מגמות-על בחקר המדע במאה ה-21: לקראת סוף העשור הראשון

התגליות המדעיות והחידושים הטכנולוגיים היו תמיד בלבו של המאמץ האנושי, ותפקידם צפוי לגדול במהירות ובמידה עצומה. הדבר יוביל לסינרגיה, יעצב את החברות העוסקות בכך ויזרז פיתוחים נוספים בהשתנות עקבית, עם איזורי חפיפה והסתעפויות זמניות . המדע המתעצב מחדש והטכנולוגיות החופפות יוצרות את מה שנקרא מגמות- על במחקר, החוצות את גבולות הזמן והגיאוגרפיה .

סינגולריות
סינגולריות

נסים בנבניסטי, מיכאל ברנדיס, אורי בנין, גאי פינברג, נפתלי תשבי, מוריס תובל, אילון ועדיה, חרמונה שורק, הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע והפקולטה למדעי החברה, האוניברסיטה העברית בירושלים

התגליות המדעיות והחידושים הטכנולוגיים היו תמיד בלבו של המאמץ האנושי, ותפקידם צפוי לגדול במהירות ובמידה עצומה. הדבר יוביל לסינרגיה, יעצב את החברות העוסקות בכך ויזרז פיתוחים נוספים בהשתנות עקבית, עם איזורי חפיפה והסתעפויות זמניות . המדע המתעצב מחדש והטכנולוגיות החופפות יוצרות את מה שנקרא מגמות- על במחקר, החוצות את גבולות הזמן והגיאוגרפיה .

ארגוני מחקר מובילים יכולים ואף צריכים לתרום למגמות אלה על ידי נקיטת צעדים חדורי חזון, השפעה על פיתוח המחקר ויישום המעורבות הפעילה של חוקרים בהשלכות החברתיות של מגמות אלה. הקטרים הטכנולוגיים החשובים ביותר גדלים כולם באופן לוגריתמי : רוחב פס מוגדל, כוח עיבוד מוגדל, אחסון רב יותר ופיתוח תרופות משופרות, תוחלת חיים ארוכה יותר וממשקי אדם- מכונה עשירים יותר. אלה מובילים חברה וכלכלה מחוברות באופן אינטנסיבי שהתלות ביניהן הולכת וגוברת .

כמעט כל קטרי המחקר והטכנולוגיה מובילים לזמינות מידע גדולה במידה עצומה ומהווים כוח הפועל לניפוי אי-יעילות. יחסי הגומלין בין המחקר, מגמות העל והחדשנות מניבים גם ציפיות גדולות יותר ממנהיגי מערכות המחקר .

למקופחים יש ציפיות יתרות לשיפור איכות חייהם ורווחתם . בעלי ההון מחפשים דרכים להשתמש בהזדמנויות החדשות כדי להגביר את העידון בחייהם . ציפיות מוגברות ממנהיגי החברה כרוכות בשקיפות, מתן דין וחשבון והשפעה על הסביבה ועל החברה. מסמך זה מציג נקודת מבט ישראלית על תהליך האיתור, ההתמקדות, התכנון ויישום התוכניות במגמות- על מחקריות כאלה, עם כמה דוגמאות מיוזמות מחקר של האוניברסיטה העברית בכיווני מחקר אלה.

טכנולוגיות מידע וחישוב

בשנות השלושים והארבעים של המאה העשרים סימנו אלן טורינג באנגליה וקלוד אלווד שאנון בארה "ב את תחילתו של העידן המרתק שאנו קוראים לו כיום "עידן המידע". טורינג הניח את יסודות מדע המחשב החדש וסלל את הדרך לגילוי ולבניית המחשב, כאשר הראה שהפשטה מתמטית, מכונת טורינג האוניברסאלית, יכולה לבצע כל חישוב שניתן לייצגו באלגוריתם. בעקבותיו הציג שאנון את תמצית מכאניקת התקשורת אשר הגדירה את מושג המידע על ידי חשיפת הגבולות הבסיסיים של היכול ת לאחסן ולהעביר מידע בצורה אמינה . תוך 60 שנה הובילו טכנולוגיות אלה למהפכה באחסון, העברה (תקשורת) ועיבוד (חישוב) של כל סוגי המידע, טקסט, שמע, וידאו; פרוזה, שירה ואופרה; כימי, ביולוגי וכלכלי; בכל מקום, בכל תדירות שהיא, ובמהירות האור. קלות הנגישות של מאגרי המידע היא דבר שאף דור לפנינו לא יכול היה לדמיין והמגביהה מעבר לחלומות הפרועים ביותר . משימתנו העיקרית נעשתה סינון פיסות המידע הרלבנטיות לנו. יחד עם זאת, ככל שאנו מיטיבים להבין מחזור מידע "מודרני" זה, כך מתברר שהטבע כבר גילה אותו, מיליארדי שנים לפני שאנון וטורינג.

