סיקור מקיף

אנרגיה

Hongrui Jiang, פרופסור להנדסת חשמל ומחשבים באוניברסיטת וויסקונסין-מדיסון במעבדתו. צילום: Stephanie Precourt

תאים סולאריים זעירים יוכלו להפעיל התקנים אישיים

חוקרים מאוניברסיטת וויסקונסין-מדיסון הצליחו לפתח תאים סולאריים ממוזערים ובעלי יעילות גבוהה שיוכלו לשמש בתחום של גלאים רפואיים לבישים, שעונים חכמים, ואפילו עדשות מגע המסוגלות לבצע

ביקוע מים בעזרת זרז מתכתי חדשני [באדיבות KTH The Royal Institute of Technology]

הפקת מימן מתוך מים בהישג יד

כלכלת דלק מימני תוכל סוף סוף להפוך למציאות בעקבות התגלית האחרונה של אמצעים זולים ויציבים להפקת מימן מתוך מים.

ים המלח - מבט מהחלל

סגן השר קרא בוועדת המדע: "פרויקט תעלת הימים יבחן בכל שלב על מנת למנוע פגיעה בים המלח"

במהלך דיון לרגל יום הסביבה בוועדת המדע והטכנולוגיה הוצגו היתרונות והסיכונים לסביבה במסגרת פרויקט 'תעלת הימים', יו"ר הוועדה מקלב: "ייתכן שהיעד המרכזי הוא ההסכם עם

אב-טיפוס של מערכת דחיסה לכור של חברת General Fusion. המתקן הסופי ישתמש ב-200 בוכנות בכדי לדחוס פלזמה בתוך הכדור שבמרכזו. (באדיבות General Fusion)

רעיונות שישנו את העולם: היתוך קל

אחרי עשרות שנים של השקעה עצומה אך התקדמות מועטה, חלק מחוקרי ההיתוך הגרעיני משנים גישה/דייוויד ביילוֹ

אנרגיה ירוקה. איור: shutterstock

שימוש בקרני השמש לשם הפקת כימיקלים ואנרגיה

חוקרים גילו תהליך טבעי שאותו הם מגדירים בתור פוטוסינתזה הפוכה. במסגרת תהליך זה, האנרגיה האצורה בקרני השמש משמשת עבור הפירוק של קשרים כימיים, זאת במקום

גביש פרבוסקיט. צילום: Shutterstock

היורש הזוהר של הסיליקון

החומר פֶּרוֹבְסקיט, שעלה לאחרונה לכותרות, יוכל בסופו של דבר לשמש לייצור תאים סולריים זולים ויעילים יותר מאשר אלה המיוצרים באמצעות טכנולוגיית הסיליקון המקובלת

פוטוקטליסט ננומטרי המורכב מנקודה קוונטית (בירוק) המוטמעת בננו-מוט (בצהוב) שבקצהו השני חלקיק פלטינה (סגול). באדיבות דוברות הטכניון

לשבור את המים

מערכת שפותחה בטכניון מציגה נצילות חסרת תקדים בהפקת מימן ממים באמצעות אנרגיית שמש

בלונים סולאריים. צילום: אתר NEXTPV

בלונים סולאריים

האם עתיד האנרגיה המתחדשת נמצא בלוחות לקליטת קרני השמש שירחפו מעל העננים וייצרו חשמל בכל תנאי מזג אוויר?

מפחמן אחד לשני פחמנים: צימוד של שתי יחידות פחמן חד-חמצני ליצירת תוצר דו-פחמני [Kyle Horak and Joshua Buss/Caltech]

ייצור דלק נוזלי מתוך פחמן דו-חמצני

בתחום החיפוש אחר אנרגיה ומקורות דלק חלופיים וברי-קיימא, אחד מהפתרונות המעשיים עשוי להיות ההמרה של גז החממה פחמן דו-חמצני לדלק נוזלי. כעת, נמצאה דרך להמיר

פרחים מוליכים חשמל? זה לא סתם: בעתיד אפשר יהיה ליצור ממשקי צמח-אלקטרוניקה משוכללים בהרבה. ורדים. צילום: shutterstock

פרח חשמל

זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה העולם שסביבנו מלא במסרים, חלקם גלויים וחלקם נסתרים. חומרים אורגניים רגילים מוליכים ומעבדים מסרים יוניים, כלומר תנועה של אטומים

ביל גייטס. צילום: Frederic Legrand - COMEO / Shutterstock.com

עשירים תורמים

אחת התוצאות מהדיונים בוועידת האקלים בפריז הייתה התארגנותם של 28 מיליארדרים שהבטיחו להפנות משאבים לפיתוח טכנולוגיה ליצור אנרגיה נקיה. חברי הקבוצה מתחייבים להשקיע מהונם 20

דורכים על העקבים והופכים את השתן לחשמל. צילום: (c) UWE Bristol

חשמל זורם

פיתוח חדש מבטיח שתוכלו לטעון את הטלפון הנייד שלכם בכל מקום, בכל עת. זאת, כמובן, בהנחה שאתם מוכנים להשתמש בשתן של עצמכם

תרשים של "סוללה בזרימה סולארית" המתארת תצורה של שלוש אלקטרודות: (1) אלקטרודת אנודה מליתיום, (2) אלקטרודה נגדית (CE), (3) ופוטו-אלקטרודה (PE). זרם נע דרך נוזל הנמצא בסוללה ומכונה בשם אלקטרוליט. [באדיבות: Yiying Wu, The Ohio State University]

התקן אחד שהוא גם סוללה וגם תא סולארי

בסוללות סולאריות, התהליך הבסיסי מאפשר ניצול אנרגיה סולארית ואחסונה בתור אנרגיה כימית דרך אלקטרוליט. כעת, מדענים הצליחו לפתח סוללה העושה שימוש בממס ידידותי לסביבה המנצל

זרזים נקבוביים הלוכדים פחמן דו-חמצני וממירים אותו לדלק שימושי, בהקבלה ליכולתם של צמחים להמיר פחמן דו-חמצני לביומסה. מידול ממוחשב מראה כיצד ניתן לכוונן את הקבוצות הפונקציונאליות הנמצאות בתוך מצע מוצק נקבובי לשם קבלת תגובות מואצות לביקוע פחמן דו-חמצני ולייצור מוצרים שימושיים (עיצוב: Jingyun Ye).

הפקת חשמל בהשראת הצמחים

צוות מהנדסי כימיה זיהו לאחרונה את שני הגורמים העיקריים הקובעים את טיבו של הזרז המיטבי להמרתו של פחמן דו-חמצני אטמוספירי לדלק נוזלי. המחקר עצמו יוכל

מכונית זעירה הפועלת על מים וחיידקים. צילום: Xi Chen, אוניברסיטת קולומביה

לנסוע על אדים

מכונית זעירה, המופעלת על ידי חיידקים ומים מתאדים, היא ההמצאה האחרונה שיצאה מהמעבדה של פרופסור Ozgur Sahin מאוניברסיטת קולומביה, המשוכנע שניתן לרתום לחות העולה מכל

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן