משבר האקלים

עש לא מעופף מהאי מריון באוקיינוס הדרומי. תצלום: Leihy and Chown

מדוע לחרקים רבים באיים אין כנפיים?

165 שנה לאחר שנהגתה בראשו של אבי תורת האבולוציה, מדענים הוכיחו סופסוף שהשערתו של דרווין על הסיבה שבגללה חרקים רבים הם חסרי כנפיים נכונה - לפחות ברובה
העצים מתחרים זה בזה על מים ובעיקר על אור. תצלום: Christian Ferrer – Wikimedia Commons

האם יש יותר מדי עצים ביער?

מחקר ישראלי חדש מצא שצפיפות נמוכה בחלקות היער מסייעת לעצים לקבע יותר פחמן דו-חמצני וכך לתרום למאבק במשבר האקלים
פסולת חלל. צילום: depositphotos.com

לנקות את החלל החיצון

שאריות לוויינים, חתיכות טילים ופיסות ציוד אחרות מרחפות כיום סביב כדור הארץ ועלולות לפגוע בחלליות ובמתקנים פעילים. חברה שוויצרית תתחיל בקרוב לנסות ולפנות את הפסולת הזאת במבצע הניקוי החללי הגדול
סופת רעמים לילית בכפר סבא. צילום: shutterstock

השירות המטאורולוגי: שינויים בפיזור הגשמים אך לא בכמותם. האם תקינות פוליטית ממזערת את חלקו של האדם?

כך עולה מדו"ח חדש של השירות המטאורולוגי, אך בד בבד אתר השירות מלא ניסוחים 'תקינים פוליטיים' הממזערים את ההשפעה האנושית על האקלים * מנהל השירות, ד"ר ניר סתיו: מרגישים את
אוכל בתקופת הקורונה. צילום: depositphotos.com

איך הקורונה משפיעה על חולי סוכרת?

בזכות מיזם הטפילים אפשר יהיה להגיע למצב שבו מחצית מטפילי העולם יהיו מוכרים כבר בעשור הקרוב. דובון מים. תצלום: pixabay

ספר הטפילים הגדול

במאמר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת המדעי Proceedings of the Royal Society B קוראים מדענים שעוסקים בתחום להקמת "מיזם טפילים בינלאומי", שיכלול מאמץ מרוכז לגילוי, דגימה, תיעוד ומחקר של טפילי העולם.
פליטים סוריים בטורקיה, 2015. צילום: shutterstock

מידבור המזרח התיכון כתוצאה ממשבר האקלים יביא למלחמות

מחקר חדש של פרופ' דן רבינוביץ מהחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה של אוניברסיטת תל אביב קובע כי אזור המזרח התיכון צפוי לעבור שינויי אקלים קיצוניים במיוחד, שעשויים לגרום למלחמות אזרחים (ובין מדינות)
שכבות הקרח היבשתיות שבקטבים יכולות להשפיע אחת על השנייה, בגלל המים שזורמים ביניהן. תצלום: alex rose – unsplash

שיחה בין קרחונים

מחקר גילה קשר בין הפשרת הקרחונים בחוג הקוטב הצפוני לאלה שבאנטארקטיקה * משוב דומה אך בכיוון הפוך (של הגדלת הקרח) התקיים בתחילת תקופות קרח
כלכלה ירוקה. צילום: depositphotos.com

איך ישראל תמנף את משבר הקורונה?

צוות מומחים מציע להציג גם בישראל מעין גרין ניו דיל כדי ליצור מקומות עבודה ולהגביר את הצמיחה והיציבות במשק תוך כדי הפחתת נזקי משבר האקלים
ג'ו ביידן, הנשיא הנבחר של ארה"ב. צילום: depositphotos.com

סיכום 2020 בסביבה: לא רק קורונה

בעקבות הקורונה, נגזר עלינו להתמודד עם אתגרים חדשים שלהם הייתה השפעה רבה על האדם ועל הסביבה: במקום מפגשים אישיים, עברנו למפגשים בזום ובפלטפורומות אחרות ברשת, טיילנו בארץ ונמנענו ממפגשים חברתיים
הסבר על הנזק בהפקת פצלי שמן. המחשה: depositphotos.com

השרה גמליאל מבטיחה שישראל תתיישר עם שאר העולם ותגיע לאפס פליטות. על הנתק בין הבטחות הממשלה לביצועם

השרה להגנת הסביבה ונציגים ממשרדי התחבורה והאנרגיה דיברו במושב בנושא "ממשבר הקורונה למשבר האקלים" בכנס אלי הורביץ * ואולם בדיקת אתר "שקוף" מראה כי אין שום קשר בין דברי השרים,
העתיד הירוק: שימוש באופניים. המחשה: depositphotos.com

