סיקור מקיף

חלבונים

מולקולת DNA. איור: depositphotos.com

נול האריגה של האבולוציה

מכון ויצמן 11 באפריל 2021 אין תגובות

שיטה חדשה מאפשרת לאתר נקודות דמיון בין מולקולות בקרת גנים של מינים שונים – מלטאות ועד בני-אדם – וכך לחשוף מקטעים חיוניים שנשמרו לאורך האבולוציה

מימין: ד״ר עקיבא פיינטוך, פרופ׳ דניאלה גולדפרב וד״ר אנג'ליקי ג'יאנוליס. ראו חלבון סגור. צילום: דוברות מכון ויצמן

סגור, פתוח, סגור

מכון ויצמן 8 במרץ 2020 3 תגובות

מדעני מכון ויצמן הצליחו לזהות, באמצעות שיטה חדשנית שפיתחו, שני מצבים סגורים מוגדרים היטב של קצות חלבוני Hsp90, והראו כי החלבון נותר סגור לאחר הפעלתו

כאשר התגלו לראשונה מקטעים לא-מסודרים במולקולות חלבון בסוף שנות ה-80 של המאה הקודמת, מדענים נהגו לחתוך ולזרוק אותם. איור: מעבדתו של ד"ר האגן הופמן, מכון ויצמן

לא מסודרים ולא במקרה

מכון ויצמן 10 בפברואר 2020 אין תגובות

מדעני מכון ויצמן למדע הראו כי חלבונים לא-מסודרים מסתגלים היטב לשינויים סביבתיים בתא ויוצרים רשתות עמידות של חלבונים הפועלים יחדיו ומחפים בכך על היעדר הארגון

תרשים המציג את התפתחות החיים לאורך התקופות הגיאולוגיות. מקור: United States Geological Survey / Wikimedia.

איך נוצרו התאים הראשונים? עם חלבון

ד"ר יונת אשחר, מכון דוידסון, מכון ויצמן למדע 30 באוגוסט 2019 6 תגובות

מחקר חדש מראה שאבני הבניין של החלבונים מסוגלות לייצב את חומצות השומן הבונות את קרום התא, וכך יכלו לעזור ביצירת התאים החיים הראשונים בעולם

יצירת אשכולות חלבונים מורכבים. / באמצעות כוונון מדויק של תהליכים כימיים בעזרת קומפלקסים אורגנו-מתכתיים איור: פרופ' אשרף בריק, הטכניון

דרך חדשה ואפקטיבית ליצירת חלבונים מורכבים

הטכניון 20 בספטמבר 2018 תגובה אחת

חוקרים בפקולטה לכימיה ע"ש שוליך בטכניון פיתחו שיטות סינתזה חדשניות המרחיבות את ארגז הכלים הכימי ומאפשרות הכנה יעילה של חלבונים חדשים. התגלית צפויה להשפיע על

אילוסטרציה. Credit: Darryl Leja, NHGRI.

ספר החוקים של התא

מכון ויצמן 16 באפריל 2018 אין תגובות

מחקר חדש בוחן כיצד רצפי אר-אן-איי קצרים מווסתים את הפעילות של רצפי אר-אן-איי ארוכים – וכך שולטים על ייצור החלבונים בתא

"סלפי" תאי: תא mTEC אשר צולם באמצעות השיטה החדשה הקרויה PLIC. הנקודות הירוקות מצביעות על אינטראקציה בין חלבונים העוזרת למנוע מתקפה אוטואימונית. מקור: מגזין מכון ויצמן.

סלפי ביטחוני

מכון ויצמן 13 בפברואר 2018 אין תגובות

חוקרים במכון ויצמן פיתחו שיטה לחקר חלבונים בתא בודד שהופק מגוף חי – ללא צורך בגידול מלאכותי של תאים מחוץ לגוף

אף ששמם ניתן להם בשל תפקידם על הלשון, קולטני הטעם המר והמתוק התגלו לאחרונה ברקמות ובאיברים שונים שאינם באים במגע עם מזון. לפחות בכמה מאזורי הגוף האלה, בעיקר בדרכי הנשימה, יש לקולטני הטעם האלה תפקיד חשוב בתגובה החיסונית. אילוסטרציה: pixabay.

