ידענים: חקר הסרטן - בסיסי | ריפוי גנטי - רפואה מותאמת אישית

מאת 7 ביוני 2015 7 תגובות

חוקרים בטכניון מפתחים מערכת חדשה שתנחה תרופות באופן ישיר לגידול סרטני * בין החוקרים מלגאית פולברייט. קרן החינוך אמריקה-ישראל העניקה השנה 65 מלגות פולברייט

ד"ר בת' שון במעבדה. קרדיט: באדיבות תכנית פולברייט

מחלת הסרטן הייתה לגורם תחלואה ותמותה מוביל בארצות רבות בעולם. אך על אף הישגים מבטיחים בשנים האחרונות, הדרך לטיפול יעיל עדיין ארוכה. אחת הבעיות הקשות שאתן מתמודדים מטופלים רבים היא תופעות הלוואי של טיפולים כימותרפיים או אחרים. רבות מתופעות הלוואי נובעות מכך שהכימותרפיה פוגעת לא רק בתאים הסרטניים אלא גם בתאים תקינים ברקמות רבות, כמו מערכת העיכול, העור והחיסון.

משום כך, מדענים מנסים למצוא שיטות שונות למקד את הטיפול בתאים הסרטניים בלבד. טיפול ממוקד מטרה ימנע פגיעה בתאים בריאים גם מעצם הכוונת התרופה אל סביבת הגידול, וגם משום שכך יהיה אפשר להשתמש במינונים נמוכים יותר של התרופה, משום שהיא לא תתפזר ברחבי הגוף.

ד"ר בת' שון, השוהה כעת בישראל במלגת תכנית פולברייט ומטעם האגודה האמריקנית לנשים באקדמיה במעבדתה של פרופסור מרסל מחלוף, מנסה לשפר מערכת כזו להובלת תרופות אל הגידול הסרטני. מחלוף, ראשת התכנית הבין-יחידתית לביוטכנולוגיה וסגנית המשנה לנשיא הטכניון למחקר, פיתחה מערכת חדשנית להובלת תרופות לטיפול בסרטן המבוססת על תאי גזע מזנכימליים, תאים שמקורם במח העצם ויש להם יכולת התמקדות ספציפית ובררנית באזורים דלקתיים. מכיוון שהגידולים הסרטניים קשורים באופן הדוק בתהליכים דלקתיים, תאי הגזע המזנכימליים מתבייתים על גידולים אלו, ולכן יכולים לשמש כמערכת מתוחכמת להובלת תרופות היישר אל הגידול.

במעבדתה של מחלוף משתמשים בממברנות של תאים אלו כעין שקיק שאליו מכניסים את התרופה הרצויה. שקיקים אלו, המכונים בשם הפיוטי "רוחות רפאים ננומטריות" (nano-ghosts), נושאים את התרופה אל הגידולים הסרטניים, ומצטברים שם בריכוז מוגבר.

עד כאן טוב ויפה, אך כדי שמערכת הובלת תרופות ייחודית זו תוכל לשמש לטיפול בבני אדם, יש צורך לשפר כמה היבטים, כגון אחידות הממברנות ורמת הניקיון שלהן. שון, שעשתה תואר ראשון באוניברסיטת פלורידה ודוקטורט במישיגן סטייט, שניהם בתחום ההנדסה הכימית, אחראית על שיפור מערכת הממברנות כך שלא יידבקו זו לזו לכדי גושים בלתי פעילים. לצורך כך היא מחברת לחלבוני הממברנה מולקולות של פוליאתילן גליקול (PEG) המקטינות את נטייתם של החלבונים להידבק זה לזה. ניסויים בעכברים מראים שרוחות הרפאים הננומטריות אכן מצטברות בגידולים סרטניים, ולעומת זאת מסולקות באופן טבעי משאר רקמות הגוף בתוך יום או יומיים. תכונות אלו מאפשרות שימוש בריכוזים נמוכים בהרבה של כימותרפיה, עד כדי עשירית מן הכמות הדרושה בעירוי רגיל.

