מכון ויצמן

מעמד החתימה הווירטואלי. נשיא מכון ויצמן, פרופ׳ אלון חן, והשר לתעשייה וטכנולוגיה מתקדמת של איחוד האמירויות, ד"ר סולטן אחמד אלג'אבר

מכון ויצמן ואוניברסיטת מוחמד בן זאיד באיחוד האמירויות חתמו על שת"פ בתחום הבינה המלאכותית

שיתוף הפעולה האקדמי מתאפשר הודות להסכם הנורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות שייחתם השבוע בוושינגטון, ארה"ב, והקשר בין שני המוסדות נוצר בסיועו של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים ושל העומד בראשו

נגיף קורונה. המחשה מתוך jumpstory

מדענים ישראלים זיהו 23 רצפי חלבון חדשים בקורונה * 3M תרמה לפיתוח חיסון באוני' ת"א

מדענים במכון ויצמן למדע ובמכון למחקר ביולוגי מיפו את פרופיל ייצור החלבונים של נגיף הקורונה וזיהו 23 רצפי חלבון חדשים. ממצאיהם עשויים לסייע לפתח תרופות, חיסונים ובדיקות טובות יותר לאיתור קורונה*

גומחה בתוך בלוטת לימפה שבה נוצרים התאים מייצרי הנוגדנים. מעבדתו של פרופ' זיו שולמן

ללמוד מהגוף לנטרל את הקורונה

לנוגדנים המיוצרים בגופם של חולים שהחלימו יתרונות ברורים על-פני נוגדנים מהונדסים – הם הוכיחו את יכולתם לנטרל את הנגיף ונחשבים בטוחים

פרופ' שראל פליישמן. מחקרו כבר הוביל לעיצוב חיסון פוטנציאלי נגד מלריה, וכעת הוא מרכז את המאמץ בנגיף הקורונה. צילום: דוברות מכון ויצמן

לחמוק מבעד להגנות של הקורונה

פלטפורמת מחקר ייחודית לעיצוב נוגדנים זעירים שיוכלו לעצור את תהליך ההדבקה בנגיף הקורונה

הכְּנִימָה Myzus persicae. פוגעת ביבולים של תפוחי אדמה ואפרסקים. תצלום: סקוט באואר

מזיקים אבל פחות

מדעני מכון ויצמן איתרו תרכובת המאפשרת להתגבר על עמידותם של חרקים מזיקים לחומרי הדברה

גבישי פרובסקיטים האלידיים – תהליך ייצור פשוט וחגיגה לעיניים

בסֵדֶר גמור

בעוד ברוב החומרים נוצרים פגמים בקלות וסילוקם הוא זה אשר מצריך מאמץ רב, ההפך הוא הנכון בפרובסקיטים האלידיים

כאשר הכניסו המדענים משטח מגנטי לתמיסה של מולקולות כיראליות ימניות ושמאליות (באדום ובכחול), נוצרו גבישים של המולקולות בקטבים מגנטיים מנוגדים. מעבדתו של פרופ' רון נעמן, מכון ויצמן

גביש בכיוון אחד

מדעני מכון ויצמן למדע פיתחו שיטה המאפשרת להבחין בין גבישים ימניים לשמאליים באמצעות שימוש בשדה מגנטי. השיטה עשויה להוות בשורה ליצרנים של תרופות, חומרי הדברה

פרופ' יובל שקד, הטכניון. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

טיפול בסרטן כחרב פיפיות

מחקר שנערך בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון, בקריה הרפואית רמב"ם ובמכון ויצמן מסביר כיצד טיפול בסרטן מאיץ את אלימות המחלה. כעת מפתחים החוקרים דרכים לעיכובו

כוחנו באחדותנו

מדעני המכון הראו כי חיידקים שמתאגדים במבנים גדולים, הקרויים "ביופילם", משתמשים בסידן הפחמתי שמייצרים החיידקים כדי להגן על המבנה וליצור עבורו מעין שלד המעניק למבנה

פטנט אחד, שלוש תרופות

מינהל המזון והתרופות של ארה"ב, FDA, אישר באחרונה שימוש בתרופה ביולוגית חדשה, המבוססת על מחקר של מכון ויצמן למדע, לטיפול בחולים בסוג מסוים של סרטן

פריחה דמוית פרפר, האופיינית לזאבת. מתוך ויקיפדיה

שש מולקולות מחפשות מחלה

השיטה שפיתחה ImmunArray מזהה וממיינת כ-200 אנטיגנים המוצגים על ה-iCHIP; אנליזה של הנוגדנים הקיימים נגדם מאפשרת לשלול את קיומה של מחלת הזאבת. ייתכן שכלי זה

התאים האנדותליים, אשר מרכיבים את כלי הדם של עובר דג הזברה (באדום). גרעיני התאים מסומנים בצהוב. מאגר תאי הגזע מסומן בחץ

נדידה עם תחושת בטן

מדעני המכון שותפים למאמץ העולמי להבין כיצד יודעים תאי הגזע לאיזה סוג תאים להתמיין. במחקר שביצעו בעבר בדגי זברה הם גילו מאגר של תאי גזע

מודל תלת-ממדי של משאבת נתרן-אשלגן אשר חסומה על-ידי "דיגוקסין" (בכחול). המשאבה מורכבת מתת-יחידה אלפא (באדום) ותת-יחידה בטא (באפור)

מורידים לחץ

גלאוקומה פוגעת בראייתם של מיליוני אנשים, והיא בין הגורמים העיקריים להיווצרות עיוורון ברחבי העולם. מדעני מכון ויצמן למדע, בשיתוף עם רופאי עיניים, פיתחו תרכובת חדשה

לייזר פוגע במולקולה. איור: shutterstock

סביבוני-על

לכל גוף הנע במרחב – כדור, מולקולה, גלקסיה, ועוד – יש מהירות קווית, המתבטאת בתנועתו ממקום למקום במרחב, וכן מהירות זוויתית המבטאת את סיבובו סביב

השכבה הכחולה-אפורה (משמאל) מעניקה לחיטה עמידות לפתוגנים. כאשר השתיקו המדענים את הגנים האחראיים לייצור שכבה זו, גדלה החיטה בצבע ירוק מבריק (מימין)

המדען בשדה החיטה

מדענים מנסים כבר כמה עשורים לפענח את הדרך שבה מייצרים זנים שונים של חיטה, וסוגים אחרים של צמחים, את שכבת ההגנה הכחולה-אפורה שלהם, שילוב חוקרים

חלבון ה-A-S-בטה (ירוק) אשר מבוטא על פני השטח של המיטוכונדריות, האברונים האחראים על הפקת האנרגיה בתא, מאפשר את ההפרדה בין תאי הזרע בזבוב התסיסה הבוגר. גרעיני התאים מסומנים בכחול

הרס בונה חיים

מדעני המכון גילו כי "מכונה מולקולרית", אשר מפעילה את האנזימים ההרסניים, נקשרת לחלבון מסוים שמעכב את פעילותה, ובכך מבקר את פעילות האנזימים ומונע הרס לא-רצוי.

תא שומן. איור:shutterstock

הסביבה הטבעית

השאלה: כיצד אפשר לחקור את מבנה החלבון בתוך תא חי? הממצאים: מדעני המכון פיתחו שיטה לחקר מבנה חלבונים בתנאים כמעט טבעיים, ואף הצליחו ליישם אותה

ננו-מבנה מכסף בצורת "עניבת פרפר", עם נקודה קוונטית לכודה במרכזו (חץ אדום). צולם באמצעות מיקרוסקופ אלקטרונים

ננו עניבות פרפר

בעתיד אולי אפשר יהיה לנצל את השליטה בצימוד הנקודות הקוונטיות לבניית מתגים עבור מחשבים קוונטיים, או עבור התקני הצפנה אשר יתבססו על תופעות קוונטיות –

דילוג לתוכן