משולשים החרוטים באופן כמעט זהה על מאות שברי קערות בזלת מהתקופה הכלקוליתית שלפני 6,500 שנה, שנמצאו בישובים מכל אזורי ישראל הקדומה – מהדרום ועד לאזור הגולן – מעידים על מערכת מוסכמות חברתיות שקשרו בין הקהילות השונות, כך עולה מסדרת מחקרים של חוקרי מכון זינמן לארכיאולוגיה של אוניברסיטת חיפה
על פי הבדיקות שנעשו ואיכות הסיבים של הפתילה, תושבי שבטה בתקופה הביזנטית קנו פשתן פחות איכותי עבור הכנת הפתילות, בעוד שאת הפשתן האיכותי הותירו עבור תעשיית הלבוש. "הפתילה הנדירה שנבדקה שייכת לטיפוס נר זכוכית האופייני לתקופה הביזנטית – מעין כוס או קערת זכוכית שמולאה בשמן ואפשרה, באמצעות פתילת הפשתן, תאורה
חוקרי רשות העתיקות: "נראה שהמטמון הוא עדות אילמת לאחד האירועים הדרמטיים בהיסטוריה של קיסריה– הכיבוש הצלבני האלים של העיר מידי הפאטימים: מישהו החביא את כל הונו בתקווה לשוב ולאסוף אותו, אך מעולם לא חזר".
תוכנה חדשה תסייע בניתוח ממוחשב של ממצאים ארכיאולוגיים
עד כה לא התגלו בישראל יצירות עם פניו של ישוע בכנסיות מהתקופה הביזנטית. יצירה ביזנטית נדירה כזו זוהתה כעת על ידי ד"ר אמה מעיין-פנר וד"ר רוית לין מאוניברסיטת חיפה על ציור קיר בכנסייה הצפונית בשבטה. בציור מופיע ישוע כנער צעיר בעל שיער מתולתל וקצר
אופי בניית הבור וטיוחו מצביעים על כך שהבור נחצב, ככל הנראה, במאות ה-1 או ה-2 לספירה, ויתכן שהוא שימש את תושבי האתר שהתגלה במרחק של כ800 מ' מהמאגר ע"י דר' פביאן ודר' כהן-ששון מהמחלקה לארכיאולוגיה, מקרא ומזרח קדום של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
במחקר חדש של אוניברסיטת חיפה התברר כי תחילת החקלאות הימית מתרחשת עם התייצבות גובה פני הים, לפני כ-3,500 שנים. הדגים המיובאים: דגי דניס מימת ברדוויל שבצפון סיני. וגם: מה הקשר ל"קרנבל בנח"ל" המיתולוגי?
חוקרים מהאוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה (ANU) חשפו זינוק בגודל האוכלוסיה שהתרחש לפני כ-4,000 שנים בדרום מזרח אסיה. ההתפוצצות שוערה בעבר אך לא אומתה עד כה
האלכוהול, ככל הנראה סוג של בירה מדגנים מותססים, יוצר על ידי בני התרבות הנטופית, שחיו באותה תקופה באזורנו, והוא מקדים בכחמשת אלפים שנים את האתר הקדום ביותר עד כה, בצפון סין. "מערת רקפת אינה מפסיקה לחדש לנו על בני התרבות הנטופית המופלאה. כבר גילינו שהם קברו את מתיהם ושהם ריפדו
חלק מהרצף הגנטי של הדניסובים נשמר אצל אבותיהם של ילידי אוסטרליה ומלנזיה של ימנו, עקב רביית כלאיים. כעת נמצא נמצא שריד של עצם זרוע או רגל של נערה שהעיד כי גם בין הדניסובים והניאנדרטלים התאפשרה מידה כלשהי של רביה הדדית
על פי פרופ' דייויד רייך מאוניברסיטת הרווארד, "המחקר הגנטי מצביע על כך שמדובר באוכלוסייה הומוגנית השונה מהאוכלוסיות שקדמו לה באזור: אוכלוסיית פקיעין הכלכוליתית היא תערובת של אוכלוסייה מקומית עם אוכלוסייה שהגיעה מצפון מסופוטמיה (טורקיה ואירן של היום)." הערבוב בין האוכלוסיות הביא לחדירה של גנים שלא היו באוכלוסיות המקומיות, כמו הגנים
