לאחרונה יצא לאור ספרו של ביל גייטס: How to Avoid a Climate Disaster ובתרגום חופשי ‘איך להימנע מאסון האקלים?’ בכותרת המשנה הוא מבטיח להציע את הפתרונות ופריצות הדרך שאנו חייבים לעשות גייטס מעיד על עצמו שלא תמיד היה סביבתן, אבל משהבין את חומרת המשבר הוא מציע לו פתרון בתקווה שממשלות וארגונים בינלאומיים יישמו אותו
לאחרונה יצא לאור ספרו של ביל גייטס: How to Avoid a Climate Disaster ובתרגום חופשי ‘איך להימנע מאסון האקלים?’ בכותרת המשנה הוא מבטיח להציע את הפתרונות ופריצות הדרך שאנו חייבים לעשות גייטס מעיד על עצמו שלא תמיד היה סביבתן, אבל משהבין את חומרת המשבר הוא מציע לו פתרון בתקווה שממשלות וארגונים בינלאומיים יישמו אותו
גייטס הוא שנוא נפשם של חובבי תיאוריות קונספירציה, שכן הוא בסך הכל רצה לסמן ילדים באפריקה שכבר קיבלו את החיסונים, כדי שלא יהיה מצב שילד אחד יקבל כמה פעמים וילד אחר לא יקבל בכלל בהעדר פרקטיקה של פנקסי חיסונים. הדבר הזה הפך אצלם לזה שביל גייטס רוצה לשתול שבבים, וכדי לעשות זאת לכל אזרחי העולם הוא היה שותף בדרך מסתורית כלשהי להפצת מגפת הקורונה אותה חזה כמה שנים קודם לכן.”
ואם כבר מדברים על כוונות טובות שמתפרשות לא נכון עכשיו הוא גם הפך לתומך נלהב באיפוס פליטות הפחמן ומתריע על משבר האקלים שכאשר היה איש עסקים הדחיק אותו.
באתר הרשמי שלו – GATES NOTES הסביר ביל גייטס: “כתבתי כיצד להימנע מאסון אקלים כי אני חושב שאנחנו ברגע מכריע. ראיתי את ההתקדמות המרגשת במשך יותר מ-15 שנה בהם למדתי על אנרגיה ושינויי אקלים. עלות האנרגיה המתחדשת מהשמש והרוח ירדה באופן דרמטי. יש יותר תמיכה ציבורית לנקיטת צעדים גדולים כדי למנוע אסון אקלים מאי פעם. ממשלות וחברות ברחבי העולם מציבות יעדים שאפתניים להפחתת פליטות.”
“מה שאנחנו צריכים עכשיו זו תוכנית שהופכת את כל התנופה הזו לצעדים מעשיים להשגת המטרות הגדולות שלנו. זה מה שהספר ‘כיצד להימנע מאסון אקלים’ מציע: תוכנית לסילוק פליטת גזי חממה.
“הארגון שהקמתי בשם Breakthrough Energy, שהתחיל עם קרן סיכון להשקעה בחברות אנרגיה נקיות מבטיחות, התרחב לרשת של תוכניות פילנתרופיות, קרנות השקעה ומאמצי תמיכה להאצת חדשנות אנרגטית בכל צעד ושעל. אנו נתמוך בהוגים גדולים ובטכנולוגיות ועסקים חדישים, כמו גם נדחוף למדיניות של המגזר הציבורי והפרטי שתאיץ את המעבר לאנרגיה נקייה. במהלך השבועות והחודשים הקרובים נהפוך את הרעיונות בספרי לפעולה וננסה להפוך את התוכנית הזו למציאות.”
“להלן קטע מההקדמה, המעניקה תחושה על מה הספר ואיך הגעתי לכתוב אותו. אני מקווה שתבחן את הספר, אבל הרבה יותר חשוב, אני מקווה שתעשה מה שאתה יכול כדי לעזור לנו לשמור על החיים של כדור הארץ לדורות הבאים.” מסביר גייטס.
להוריד את הפרמיות הירוקות
הספר החדש שלי בנושא שינויי אקלים יצא לאחרונה. אני מקווה שזה נותן לכל מי שקורא את זה הבנה טובה יותר של מה שאנחנו צריכים לעשות כדי למנוע אסון אקלים. אבל אם יש רק רעיון אחד שאנשים ייקחו מהספר – אני רוצה שזה יהיה הרעיון הזה: אנחנו צריכים להוריד את הפרמיות הירוקות“. בכך מתכוון גייטס להוזיל את עלות החלופות הירוקות באמצעות העלאת המחיר של החלופות הלא ירוקות כדי לתת לאסון האקלים מחיר.
כבר כתבתי על הפרמיות הירוקות בבלוג זה. המונח מתייחס להבדל בעלות בין מוצר הכרוך בפליטת פחמן לחלופה שאינה כרוכה בכך. לדוגמא, המחיר הממוצע הנוכחי של דלק סילוני הוא 2.22 דולר לליטר. אם חברת תעופה תרצה להחליף אותו באלטרנטיבה מתקדמת ללא דלק פחמן, היא תצטרך לשלם 5.35 דולר לליטר – עלייה עצומה של 140 אחוזים. ההבדל הוא הפרמיה הירוקה.
פרמיה ירוקה מאפשרת לנו לראות אילו פתרונות של אפס פחמן עלינו ליישם כעת – כמו אנרגיה סולארית, שיש לה פרמיה נמוכה במקומות מסוימים – ואיפה עלינו להמשיך בפריצות דרך מכיוון שהחלופות הנקיות אינן זולות מספיק. ככל שהפרמיה הירוקה גדולה יותר עבור מוצר מסוים, כך יקר יותר יהיה לחסל את פליטת אותו מוצר – ויהיה קשה יותר להשיג אותו. הורדת פרמיות אלה היא הדרך היחידה להגיע לאפס פליטות מבלי לייקר את הדברים באופן משמעותי.
כשאני מדבר עם נשיאים וראשי ממשלה על תכניות מדינותיהם להילחם בשינויי אקלים, אני תמיד קורא להם למקד את מאמצי החדשנות שלהם בפרמיות הירוקות הגדולות ביותר. הורדת הפרמיות הללו תימשך זמן, ולכן עלינו להאיץ את העבודה עליהן מיד. מפתה להתמקד בקטיף הפירות הנמוכים – כמו לעבור לרכבים חשמליים – ועלינו. אך פתרונות אלה לא יספיקו לנו כדי לחסל את פליטת גזי החממה עד 2050 . עלינו לעבוד גם על החלקים הקשים, כמו מלט ופלדה .
אז איך בדיוק אנו מורידים את הפרמיות הירוקות? ישנם שני ישנם שני כיוונים בהם ממשלות יכולות לפעול: להפחית את העלות של חלופות אפס פחמן או לגבות את העלויות הנסתרות של זיהום. באופן אידיאלי, כל תוכנית לטיפול בשינויי אקלים תצטרך לעשות את שניהם.
הפחתת העלות של חלופות אפס פחמן
העולם צריך להגיע לאפס פליטות עד 2050 אם אנחנו רוצים להימנע מאסון אקלים. כדי לעשות זאת, אנו צריכים למצוא דרכים לייצר ולאחסן חשמל נקי לגדל מזון, לנוע וכן לחמם ולקרר את הבניינים שלנו מבלי לשחרר גזי חממה. חלק מהאלטרנטיבות הנקיות הללו כבר קיימות, אך אנו זקוקים לפריצות דרך כדי להוריד את הפרמיות הירוקות שלהן. אחרים בכלל לא קיימים, שלא לדבר על עלות נמוכה מספיק שמדינות בעלות הכנסה בינונית תוכלנה להרשות לעצמן.
אם אנו מוזילים את העלויות של חלופות אפס-פחמן, אנו זקוקים להרבה חדשנות. ממשלות צריכות להוביל את הדרך להרבה מהחדשנות הזו, מכיוון שהן יכולות להשקיע ברעיונות חדשים שעשויים להיות בעלי סיכון כלכלי גבוה מכדי שימומנו על ידי המגזר הפרטי. זו הסיבה שבספרי אני קורא לממשלות להשקיע באנרגיה נקייה ומו”פ הקשורים לאקלים בעשור הבא. התגליות שתצאנה מאותו מו”פ יזינו עבודה חדשנית בחברות פרטיות ברחבי העולם. מימון פילנתרופי יכול לעזור גם על ידי תמיכה באנשים בעלי רעיונות חדשניים בשלב מוקדם שיכולים לקחת רעיונות נהדרים מהמעבדה ולהפוך אותם למוצרים ולשירותים חדשים.
עם זאת, לא יספיק רק לספק יותר חדשנות – אנחנו צריכים גם ליצור ביקוש כדי שהמוצרים והשירותים החדשים הללו יוכלו לקבל דריסת רגל בשוק התחרותי. חברות יכולות לעבוד עם ממשלות למימון הפרויקטים הראשונים המדגימים טכנולוגיה חדשה או מערכת שעובדת בצורה בטוחה, דבר שיכול להוכיח למשקיעים שהפרויקטים הבאים מוכנים למימון.
ברגע שמוצר מוכן לקנייה, חברות יכולות להשתמש בכוח הקנייה שלהן בכדי להגדיל את המוצרים הנקיים שהם צורכים ברשתות האספקה שלהן. לממשלות פדרליות וממלכתיות ישנו אותו כוח וגם הם יכולים לעשות דברים כמו לדרוש שימוש בפלדה נקייה ומלט בפרויקטים התשתיתיים שהם מממנים.
הערך האמיתי של הנהגת הממשלה בתחום זה הוא בכך שהיא יכולה להסתכן ברעיונות נועזים שעלולים להיכשל או אולי לא להשתלם מיד. כאשר רעיון נמצא בשלביו הראשונים, המדיניות והמימון הנכונים יכולים לוודא שהוא נחקר במלואו. זה חשוב במיוחד עבור חלופות אפס פחמן שעדיין לא קיימות. עלינו לנסות המון רעיונות שונים כדי למצוא את אלה שעובדים.
תשלום עבור העלויות הנסתרות של זיהום
כיום, כאשר עסקים מייצרים מוצרים או צרכנים קונים דברים, הם אינם נושאים בעלות נוספת עבור הפחמן שנפלט במהלך הייצור וההובלה. אולם פחמן זה מטיל עלות ממשית מאוד על החברה. רק תחשבו על כל הכסף שמדינות וערים מוציאות – ויוציאו בעתיד – כדי להסתגל להשפעות של שינויי האקלים.
בכוח של ממשלות להבטיח שלפחות חלק מהעלויות החיצוניות הללו ישולמו על ידי מי שאחראי להן. זה, בתורו, יצור תמריץ לחברות להמציא אלטרנטיבות ללא פחמן. על ידי התייחסות לעלויות הנסתרות של דלקים מאובנים, הממשלה אומרת לשוק כי יהיו עלויות נוספות הקשורות למוצרים הפולטים גז חממה. ועל ידי העלאת מחיר פחמן לאט כדי שישקף את עלותו האמיתית, אנו יכולים לדחוף את היצרנים והצרכנים לקראת החלטות יעילות יותר ולעודד חדשנות המפחיתה את הפרמיות הירוקות.
אנו יכולים לייקר את הזיהום באמצעות מס פחמן או מערכת מכסה וסחר, שבה חברות יכולות לקנות ולמכור את הזכות לפלוט פחמן. לאן יילכו ההכנסות שמפיקות תוכניות אלה פחות חשוב מהאות ששולח המעשה. כלכלנים רבים טוענים כי יש להחזיר את הכסף לצרכנים או לעסקים בכדי לכסות את עליית המחירים הנובעת מכך, על אף שאחרים סבורים כי יש להשקיע אותו מחדש במו”פ ובתמריצים אחרים שיסייעו בפתרון שינויי האקלים.
ההשפעה הגדולה ביותר תבוא מהצבת מחיר על פחמן ברמה הלאומית, אם כי גם ממשלות ומדינות מקומיות יכולות למלא תפקיד גדול. מדינות יכולות לבדוק מדיניות כמו תמחור פחמן לפני שניישם אותן בקנה מידה רחב יותר, והן יכולות להצטרף לבריתות אזוריות, כפי שעשו כמה מדינות בצפון-מזרח ארה”ב עם תוכנית מכסה וסחר להפחתת פליטות.
