שני חוקרים אמריקנים זכו בפרס ראש הממשלה לתחליפי נפט לתחבורה

פרופ' ג'ורג' אולה ופרופ' סוריה פרקש מאוניברסיטת דרום קליפורניה זכו בפרס ראש הממשלה ע"ש אריק ושילה סמסון בסך מיליון דולר על פיתוח מגוון טכנולוגיות לשימוש במתנול כתחליף לדלקים המשמשים בתחבורה * הפרס מוענק על ידי משרד ראש הממשלה, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל וקרן היסוד * מדובר בפרס הגדול בעולם בתחום

ההכרזה על הזוכים בפרס תחליפי דלק לתחבורה במשרד ראש הממשלה, 15/10/13. צילום: קודי גדעון, לע"מ
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המדע, הטכנולוגיה והחלל יעקב פרי הכריזו אתמול, 15 באוקטובר 2013, על הזוכים לראשונה בפרס ראש הממשלה לחדשנות בתחום אנרגיה חלופית לתחבורה.

פרופ' ג'ורג' אולה ופרופ' סוריה פרקש מאוניברסיטת דרום קליפורניה זכו בפרס על פיתוח מגוון טכנולוגיות לשימוש במתנול כתחליף לדלקים המשמשים בתחבורה, אסטרטגיה כוללת המכונה "כלכלת מתנול".הפרס מוענק על ידי משרד ראש הממשלה, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל וקרן היסוד.

שר המדע, הטכנולוגיה והחלל יעקב פרי אמר באירוע: "זהו הפרס הגדול בעולם בתחום תחליפי נפט לתחבורה. ישראל שואפת למצוא מענה לאתגר עולמי ולהשתחרר מהתלות הלאומית והעולמית בנפט, כדי לשנות סדרי עולם גם ברמה האסטרטגית איזורית, גם ברמה הכלכלית וכמובן במציאות הסביבתית".

הפרס, על שם אריק ושילה סמסון, בגובה מיליון דולר, באמצעות קרן היסוד, הוא הפרס הכספי הגדול ביותר בעולם בתחום והוא מוענק לחוקר או מחקר שקידם את הנושא משמעותית. הזוכים נבחרו מתוך מועמדים שהומלצו לפרס על ידי נשיאי אוניברסיטאות מישראל ומהעולם. לאחר עבודת מיון וסינון של משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, נבחרו הזוכים על ידי ועדת שופטים בין-לאומית שהגישה המלצתה לאישור חבר נאמנים בראשות פרופ' יצחק אפלויג, לשעבר נשיא הטכניון.

פרופ' ג'ורג' אולה (George Olah), יליד 1927, את שלושת תאריו האקדמיים השלים באוניברסיטה הטכנית של בודפשט בהונגריה אותה עזב ב- 1956. חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1994. כיום הוא פרופסור לכימיה ולהנדסה באוניברסיטת דרום קליפורניה ועומד בראש מכון "Loker Hydrocarbon Research Institute" אותו ייסד. פרופ' אולה פרסם 1,400 מאמרים מדעיים ועל שמו רשומים 120 פטנטים. הוא כתב יותר מ-20 ספרים, כולל ספר על "כלכלת מתנול" והוענקו לו עשרות פרסים יוקרתיים לרבות 15 תוארי כבוד מאוניברסיטאות ברחבי העולם.

פרופ' סוריה פרקש ) Prakash Surya),יליד הודו 1953, הוא פרופ' לכימיה באוניברסיטת דרום קליפורניה בארה"ב ומנהל יחד עם פרופ' אולה את מכון Loker Hydrocarbon Research Institute"". את התואר הראשון והשני בכימיה השלים בהודו באוניברסיטת בנגלור ובמכון הטכנולוגי במדרס, הודו. את לימודי הדוקטורט והבתר-דוקטורט השלים באוניברסיטת דרום קליפורניה בארה"ב אצל פרופ' ג'ורג' אולה . פרופ' פרקש פרסם יותר מ-680 פרסומים מדעיים ו-11 ספרים, ועל שמו רשומים יותר מ-40 פטנטים ויישומי פטנטים.

