סיקור מקיף

מכון ויצמן

חותמת זמן של אירועים הנצרבים במוח. איור: מכון ויצמן

חוויה של פעם בחיים

מדעני המכון תיעדו את פעילות המוח בעכברים, וגילו "חותמות זמן" בדפוסי הפעילות של קבוצות גדולות של תאי עצב 

מימין: פרופ' אד באייר, יונית בן דוד, ד"ר שרה מוראיס, ד"ר ברקת דסה ומלינה שמשום מימין: פרופ' אד באייר, יונית בן דוד, ד"ר שרה מוראיס, ד"ר ברקת דסה ומלינה שמשום. צילום: דוברות מכון ויצמן

אני והצלולוזום שלי

פרופ' באייר ועמיתיו למחקר גילו ובודדו לראשונה את הצלולוזום בשנת 1983, כאשר חקרו חיידק המצוי בטבע אשר מפרק תאית מחומר צמחי. המחקר, אשר נמשך לאורך

למעלה: זרם חשמלי, המתנהג כמו נוזל, יוצר מערבולות (החיצים הלבנים) שחלקיקיהן מפיקות חום (באדום ובכתום). למטה: כאשר פועל הזרם על פי חוק אוהם, נוצר החום רק סביב שתי האלקטרודות שביניהן זורם הזרם (באדום ובכתום)

חשמל זורם בכפות ידיך

מחקר חדש בוחן את השאלה האם חשמל הוא זרם אלקטרונים או סוג של נוזל

אוכלים ללא הגבלה

מי לא היה רוצה לאכול ללא הגבלה ובכל זאת להישאר רזה וחטוב? זה בדיוק מה שעשו עכברים מהונדסים גנטית, כחלק ממחקר שבוצע במכון ויצמן למדע

לחצן המצוקה של התא. איור: מכון ויצמן

לחצן מצוקה

כאשר אנו נקלעים למצוקה, הגוף יודע להשתיק את כל התהליכים שאינם חיוניים, ולהקצות את מירב המשאבים לתהליכים הנחוצים יותר באותו זמן. אבל האם יש קשר

מדע על הבר. צילום: מכון ויצמן

מדעני מכון ויצמן יגישו – מדע על הבר 2016

  זה יקרה ביום שלישי,  24 במאי, בשעה 20:30. עשרות  מדענים בכירים ומספר תלמידי מחקר מצטיינים ממכון ויצמן למדע יגיעו ל-50 ברים נבחרים בתל-אביב, וישוחחו

תהליך הפוטוסיתנזה. איור: shutterstock

כיבוי אורות

כשנוהגים במכונית לא מומלץ, בלשון המעטה, ללחוץ בעת ובעונה אחת על דוושת הדלק ועל הבלמים. אך מדעני מכון ויצמן למדע גילו כי כך בדיוק נוהגים הצמחים בחלק

מודל תלת-ממדי של החלבון האנושי 2LANCL (בירוק) אשר לא ידוע כקושר מתכות. בצהוב – חומצות האמינו שמהן, על פי האלגוריתם, מורכב אתר הקישור. התבנית שלפיה נבנה הדגם של החלבון 2LANCL מכילה יון של אבץ שמיקומו מסומן בכחול

בעקבות המתכת

למעלה מ-900 חלבונים אנושיים נוספים אשר עשויים להיקשר ליוני מתכת. המחקר מבטיח להעמיק את הבנתנו ביחס לתהליכים ביולוגיים במישור המולקולרי, וכן לקדם את פיתוחן של

מולקולות של אור

ד"ר עופר פירסטנברג, שהצטרף באחרונה לסגל המחלקה לפיסיקה של מערכות מורכבות במכון ויצמן למדע, דיווח לא מכבר על ניסוי שבמסגרתו הצליח, יחד עם שותפיו למחקר,

ריבוזום. חלבון גדול. איור: shutterstock

רואים שקוף

שיטה חדשה עשויהלשפוך אור על התהליכים הדינמיים של מולקולות גדולות, וללמד פרטים חדשים על מנגנונים ביולוגים

כימותרפיה. איור: shutterstock

LIP-LAP

הסבר לעמידוּת שמפתחים חלק מהתאים הסרטניים לכימותרפיה עשוי להצביע על כיוון מחקר שאולי יוביל למציאת דרך להחליש את העמידוּת, כך שהתרופות יחזרו להיות יעילות

צרפת אירופה וארה"ב מגנות את החרם על ישראל

כך אמר שגריר צרפת בישראל פטריק מזונאב, שגריר צרפת בישראל, בנאום מול חוקרים ממכון פסטר ומכון וויצמן. לדבריו, מה שעומד על כף המאזניים זה עתיד

שריר הלב. איור: shutterstock

לב העניין

הלב היה פועל בצורה הטובה ביותר אילו יכלו כל הסיבים להתכווץ יחדיו – כלומר בתזמון מושלם – ובכך להבטיח כי כל תא יתכווץ בעוצמה מרבית.

סכיזופרניה. המחשה: shutterstock

מסננים את המידע הגנטי של הסכיזופרניה

ידוע שבסכיזופרניה קיים מרכיב גנטי משמעותי. אבל כאשר מחפשים גנים מסוימים הגורמים למחלה, נתקלים בקושי. המחלה מושפעת מגנים רבים, אך השפעתו של כל גן כשלעצמו

ספקטרומטר מסות. צילום: shutterstock

חלבון קטן

מדעני המכון זיהו במחקר קודם רכיב בסיגנלוזום שלא היה ידוע קודם לכן. כאשר הסירו את היחידה הזאת, הם גילו שמדובר בחלק בלתי-נפרד מהמנגנון, שכן חסרונו

במעלה המדרגות העולות

מדעני המכון זיהו את האנזים אשר חותך את החלבונים שיוצרים את הסתימות. התגלית עשויה לסייע בטיפול במחלות הגורמות להזדקנות מואצת, שבהן מעורבות סתימות שכאלה.

נפחת (אמפיזמה). איור: shutterstock

נשימה עמוקה

  מחלות ריאה, כמו נפחת (אמפיזמה), ברונכיט, אסטמה, וסיסטיק פיברוזיס הן גורם המוות השני במספר בעולם. בארצות-הברית לבדה קיימים יותר מ-35 מיליון אמריקאים הסובלים ממחלות

פרופ' מנחם רובינשטיין ותלמידת המחקר אפרת דבש. צילום: מכון ויצמן

גם וגם

התגלה מנגנון חדש של מוות תאי אשר עשוי לאפשר פיתוח עתידי של טיפולים במחלות שונות 

פריחת אצות. איור: shutterstock

רוח ים

פריחות אצות, שמופיעות לאורך מאות קילומטרים באוקיינוס, הן כה גדולות, עד שאפשר לחזות בהן מהחלל. אך לאחר שבוע או שבועיים מתים היצורים החד-תאיים שיוצרים אותן,

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן