סיקור מקיף

חלבונים

בני-אדם חולקים עם דגים כ-70% מהגנים המקודדים חלבונים, אך רק 0.5% מהגנים השייכים לקבוצת הבקרה המייצרת lncRNA. תמונה: pixabay.

מיחזור גנטי: תפקידים חדשים לגנים קדומים

  • אין תגובות
הסיבים דמויי הלגו במיקרוסקופ אלקטרונים. מקור: מגזין מכון ויצמן.

חלבונים בהרכבה עצמית

  • תגובה אחת
זו אינה גרסה חדשה של הדגל הלאומי של גמביה, אלא רירית של המעי כפי שהיא נראית במיקרוסקופ. מולקולות אר-אן-אי שליח של שני גנים שונים (אדום וירוק) ממוקמים בשני צידי הגרעין של התאים (כחול). מקור: מגזין מכון ויצמן.

כלכלת מעיים

  • תגובה אחת
דיונון. צילום: Richard.

סודות הדנ”א של הדיונון

  • תגובה אחת
אילוסטרציה: numb3r.

זמן אפס

  • 36 תגובות
ייצוג סכמטי של מעבר האור דרך מתחם הגלאי של פוטו-קולטן וההתקדמות של האור עד לאפקטור (באדיבות: © TU Graz/IBC).

מערכת ביולוגית עם מתג של אור

  • תגובה אחת
חיידקי סטפילוקוק זהוב. מקור: NIAID.

החץ המורעל של החיידק הזהוב

  • 2 תגובות
תרשים של אנזים 3-GSK. כיצד פועלות יחד מולקולות מורכבות כמו חלבונים? מקור: Boghog, Wikimedia.

כשחלבונים מצליחים להפתיע

  • אין תגובות
החלק העליון מהצילום המקורי מהמחקר: בשני הצילומים נראים תאים אנימליים משתי אוכלוסיות – האחת נצבעה באדום והאחרת בירוק. הצבע הסגול צובע את ציטופלסמת התא ואילו הצבע הירוק צובע את הציטופלסמה ואת גרעין התא, הנראה כעיגול בעל צבע דחוס יותר בתאים. בצילום העליון שומר כל תא על זהותו הנפרדת. קרדיט: דוברות הטכניון.

חוקרים מפרסמים ממצאים דרמטיים הנוגעים לתהליך האיחוי הבין-תאי

  • אין תגובות
צילום מפרויקט לחיסון ממלריה באיי שלמה. מקור: Jeremy Miller, AusAID, Department of Foreign Affairs and Trade, Flickr.

אני מכיר אותך מאיזה מקום?

  • 3 תגובות
דוגמנית עם שיער ירוק צבוע. איור: shutterstock

זיהוי ייחודי של בני אדם בעזרת השיער

  • 4 תגובות
תרשים של חלבון מסוג קטלאז. מקור: ויקימדיה / Vossman.

איך חלבון נולד?

  • אין תגובות
איור של אצטילכולין אסטראז. מקור: pdb101.

בין חישוב לעיכוב

  • אין תגובות
צֶבֶר המורכב מחלבון "תמיכה" (אפור) וממולקולת די-אן-אי. מבנה הסליל הבודד של הדי-אן-אי (בירוק), אותו ניבא המודל, תואם את מבנה הסליל שהתגלה בניסוי (כתום). מקור: מכון ויצמן למדע.

חיזוקים חיוביים

  • אין תגובות
חלבונים מחפשים בני זוג. צילום: אוניברסיטת קופנהגן

כיצד חלבונים מתקשרים זה עם זה?

  • 2 תגובות
מימין: מריה פוזשי לוי, ד"ר מיכל שרון, ישי לוין וגילי בן-ניסן. גמישות. צילום: מכון ויצמן

חלבונים ממוחזרים

  • אין תגובות
מושבת חיידקים. צילום: shutterstock

מנגנון מעבר אלקטרונים בחיידקים

  • אין תגובות
ד"ר ניב פפו, אוניברסיטת בן גוריון. צילום: קרן וולף

ד”ר ניב פפו מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב-חתן פרס קריל להצטיינות במחקר מדעי

  • תגובה אחת
תא שמרים. איור: מיכל ברקר

דרכים צדדיות

  • 3 תגובות
המחסור ב-ATP בתאים של אשריכיה קולי גורם להם לקבל צורה מוארכת וליצור מבני ליפידים דחוסים הקרויים אנדוליפוזומים. את המבנים הללו ניתן לראות בברור בתמונות המובאות כאן שהתקבלו בעזרת מיקרוסקופ מסוג TEM.

חשיפת תאים חיים לחלבון סינתטי

  • 2 תגובות
חלבון מונע קפיאה בחרקים. מתוך ויקיפדיה

אנטיפריז – לא רק למכוניות

  • תגובה אחת
פרופ' יואל זוסמן. צילום: מכון ויצמן

חרקים ישמשו כ”בתי חרושת” לחלבונים אנושיים

  • 5 תגובות
פרופ' רועי בק ברקאי - אוניברסיטת תל אביב

המציאות הפיזיקלית של החלבונים

  • 6 תגובות
מימין: פרופ' גדעון שרייבר ויעל פיליפ. זמן אמת. צילום: מכון ויצמן

מפגשים

  • אין תגובות
יושבים, מימין: ריטה אוגוסט, פרופ' גלעד הרן, ד"ר ענבל ריבן, מנחם פרחי. עומדים, מימין: מילה גומנובסקי, ד"ר יואב ברק, ניר זוהר ושרונה צדקני כהן. חרוזים

תהליך התקפלות החלבונים

  • 3 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש