סיקור מקיף

נילס בוהר – סייע לפתח את פצצת האטום, אך לאחר המלחמה התחרט וביקש לקדם את השלום

בוהר שהיה אחד מאבות הפיסיקה הקוונטית גדל בבית של כימאי ומורה וקיבל חינוך מדעי טוב, בהמשך אפילו זכה בפרס על ניסוי שעשה במעבדתו של אביו

נילס בוהר. מתוך ויקיפדיה
נילס בוהר. מתוך ויקיפדיה

נילס הנריק דויד בוהר נולד בקופנהגן ב-7 באוקטובר 1885 לכריסטיאן – פרופ’ לפיזיולוגיה באוניברסיטת קופנהגן ולאלן ני אדלר. נילס, ביחד עם אחיו הצעיר הארלד (לימים פרופסור למתמטיקה) גדלו באווירה מועדפת לפיתוח הגאונות שלהם. אביו של נילס היה האחראי לעידוד העניין שלו בפיזיקה עוד בבית הספר, אמו הגיעה ממשפחה מכובדת בתחום החינוך.

לאחר סיום התיכון ב-1903 נכנס נילס בוהר לאוניברסיטת קופנהגן שם השתלם בהדרכתו של פרופ’ ס. כריסטיאנסן, פיזיקאי ידוע. הוא סיים את התואר השני ב-1909 ואת הדוקטורט ב-1911.

עוד בהיותו סטודנט, הכרזת האקדמיה למדעים בקופנהגן על פרס שיוענק למי שיפתור כמה בעיות מדעיות, גרמה לו לשלב מחקר ניסויי ותיאורטי על מתח פני השטח באמצעות תנודות של סילונים נוזליים. העבודה, שבוצעה במעבדתו של אביו שזיכתה אותו בפרס – מדלית זהב, פורסמה בכתב העת Transactions of the Royal Society ב-1908.

מחקרי ההמשך שלו הפכו ליותר תאורטיים באופיין. תזת הדוקטורט שלו היתה עובדה תיאורטית לחלוטין של הסבר תכונות החומרים בסיוע תיאורית האלקטרון, הנחשבת עד היום לקלאסיקה בתחום זה. בעבודה זו בוהר התעמת לראשונה עם השלכות תאורית הקרינה הקוונטית של פלאנק.

בסתיו 1911 הוא שהה בקיימברידג’ ועבד עם סיר jj תומסון במספר ניסויים ובאותו זמן גם המשיך בפיתוח התיאוריות שלו. באביב 1912 הוא עבד במעבדתו של פרופסור רוטרדורף במנצ’סטר והיה פורה מאוד במחקרים בתחום תופעת הקרינה הרדיואקטיבית.במהלך תקופה זו הוא גם ביצע עבודה תיאורטית על בליעת קרני אלפא שפרסם ב- Philosophical Magazine ב-1913, בה תיאר את המחקר של מבנה האטומים על בסיס גילויו של רודרפורד את גלעיני האטום. בעזרת תפיסות ששאל מתורת הקוונטים שנוסדה ע”י מקס פלאנק, שהלכה ותפסה מעמד חשוב במדע הפיסיקה התיאורטית, הוא הצליח בגילוי תמונת מבנה האטום, שלאחר מכן שיפר (בעיקר כתוצאה מרעיונותיו של הייזנברג ב-1925), אך עדיין שירתה כהסבר טוב לתכונות הפיסיקליות והכימיות של היסודות.

בשנים 1913-1914, בוהר החזיק בקתדרה לפיסיקה באוניברסיטת קופנהגן. בשנים 1914-1916 במשרה דומה באוניברסיטת מנצ’סטר. ב-1916 הוא מונה כפרופסור לפיסיקה תיאורטית באוניברסיטת קופנהגן. משנת 1920 ועד מותו ב-1962 הוא היה ראש המכון לפיסיקה תיאורטית שנוסדה בעבורו באוניברסיטת קופנהגן. בזכות עבודתו על מבנה האטום הוא זכה בפרס נובל בשנת 1922.

עבודותיו של בוהר במכון שלו מאז 1930 היו בעיקר ביסודות גלעיני האטום, ובטרנסמוטאציות והפירוק שלהם. ב-1936 הוא הצביעה על כך שהעובדה שהתהליכים האטומיים והאינטראקציות מתרחשים באיזור כל כך מצומצם, אך למרות זאת מדובר באינטראקציות חזקות, מצדיקה את תיאור תהליכי המעבר בצורה הקלאסית, יותר מאשר של אטומים שלמים. לדבריו, טיפת נוזל נותנת הסבר טוב יותר על מבנה הגרעין. מה שמכונה תיאורית הטיפה הנוזלית מאפשרת את הבנת המנגנון של ביקוע גרעין האורניום שהתגלה ע”י האן ושטרסמן ב-1939, והיה הבסיס של מחקרים תאורטיים בתחום.

בוהר גם תרם לסיווג בעיות בתחום הפיסיקה הקוונטית, באמצעות פיתוח התפיסה של ההשלמה, הוא הראה עד כמה עמוקים היו השינויים בתחום הפיסיקה שהשפיעו על היבטים שונים בנקודת המבט המדעית והעובדה שהשפיעו הרחק מעבר לתחום של הפיסיקה האטומית ונוגעת בכל תחומי הידע האנושי. תפיסות אלה תוארו במספר מאמרים שכתב בוהר בשנים 1933-1962.

במהלך הכיבוש הנאצי של דנמרק במלחמת העולם השניה, ברח בוהר לשוודיה ובילה את השננתיים האחרונות של המלחמה בבריטניה ובארה”ב. שם הוא השתתפ בפרויקט האנרגיה האטומית. מסתבר שהוא התבקש לשתף פעולה עם גרמניה הנאצית כדי לקדם את תוכנית הגרעין שלה, אך העדיף לברוח ולא לספק את המידע הרגיש.

לאחר המלחמה הוא הקדיש את עבודתו ליישומים לצרכי שלום של הפיסיקה האטומית, וכן הביע את מורת רוחו מהבעיות שנבעו מפיתוח הנשק האטומי. בין היתר פרס את חזון השלום שלו במכתב פתוח לאו”ם ב-9 ביוני 1950.

בחמש שנות חייו האחרונות הוא גילה עניין בביולוגיה מולקולרית. מאמרו האחרון שהתפרסם למרות שלא סיימו לאחר מותו נושא את הכותרת “אור וחיים – מבט מחדש”.

בוהר נישא ב-1912 למארגט נורלונד. לשניים נולדו ששה בנים, מהם שניים נפטרו, ושאר הארבעה עשו חייל במקצועות שונים – האנס הנריק היה רופא, אריק – מהנדס כימיה, אאגי – פיסיקאי תיאורטי שניהל בעקבותיו את המכון לפיסיקה תיאורטית, וארנסט שהיה עו”ד.
הוא מת בקופנהגן ב-18 בנובמבר 1962.

24 תגובות

  1. מספר אנקדוטות על בוהר

    בזמן מלחמת העולם השניה חולץ בוהר לברטניה במטוס דבר שכמעט עלה לו בחייו
    הוא הוחבא בתא המטען וכמעט מת מחוסר חמצן בטיסה.

    אחד מבניו של בוהר מת בטביעה בתאונה הפלגה שהתרחשה כאשר הוא ובוהר
    הפליגו יחד בסירת מפרש. במזג האויר הסוער נפל הבן למים ואביו לא הצליח לחלצו.

    בוהר היה יועץ לפרוייקט מנהטן כאשר ניסו להסתיר את זהותו ושם הקוד שלו היה
    ניקולס בייקר.

    את בוהר ביקר בקופנהגן ורנר הייזנברג שהיה תלמידו וגם ראש הפרוייקט הגרעיני הגרמני
    על מה שהיה בפגישה הנ”ל ישנן מספר גרסאות והיא שימשה בסיס להצגה בשם
    “קופנהגן”

  2. עופר,

    הרוש לא ברשימה שהבאת

    את הכסף.

    אגב, הצצתי בבלוג שלך, אפשר לשאול אותך כמה שאלות בפיזיקה עיונית?

    תודה.

  3. טוב, עכשיו אפשר לסכם:
    כולם זוכי פרס נובל בפיזיקה, כולם ממוצא יהודי, לא כולם בני אשכנז. פרנסואה אנגלרט (עדיין) בחוץ, סרג’ הרוש – יהודי ממוצא צפון אפריקאי – בפנים 🙂

  4. מתוך הויקיפדיה (בעברית):
    “בראשית שנות ה-40 בוהר ניסה להמשיך בעבודתו חרף הכיבוש הנאצי, אבל משום שאמו הייתה יהודיה נאלצה המשפחה לברוח בספינת דיג לשבדיה ב־1943.”
    במאמר של מר בליזובסקי נכתב בענין זה:
    “במהלך הכיבוש הנאצי של דנמרק במלחמת העולם השניה, ברח בוהר לשוודיה ובילה את השננתיים האחרונות של המלחמה בבריטניה ובארה”ב. שם הוא השתתף בפרויקט האנרגיה האטומית. מסתבר שהוא התבקש לשתף פעולה עם גרמניה הנאצית כדי לקדם את תוכנית הגרעין שלה, אך העדיף לברוח ולא לספק את המידע הרגיש.”
    ההבדל בין שתי המובאות ברור. ההתעלמות העקבית של מאמרו של מר בליזובסקי ממוצאו היהודי של נילס הנריק דויד בוהר – מגיעה כאן לשיא מקאברי.
    אגב, בור נקרא בשמו הנוסף – דויד – על שם סבו, אביה היהודי של אמו היהודיה.

  5. מצא את המכנה המשותף…

    Albert Michelson (1907)
    Gabriel Lippmann (1908)
    Albert Einstein (1921)
    Niels Bohr (1922)
    James Franck (1925)
    Otto Stern (1943)
    Isidor Rabi (1944)
    Wolfgang Pauli (1945)
    Felix Bloch (1952)
    Max Born (1954)
    Igor Tamm (1958)
    Ilya Frank (1958)
    Emilio Segrè (1959)
    Donald Glaser (1960)
    Robert Hofstadter (1961)
    Lev Landau (1962)
    Eugene Wigner (1963)
    Richard Feynman (1965)
    Julian Schwinger (1965)
    Hans Bethe (1967)
    Murray Gell-Mann (1969)
    Dennis Gabor (1971)
    Leon Cooper (1972)
    Brian Josephson (1973)
    Ben Mottelson (1975)
    Burton Richter (1976)
    Arno Penzias (1978)
    Sheldon Glashow (1979)
    Steven Weinberg (1979)
    Arthur Schawlow (1981)
    K. Alexander Müller (1987)
    Leon Lederman (1988)
    Melvin Schwartz (1988)
    Jack Steinberger (1988)
    Jerome Friedman (1990)
    Georges Charpak (1992)
    Martin Perl (1995)
    Frederick Reines (1995)
    David Lee (1996)
    Douglas Osheroff (1996)
    Claude Cohen-Tannoudji (1997)
    Zhores Alferov (2000)
    Vitaly Ginzburg (2003)
    Alexei Abrikosov (2003)
    David Gross (2004)
    H. David Politzer (2004)
    Roy Glauber (2005)
    Saul Perlmutter (2011)
    Adam Riess (2011)

    2012) פרנסואה אנגלרט?

  6. יהי נכון יותר להבליט ולהדגיש אם אדם מפורסם בעל השפעה או תרומה ברמה עולמית אין קשר ליהדות.

  7. ישראל

    אכן, יש אכן באג בלינק ל”תגובות אחרונות” בשולים הימניים, רצוי תיקון.

    עד התיקון חפש באתר את הדף https://www.hayadan.org.il/site_map
    ושם חפש בשוליים התחתונים לינק ל”תגובות אחרונות”. הלינק האחרון תקין.

  8. ישראל

    אכן, יש אכן באג בלינק ל”תגובות אחרונות” בשולים הימניים, רצוי תיקון.

    עד התיקון חפש באתר את הדף https://www.hayadan.org.il/site_map
    ושם חפש בשוליים התחתונים לינק ל”תגובות אחרונות”. הלינק האחרון תקין.

  9. אבי, נראה לי שהיה יכול להיות נחמד לו הוזכר בכתבה המוצא היהודי של בוהר (אמא).

    חוץ מזה, כאשר אני מנסה להכנס ל”תגובות נוספות” אני מקבל:

    Warning: Invalid argument supplied for foreach() in /home/hayadan/public_html/wp/wp-includes/query.php on line 2762

    Warning: Cannot modify header information – headers already sent by (output started at /home/hayadan/public_html/wp/wp-includes/query.php:2762) in /home/hayadan/public_html/wp/wp-includes/pluggable.php on line 881

    וזה בכל המחשבים, לא רק בבית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.