65 מלגות פולברייט הוענקו לקראת שנת הלימודים האקדמית הקרובה

קרן חינוך ארה"ב-ישראל העניקה 65 מלגות פולברייט לחוקרים, פוסט-דוקטורטים וסטודנטים ישראליים ואמריקנים, לשנת הלימודים 2016/2015

באירוע השנתי של קרן חינוך ארה"ב-ישראל לציון סיום שנת הלימודים 2015/2014, אשר התקיים ב-28 במאי בבית השגריר האמריקאי מר דניאל שפירו, הוכרזו שמות הזוכים במלגת פולברייט. האירוע התקיים בהשתתפות זוכי המלגות הישראלים, נציגים בכירים של הממסד האקדמי בארץ, נשיאים ומנהלים בכירים של המוסדות להשכלה גבוהה בארץ, חלקם בוגרי תכניות פולברייט. השגריר האמריקני, מר דניאל שפירו, פתח את האירוע ואמר "ממשלת ארה"ב והשגרירות בארץ ממשיכות להאמין כי המגעים האישיים שנוצרים בין אנשים במסגרת תכניות חילופים, חיוניים להעמקת היחסים בין ארה"ב לישראל. תכנית פולברייט מפגישה את מיטב הכישרונות והמוחות מרחבי ארה"ב עם המיטב של החברה הישראלית על גווניה והקולות השונים בה."

תכנית פולברייט ממומנת באופן שווה על ידי ממשלת ארה"ב וממשלת ישראל, פועלת לקידום הקשרים המדעיים בין ישראל לבין ארה"ב מאז 1956. התכנית הטביעה את חותמתה על המחקר האקדמי בישראל ובוגריה השתלבו במקומות מפתח באקדמיה ובחיים הציבוריים בארץ. במהלך 60 שנות פעילותה בישראל זכו למעלה מ 1700 ישראלים ו 1400 אמריקנים להשתתף בתכניות פולברייט.

דן וילנסקי, יו"ר חבר המנהלים של קרן חינוך ארה"ב-ישראל אמר "אנו רואים את פעילות פולברייט ישראל כנדבך חשוב ויעיל לקידום ההבנה בין ארצות הברית לישראל בעזרת חילופי מדענים ושיתוף פעולה אקדמי. בנוסף לכך שהאקדמאים משמשים כשגרירי רצון טוב של מדינותיהם, הם גם מניחים את היסודות לשיתופי פעולה יעילים לטווח ארוך." וילנסקי ציין שהצלחת התוכנית לא יכולה להתבצע ללא שיתוף פעולה עם ההנהלות והסגל של האוניברסיטאות בארץ ושיתוף הפעולה עם צוות השגרירות האמריקנית בישראל.

ד"ר ענת לפידות-פירילה, מנכ"לית קרן חינוך ארה"ב-ישראל, מציינת כי נדידת הידע בין שתי המדינות חיונית לעתיד המדע בישראל. הקרן תמשיך לתרום לקידום מצוינות אקדמית ולאפשר למנהיגים המעוניינים לתרום לחברה לקבל הכשרה בתחומם.

קרן חינוך ארה"ב-ישראל (USIEF), נוסדה מתוקף אמנה שחתמו ביניהן ממשלות ארה"ב וישראל בשנת 1956. הקרן מנהלת את תכנית פולברייט היוקרתית לקידום שת"פ אקדמי- מדעי בין ארה"ב וישראל ותומכת בחוקרים ותלמידי מחקר מצטיינים. מאז היווסדה מילאה הקרן תפקיד חשוב בטיפוח המחקר והשיח האינטלקטואלי ובקידום מנהיגים חברתיים. תוכנית פולברייט הטביעה את חותמה על המחקר האקדמי בארץ ועל תחומים מרכזיים נוספים. בין בוגרי התכנית נמנים בוגרים ידועים כגון פרופסור אהרן ברק, הנשיא לשעבר של בית המשפט העליון,פרופסור אהרן צ'חנובר מהטכניון, חתן פרס נובל לכימיה 2004, פרופסור גבריאלה שלו, שגרירה לשעבר באו"ם, הסופרים א.ב. יהושע ואתגר קרת ורבים אחרים.

למידע נוסף אודות קרן חינוך ארה"ב-ישראל ותכנית פולברייט

 

7 תגובות ל “מפגש אישי – "רוחות רפאים" כנגד סרטן / דורית פרנס”

  1. ישראל שפירא

    ישראלובי שווילי

    איפנון נעשה בצורה הבאה: הגל המאפנן (גלי קול במקרה שלנו) משנה את האמפליטודה של הגל הנושא, גל אלקטרומגנטי בד"כ (איפנון AM) או את התדר שלו (FM). יש גם איפנון פאזה, SSB, ועוד.

    כי מהו קול? פשוט מולקולות שרוטטות בתדרים המוגדרים כתדרי שמע (20HZ – 20 KHZ). זה לא חייב להיות באוויר, הקול עובר בכל חומר כמעט. כל מה שיירטוט בתחום הזה יישמע לנו כקול.

    הקולות הבראשיתיים בכתבה שהבאת אינם בדיוק גלי קול, אלא איפנון – אדוות – של קרינת הרקע האלקטרומגנטית. "האדוות בקרינת הרקע, שהם ואריאציות עדינות בצפיפות החומר ניתן להסתכל עליהם כעל גלי קול".

    לא בטוח שהבנתי מה פירוש "55 אוקטבות מתחת לסף השמיעה של האוזן האנושית". האם הכוונה לגלים בעלי תדר מאוד מאוד נמוך ולכן כה ארוכים? זה בהחלט מסביר למה הם ברוחב 30 שנות אור, אך כיצד ניתן לקרוא להם גלי קול?

    בקשר לפרדוקס הרכבות: הבעיה הייתה כיצד 2 צופים באותו הרגע, פרק זמן חסר זמן, ובאותה נקודה, עצם גיאומטרי חסר מימדים, מסוגלים לצלם תמונות הפוכות: תמונה של צופה א' תראה כפול קרונות ברכבת ב', ותמונה של צופה ב' כפול קרונות ברכבת א'.

    השאלה הייתה: כיצד פוטונים מקרונות מסויימים ברכבת א' שלא מגיעים לעולם לצופה א', דווקא כן מגיעים לצופה ב' שנמצא באותה הנקודה ובאותו הרגע ומצלם באותו הכיוון?

    התיאור הקלסי של האברציה – טיפות גשם שיורדות אנכית למטה אך צופה שמתקדם אופקית אליהם יראה אותם בזווית הפרופורציונית למהירותו ומהירותן – הוא חצי פיתרון. החצי השני הוא מבנה המצלמה: כדי שהיא תחסום את הפוטונים שאינם מגיעים לצופה א', היא צריכה להיות בעלת עומק מסויים בין העדשה לקולט, כי בעדשה עצמה פוגעים פוטונים מכל הקרונות תמיד.

    מאידך, אם המצלמה נעה, כמו המצלמה של צופה ב' שנע יחסית לצופה א' שנחשב לנייח, אז עד שהפוטון יגיע ל"קיר" במבנה המצלמה שחוסם אותו, המצלמה כבר התקדמה ואיתה הקיר ולכן הפוטון לא ייחסם, כמו טיפות גשם שנופלות לארובת קטר: בזווית מסויימת של הארובה, טיפות שהיו פוגעות בחלק הפנימי של הארובה כאשר הקטר עומד ולכן לא מגיעות לתחתית, דווקא כן יצליחו להגיע כאשר הקטר נוסע.

  2. י.ו ג'וגאשווילי

    ישראל
    http://www.hayadan.org.il/birth-cry-of-the-universe-280604
    איך הם הקליטו? האם הם עשו הפרדה של תדרים מסוימים (לזה הכוונה ב'איפנון'?)?

    אברציה- האמא של כל העיוותים..
    מזכיר במה את ניסוי שני הסדקים.
    אוקיי, פתרון לא קוונטי בעליל… אבל האם הגורם/בעיה הוא במצלמות; עין אנושית וכו' או שגם לפוטון יש כאן תפקיד?
    או שהפוטון מתפקד כמצופה בתהליך זה?

    (יהיה נחמד אם גם מייקל יסביר. שמתי לב שהוא קפץ לביקור)

  3. אורי

    האם "רוחות הרפאים הננומטריות" האלו זה לא מה שעד היום כינו "ננו צוללות" ?

  4. ישראל שפירא

    יינץ

    הם לא..

    אין גלי קול בחלל החיצון.

    ניתן לאפנן אותם על גל רדיו ולשדר אותם, ואז לסנן את הגל הנושא החוצה וכך לשמוע אותם.

    הפיתרון לפרדוקס הרכבות: אברציה (ותודה למייקל ופרופ' גרנות).

  5. יינץ

    ישראל, אם אתה כבר פה, שאלה לא קשורה לנושא:
    ידוע שגלי קול נעים בתווך. ללא תווך שעליו ינועו הגלים לא ניתן יהיה לשמוע את הקול. כלומר גלי הקול לא ינועו ולא יגיעו ליעד.
    השאלה היא כיצד מצליחים לקלוט גלי קול שנעים בחלל החיצון? דרך איזה תווך הם נעים? מהו הגורם/גורמים המעביר/ים את הגלים בתדרים המסוימים האלו למכשיר הקולט אותם?

הוספת תגובה

  • (will not be published)