עבודות מחקר בכל העולם ובאוניברסיטה העברית מראות כיום כי החיים אינם אלא איסוף מידע מועיל מהסביבה וניצולו לשרידה ולשיפור הכשירות. מחזור אינסופי זה של תפיסה – איסוף מידע ופעולה – התנהגות דרך מגע עם סביבתנו, הוא זה שבאמת מגדיר ומכמת אורגניזמים חיים. לראשונה אנחנו עומדים במקום בו ניתן לבצע תחזיות כמותיות מדויקות של הדרך בה אורגניזמים מבצעים ומסתגלים, וזאת על ידי פענוח הדרכים שבאמצעותן הם אוספים ומעבדים מידע. מגמת-על חדשה זו – התכנסות מדעי המידע עם מדעי החיים – תחולל מהפכה לא רק ברפואה ובחקלאות, כפי שכבר ראינו דרך מהפכת הגנום, אלא תשנה מהיסוד את עצם טבעם של חיי האדם והחברה . זאת ועוד, זיכרונותינו ורגשותינו האישיים ביותר ישארו נגישים ופעילים ב "גן עדן" חדש זה של המרחב הממוחשב, זמן רב לאחר לכתנו. לזמן מה נראה כאילו המדע הרס את המיתוסים ואת המימד העל- טבעי של הדתות הישנות, כגון שניות הגוף והנפש והחיים אחרי המוות . ואולם, התכנסות מדעי המידע והביולוגיה עשויה להחזיר שניות זו בתחייה טכנולוגית
עובדתית שתשקף את קיומנו הנעלה והמוחלט.

ננו-מדע והנדסה

הננו-מדע והננוטכנולוגיה עוסקות ביצור וחקירת תכונותיהם של עצמים זעירים, שמידותיהם בין 1-100 נ"מ ( 1 ננומטר = אחד חלקי מיליארד של מטר). לעצמים אלה, שגודלם נע בין אטומים בודדים לחומרים שנפחם ניכר, יש תכונות אלקטרוניות, אופטיות ומכאניות תלויות- גודל, והם מציבים אתגרים מרתקים הן בפני המחקר המדעי הבסיסי והן לפיתוח טכנולוגיה עילית בחומרים מתקדמים, אנרגיה חלופית, מיקרו-אלקטרוניקה, אופטו-אלקטרוניקה, רפואה, ביוטכנולוגיה ועוד; הם מהווים כוח מהפכני עבור הפיתוח התעשייתי והכלכלי במאה העשרים ואחת. המרכז לננו-מדע וננוטכנולוגיה באוניברסיטה העברית משמש כגרעין לפיתוח תחום מתפתח זה בירושלים ובישראל . המרכז משלב חוקרים וסטודנטים מתחומים שונים המוגדרים כתחומי יעד לאומי על ידי הפורום לתשתיות לאומיות למחקר ולפיתוח (תל"מ) ויוזמת ננוטכנולוגיה ישראל . המרכז איתר כמה תחומי מפתח שיתמודדו עם אתגרי העתיד . חברי המרכז פיתחו מערכות ומכשירי חישה חדשניים. אלה יכולים לזהות כמויות זעירות של חומרים ביולוגיים וכימיים מוגדרים ולשחק תפקיד מרכזי בעולם המשתדל לשמור על הסביבה, להלחם בטרור ולספק שירותי רפואה לכול .

המומחים לננו-פוטוניקה חוקרים את תכונות האור והממשק בינו לבין החומר ברמת הננו והתת- אורך גל, כאשר יישומים מגוונים של רכיבים ממוזערים מפגינים ביצועים חסרי תקדים בתקשורת, במדעי המידע, בשירותי הרפואה, תאורה, חישה וביטחון . טיפול תרופתי נקודתי כולל בעיקר ננו-חלקיקים שומניים או פולימרים, ננו-תחליבים וליפוסומים, אשר יכולים לשפר את יעילות המולקולות של תרופות רבות עצמה תוך צמצום תופעות הלוואי העלולות להגרם כתוצאה מן השימוש בהן.

ליפוסומים המכילים את התרופה הציטוטוקסית ®Doxil, המצאתו של פרופ' יחזקאל ברנהולץ (הפקולטה לרפואה) וחבריו, נחשבים למערכת הראשונה להולכת תרופות בשיטת הננוטכנולוגיה.

דוגמה אחרת היא ®Cationorm, ננו-תחליב קטיוני שהומצא על ידי ש. בניטה (בית הספר לרוקחות), לטיפול מתון בתופעת העיניים היבשות. ואחרון חביב, המחקר בתחום האנרגיה החלופית המכוון להפחית את תלותנו בדלק מאובנים, שהוא אולי האתגר החשוב ביותר העומד בפני התרבות המערבית במאה העשרים ואחת . מקור אנרגיה נקי וזמין בשפע בישראל הוא קרינה סולרית . גישות חדשות לערור באמצעות האור, המבוססות על שיטות ממוזערות כגון מוטות מתכתיים היברידיים מוליכים למחצה, ופוטוכימיית משטחים, זוכות לעניין פעיל כאמצעים להמרת אנרגיה סולרית לאנרגיה כימית. קיימת זיקה חזקה בין שיפור תאים פוטו- וולטאים כדי שיהיו יותר כדאיים – סוגיית יסוד במדע החומרים – לשאלות יעילות והנדסה חדשנית, דבר שמדגיש את טבעו המתכנס של הננו- מדע.

פרויקטים מגה-פיסיקליים גלובאליים

מגמות-העל המובילות בפיזיקה הן גלובאליות מטבען, ומתמקדות בחקר מבנה העולם שסביבנו בשיתוף קבוצות מחקר רבות בעולם, כולל חוקרים מהאוניברסיטה העברית . באסטרופיזיקה וקוסמולוגיה אנו חווים גידול חסר תקדים בהיקף המידע החדש הזמין לחוקרים . התפתחויות אלה הגיעו הודות לפריצות דרך טכנולוגיות שמאפשרות לנו לפתוח חלונות חדשים ליקום ולחקור את "הארץ הלא נודעת" לראשונה. כיום ביכולתנו לחקור את המפץ הגדול ואת מקור החלל והזמן; חוקרי האוניברסיטה העברית חוקרים את היווצרות הגלקסיות והמערכות הפלנטריות החדשות ואת מוצא החיים, ומחפשים חורים שחורים, בתי הקברות הקוסמיים הסופיים, בתמיכת קרן המחקר האירופית . מחקרם מתמקד בשלושה נושאים מרכזיים : אסטרופיזיקת אנרגיה גבוהה, קוסמולוגיה, היקום המוקדם והמבנה של החלל/זמן בקנה מידה גדול, כולל מחקר החומר האפל, אנרגיה אפלה, מערכת השמש ופלנטות שמחוץ לה .

מאמצי מחקר תיאורטי בינלאומיים מכוונים לפענוח כוחות הטבע הבסיסיים, הכוללים עבודה במאיצים חזקים . שם, באנרגיות גבוהות מאד, ניתן לחשוף סימטריה חדשה של הטבע, הידועה כסופר-סימטריה, ולגלות את המכניזם לפיו מופרת הסופר-סימטריה באנרגיות נמוכות . מוקד נוסף של המחקר הבינלאומי הוא המאמץ עתיק היומין לגלות גלי כבידה, כפי שנחזו בתורת הגרביטציה של איינשטיין . הדבר כרוך בפיתוח הכלים התיאורטיים הדרושים לחישוב עוצמתם וצורתם של גלים אלה, כמו גם חקר החורים השחורים, וקישור תכונותיהם התרמו- דינאמיות עם תורת המיתרים. אחרון חביב, כיום לומדים יציבות חומרים בקני מידה "יומיומיים," וכך משלימים את הפערים הגדולים הקיימים עדיין בהבנת האופנים הבסיסיים ביותר הגורמים לחומרים להיכשל . חקר כשל החומרים כולל את פיזיקת השבר, אופני השחתת חומרים וכשל החיכוך . לתוצאות מחקרים אלה יהיו השלכות חשובות, מהבנת היווצרות רעידות אדמה ועד לדינאמיקת הפיתוח והיציבות של חומרים חדשים.

מדעי הרפואה וקידום בריאות האדם ורווחתו

מדעי החיים השתנו באופן דרמאתי בעשורים האחרונים אך נותר עוד הרבה מה לחקור . גופנו כולל מיליארדי תאים השונים זה מזה במידה ניכרת בתוחלת חייהם (מכמה ימים לחיים שלמים), גודלם (מכמה מיקרונים לכל אורך גופנו ( ותפקידם (מפעילות חישובית למאבק בפולשים זרים והגנה מפני מחלות), למרות שכולם נושאים את אותו מידע גנטי .

השאלה כיצד מתייחד תא בודד ביכולתו לבטא רפרטואר שונה בתכלית של חלבונים היא אתגר המהווה מגמת- על, ואשר יזכה להתמודדות נמרצת בשנים הבאות . חוקרי האוניברסיטה העברית נמצאים בחזית מדעי הביו-רפואה, וחוקרים את הסרטן, הפרעות תורשתיות, רפואה שיקומית ועוד .
בהיבטים רבים מבצעים תאי שמרים או אורגניזמים עתיקים אחרים בדיוק את אותן הפעולות האופייניות לתאים שבגופנו, מה שמרמז כי רוב הנתיבים הבסיסיים ביותר המקיימים תאים בחיים התפתחו לפני חצי מיליארד שנה ויותר. טכנולוגיות ביו-הדמיה חדשות מאפשרות לנו להתחקות אחר חלבונים בתאים חיים בזמן אמת, אך עדיין לא ברור כיצד מאות אלפי הסוגים השונים של חלבונים פועלים הדדית כדי ליצור את תופעת החיים . פריצןת דרך בשיטות הביו-הדמיה יבהירו רבים מאירועים אלה ויעמיקו את הבנתנו בחיי התא .

קמפוס הר הצופים - מבט אל המגדל והתיאטרון - צילום: תמר הירדני
קמפוס הר הצופים - מבט אל המגדל והתיאטרון - צילום: תמר הירדני

השלמת פרויקט הגנום האנושי, בידוד תאי הגזע ממקור אדם המסוגלים להתמיינות רב- רקמתית והבנת מורכבות הבסיס לסרטן מנבאים שהמאה העשרים ואחת תביא למהפכה ברפואה ותהפוך אותה לאישית . כבר בעתיד הקרוב נעבור לשימוש בתרופות ה"תפורות" לפי מידותיו של החול ה, המתייחסות למטען הגנטי שלו ולדרכים בהן הוא מושפע מהמחלה ומגיב לטיפול בה, וזאת כתחליף לטיפולים הבלתי- ספציפיים הנמצאים בשימוש כיום . חשוב לציין שאוכלוסיות מזרח תיכוניות מפתחות מחלות תורשתיות עקב מוטציות אחרות מאלה שסובלות מהן אוכלוסיות אחרות, כפי שהראו ב. כרם וחבריה במקרה של סיסטיק פיברוזיס . איתור הגנים האחראים לכל ההפרעות התורשתיות יאפשר בעתיד הקרוב אבחון גנטי טרום- לידתי או טרום-השרשה, כדי לצמצם תחלואה . בשילוב הפריית מבחנה, יהיה אפשר למנוע מראש הריונות שיסתיימו בילודים חולים . האבחון המולקולרי גם יאתר נטייה של מבוגרים לאי-ספיקת לב, לחץ דם גבוה והפרעות עצביות ניווניות, והאבחון והניתוח הגנומי של הסרטן התקדמו במהירות מאז שהתגלה כי מחלות ממאירות נגרמות על ידי פגיעות חוזרות ונשנות בגנום . הטיפול הגנטי, שעדיין נמצא בחיתוליו, צפוי למנוע את נזקיהן של הפרעות גנטיות שונ ות באופן מוכוון לחולה . לבסוף, הבידוד לאחרונה של תאי גזע עובריים מאדם מעצב מחדש את גישתנו לטיפול בחבלות בעמוד השדרה, מחלת פרקינסון, סוכרת ועוד. תאי גזע שמקורם בחולה עצמו לא יידחו לאחר השתלה, מה שמנבא את האפשרות של טיפול מותאם לחולה באמצעות תאי גזע . כל זה יחייב תגליות מדעיות חדשות, מימון הולם של מחקר בסיסי וניסויים קליניים, וקורא גם ליישומן של ההשלכות האתיות של מהפכה כזו.

מדעי הקוגניציה וקידום היכולות השכליות

בעשור האחרון הביא חקר מדע המוח לטיפולים חדשניים במחלות, לפיתוח מחשבים מהירים במיוחד ולבניית מכונות חכמות שונות. לכך יש השלכות חשובות בתחומים מגוונים, מהמדע והאומנות ועד לפילוסופיה, משפט ורפואה.

טכנולוגיות מחקר חדשות מאפשרות התקדמות בשיטות הדמיית מוח וכלי מחקר מתוחכמים מאפשרים את חקר המוח ברמה המולקולרית, התאית והעצבית . חוקרי מדע המוח באוניברסיטה העברית מעורבים במגמות-על אלה, כולל למידה ובקרת תנועה, מדע מוח חישובי ותיאורטי ותפיסה אנושית . המחקר מקיף שלושה קמפוסים ופקולטות) הקמפוס למדע על שם אדמונד י . ספרא; עין כרם, רפואה; והר הצופים, מדעי החברה(. חוקרי מדע המוח משתמשים בשיטות חדישות כדי לשחזר את המבנה האנטו מי של המוח ואת קישוריותו, לחשוף יחסי מבנה /תפקוד בהתנהגות בעלי חיים ולחשוף מנגנונים מסוימים העומדים ביסודם של תפקודים חושיים ומוטוריים . שיטות הדמייה מודרניות בלתי-חודרניות, פרדיגמות תפיסתיות והתנהגותיות מחמירות, ומחקר סינרגטי הכולל בני אדם ובעלי חיים, מחזקים את הקשרים בין מאפייני המוח ברמת המעגלים העצביים לבין התפיסה וההכרה האנושית . חקר המעגלים העצביים מוביל גם לפריצות דרך בתחום החסך המוטורי והשיקום ממחלות ופגיעות מוחיות . יחסי הגומלין והסינרגיה בין תיאוריות, שיטות חישוב וניסויים מחייבים פיתוח אלגוריתמים חזקי ם של נוירו-אינפורמטיקה ומעגלים בקנה מידה גדול, לחיבור הדינאמיקה העצבית לתפקודי מוח ולפתולוגיות שלהם . חקירת המנגנונים שביסוד הפעילות העצבית, כמו גם ההתפתחות והגמישות של המעגלים העצביים על ידי גירויים ביוכימיים וחשמליים מחוללת הבנה חדשה של מחלות עצביות ניווניות והשלכותיהן הטיפוליות .

בלימודי הממשק מוח-מכונה (BMI) שואפת רשת רב-תחומית עולמית לחשוף כיצד "יודעים" התאים במוחנו איך לפעול זה על זה ולחולל אינטליגנציה , רגשות ויצירתיות . כדי לתפוס את משמעות האותות הנמדדים מהמוח יש צורך בתיאוריה גלובאלית יותר ושיטות מדידה טובות יותר. לימוד מגבלות הלמידה והביצועים המוטוריים האנושיים בתנאים משתנים מאפשר למדעני מוח חישוביים לנטר את פעילות המוח ולבקר התנהגות תוך הסתגלות מתמשכת לשינויים. כך יוכלו גם חולים משותקים לגמרי ללמוד כיצד לשלוט בתנועות במהירות רבה למדי (דקה או שתיים), למרות שפעילות מוחם משתנה באורח תדיר . השליטה על תנועת מתקן מחשב או רובוט (זרוע, כסא גלגלים, יד וכו') תוביל בסופו של דבר לשליטה, באמצעות כוח המוח בלבד, באיבר הטבעי אך המשותק . בהמשך לכך יעלו האתגרים ארוכי הטווח של ריסון הפרעות תפקוד קוגניטיביות ופסיכיא טריות, כגון תסמונת טורדנית כפייתית, דיכאון ושסעת.

פריצות הדרך הבסיסיות כבר נעשו: ניסויים בגירוי מוח עמוק ובטיפולים התנהגותיים מנבאים הצלחות מבטיחות במיוחד, אך דרושה עבודה רבה כדי להגיע למעגלי רישום- גירוי מדויקים במעגל סגור, שיכשירו את פעילות המוח לעבור מדפוסי מחלה לדפוסים נורמאליים של פעילות חשמלית . הרחבה זו של השימוש הקליני תעלה סוגיות אתיות נכבדות, שיציבו עוד אתגר ברמה של מגמת- על בפני האנושות. מדענים מתחומים שונים דנים ברצינות באתגר מוסרי חדש זה.
חשיבות המדיניות ברמה האסטרטגית
כדי לאתר מגמות-על ביעילות ולרתום את המחקר והטכנולוגיה, מאמצות מדינות מתקדמות מדיניות אסטרטגית עבור ההשכלה הגבוהה, המדע, הטכנולוגיה והחידוש (ESTI). אלה מהווים את הרמה הביצועית, מה שמגולם בישראל כיום במועצה להשכלה גבוהה ובמשרד המדען הראשי (משרד המסחר והתעשייה). מדיניות ESTI קובעת חזון כולל ובכלל זה מטרות-על לאומיות (כגון צמיחה, שוויון, בריאות, שיפור איכות הסביבה וכו') ומערכת סדרי עדיפויות אסטרטגיים ויעדים הקשורים אליהם בתחומים ובמגזרים הכלכליים הנוגעים בדבר (כגון ביו-רפואה, אנרגיה ותעשיות ההיי-טק והמים). קביעת רמה אסטרטגית של מדיניות ESTI מחייבת יכולות ונהלים שונים ולעתים שינוי בניהול הכולל של תת-מערכת המוסדות הנוגעים בדבר . היבט חשוב של רמת מדיניות ESTI אסטרטגית המתפקדת היטב הוא הבטחת עקביות בין החזון/סדרי העדיפות של ה- ESTI מצד אחד ותיק המדיניות מצד שני. מדינות מתקדמות רבות, אם לא רובן, וכמה מאלה המתועשות, התאמצו בעשור האחרון לקבוע מדיניות אסטרטגית . ישראל, שבעבר הצליחה מאד במדיניות ESTI, משתרכת כיום מאחור מבחינה זו .

