סילוני פלסמה קרים יוכלו להפוך לחלופה בטוחה ויעילה לחומרי אנטיביוטיקה בטיפול בדלקות העמידות למגוון תרופות – כך נטען במאמר שפורסם בכתב העת המדעי Journal of Medical Microbiology
סילוני פלסמה קרים יוכלו להפוך לחלופה בטוחה ויעילה לחומרי אנטיביוטיקה בטיפול בדלקות העמידות למגוון תרופות – כך נטען במאמר שפורסם בכתב העת המדעי Journal of Medical Microbiology.
צוות מחקר משותף של מדענים מרוסיה ומגרמניה הראה כי טיפול הנמשך עשר דקות בלבד עם פלסמה בטמפרטורה נמוכה הצליח לא רק להשמיד את החיידק העמיד לתרופה, האחראי להיווצרות דלקת בעכברים, אלא שהוא גם הגביר את קצב החלמת הפצע. הממצאים מרמזים כי סילוני פלסמה קרים עשויים להוות שיטה מבטיחה לטיפול בדלקות כרוניות כאשר גישות אחרות לא הצליחו בטיפול בהן.
הצוות, ממכון Gamaleya לאפידימיולוגיה ומיקרוביולוגיה במוסקבה, בחן זרמי פלסמה בטמפרטורה נמוכה כנגד מיני חיידקים שונים האחראים לדלקות כרוניות ואשר מסוגלים לפתח עמידות בפני חומרי אנטיביוטיקה כתוצאה מצמיחה משותפת בתוככי שכבות מגן המכונות ביופילמים. המדענים הראו כי הפלסמה הייתה קטלנית לעד תשעים ותשעה אחוזים מהחיידקים שהוצמחו בביופילם מעבדתי לאחר חמש דקות, וכן שהפלסמה חיסלה כתשעים אחוזים מהחיידקים (בממוצע) הגורמים להדבקת פצעי עור בעכברים לאחר עשר דקות.
פלסמה (המונח בוויקיפדיה) ידועה כמצב הצבירה הרביעי של החומרים לאחר מוצקים, נוזלים וגזים, והיא נוצרת כאשר תהליכים עתירי-אנרגיה “עוקרים” אלקטרונים מאטומים ליצירת זרמי גז מיונן בטמפרטורות גבוהות. פלסמות הן בעלות מספר הולך וגובר של יישומים טכניים ורפואיים ופלסמות חמות משמשות כבר כיום בכדי לחטא מכשירי ניתוח.
החוקרת הראשית מסבירה כי ההתפתחות האחרונה של פלסמות קרות בעלות טמפרטורות בתחום של 40-35 מעלות צלזיוס הופכת את הטכנולוגיה לאפשרות מפתה עבור הטיפול כנגד דלקות וזיהומים. “פלסמות קרות מסוגלות להשמיד את החיידקים באמצעות פגיעה בדנ”א החיידקי ובמבנים המצויים ע”ג שטח הפנים שלהם, מבלי להזיק לרקמות אנושיות. הראנו כי פלסמה מסוגלת להשמיד חיידקים הגדלים יחדיו בביופילמים המצויים בפצעים, אף על פי שביופילמים דקים יותר הדגימו עמידות מסוימת לטיפול זה.”
טכנולוגיית פלסמה תוכל, בסופו של דבר, להוות חלופה טובה יותר לחומרי אנטיביוטיקה, לדבריי החוקרת הראשית. “המחקר שלנו מוכיח כי פלסמה יעילה כנגד חיידקים מחוללי מחלות בעלי עמידות למגוון תרופות אנטיביוטיות – לא רק בצלחות פטרי אלא גם בפצעים דלקתיים אמיתיים,” היא מסבירה. “יתרון גדול נוסף הטמון בשיטה זו הוא בכך שהיא אינה ספציפית, כך שהמשמעות היא שלחיידק יותר קשה לפתח עמידות כנגדה. זוהי שיטה ללא מגע ישיר, ללא כאב ואינה תורמת לזיהום כימי של הסביבה.”
6 תגובות
גם חצי שעה בליבת כור גרעיני תשמיד אחוז ניכר של חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה (ואולי גם את האנטיביוטיקה).
לא מוכרת לי לעומק הביוכימיה של חשיפת רקמות לרדיקלים חופשיים אבל ככל הידוע לי, אני אוכל לפחות 5 ירקות ביום ע”מ להימנע מכך.
לא הבינותי איך הפלזמה משמידה חיידקים אך אינה גורמת נזק לתאים רגילים והאם אפשר להשתמש בטכניקה באיברים פנימיים
עומר:
הערתך נכונה. במאמר המקורי מדובר בדלקות של פצעים ולא בדלקות כלשהן.
זיו:
מקור הבלבול בטעות בתרגום.
במאמר המקורי מדברים על ביופילמים עבים יותר ולא על ביופילמים דקים יותר (ככל שהביופילם עבה יותר – הוא מספק לחיידקים הגנה טובה יותר מפני הפלזמה).
פלסמה קרה גורמת ליצרה של אוזון, קרינת אולטרא סגול, רדיקלים חופשים מסוגים שונים ובעיקר רדיקלים של הידרוקסיל וגם מי חמצן. בקיצור אין ספק שאשפר להרוג ככה חידקים. מה שלא ברור זה ההיתמרות לכך שהרקמה האנושית לא נפגעת. אני מניח שאפשר בעוצמות נמוכות לגרום לפגיעה חלשה יותר ברקמה האנושית, אבל אז מדוע זה שונה מטיפול באוזון שמתאפין בעליות נמוכות יותר בהרבה.
בעיה נוספת היא קרינה אלקטרומגנטית שעלולה להיות בעיתית, בעיקר למטפל ופחות למטופל.
המשפט “הראנו כי פלסמה מסוגלת להשמיד חיידקים הגדלים יחדיו בביופילמים המצויים בפצעים, אף על פי שביופילמים דקים יותר הדגימו עמידות מסוימת לטיפול זה.”
הוא בעל משמעות כפולה ומבלבלת.
האם הכוונה שבמקרים של ביופילמים דקים יותר הטיפול בעזרת פלסמה לא יעיל או שהטיפול הרגיל הדגים עמידות ?
אם הטיפול החדש הדגים העמידות, האם ידוע הסיבה?
“לשימוש חיצוני בלבד”