ממשלות חייבות לקחת את ההובלה אם אנחנו הולכים להוריד את הפרמיות הירוקות, אבל יש דברים שכל אחד יכול לעשות כאדם פרטי כדי לעזור. כל אחד יכול להשתמש בכוח הקנייה כצרכן לרכישת אלטרנטיבות ירוקות, מה שמשדר איתות לחברות שיש שוק למוצרים אלה. אתה יכול גם להשתמש בקולך כאזרח כדי לדחוק את נבחרי הציבור שלך לנקוט בצעדים שתוארתי לעיל. תוכל לקרוא עוד על מה שאתה יכול לעשות כדי להילחם בשינויי האקלים כאן.
אתם תשמעו אותי מדבר הרבה על פרמיות ירוקות בחודשים ובשנים הבאות, כי ההתייחסות אליהן היא הדבר החשוב ביותר שאנחנו יכולים לעשות כדי למנוע אסון אקלים. ואני אעשה יותר מאשר לדבר: זה יהיה חלק מרכזי בעבודה שאנחנו עושים ב– Breakthrough Energy הארגון שלי מוקדש להאצת המעבר לאנרגיה נקייה. לכן, בפעם הבאה כשמישהו ישאל אותך מה הם יכולים לעשות כדי להילחם בשינויי האקלים, אני מקווה שתגיד להם: עשו כל שביכולתכם כדי להוריד את הפרמיות הירוקות.
איך להימנע מאסון אקלים – הקדמה
מאת ביל גייטס
לפני שני עשורים, לא העלתי על דעתי שיום אחד אדבר בפומבי על שינויי אקלים, ועוד פחות מכך, אכתוב ספר על כך. הרקע שלי הוא בתחום התוכנה, לא מדעי האקלים. בימים אלה העבודה שלי במשרה מלאה ביחד עם אשתי מלינדה היא בקרן גייטס, שם אנחנו מאוד ממוקדים בבריאות העולמית, בפיתוח ובחינוך בארה”ב.
באתי להתמקד בשינויי אקלים באופן עקיף – דרך בעיית העוני באנרגיה.
בתחילת שנות האלפיים, כשהקרן שלנו רק התחילה, התחלתי לנסוע למדינות בעלות הכנסה נמוכה באפריקה שמדרום לסהרה ובדרום אסיה כדי שאוכל ללמוד עוד על תמותת ילדים, HIV ושאר הבעיות הגדולות שעבדנו עליהן. אבל המוח שלי לא תמיד עסק רק במחלות. הייתי טס לערים הגדולות, מסתכל דרך החלון וחושב, למה כל כך חשוך שם בחוץ? איפה כל האורות שהייתי רואה אם מדובר בניו יורק, פריז או בייג’ינג?
נודע לי שלמיליארד אנשים אין גישה אמינה לחשמל וכי מחציתם גרים באפריקה שמדרום לסהרה (התמונה השתפרה מעט מאז; היום רק לכ-860 מיליון אנשים אין חשמל). התחלתי לחשוב איך העולם יכול להפוך את האנרגיה למשתלמת ואמינה לעניים. זה לא היה הגיוני שהקרן שלנו תיקח על עצמה את הבעיה העצומה הזו – היינו זקוקים לה כדי להישאר מרוכזים במשימת הליבה שלה – אבל התחלתי לגלגל רעיונות יחד עם כמה מחברי הממציאים.
בסוף שנת 2006 נפגשתי עם שני עמיתים לשעבר של מיקרוסופט שהקימו עמותות שהתמקדו באנרגיה ובאקלים. הם הביאו יחד איתם שני מדעני אקלים שהכירו את הנושאים, וארבעתם הראו לי את הנתונים המחברים בין פליטת גזי חממה לשינויי אקלים.
ידעתי שגזי החממה מעלים את הטמפרטורה, אך הנחתי שיש וריאציות מחזוריות או גורמים אחרים שבאופן טבעי ימנעו אסון אקלימי אמיתי. קשה היה לקבל שכל עוד בני אדם ממשיכים לפלוט כמות כלשהי של גזי חממה, הטמפרטורות ימשיכו לעלות.
חזרתי לקבוצה מספר פעמים עם שאלות המשך. בסופו של דבר שקעתי פנימה. העולם צריך לספק יותר אנרגיה כדי שהעניים ביותר יוכלו לשגשג, אבל אנחנו צריכים לספק את האנרגיה הזו בלי לשחרר עוד גזי חממה.
