למה אנחנו זוכרים מקומות בהם קרו אירועים משמעותיים, מדוע כל כך קשה להיגמל מסמים, ואיך השאלות קשורות?
פרופ' עמי צתרי והדוקטורנטית אנה טרם מהאוניברסיטה העברית מצאו את האזור במוח שאחראי על הצימוד של חוויה להקשר (קונטקסט) בה החוויה ארעה. הבנה זו מסבירה
פרופ' עמי צתרי והדוקטורנטית אנה טרם מהאוניברסיטה העברית מצאו את האזור במוח שאחראי על הצימוד של חוויה להקשר (קונטקסט) בה החוויה ארעה. הבנה זו מסבירה
השיטה פורצת הדרך עשויה לסייע בעתיד לשיקומם של נפגעי פוסט טראומה ואנשים עם פגיעה מוחית * המחקר יתפרסם ביום חמישי 5.3.20 בכתב העת Current Biology
מחקרים חדשניים ופורצי דרך של פרופ' אנטוניו דמסיו, חוקר והוגה דעות חלוצי בתחום חקר המוח וההתנהגות, יוצגו בהרצאת אורח במסגרת הכינוס "שפות – מערכות תקשורת
מדעני המכון תיעדו את פעילות המוח בעכברים, וגילו "חותמות זמן" בדפוסי הפעילות של קבוצות גדולות של תאי עצב
חוקרים מצאו כי בני האדם מסוגלים למיין נתונים תוך שימוש בפחות מאחוז אחד מהמידע המקורי
הצמיחה המהירה של מוחות הפעוטות נעשית על חשבון זיכרונותיהם
במשך אלפי שנים הסתמכו בני האדם זה על זה כדי לזכור את הפרטים המדויקים של חיי היום-יום. עכשיו אנו סומכים על ה"ענן" – והדבר משנה
הפרסים יוענקו לשבעה חוקרי היסטוריה, זיכרון ומוח
האם נטילת גלולה בעת ארוחת הבוקר תשפר את הריכוז והזיכרון – והאם היא לא תגרום נזק לבריאות בטווח הרחוק?
"השיטה החדשה אינה פוגעת בזיכרונות שאינם קשורים לאלכוהול", מציין ד"ר שגב ברק, כיום חוקר בביה"ס למדעי הפסיכולוגיה ובביה"ס סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב המחקר
חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומחברת MX Biotech Jerusalem פיתחו תיאוריה מהפכנית לפיה חלק מאבני הבניין של הזיכרון הם המתכות שבמוחנו * לתיאוריה עשויות להיות השפעות מרחיקות
זיכרונות טראומתיים הם עקשניים. הם שבים וחוזרים גם שנים לאחר האירוע שחולל אותם, ואינם נענים לניסיונות להכחידם. מרבית האנשים מצליחים, בעזרת עבודה קשה, להשתלט על
לאחר גיל 70 מתגבר הקושי לשלוף מילים. אין זה סימן לתחילתה של מחלת האלצהיימר, אלא תופעה תקינה של הזדקנות. מדוע זה קורה ומה עושים מרצים
כאשר נוכל להכתיב זיכרונות ישירות לתוך מוחו של כל אדם, העולם יהיה שונה מאד מכפי שהוא היום. "דוד רועי," צייץ האחיין בן השבע החביב עלי
כולנו שוכחים. אנחנו שוכחים כל הזמן, וגם אם זה מעצבן באותו הרגע (בו גילית שהפלאפון בבית- שהסנדביץ' לא בתיק או ששכחת לעשות משהו חשוב) יש
כמעט בלי תלות בגיל, מין, ועיסוק, כולנו רוצים להעצים את יכולותינו. בטח ובטח כשמדובר על זיכרון. וזאת בלי להתייחס למי שאכן סובל מבעיות בזיכרון, או
הגר גלברד-שגיב, אחת משתי זוכות פרס אונסקו לוריאל למדעניות מבטיחות לשנת 2010, חקרה במסגרת עבודת הדוקטורט שלה במכון ויצמן את הזיכרון, בעזרת חולי אפילפסיה העוברים
כשאנו מספרים למישהו על קורותינו בבוקר מסוים, אנחנו מסוגלים להיזכר באירועים – פרט אחרי פרט – הודות ליכולתהקרויה "זיכרון אפיזודי" (זיכרון של רצף אירועים). זאת,
קבוצת החוקרים, בראשותה של ד"ר אינה סלוצקי מהפקולטה לרפואה באוני' ת"א בשיתוף עם צוותו של פרופ' פול שלזינגר ממכון סאלק בקליפורניה הצליחו לצפות בפעילות נוירונים
הנרי מוליסון, האיש שאיבד את זכרונו מת לפני שנה וכעת מוחו שנחקר מאוד בחייו, ממשיך לתרום למדע, ייחתך לפרוסות כדי ללמוד עליו
פיתוח מקורי של אוניברסיטת תל אביב נמצא כמגן על זיכרון בבדיקות קליניות בחולים מבוגרים התנוננות המוח אצל חולי אלצהיימר.
מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה זיהה רכיב נוסף בשרשרת הפעולות שמתרחשות בתאי העצב בתהליך יצירת הזיכרונות במוח