מן הראוי שקביעת סדרי עדיפות אסטרטגיים תהיה המרכיב המרכזי של תהליך מדיניות ה- ESTI בגלל הסביבה הגלובאלית הסוערת ואי הוודאו ת הקיצונית הנלווית לה העומדות בפני קובעי המדיניות . סביר שקווי המדיניות שייאכפו בפועל לא יהיו רלבנטיים לסביבה הגלובאלית /המקומית של היום, ובכלל זה אתגרים והזדמנויות . כדי להגיע לצמיחה כלכלית ומטרות- על לאומיות אחרות, יהיה צורך בהתאמה חוזרת ונשנה של מערכת ה- ESTI . רמת מדיניות אסטרטגית מיושמת היטב עשויה להקל על ההתאמה הנדרשת אם תאתר ותתייחס באופן שיטתי ומתואם למטרות מדיניות ESTI מעודכנות ותספק מצע חדש לביטוי סדרי עדיפות אלה בקווי מדיניות חדשים .

שיקולים שווקיים טהורים יתקשו תמיד להקצות משאבים למדע, לטכנולוגיה ולתשתית השכלה גבוהה ולתחומים מסוימים של חידוש– מרכיב חשוב של מדיניות ESTI – שם עשוי להתעורר צורך בסובסידיות או סוגים דומים של תמיכה. זאת ועוד, ההסתמכות על השווקים בלבד (שאולי אינם קיימים ולא יופיעו אוטומטית) עלולה להטות את הקצאת המשאבים באופן מסוכן כלפי הטווח הקצר, ובכך ככל הנראה לחזק עוד יותר את ההטייה הטבעית לפעילות קצרת טווח של ממשלות רבות אם לא רובן . ואולם, רמת תכנון אסטאטגי אינה תכנון מרכזי ועל התכנון לכלול סוגיות "רוחביות/פונקציונאליות" כגון "קידום המצוינות במדע " וסוגיות "תמאטיות/אופקיות" כגון "קידום התפתחותו של אשכול ביו-רפואי." לכן לעולם לא תהיה קביעת סדרי העדיפות והפיכתם לקווי מדיניות חדשים תהליך המתקדם מלמעלה למטה; נהפוך הוא,על נציגי המגזר העסקי, האקדמיה וכו' להיות מעורבים בכל השלבים כדי ששיקולים מלמטה-למעלה יהיו תמיד במרכז.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

13 תגובות

  1. ב.ז., מפוסט 11:
    אני שומע ברדיו, כמעט בכל יום, אנשים שמתחננים שיתרמו להם כסף כי הם צריכים השתלות איברים בכדי להמשיך ל ח י ו ת.
    אני שומע את זה וכמעט יורדות לי דמעות, כואב הלב לשמוע את זה.
    שמעת על המליצה:
    "(לגנוב)250 מיליון ש"ח, זה אתי ?"
    (התשובה היא "כן" כמובן, כי מדובר על הגנבת ולא על שיקולי אתיקה).
    מה שאני אומר זה שלא מעניין אותי מה האתיקה אומרת, חיי אדם הם מעל לאתיקה (לתת לאדם למות או לחיות "כמו כלב", זה גם אתי ?") וכל טכנולוגיה שיכולה לשים סוף למוות של אנשים ממחלה מסוימת או סיבה אחרת של מוות, כל טכנולוגיה כזאת, אם היא לא מסכנת חיים של אנשים ובע"חים אחרים, צריך לפתח אותה וכמה שיותר מהר !
    למשל, הטכנולוגיה שתאפשר לגדל איברי אדם במעבדה, כדי שאנשים יוכלו לתרום איברים לעצמם (היא בשלבי פיתוח, אבל אני מאוד מקווה שה"אתיקה" לא תחזור אותה מלהגיע לאלפי האנשים בישראל ובשאר העולם שזקוקים לה).
    לתת לאנשים למות, לא יהיה אתי בשום מצב !
    "עונש מוות", רק פותר מעונש ("נידון למוות" צריך להחזיק בחיים בכלא, מבודד, כדי ש"יאכל" את עצמו על מעשיו הרעים, בודד, בתוך תא קטנטן בלי אור שמש ובלי תנאי מחייה נאותים במשך הרבה מאוד שנים).
    כשמתעמקים בזה, רואים שרגשות אשמהוחרטה, הן עינויים בפני עצמם, והם באים לכל פושע בסופו של דבר (למעט פושעים בעלי הפרעות פסיכולוגיות מסוימות שלא מאפשרות להם להרגיש רגשות כאלה).
    יש לי את הפיתרון המושלם, שישבו בכלא עד שתמצא תרופה להפרעות שלהם, ואז הם יוכלו להתחיל את תקופת הישיבה בכלא מחדש. 🙂
    פתרון מתחכם, אבל צודק !