כעת הבעיה נראתה קשה עוד יותר. לא מספיק לספק אנרגיה זולה ואמינה לעניים. זה גם היה צריך להיות נקי.
תוך מספר שנים השתכנעתי בשלושה דברים
כדי להימנע מאסון אקלים, עלינו 1. להגיע לאפס פליטת גזי חממה. 2. עלינו ליישם כלים שכבר יש לנו, כמו שמש ורוח, באופן מהיר וחכם יותר, ו-3: עלינו ליצור ולהפיץ טכנולוגיות פורצות דרך שאיתן נוכל להמשיך הלאה.
ההסבר לכך שיש להגיע לאפס פליטת גזי חממה היה כי הגדרת מטרה בה רק נפחית את הפליטות שלנו – אך לא נחסל אותן – לא תעשה זאת. המטרה ההגיונית היחידה היא אפס פליטות.
ספר זה מציע דרך לצעוד קדימה, סדרת צעדים שנוכל לנקוט בכדי לתת לעצמנו את הסיכוי הטוב ביותר להימנע מאסון אקלים. זה מתפרק לחמישה חלקים.
למה אפס? בפרק הראשון אסביר יותר מדוע עלינו להגיע לאפס, כולל מה שאנו יודעים (ומה שלא) על האופן שבו עליות הטמפרטורות ישפיעו על אנשים ברחבי העולם.
החדשות הרעות: להגיע לאפס יהיה ממש קשה. מכיוון שכל תוכנית להשגת כל דבר מתחילה בהערכה מציאותית של המחסומים העומדים בדרך. בפרק השני נקדיש רגע לבחון את האתגרים שאיתם אנו עומדים.
בפרק 3 אבהיר איך לנהל שיחה מושכלת על שינויי אקלים. אסקור כמה מהסטטיסטיקות המבלבלות שאולי שמעתם ואשתף בקומץ השאלות שאני זוכר בזכות כל שיחה שיש לי על שינויי אקלים. הם מנעו ממני לטעות פעמים רבות מכפי שאוכל לספור, ואני מקווה שהם יעשו את אותו הדבר בשבילכם.
החדשות הטובות: אנחנו יכולים לעשות את זה. בפרקים 4 עד 9 אפרט את התחומים שבהם הטכנולוגיה של ימינו יכולה לעזור ואיפה אנו זקוקים לפריצות דרך. זה יהיה החלק הארוך ביותר בספר, כי יש כל כך הרבה מה לכסות. יש לנו כמה פתרונות שאנחנו צריכים ליישם בגדול עכשיו, ואנחנו צריכים גם הרבה חידושים כדי לפתח ולהפיץ ברחבי העולם בעשורים הקרובים.
אלו צעדים שאנחנו יכולים לנקוט כבר עכשיו. כתבתי את הספר הזה כי אני לא רואה רק את בעיית שינויי האקלים; אני רואה גם אפשרות לפתור אותה. זו לא אופטימיות אוטופית, לא חלומות ודמיונות, אלא יש לזה פתרונות ממשיים וזה אפשרי. יש לנו כבר שניים משלושת הדברים שצריך בכדי לבצע כל פעולה גדולה. ראשית, יש לנו שאיפה, בזכות התשוקה של תנועה עולמית הולכת וגוברת בהובלת צעירים שמודאגים מאוד משינויי אקלים. שנית, יש לנו יעדים גדולים לפתרון הבעיה כאשר יותר מנהיגים לאומיים ומקומיים ברחבי העולם מתחייבים לעשות את שלהם.
כעת אנו זקוקים למרכיב השלישי: תוכנית קונקרטית להשגת יעדינו.
כשם שהשאיפות שלנו מונעות על ידי הערכה למדעי האקלים, כל תוכנית מעשית להפחתת פליטות צריכה להיות מונעת על ידי התקדמות תחומים אחרים: פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, הנדסה, מדעי המדינה, כלכלה, פיננסים ועוד. אז בפרקים האחרונים של הספר הזה, אציע תוכנית המבוססת על הדרכה שקיבלתי ממומחים בכל התחומים הללו. בפרקים 10 ו- 11 אתמקד במדיניות שממשלות יכולות לנקוט; בפרק 12 אציע צעדים שכל אחד מאיתנו יכול לנקוט כדי לעזור לעולם להגיע לאפס. בין אם אתה מנהיג ממשלתי, יזם או שבחרת בחיים עמוסים עם מעט זמן פנוי (או כל האמור לעיל), יש דברים שאתה יכול לעשות כדי למנוע אסון אקלים.
זהו זה. בוא נתחיל.
6 תגובות
חגי, יפה קראת את דף המסרים של פורום קהלת או שיבוט שלו.
כמות המים לא משתנה בגלל פעילות האדם, הפחמן שהוא גז חממה כן, בנוסף, בין המים והפחמן יש משוב שעלול להחריף את הבעיה.
בכל אופן, באתר הבא יש תשובות ל-200 מהטענות הללו החוזרות על עצמן.
https://skepticalscience.com/argument.php
רדו מזה כבר. אין בעיית אקלים, יש בעיות זיהום והן מקומיות ודורשות אכפתיות ופתרונות.
הלוחות הסולריים בעצמם הם מקור זיהום לא קטן דרך תעשיות המתכת, הסיליקון והחומרים המורכבים. כך גם הסוללות והמצברים השונים.
הפחמן חלקו באטמוספירה זעיר מכדי להשפיע ממש. יש גזי חממה נפוצים בהרבה ממנו שמתגברים בכל תקופה חמה שבין תקופות קרח – מים.
הפתרונות הנדרשים הם למחזור יעיל ונקי של משאבים ולא עוד פתרונות שמחליפים זיהום אחד באחר.
התגובות כאן זה משהו…
1. לגבי הביטקוין, אף אדם רציני לא טען שהוא אמצעי “ירוק”
2. לגבי “אנשים עשירים שאומרים לך איך להתנהג נכון” – גייטס עצמו התוודה שהוא גר בבית גדול (שמן הסתם צורך יותר חשמל) וכו’.
זה עדיין רחוק מהמאמץ והמשאבים שהוא משקיע כדי לפתור את בעיית האקלים, ועם היכולות שלו הוא יכול לקדם המון.
3. לגבי מייקל שלנברגר, הוא כנראה חי את העבר, מטיף לכורים גרעיניים שמסיבות מענינות מדינות הפסיקו לבנות, אבל זה מחייב התעמקות בחומר ואני איכשהו סומך שגייטס כבר עשה את הלימוד והגיע למסקנה שהוא כותב בספר.
יש לציין כי לאחרונה יצא בתרגום לעברית הספר “קטסטרופה אף פעם” של פעיל הסביבה מייקל שלנברגר, שמטפל אף הוא בנושא “משבר האקלים”. מכיוון שעדיין לא קראתי אותו, אני לא יכול לספק המלצה לגביו (אבל בהחלט מדובר בהוצאה רצינית ואיכותית).
https://sellameir.com/collections/arts-photography/products/%D7%90%D7%A4%D7%95%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%A1%D7%94-%D7%90%D7%A3-%D7%A4%D7%A2%D7%9D
צריך להפסיק להקשיב לאנשים עשירים שאומרים לך איך להתנהג נכון..
הכי אני אוהב, את מבלבלי המוח של האקלים, שמספרים לי
על ההצלחה האחרונה בביטקויןץ
למי שלא יודע, הביטקויין זו בעצם מכונה, אלגוריטים, ששורף דלק כדי
לייצר כסף. כבר היום הביטקוין שורף יותר חשמל מכל יבשת אוסטרליה, והזוועה, שככל שערך המטבע עולה, נדרש יותר חשמל לכל ביטקוין. אני לא יודע את הכמויות בדיוק, אבל ברור, שהביטקוין לבדו, שורף יותר ממה ששוחרי האקלים מעוניינים לצמצם (כדי לנסות להציך את הכדור – כ3 % צריכה כל שנה ..), כשמלבד הנזק לאקלים, כל אחוז זיהום, מייצג מליוני חולים חדשים בשנה , בכל העולם, ממחלות זיהום אוויר.
בקיצור- צריך לבטל את המטבע הזה, בשל פגיעה חמורה באקלים, ובבריאות האנושות.