משמר הטעם המר

סיינטיפיק אמריקן ישראל 31 באוקטובר 2017 אין תגובות

קולטני מרירוּת מצויים לא רק על הלשון אלא גם בכל חלקי הגוף והם מגִנים עלינו מפני חיידקים פולשים

הסיבים דמויי הלגו במיקרוסקופ אלקטרונים. מקור: מגזין מכון ויצמן.

חלבונים בהרכבה עצמית

מכון ויצמן 6 בספטמבר 2017 תגובה אחת

סיבים דמויי לגו הנוצרים עקב מוטציה בודדת בחלבון עשויים לשמש שלד עבור ננו-מבנים

זו אינה גרסה חדשה של הדגל הלאומי של גמביה, אלא רירית של המעי כפי שהיא נראית במיקרוסקופ. מולקולות אר-אן-אי שליח של שני גנים שונים (אדום וירוק) ממוקמים בשני צידי הגרעין של התאים (כחול). מקור: מגזין מכון ויצמן.

כלכלת מעיים

מכון ויצמן 19 באוגוסט 2017 תגובה אחת

מדעני מכון ויצמן גילו מנגנון המאפשר לתאי המעיים לעכל מזון בצורה יעילה ומהירה

דיונון. צילום: Richard.

סודות הדנ"א של הדיונון

אוניברסיטת תל אביב 21 ביולי 2017 תגובה אחת

מסתבר שתמנונים ודיונונים יודעים לשנות את ההוראות לייצור חלבונים ולערוך את עצמם גנטית. התגלית עשויה לספק תובנות חדשות בתחום ההנדסה הגנטית

אילוסטרציה: numb3r.

זמן אפס

מכון ויצמן 20 במאי 2017 36 תגובות

מה משמעותו של הזמן בתורת הקוונטים? לפי חישוב של פרופ' אלי פולק ממכון ויצמן למדע, משך הזמן שלוקח לחלקיק קוונטי לעבור דרך מחסום אטום הוא, ובכן, אפס.

ייצוג סכמטי של מעבר האור דרך מתחם הגלאי של פוטו-קולטן וההתקדמות של האור עד לאפקטור (באדיבות: © TU Graz/IBC).

מערכת ביולוגית עם מתג של אור

דר. משה נחמני 27 באפריל 2017 תגובה אחת

לראשונה אי-פעם, חוקרים הצליחו לאפיין את יחסי הגומלין התלת-ממדיים בין קולטנים של אור אדום ואֵפֶקְטוֹרים בתוך אנזימים. לתוצאות המחקר תוכלנה להיות השלכות בתחום של אופטו-גנטיקה.

חיידקי סטפילוקוק זהוב. מקור: NIAID.

החץ המורעל של החיידק הזהוב

הטכניון 27 בפברואר 2017 2 תגובות

צוות חוקרים בראשות פרופ'-משנה מיטל לנדאו מהפקולטה לביולוגיה בטכניון פענח מבנה חדש של חלבון שלא היה ידוע עד כה. המאמר המתפרסם בכתב העת המדעי היוקרתי

תרשים של אנזים 3-GSK. כיצד פועלות יחד מולקולות מורכבות כמו חלבונים? מקור: Boghog, Wikimedia.

כשחלבונים מצליחים להפתיע

מכון ויצמן 23 בפברואר 2017 אין תגובות

כיצד ניתן לרסן את פעילותו של האנזים 3-GSK, שפעילות-יתר שלו מובילה להופעתן של מחלות כסוכרת ואלצהיימר? תוך שימוש במודלים ממוחשבים שהפיקו מדענים ממכון ויצמן, הצליחה קבוצת

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן