סיקור מקיף

ארכיאולוגיה

מדוע האדם הקדמון חזר שוב ושוב, לאורך מאות אלפי שנים, לאותם אתרי חציבה? מתברר שהסוד טמון בנתיבי נדידת הפילים
ניתוח ה-DNA הראה כי הכנענים נוצרו מערבוב של אוכלוסיות שהיגרו ללבנט הדרומי בעיקר מאזור הקווקז (או מערב איראן) עם אוכלוסיות מקומיות קדומות ששהו בו, תהליך שנמשך לפחות 1,000 שנה
הקמע עשוי להעיד על נוכחות של פקידות אשורית (או אולי בבלית) במקום לפני כמעט 2,800 שנה * הממצא הנדיר הועבר לאוצרות המדינה והמטייל קיבל תעודת הוקרה מרשות העתיקות
חפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות ואוניברסיטת תל אביב בעיר דוד שבגן הלאומי סביב חומות ירושלים גילו את רעפי הקרמיקה הקדומים ביותר בארץ ישראל * עד היום התגלו מעט מאד עדויות פיסיות לנוכחות של היוונים בירושלים
קבר שבו נתגלו שרידי אישה ולצידה מראה נדירה פותח צוהר יוצא דופן למנהגים ש'יובאו' לא"י עם הכיבוש ההלניסטי * נראה שהנקברת היתה אישה צעירה ממוצא יווני, שהתלוותה לבכיר בצבא או השלטון ההלניסטי במסעו בארץ
ייתכן שהפרוזה המקראית החלה את דרכה כשירי עלילה, דומים לאלה שרווחו במזרח הקדום
חפצים אשר נראה כי שימשו מכשפים עממיים, התגלו לצד הדרך הקדומה שהובילה ממצרים למכה לפני כ-400 שנה
בסליק נמצאו ארבע חרבות וראש כידון בני כ-1900 שנה שהשתמרו בתוך נדנים מעץ ועור, במצב מעולה * "זוהי עדות מצמררת לרגע בזמן", אומרים החוקרים מרשות העתיקות ומאוניברסיטת אריאל * מאמר חדש שמתפרסם בספר המושק היום והעוסק בחידושים בארכיאולוגיה שהתגלו בסקר מדבר יהודה, מציע שהחרבות נתפסו כשלל מלחמה, והוסתרו במערה בידי מורדים יהודים
אנט לנדס נגר היא ארכאולוגית-חופרת ומלגאית נשיא בר אילן, שמחקרה הניב תגליות חשובות במרחב ירושלים
מתקני התעלות, שטרם נתגלו כמותם בישראל, היו בשימוש לפני כ-2,800  שנה – בתקופת בית המקדש הראשון; לדברי החוקרים מרשות העתיקות ואונ' ת"א, "יתכן שהתעלות שימשו להשריה של מוצר כלשהו. המיקום המרכזי של מתקני התעלות מלמד שהמוצר שיוצר בהם היה קשור בארמון או במקדש"
אורך קטע האמה כ-300 מטרים, והוא נחשף בחפירות של רשות העתיקות לפני הרחבת השכונה, במימון חברת "ערים" לפיתוח עירוני  ובמסגרת הקמת בתי ספר במקום ביוזמת עיריית ירושלים * בין השאר, נמצא בתשתית האמה מטבע משנה ב' למרד הגדול של היהודים ברומאים – שנים ספורות לפני חורבן בית המקדש השני
אבק שהגיע מהסהרה וערב הסעודית לפני כ-11,000 שנה – תרם להתפתחות החקלאות בבקעת הירדן
בפרויקט חפירות ארכאולוגיות שהתקיים, זו השנה השנייה בתל תבנה, התגלו ממצאים המצביעים בין היתר על שימושו של האזור כמרכז אזורי מנהלי בתקופה הרומית.  
בחפירה של רשות העתיקות לפני הקמת קו מים של חברת מקורות באזור קרית גת, התגלה שער קדום, בן כ-5,500 שנים * שער זה, היה חלק ממערכת הביצור של אחד התלים החשובים ביותר להבנת ראשית העיור
אנשים מכל רחבי האימפריה ששלטה בדרום אמריקה עד להגעתם של הספרדים הגיעו למקדש במאצ'ו פיצ'ו למעין סוג של חיים המוקדשים לדת האינקה
המחקר מבית האוניברסיטה העברית קובע לראשונה, באמצעים ארכיאולוגיים והיסטוריים, את גבולות ממלכתו של דוד המלך ושל נכדו, המלך רחבעם ופותר את הויכוח ארוך השנים על עצם קיומם של הממלכות ועל גבולותיהם העירוניים
האנשים שחיו בעמק החולה לפני מאות אלפי שנים ערכו מסעות ארוכים כדי להשיג חומר גלם איכותי לייצור אבני יד
מסרה אותו לאוצרות המדינה וקיבלה תעודת הוקרה מרשות העתיקות על הפגנת אזרחות טובה
תל שקמונה היה מפעל הארגמן הגדול באזור בתקופת הברזל, בשליטת ממלכת ישראל וזה שסיפק ככל הנראה את צבע הארגמן היוקרתי לבית המקדש בממלכת יהודה השכנה
הממצא הייחודי מספק תובנות להבנת עמידותו של המין בשינויים סביבתיים שחלו בזמן קיומו באתיופיה ומדגיש את הדחיפות של הצורך במדיניות שימור של סביבתו האקולוגית לאור שינויי האקלים בעתיד הקרוב והיותו בסכנת הכחדה
המצפן, וכן תרמילי מקלע מסוג ברן, נחשפו במחקר ארכיאולוגי של ד"ר רפי לואיס מהמכללה האקדמית אשקלון ומאוניברסיטת חיפה ואיל מרקו מרשות העתיקות * להערכת החוקרים, המצפן היה שייך למפקד המחלקה או לאחד משני הסיירים שלחמו בכוח * המחקר עשוי לשפוך אור על הקרב בו נהרגו כל הלוחמים
המערכת מהמאה העשירית לספירה, בתקופה האיסלמית הינה הפיתוח הראשון המשמעותי של חקלאות בחול בהיסטוריה האנושית
פוענחה כתובת שְׁבָאִית על כד חרס שהכיל קטורת והתגלה פחות מ־300 מטר ממקום המקדש זאת במסגרת חפירות העופל בירושלים. הכתובת על הכד מצביעה על קשר בין ישראל של המלך שלמה לממלכת שבא שהיתה בשטח תימן של היום
לוגו אתר הידען
חיפוש