא

חותמת זמן של אירועים הנצרבים במוח. איור: מכון ויצמן

חוויה של פעם בחיים

מדעני המכון תיעדו את פעילות המוח בעכברים, וגילו "חותמות זמן" בדפוסי הפעילות של קבוצות גדולות של תאי עצב 

מימין: פרופ' אד באייר, יונית בן דוד, ד"ר שרה מוראיס, ד"ר ברקת דסה ומלינה שמשום מימין: פרופ' אד באייר, יונית בן דוד, ד"ר שרה מוראיס, ד"ר ברקת דסה ומלינה שמשום. צילום: דוברות מכון ויצמן

אני והצלולוזום שלי

פרופ' באייר ועמיתיו למחקר גילו ובודדו לראשונה את הצלולוזום בשנת 1983, כאשר חקרו חיידק המצוי בטבע אשר מפרק תאית מחומר צמחי. המחקר, אשר נמשך לאורך

למעלה: זרם חשמלי, המתנהג כמו נוזל, יוצר מערבולות (החיצים הלבנים) שחלקיקיהן מפיקות חום (באדום ובכתום). למטה: כאשר פועל הזרם על פי חוק אוהם, נוצר החום רק סביב שתי האלקטרודות שביניהן זורם הזרם (באדום ובכתום)

חשמל זורם בכפות ידיך

מחקר חדש בוחן את השאלה האם חשמל הוא זרם אלקטרונים או סוג של נוזל

אוכלים ללא הגבלה

מי לא היה רוצה לאכול ללא הגבלה ובכל זאת להישאר רזה וחטוב? זה בדיוק מה שעשו עכברים מהונדסים גנטית, כחלק ממחקר שבוצע במכון ויצמן למדע

לחצן המצוקה של התא. איור: מכון ויצמן

לחצן מצוקה

כאשר אנו נקלעים למצוקה, הגוף יודע להשתיק את כל התהליכים שאינם חיוניים, ולהקצות את מירב המשאבים לתהליכים הנחוצים יותר באותו זמן. אבל האם יש קשר

מדע על הבר. צילום: מכון ויצמן

מדעני מכון ויצמן יגישו – מדע על הבר 2016

  זה יקרה ביום שלישי,  24 במאי, בשעה 20:30. עשרות  מדענים בכירים ומספר תלמידי מחקר מצטיינים ממכון ויצמן למדע יגיעו ל-50 ברים נבחרים בתל-אביב, וישוחחו

תהליך הפוטוסיתנזה. איור: shutterstock

כיבוי אורות

כשנוהגים במכונית לא מומלץ, בלשון המעטה, ללחוץ בעת ובעונה אחת על דוושת הדלק ועל הבלמים. אך מדעני מכון ויצמן למדע גילו כי כך בדיוק נוהגים הצמחים בחלק

מודל תלת-ממדי של החלבון האנושי 2LANCL (בירוק) אשר לא ידוע כקושר מתכות. בצהוב – חומצות האמינו שמהן, על פי האלגוריתם, מורכב אתר הקישור. התבנית שלפיה נבנה הדגם של החלבון 2LANCL מכילה יון של אבץ שמיקומו מסומן בכחול

בעקבות המתכת

למעלה מ-900 חלבונים אנושיים נוספים אשר עשויים להיקשר ליוני מתכת. המחקר מבטיח להעמיק את הבנתנו ביחס לתהליכים ביולוגיים במישור המולקולרי, וכן לקדם את פיתוחן של

דילוג לתוכן