  2. השאלה המעניינת ביותר שעלתה המאמר היא לא הספקולציות בדבר פיתוח כזה או אחר. אלה ההסתגלות החברתית-פסיכולוגית-אתית של האדם לפיתוחים האלה והישומים שלהם.
    האתגר יהיה לא בפיתוח "מוח ממחושב מהיר פי מליון" אלה פיתוח הטכנולוגיות והמנגנונים שיעזרו לבני האדם עצמם "להגביר" את יכולתם לפעול בתוך עולם המשתנה ולקלוט ולעבד את האינפורמציה המתקבל מהסביבה באופן המותאם לאותו עולם ולא לעולם שונה בתכלית כפי שהיה לפני 10, 50 או 500000 שנה.
    נכון להיום נראה שהאבולוציה החברתית-פסיכלוגית לא מצליחה להשיג את הטכנולוגיה, מה שמוביל לא פעם לתוצאות מצערות החל מהרס סביבתי, פונדמנטליזם ועד לתסריטים ספקולטיבים כמו נקודת הסינגולריות המדוברת.

  3. אייל, אני חושב שמה שתארת זוהי בדיוק נקודת הסינגולריות המדוברת, נקודה בה המחשבים יהיו כבר מספיק חכמים ואינטיליגנטיים כדי לקחת את השליטה ואת המשך הפיתוח לידיהם, עם או בלי הסכמתנו, אך עדיין, עד שזה יקרה יהיה שלב מעבר כלשהו שבו עדיין נוכל לשלוט ולפקח עליהם ולגרום להם לבצע את רצוננו.

    כמובן שזה לא ימשך יותר מדי זמן, כמו שאמרת…. תהיה להם הבנה טובה כל כך של מוח האדם, כך שהם יוכלו "לפרוץ" לך (למדענים ולחוקרים) לתוך המוח ולגרום להם לבצע את רצונם, לדוגמה באמצעות היפנוזה, או שיטות שיכנוע והטעייה מתוחכמות, ודרכים אחרות…

    שלב המעבר אבל יהיה מעניין, השלב בו המחשבים יתחילו לעבור בהצלחה את מבחן טיורינג, יטענו שיש להם תודעה עצמית (בצורה מאד משכנעת) וידרשו זכויות שוות.

  4. 8-
    זה מה שאני אומר, אם הוא יהיה כל-כך חכם, הוא כבר ימצא דרך להשיג מה שהוא רוצה, בין אם זה גוף אנושי או גוף אחר שיתכנן לבד ויגרום לכך שיבנו בשבילו. לא לפני שהוא יתכנן חומרה קומפקטית הרבה יותר על מנת להעביר אותו אליה ובכך לאפשר לו להתנייד עם גוף, אם ירצה.

    הוא לא יצטרך תמריצים של אף אחד. ומן הסתם שהוא יגרום לכולם להאמין למה שהוא אומר, כלומר אף אחד לא יחשוב לנתק אותו מהחשמל או משהו כזה. בהגדרה..

  5. חשבו כבר על הנקודה הזו, ובאמת יש כוונה לחבר אל המוח הממוחשב גוף שיכלול אמצעי קלט ופלט כגון מצלמות, מיקרופונים ואמצעים נוספים. את מחשב המוח הכחול לדוגמה חיברו לא מזמן לגוף וירטואלי (עכבר) שנע בתוך המחשב כך שהוא יכול להסתובב בתוך עולמות וירטואליים שבנו עבורו, והחוקרים יכולים לחקור ולראות כיצד בדיוק הוא מגיב לכל מצב ולכל ניסוי שמכינים עבורו, כבר עכשיו הם מבחינים בסימנים ראשונים של תהליכי למידה וזיכרון שנוצרו בסימולציה והם יכולים לעקוב אחריהם בתוך המחשב עד לרמת הנויירון הבודד ולראות מהיכן נובעת כל תנהגות או כל זיכרון שנוצר.

    בהמשך יש כוונה לחבר את המוח הממוחשב לרובוט מכני אמיתי שכבר התחילו לבנות במיוחד.

    מדוע שמוח כזה יפתור עבורנו שורה של בעיות? קודם כל משום שהוא נבנה על פי מודל אמיתי של מוח אנושי עד לרמת המולקולה הבודדת, לכן צפויי שיתפתחו בו כל התופעות שמופיעות במוח אנושי ביולוגי, שזה אומר מודעות עצמית, סקרנות ורצון לחקור ולגלות תשובות, דבר שהרבה יותר קל לביצוע כאשר יש לך גישה מלאה ומיידית לכל הידע האנושי דרך האינטרנט, ואתה פועל במהירות גבוהה פי מיליון או יותר מאשר מוח אנושי-ביולוגי.

    כמו שמתגמלים מדען עבור עבודתו, כך ניתן יהיה לתגמל את אותו מוח ממוחשב בכל מיני צורות על מנת שיבצע את העבודה, לדוגמה באמצעות גוף משוכלל יותר, או יצירת תחושת הנאה ואושר בכל פעם שהוא פותר את הבעיות שניתנו לו.

    לדעתי זו בפירוש בעיה פתירה, עם קצת יצירתיות.

  6. ל-5:
    אם אתה יוצר מוח כזה, אל תשכח שזה לא מחשב ולא רובוט. למה שיפתור לך שורה של בעיות? אז מה אם הוא יכול? זה בסה"כ מישהו חכם בטירוף בלי גוף. ככה שברגע שיהיה אחד כזה, הוא יפעל לפי רצונו ולא לפי גחמתו של איש מלבדו. ואז אחד מהשניים: או שהוא יגיע למסקנה שאין לו בשביל מה לחיות כי לחיים אין משמעות עם או בלי גוף, ואז יגרום למותו איכשהו, או שיחליט ההיפך ואז הוא כבר ימצא דרך שיצרו עבורו גוף (או שלא) ובעצם יעשה מה בא לו..

  7. בקיצור יהיה לי כרטיס מסך חזק אחוטיליםאבואחשלו בשנת 2008 (אה רגע זה החדש שלי)
    בשנת 2018~! ועוש יעשה את FAH כולו ברבע של שנייה ויריץ קריזיס 2.

    את השאר הקפיטליזם והדת יהרסו.

  8. לדעתי דווקא המגמה של פיתוח (או נסיון לפתח) מוח "אנושי" ממוחשב זוהי המגמה החשובה ביותר, מוח אלקטרוני ממוחשב אשר יעבוד במהירות הגבוהה פי מיליון ממוח אנושי ביולוגי יוכל לפתור עבורנו במהירות רבה מאד שורה ארוכה של בעיות, החל מהיתוך קר ועד לבעיית החוסר במים, בעיית האנרגיה ובעיית גזי החממה. מוח ממוחשב כזה (שתהיה לו גם גישה מיידית לכל הידע האנושי דרך האינטרנט) יהווה פתרון שורש מוחץ עבור שורה ארוכה של בעיות שאנו מתחבטים בהן כיום.

    האבולוציה שהיא כזכור לכם תהליך עיוור לחלוטין שרמת האינטיליגנציה שלה 0 יצרה אותנו (והאינטיליגנציה הגבוהה שלנו….) ולכן אין שום סיבה מדוע לאחר שנבין את המוח באופן מלא ואת אופן פעולתו לא נוכל לבנות העתק מלא וממוחשב שלו, אשר רמת האינטיליגנציה שלו תהייה גבוהה בהרבה משלנו.

    http://www.youtube.com/watch?v=L0AR1cUlhTk

  9. משום מה הכתבות מהסוג הזה,ובכלל המאמר של אמנון כרמל בקישור מעליי
    אלו הכתבות שגורמות לי אורגזמה אינטלקטואלית.
    מרתק, ומרומם לגלות שקיימים ביננו אנשים( טיפה בים של אנשים רדודים) עם מעוף קריאטיבי חקרני וסקרן,
    כמה מעניין היה עם כתבה כמו "הסינגולריות קרבה" בקישור של תגובה מס 1,
    היתה מתפרסמת בעיתון כמו "יתד נאמן" או "המודיע", מעניין אם זה היה מצית את דמיונם של כמה עובדי אלילים אבל מוכשרים,(ולא חסר כאלה בישיבות הגדולות) אשר במקום לאמץ את מוחם, ולכלות ימיהם בסוגיות של אביי ורבא, או "שור שתקע את הפרה ונמצא עוברה בצידה",
    מעניין אותי אז אם זה היה פוקח עיניים לחלק מאותם בחורי ישיבות פיקחים בסכ"ה,
    שאולי היו מגלים שהנה, הם נתקעים מאחור עם איזה אלוהים עתיק, דימיוני, וחסר המשמעות, (אפילו פחות מהעציץ כאן ליידי(עציץ מפלסטיק כמובן))
    שהתקשורת איתו היא חד כיוונית, או שדווקא הדת תוכיח שוב כי היא הכוח האפל הבלתי מעורער על האנושות

סגור לתגובות.

דילוג לתוכן