צלב כסף הרקוע על חזיתה של משקולת ביזנטית מסוסיתא שכוסה במכוון והתגלה בחפירות של אוניברסיטת חיפה מאפשר לראשונה להתחקות אחר מערכות היחסים בין השלטון האסלאמי הצעיר לבין התרבות הנוצרית הביזנטית
במערה בהרי ירושלים התגלתה גולגולת חתוכה בחרב ולידה עצמות כף יד מלפני כ-1000 שנה
חוקר רשות העתיקות בדק קטעי מגילות באמצעי הצילום המתקדמים שבמעבדות יחידת מגילות מדבר יהודה, והתרגש לגלות אותיות שהעין לא רואה * הקטעים, שהוצגו היום במסגרת הכנס הבינלאומי – 70 למגילות הגנוזות: "במדבר פנו דרך", מספקים מידע חדש על אחת התגליות הארכיאולוגיות החשובות ביותר של המאה ה-20 * הכנס מתקיים ביוזמת
עצמות צבי מעובדות שנמצאו בגליל (במערת היונים) שימשו כסמנים של קבוצה תרבותית ייחודית שהגיעה לארץ מאירופה לזמן קצר לפני עשרות אלפי שנים
טבעת מרשימה ונדירה בת כ-700 שנה, שעליה דמותו של ניקולאוס הקדוש, נתגלתה ע"י גנן במושב היוגב
לאחר עבודת הרכבה מאומצת של יותר מ-60 קטעים זעירים, הכתובים בכתב סתרים, שארכה למעלה משנה, הצליחו ד"ר אשבל רצון ופרופ' יונתן בן דב מהחוג למקרא באוניברסיטת חיפה לפענח ולשחזר את אחת משתי המגילות האחרונות שעדיין לא פוענחו מתוך כ-900 מגילות קומראן. הפרס: מפגש נוסף עם לוח השנה הייחודי של בני
בחפירות רשות העתיקות בהשתתפות מתנדבים נחשפים חלקים גדולים מנדבכי הכותל המערבי שלא היו גלויים לעין מזה 1700 שנה * לראשונה נחשף מבנה תיאטרון רומי עתיק בירושלים
חוקרים מאוניברסיטת חיפה מצאו בחפירות הארכיאולוגיות בתל צף שבעמק הירדן כלי חרס יחיד במינו מלפני כ-7200 שנים, שמהווה את העדות הקדומה ביותר במזרח הקדום לפולחן סביב אגירת מזון
התגלית מהווה עדות מרתקת לחשיבות שייחסו יהודי הגליל לשמירת הלכות הטומאה והטהרה לפני 2000 שנה. בארץ ידועים רק ארבעה בתי יוצר כאלה, שניים בגליל ושניים באזור ירושלים
שבר החרס, שנחפר כבר בשנות ה-60 ומוצג כיום במוזיאון ישראל, נחשב במשך עשרות שנים לנקי מכתב בצדו האחד. הכתובת שהתגלתה עוסקת במשלוח אספקה של יין ומזון ליחידה צבאית בתל ערד
בעזרת קנקני "למלך" מממלכת יהודה, הצליחו ארכיאולוגים וגיאופיזיקאים לשחזר את עוצמת השדה המגנטי הקדום. ד"ר ארז בן יוסף מאוניברסיטת תל אביב: "משמעות הגילוי היא שהשדה המגנטי המגן על כדור הארץ מפני קרינה, אינו בסכנת קריסה".
פרופ' ישראל פינקלשטיין, זוכה הפרס המקביל בשנת 2006 תיאר את המהפכה העוברת על עולם הארכיאולוגיה וכיצד שני חוקרים ממדעי הטבע זכו בפרס דן דוד לשנת 2017 בממד זמן עבר בתחום הארכיאולוגיה. בשנים האחרונות הולך ומתהדק הקשר בין הארכיאולוגיה למדעי הטבע
זוהי הפעם השנייה בלבד שאזכור השם יהודה מתגלה בכתובת כלשהי מהתקופה הרומית", ציינו פרופ' אסף יסעור לנדאו וד"ר גיל גמבש מאוניברסיטת חיפה*
*עד כה לא מצאו הארכיאולוגים עדויות למערכות השקיה בתקופה כה קדומה וההערכה היא שבשלב זה של ההתפתחות האנושית יכולת זו לא הייתה קיימת. מאות גלעיני הזיתים, שנמצאו בחפירות בתל-צף שבעמק בית שאi, אותן מובילים חוקרים מאונ' חיפה ומהמכון הארכיאולוגי בברלין, מחייבות חשיבה מחודשת לגבי הנחה זו*
אתר המדע הגדול בישראל
© כל הזכויות שמורות לאתר הידען ובעליו