מדעים מדויקים

מימין: פרופ' גיורא מיקנברג, פרופ' עילם גרוס ופרופ' אהוד דוכובני. מסע ארוך

החלקיק שכולם חיכו לו

תוצר התנגשות בניסוי האטלס שעשוי להיות חלקיק היגס. איור: ניסוי אטלס ב-CERN; דצמבר 2012

קיומו של חלקיק היגס

עיקום הזמן-חלל לפי משוואות איינשטיין. איור: נאס"א

‫איום קוונטי על תורת היחסות הפרטית / דייוויד ז' אלברט ורבקה גל חן‬

מייזר (מכשיר להגברת גלי מיקרו ע"י קרינה) במצב מוצק המסוגל לפעול בטמפרטורת החדר. צילום: המעבדת הפיזיקה הלאומית ומאוניברסיטת אימפריאל קולג' בלונדון

מייזר במצב מוצק הפועל בטמפרטורת החדר

טכנולוגית סיבים אופטיים חדשה. איור: אוניברסיטת פן סטייט

‫פוטוניקה – תעלולי הצבע של הטבע / פיליפ בול‬

חוקרים גילו כי בחומר TbFeO3 קיים שדה מגנטי שבו השינוי בכיוון הספין לאורך קו מסוים של האטומים מתרחש בפתאומיות. בתמונה התחתונה מתואר מתחם מגנטי שעוצמתו מתקבלת בעקבות הכמות הגדולה של מתחמים בעלי כיוון זהה. התמונה העליונה מתארת מתחמים המופיעים בחומרים רגילים יותר, שבהם הספין מסתובב בקצב איטי יותר מכיוון מעלה לכיוון מטה.

חשיפת תכונותיו של חומר מגנטו-חשמלי

גרף זה שנקרא גרף כובע הסומבררו, מתאר את מצבי האנרגיה השונים של השדה, לפי מנגנון היגס. ככל שעולים למעלה (ציר V בגרף) כך האנרגיה גבוהה יותר. שאר הצירים מציינים את הערכים שהשדה יכול להיות בהם. במצב 1 (במעלה הגבעה) השדה (והחלקיקים שלו) בעלי אנרגיה מינימלית מאד גבוהה, כפי שהיה מיד לאחר המפץ הגדול. במצב 2 היה שינוי כל שהוא ומיד השדה ירד למצב מינימום אנרגיה חדש, הרבה יותר נמוך מהמצב הקודם. שימו לב שיש לשדה אינסוף מצבים חדשים כאלה של מינימום אנרגיה, מסביב לגבעת האנרגיה. כל המצבים הללו בעלי אותה אנרגיה נמוכה. אך כשהשדה יורד הוא בוחר באופן אקראי מצב אחד מתוך כל המצבים האפשריים הללו. בחירה זו שברה את הסימטריה של מצבי מינימום האנרגיה למצב יחיד אותו השדה בחר. מקור: higgs_Gerard_t_Hooft__Scholarpedia

שדות היגס לנצח

ד"ר קובי שויער. צילום: אוניברסיטת תל-אביב

אור יקרות

פרופ' ערן רבני, צילום: מיכל קדרון, באדיבות דוברות אוניברסיטת תל אביב

קוונטים במימד הננומטרי

איור של הטרנזיסטור החדשני: אלקטרודת אלומיניום בעלת פתח ריבועי המצופה באלקטרודה של טיפונת גליום, שעליה ממוקמת תעלה מטונגסטן.

שיטה חדשה לפיתוח רכיבי אלקטרוניקה יעילים

מתקן אטלס במאיץ החלקיקים LHC ב-CERN. תמונת יח"צ של CERN

בוזון היגס: מדריך לשיחות סלון אינטלקטואליות

דב חום אמריקאי. מתוך ויקיפדיה

הידעתם? דובים יודעים לספור

עטיפת הספר חידת פרלמן, מאת מאשה גסן, הוצאת ידיעות ספרים - עליית הגג 2012

בריחה אל הדמיון

מספרים. מתוך ויקיפדיה

אם הוא יכול, אז גם היא / שרון ביגלי

סימני רכילות: צילום של התנגשות חלקיקים בגלאי ה-CMS מראה את תוצרי ההתפרקות של בריון Xi_b^*. בין היתר רואים שני מיואונים (הקווים האדומים). צילום: CERN

חלקיק חדש התגלה במאיץ החלקיקים בסרן

חוקרים בג'ורג'יהטק מכינים רובידיום למצב רידברג - לשחרור פוטונים למיחשוב קוונטי. צילום: אוניברסיטת ג'ורג'יהטק

הפקה יעילה של פוטונים נפרדים למיחשוב קוונטי

חקר פני שטח. איור: חברת KRUSS

לראשונה אי-פעם פותח סבון מגנטי

פרופ' אורי אלון ויעל בן-ארי. תיאום מופלא. צילום: מכון ויצמן

תנועת השחרור

יקיר רשף והילרי פינוקן. הולך ומתהדק. צילום: מכון ויצמן

בנויים לקשר

איור של שלדה אורגנו-מתכתית המדגים את הליבה המתכתית הקשורה למולקולות אורגניות.

חומר חדש לסילוק גז רדיואקטיבי

חברי הנבחרת הישראלית לאולימפיאדת המתמטיקה, קיץ 2012 בארגנטינה. צילום: מכון ויצמן

התקווה האולימפית (במתמטיקה)

מימין: פרופ' אלכסנדר זמולודצ'יקוב, פרופ' אדם שווימר וד"ר זוהר קומרגודסקי. שדות קוונטיים. צילום: מכון ויצמן

הפיסיקה שמעבר לפינה

ניסוי איקרוס. צילום: המעבדה לפיסיקת חלקיקים ופיסיקה גרעינית בגראן סאסי, איטליה

צוחק מי שצוחק אחרון: הניטרינים לא נעים מהר מהאור

טכנולוגית סיבים אופטיים חדשה. איור: אוניברסיטת פן סטייט

סוג חדש של סיבים אופטיים

יושבים, מימין: ריטה אוגוסט, פרופ' גלעד הרן, ד"ר ענבל ריבן, מנחם פרחי. עומדים, מימין: מילה גומנובסקי, ד"ר יואב ברק, ניר זוהר ושרונה צדקני כהן. חרוזים

תהליך התקפלות החלבונים

כדורי באקי. הדמיה: נאס"א/JPL

טלסקופ שפיצר של נאס"א איתר כדורי-באקי בחלל

בבושקה מתרכובות ברונזה. איור: האוניברסיטה הטכנולוגית של מינכן

בובה רוסית מברונזה

פול התמנון. מתוך ויקיפדיה

התמנון שניצח את הקוף: על 'אפקט המגירה'

כמוסת זמן שהוטמנה במצפה כוכבים. מתוך ויקיפדיה

גבישי הזמן שיגנו עלינו ממותו של היקום