זיהוי ייחודי של בני אדם בעזרת השיער
יצירת פרופיל מתוך דנ"א משמשת כשיטה נפוצה לזיהוי בני אדם במדעי המז"פ והארכיאולוגיה בזכות העובדה כי הדנ"א הינו ייחודי לכל אדם ואדם. יחד עם זאת,
יצירת פרופיל מתוך דנ"א משמשת כשיטה נפוצה לזיהוי בני אדם במדעי המז"פ והארכיאולוגיה בזכות העובדה כי הדנ"א הינו ייחודי לכל אדם ואדם. יחד עם זאת,
מדענים "חישבו לאחור" את ההיסטוריה המולקולרית של חלבון מסוים, גילו את שורשי המבנה שלו, והצליחו לשחזר במעבדה את התהליך האבולוציוני שהוביל ליצירה של החלבון המודרני
מדענים ממכון ויצמן יצרו שיטה חדשה לייצוב חלבונים, המבוססת על חישוב מקדים של תכונות פיסיקליות, מציאת הרצף החלבוני היציב, והנדסה של החלבון המבוקש.
כאשר הדי-אן-אי מתפצל לשני גדילים נפרדים, כדי לאפשר את תיקונו או את שיכפולו, הגדילים ה"בודדים" אינם יציבים, ופגיעותם לנזק סביבתי גוברת. במחקר חדש הציגו מדעני מכון ויצמן
על מנת לשמור על הבריאות שלנו, החלבונים שבתאי גופנו נדרשים לשתף פעולה אחד עם השני. אולם, עד היום לא היה ברור כיצד עשרות אלפי חלבונים
חלבונים בלויים או פגומים, או כאלה שאין בהם יותר צורך, מפורקים ומורכבים מחדש באופן תמידי כמעט בכל תאי גופנו. עם המכונות המבקרות את התהליך הזה
חוקרים מ-DOE/Pacific Northwest National Laboratory הצליחו לדמות את הדרך שבה חיידקים מסוימים מעבירים זרם חשמלי דרך חוטים מולקולאריים זעירים, ובכך גילו מנגנון סודי שהטבע משתמש
הפרס לחוקרים צעירים מוענק מטעם קרן וולף על תרומתו בפיתוח חלבונים ספציפיים לטיפול במחלת הסרטן
ד"ר שולדינר וצליל אסט בדקו את המסלולים בהם משתמשים חלבונים כדי להיכנס לתוך אברון תאי הקרוי "הרשתית האנדופלסמתית": סדרת קרומים מקופלים היוצרים מבנה מבוכי שבו
תחום ייחודי זה מהווה מרחב חדיש לחלוטין עבור הביולוגיה הסינתטית ועשוי, בסופו של דבר, להוביל לפיתוחם של תרופות חדשות.
מחקר חדש באוניברסיטה העברית בדק כיצד פועלים חלבונים נוגדי-קפיאה בטבע
זחלי עש הכרוב קנו להם שם רע בשל הרגלי האכילה ההרסניים שלהם, אולם מחקר חדש של מדעני מכון ויצמן מראה, כי ייתכן שאפשר יהיה לנצל
"הכל פיזיקה", אומר ד"ר רועי בק-ברקאי. במעבדתו שבמרכז לננו-טכנולוגיה וננו-מדע הוא בנה את אחת ממערכות פיזור קרני X המשוכללות בעולם
כשמשוטטים בכיכר ריקה כמעט מאנשים דרוש פרק זמן קצר ביותר כדי להגיע לאדם שעומד בצדה השני של הכיכר. כך הדבר גם במסע של חלבונים בתוך
הבנת המנגנון השולט בהתקפלותם של החלבונים חשובה לא רק לצורך המחקר הביולוגי הבסיסי, אלא עשויה לעזור גם בחקר מחלות, וזאת בשל העובדה שמספר מחלות –
פרופ' מרק ספרו וחברות קבוצת מחקרו, ד"ר נינה מור וד"ר לירון קליפצאן, מהמחלקה לביולוגיה מבנית, הראו באחרונה כיצד אחת ההחלפות הנפוצות ביותר של חומצות אמינו
צוות כימאים מאוניברסיטת פנסילבניה הצליח לפתח שיטה שבה ניתן לראות את החלבונים מתקפלים "בזמן אמת", שיטה שתוכל להוביל להבנה טובה יותר של הקיפול הנכון והשגוי
השחקנים הטובים ביותר הצליחו לפתח אינטואיציה לגבי המשחק והדרך בה השרשראות יתקפלו. בדרך זו, נחסכו כמויות עצומות של חישובים מיותרים שהמחשב היה נאלץ לבצע, על
ד"ר עמי נבון ופרופ' זבולון אלעזר, שני מדענים ממכון ויצמן למדע, גילו לאחרונה ששני הצברים המולקולריים שהם חוקרים משתפים פעולה בעת מצוקה
שיתוף פעולה בינלאומי הוליד פיתוחה של שיטה חדשנית ויעילה אשר מספקת פענוח מהיר של מבנה החלבון במספר מקרים בהם שיטות קודמות נכשלו
תצפית מקרית של חוקרים מאוניברסיטת קווין בקנדה עשויה להביא לסיומה של מחלוקת שנמשכה כבר מספר עשורים בנוגע למנגנון המדויק שבאמצעותו חלבונים נוגדי-קיפאון נקשרים לפני-השטח של
מדענים במכון ויצמן פיתחו מעין ספרייה ענקית, אשר כוללת כ-1,000 תאים משובטים שלכל אחד מהם הוחדר בגנום, באיזור שמקודד לחלבון, מקטע שגורם לו לזהור כאשר
מדענים הצליחו לפתח שיטה חדשנית שבעזרתה ניתן "להסתכל" על חלבונים בעודם מתקפלים – בפחות מאלפית השנייה – לצורות המשוכללות והמפותלות הקובעות את פעילותם.
עובדה מפתיעה היא שכל חלבוני גופנו מתחלפים לעתים תכופות, ובכל זאת אנחנו קיימים כזהות אחת מלידה עד מוות. מדוע על חלבוני הגוף למות כדי שאנו
מאגרי מידע, אלגוריתמים וכלים אינטרנטיים אחרים – אשר פותחו במכון ויצמן למדע – מסייעים למדענים ברחבי העולם למצוא את דרכם בשטף המידע הנובע מפרויקט המיפוי