התחזית: משבר כלכלי חמור מהצפוי

פרופ' ויליאם נורדהאוס, זוכה פרס נובל לכלכלה לשנת 2018. נורדהאוס היה הראשון שיצר מודל כמותי שמתאר את יחסי הגומלין בין אקלים לכלכלה, והוא מנסה לאמוד בעבודותיו את המחיר הכלכלי הצפוי
הגל השני של הקורונה. המחשה: depositphotos.com

קורונה סביבתית

בעקבות המגיפה מתברר כיצד צדק סביבתי וצדק חברתי צועדים ביחד
כשטראמפ דיבר על פחם ונפט, ביידן דיבר על רוח, מים ושמש. איור: זווית

זה האקלים, טמבל

למציאות שיוצר משבר האקלים יש השלכות מרחיקות לכת על החייל הבודד ועל יכולת תפקודו. תצלום: maxim potkin – unsplash

איך נלחמים בחום של 50 מעלות?

fכלכלה ירוקה. המחשה: depositphotos.com

החדשות הטובות ביותר שלא שמעתם

והנה השאלה: חשבו על צריכת המשאבים השנתית של מדינות. האם בארצות הברית – מדינה מפותחת לכל הדעות – צריכת המשאבים השנתית ירדה, עלתה, או נשארה אותו הדבר בעשרים השנים האחרונות?
המבנה האטומי של חריר יחיד בשלדה אורגנית-מתכתית מראה כיצד מולקולות של פחמן דו-חמצני (כדוריות בצבע אפור ואדום) נקשרות לטטרא-אמינים (כדוריות כחולות ולבנות), תוך יצירת פולימר של מולקולות פחמן דו-חמצני הנקשרות לשלדה הפנימית. קיטור בטמפרטורה נמוכה יכול להרחיק את המולקולות של הגז ומאפשר בכך להשתמש בחומר שוב ושוב לשם לכידת עוד ועוד פחמן מתוך הפליטות של תחנות כוח [באדיבות: Eugene Kim]

שיטה חדשה ללכידת פחמן דו-חמצני

התקדמות משמעותית בטכנולוגיה של לכידת פחמן תוכל לספק דרך יעילה וזולה עבור תחנות כוח המופעלות בגז טבעי להרחיק פליטות של פחמן דו-חמצני מארובות הפליטה שלהן, צעד חיוני במאמץ לצמצום הפליטות
חיפה. בכל הנוגע לאירועי קיצון אקלימיים שמוכרים פחות בעיר המצב לא מעודד. תצלום: ade saptovic – unsplash

העיר שלך לא מוכנה למשבר האקלים

חוות טורבינות רוח בגרמניה. צילום: Image by Matthias Böckel from Pixabay

מבקר המדינה: ישראל מפגרת ביעדי המעבר לאנרגיה חלופית

בדוח שפורסם אתמול, נמסר כי מדינת ישראל הציבה יעדים ארוכי טווח להיקף ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות ולהרחבת השימוש ברכבים חשמליים. ממצאי הביקורת מלמדים כי קיימים חסמים אשר מקשים על השגת
בריכת חורף. תצלום: מאוסף התמונות של אורנה לוטן CC BY

בעלי החיים בישראל שירוויחו משינוי האקלים

בעוד שמשבר האקלים העולמי טומן בחובו איומים רבים על החי והצומח בישראל, בעיקר בגלל העלייה בטמפרטורות, יש כמה בתי גידול מקומיים שדווקא צפויים להרוויח בעקבות המציאות החדשה
הנפתולים הדינאמיים יוצרים מורכבות מבנית, ומאפשרים את התפתחותן של מערכות אקולוגיות מגוונות יותר. תצלום: kees streefkerk – unsplash

נהרות מחשבים מסלול מחדש

שינויים בתוואי של נהרות יהפכו ליותר ויותר נפוצים בשנים הקרובות, זאת בעקבות עליית מפלס פני הים שנגרמת בשל שינוי האקלים העולמי. תהליך זה עלול לגרום ליותר הצפות לאורך הנהרות, גם
שריפה בקליפורניה. נזקן המצטבר של השריפות עמד על כ-16.5 מיליארד דולר. תצלום: Andrea Booher/FEMA

צומת הדרכים של ענף הביטוח

הסוכנות האמריקאית לאוקיאנוסים ואטמוספרה, NOAA, מעריכה את היקף הנזק מאסונות טבע שנגרמו בשל שינוי האקלים או מזג אוויר קיצוני בין השנים 2020-1980 בכ-1.8 טריליון דולר. חברות הביטוח כבר אינן יכולות
תמונה: מפה זו כוללת את ההסתברות לשריפות בהרי החוף הצפוניים של קליפורניה, כפי שפורסם במחקר של UC DAVIS, לשם השוואה מוצגים היקפי השריפות בספטמבר 2020.

השריפות בקליפורניה הוחמרו פי 4.5 בתוך 40 שנה

המחקר, שפורסם בכתב העת Environmental Research Letters, מראה כי הבצורת של השנים 2012-2016 הגדילה כמעט פי ארבעה את האזור שנשרף קשות, בהשוואה לבצורת הקרירה יחסית של 1987-1992 זו בוודאות תוצאה
תעשיית המזון מן-החי אחראית לכ-14.5 אחוז מפליטות גזי החממה בעולם. תצלום: ryan song – unsplash

חלב מופחת מתאן

מחקר חדש מצא שהשבחה גנטית של פרות יכולה לסייע להפחית משמעותית את פליטת גזי החממה בתעשיית החלב
מלחמת האזרחים בסוריה. איור: shutterstock

המשבר הסמוי שמעצב את המזרח התיכון

מפגינה ליד משרדי האיחוד האירופי בבריסל, 27/6/2020. הפגנה ירוקה בצל הקורונה. צילום: shutterstock

שלוש מחשבות על שינוי האקלים – בראי וירוס הקורונה

סצנה קוסמית עם DNA, כוכבים, ממיסים ומעגלי אטומים בזרימה אוראלית.

המחיר האמיתי של הזיהום בסיביר

בסוף חודש מאי דווח על שפך אדום באפיקי נהר האמברנאיה שנשפך לאגם פיאסינו (Pyasino), בקרבת העיר נורילסק שבצפון סיביר, רוסיה. כ- 20 אלף טונות של שמנים (בעיקר סולר) דלפו ממכל
גשר הזהב בסן פרנסיסקו תחת מעטה ערפל. תצלום: aaron roth – unsplash

כשהערפל מתפזר, משבר האקלים מתגלה

נחשף שהשפעתו של הערפל על הסביבות הטבעית שתלויות בו היא כה משמעותית שניתן לראות אותה אפילו מהחלל. סביבות אלה נמצאות בסיכון כיום בגלל הירידה שנצפית בערפל, ובפרט בערפילי החוף, בעקבות
ערי החוף שוקעות. המחשה: shutterstock

האם אפשר לעצור את אסון משבר האקלים?

סיביר. תצלום: usgs – unsplash

קיץ לוהט בסיביר

פתרונות למשבר האקלים. איור: shutterstock

עת הקורונה, עידן משבר האקלים

פשיטת רגל. מתוך jumpstory.com

השורה התחתונה של שינוי האקלים

משבר האקלים. המחשה: shutterstock_

עידן היציבות הסתיים, ונגיף הקורונה הוא רק ההתחלה

כחליל הפלרגון. תושב חדש בירושלים. תצלום: M.violante CC BY-SA 3.0

הגירת הדגים והפרפרים הגדולה

משבר האקלים פוגע קודם כל בילדים. איור: shutterstock

איך משבר האקלים משפיע על בריאות הילדים?

השריפות במדינת ניו סאות' וולס באוסטרליה, 2019. מתוך ויקיפדיה

שריפות הענק באוסטרליה: התקשורת מצניעה את הקשר למשבר האקלים

כריתת יערות, אחת הסיבות לשחיקת קרקעות. צילום: shutterstock

חקלאות למיתון ההתחממות

שלט מחאה של תנועת "המרד בהכחדה". צילום: shutterstock

שילוב קטלני: משבר האקלים והכחדת מינים על ידי האדם

מצעד האקלים מול שגרירות ארה"ב בת"א, 2017. צילום shutterstock

משבר האקלים לא כאן

משבר האקלים. התחממות כדור הארץ תהיה גבוהה מהחזוי. איור: shutterstock

התחזית: טעות חמה לרעתנו

יערות מנגרובים. אמצעי למניעת הצפת מי הים. צילום: shutterstock

טבע נגד אסונות אקלימיים

פתרונות למשבר האקלים. איור: shutterstock

משבר האקלים: ביל גייטס ממליץ להסתגל

לווייתן גדול סנפיר. צילום: shutterstock

לווייתנים – פתרון טבעי למיתון משבר האקלים

כלומר, כ-2.5 מיליון טונות של מזון בעלות של כ-18 מיליארד שקל הולך לאיבוד מדי שנה. תצלום: TAZ.

אקלים – חקלאות – מזון