פיסיקה קלאסית

זכוכית שבורה. צילום: ג'ילברט אבראהימי, unsplash

"תוצאות מפתיעות": מחקר חושף לראשונה מה קורה בקצהו של הסדק

מחקר זה, שבוצע לאחרונה על ידי פרופ' ג'אי פיינברג ונרי ברמן ממכון רקח לפיסיקה, פורסם בעיתון היוקרתי Physical Review Letters. המחקר חשף, לראשונה, את ההתנהגות בסביבה הקרובה של קצה הסדק. למעשה, זאת הפעם הראשונה בעולם שאזור זעיר זה, בו שבירת חומרים מתרחשת, נצפה בניסוי מעבדה

גלי ענק. המחשה: depositphotos.com

כל גל נושא מזכרת (מגל אחר)

גלי פרא אמנם לא היו מעולם נושא מחקר ישיר של פרופ' פלקוביץ מהמחלקה לפיסיקה של מערכות מורכבות במכון ויצמן למדע, אך מרבית עבודתו המדעית הוקדשה לחקר הזרימה הכאוטית המכונה זרימה

גבישי קרח במיקרוסקופ אלקטרונים סורק סביבתי (ESEM), באדיבות ד"ר אנה-עדן קוסוי-סימקוב, המחלקה לתשתיות למחקר כימי

לקפוא עם הזרם

בסדרת ניסויים, פתרו מדעני מכון ויצמן למדע את חידת הקשר בין זרם חשמלי לטמפרטורת הקפיאה של מים בקירור יתר. מעבר לעניין המדעי, ממצאיהם עשויים להוביל לקידום יישומים בתחומים מגוונים שבהם נדרשת שליטה ביצירת קרח

בניית אב טיפוס של הגלאי של פרויקט DUNE. מקור: Fermi National Accelerator Laboratory.

חידת הניטרינו

הניסוי הגדול ביותר מעולם שנועד לחקור את החלקיקים המסתוריים הללו, עשוי לסלול את הדרך לעבר פיזיקה חדשה

המדענים בדקו במחקר התנגשויות אשר מתרחשות בין המולקולות. התנגשויות של אטומים נחקרו בעבר, אך אטומים – לפי הפיסיקה הקלאסית - הם כדוריים, בעוד מולקולות הן בעלות מבנה מוארך. מבנהו של גוף מתנגש משפיע על הדרך שבה הוא ינוע לאחר ההתנגשות. האם מולקולות מוארכות יתנהגו באופן שונה מאטומים כדוריים? והאם ידיעת הצורה שלהן מספיקה כדי לחזות את תוצאת ההתנגשות? אילוסטרציה: pixabay.com.

קר, מתקרר

מדענים ממכון ויצמן פיתחו באחרונה דרך חדשה ומקורית לקירור יונים ולהאטת תנועתם היחסית

גלֵי מיקרוֹ הם גלים אֵלֶקטרוֹמַגנֵטיים המשמשים לתקשורת, לאיתור עצמים כגון מְטוסים, למחקר באַסטרוֹנומיה ובפיזיקה, וכמובן לחימום מהיר של מזון. צילום: alexunderwood910.

הגל של המיקרו

מכשיר המיקרוגל הביתי המוּכּר לנו הומצא במקרה, בזכות שוקולד שהתחמם בכיסוֹ של מהנדס אמריקני שעבד על מִתקן מכּ"ם. איך קרינת מיקרוגל עובדת? והאם היא מסוכנת?

תיאוריות חדשות המנסות לאחד מחשוב קוונטי ופיזיקה של המרחב־זמן עשויות לספק תובנות חדשות על מארג היקום. תרשים: Johnstone / Wikimedia.

סיביות שזורות במרחב־זמן

הפרויקט השיתופי "It from Qubit" חוקר אם המרחב והזמן זינקו מתוך שזירה קוונטית של סיביות מידע זעירות

המדענים בדקו במחקר התנגשויות אשר מתרחשות בין המולקולות. התנגשויות של אטומים נחקרו בעבר, אך אטומים – לפי הפיסיקה הקלאסית - הם כדוריים, בעוד מולקולות הן בעלות מבנה מוארך. מבנהו של גוף מתנגש משפיע על הדרך שבה הוא ינוע לאחר ההתנגשות. האם מולקולות מוארכות יתנהגו באופן שונה מאטומים כדוריים? והאם ידיעת הצורה שלהן מספיקה כדי לחזות את תוצאת ההתנגשות? אילוסטרציה: pixabay.com.

משנה טמפרטורה, משנה צורה

מהי התגובה הכימית הנוצרת ממפגש בין מולקולות, בטמפרטורה הקרובה לאפס המוחלט? מדענים ממכון ויצמן גילו שבטמפרטורות נמוכות מאוד, התנגשות בין מולקולות יכולה לגרום להן לנוע או

לחץ מים - איור: עיריית סידני

בלי לחץ!

מהו לחץ במים ובגז, איך מודדים לחץ, ומהו לחץ אוֹסְמוֹטי?

נוזלים. צילום: shutterstock

המצב נָזיל

בדומה למוּצָק, לנוזל יש נֶפח קבוע; ובדומה לגז, נוזל יכול לזרום ממקום למקום. בגופנו נוזלים שונים – אך כולם תְּמיסוֹת על בּסיס מים, ולכן חשוב

כדורגל המורכב מדגלי הנבחרות המשתתפות בטורניר אליפות העולם בכדורגל 2014 המתקיים בברזיל. איור: shutterstock

הפיסיקה שמאחורי הכדורגל

טורניר גביע העולם בכדורגל 2014 מהווה הזדמנות להבין כי הכדורגל אינו רק אחד מענפי הספורט הפופולריים ביותר בעולם, אלא גם יכול לשמש כלי מעניין לבחון

מימין: ד"ר צבי טלוסטי ופרופ' אלישע מוזס. דקדוק פנימי

סגור על עצמו

מדענים במכון ויצמן בחנו האם מילון (המבאר מילים באמצעות מילים אחרות) עשוי ללמד משהו על חוקים אוניברסליים המונחים בבסיס השפה

דילוג לתוכן