כימותרפיה

הסריקה המקורית (משמאל) והאזורים מהם חולצה אינפורמציה (באדום, מימין) באמצעות הטכנולוגיה שפותחה בטכניון

הפתולוג הממוחשב

טכנולוגיה מבוססת תבונה מלאכותית שפותחה בטכניון צפויה לשפר את ההתאמה האישית בטיפול בגידולים סרטניים

פרופ' יובל שקד, הטכניון. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

טיפול בסרטן כחרב פיפיות

מחקר שנערך בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון, בקריה הרפואית רמב"ם ובמכון ויצמן מסביר כיצד טיפול בסרטן מאיץ את אלימות המחלה. כעת מפתחים החוקרים דרכים לעיכובו

כימותרפיה. איור: shutterstock

LIP-LAP

הסבר לעמידוּת שמפתחים חלק מהתאים הסרטניים לכימותרפיה עשוי להצביע על כיוון מחקר שאולי יוביל למציאת דרך להחליש את העמידוּת, כך שהתרופות יחזרו להיות יעילות

מטופלת עוברת טיפול כימותרפי. צילום: shutterstock

פוריות אחרי כימותרפיה

פרופסור זאב בלומנפלד מהפקולטה לרפואה בטכניון: תחליפים מלאכותיים להורמון GnRH הם אמצעי יעיל לשימור הפוריות בקרב נשים המטופלות בכימותרפיה

ד"ר בת' שון במעבדה. קרדיט: באדיבות תכנית פולברייט

מפגש אישי – "רוחות רפאים" כנגד סרטן / דורית פרנס

חוקרים בטכניון מפתחים מערכת חדשה שתנחה תרופות באופן ישיר לגידול סרטני * בין החוקרים מלגאית פולברייט. קרן החינוך אמריקה-ישראל העניקה השנה 65 מלגות פולברייט

גידול סרטני. איור: shutterstock

שיטה מהפכנית למדידת חמצן בגידול עמוק ובמוח

שיטה אלקטרונית חדשנית תסייע לרופאים למדוד ישירות את ריכוז החמצן ולקבוע את לוח הזמנים של הטיפולים בזמן שמתהוות רמות חמצן גבוהות בחולי סרטן ושבץ, זאת

ד"ר שירז קליר ופרופ' אורי אלון. שילובים. צילום: מכון ויצמן

אלף חלבונים

מדענים במכון ויצמן פיתחו מעין ספרייה ענקית, אשר כוללת כ-1,000 תאים משובטים שלכל אחד מהם הוחדר בגנום, באיזור שמקודד לחלבון, מקטע שגורם לו לזהור כאשר

ננו ספוגיות. איור: מעבדתה של פרופ' אווה הארט, אוניברסיטת ונדרבילט

מערכות ננו-ספוגיות לשחרור תרופות

מערכת לשחרור תרופה נוגדת-סרטן, המבוססת על חומר חדשני המכונה ננו-ספוג (nanosponge), יעילה יותר פי שלושה עד חמישה בצמצום ההתפתחות של גידול סרטני מאשר הזרקה ישירה

עד התא האחרון

מה מאפשר לתאי סרטן מסוימים לשרוד את מתקפת התרופות הכימותרפיות? האם אפשר לכוון תרופות חדשות אל נקודות התורפה שלהם?

דילוג לתוכן