פרופ' אולה ופרופ' פרקש פיתחו יחד את הרעיון של "כלכלת מתנול", לו פוטנציאל לתרום תרומה משמעותית לפתרון בעיית התחבורה המבוססת על דלקים מבוססי נפט, ההולכים ואוזלים ואשר מחיריהם מוכתבים על ידי מונופול הנפט. במחקרם, הציעו תהליכים חדשיםלסינתזה של מתנול ממקורות שונים כך שיוכל לשמש מקור אנרגיה לתחבורה ויקטין את התלות בדיזל ובנזין, בהם נעשה שימוש כיום לתחבורה. הפתרוןשהיציעו כולל קליטת פחמן דו-חמצני הנפלט בשריפת דלקים, מיחזורו והמרתו למתנול. פתרון זה יתרום גם להקטנת כמות הפחמן הדו-חמצני באוויר, ולהקטנת "אפקט החממה", שכן פחמן דו-חמצני מהווה את אחד "מגזי החממה" הגורמים להתחממות כדור הארץ. על בסיס מחקרם זה פרסמו החוקרים ספר נרחב בנושא ופיתחו מגוון טכנולוגיות שחלקן נמצאות בבחינת היתכנות כלכלית. על בסיסהטכנולוגיה שפיתחו הוקם באיסלנד לפני שנה מתקן להפקת מתנול מפחמן דו-חמצני, שאם יוכח כמוצלח יוכל להביא להרחבת היישום והפיתוח של הטכנולוגיה.
כמו כן, החוקרים פיתחו תהליכים לעיבוד גז טבעי, מתאן, שנמצא במאגרי איתמר ולוויתן בישראל, למתנול נוזלי בהרכב אופטימלי וביעילות גבוהה, שבו יהיה ניתן להשתמש גם כדלק לתחבורה. תהליך נוסף עליו הם עובדים הוא חמצון ישיר של מתנול בתאי דלק לייצור חשמל.
כיום מפותחים בעולם רכבים מסוג FFV (flex-fuel vehicles) בהם המנוע מתאים למספר סוגי דלק ולתערובות שלהם. בארץ התקן מאפשר שימוש של עד 3% מתנול בדלק ברכב רגיל, אך תחנת דור אלון מבצעת ניסיונות לשימוש בדלק המכיל 15% מתנול ו- 85% דלק.
"יש כאן הצעה מבוססת מדעית שהוכחה כבעלת פוטנציאל ליישום, טכנולוגיה שיכולה להביא לשינוי משמעותי בשוק הדלקים לתחבורה " אומר פרופ' יצחק אפלויג שעמד בראש חבר הנאמנים שבחר את הזוכים בפרס. "העבודה של הפרופסורים אולה ופרקש מציעה מגוון טכנולוגיות שהיישום שלהם יכול להפחית את התלות בדלקים לתחבורה וגם להפחית את כמות הפחמן הדו-חמצני באוויר".
חבר הנאמנים שבחן את ההמלצות לפרס והחליט על הזוכים, כלל את ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד רה"מ פרופ' יוג'ין קנדל; המדען הראשי במשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל פרופ' אהוד גזית; יו"ר קרן היסוד מודי זנדברג; חתן פרס נובל פרופ' אהרון צ'חנובר; ארבעה מדענים בעלי שם מהעולם; ונציג משפחת התורם.

הפרס עצמו יוענק לזוכים ב-12 בנובמבר השנה במסגרת ועידה בין-לאומית לתחליפי נפט אותה מקדמים מנהלת תחליפי הנפט במשרד ראש הממשלה בראשותו של אייל רוזנר, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל וקרן היסוד. אל הוועידה, המתקיימת בפעם הראשונה בישראל, יגיעו אנשי ממשל מהעולם, מומחים בין-לאומיים ומשקיעים בכירים, במטרה לקיים פורום לגיבוש מדיניות בינלאומית בתחום תחליפי נפט ולמצב את ישראל כמרכז תעשייה וידע מוביל.

אייל רוזנר, ראש התוכנית הלאומית לתחליפי דלקים, אמר: "ישראל הציבה לעצמה יעד שאפתני – לצמצם את השימוש בדלק לתחבורה ב-60% עד שנת 2025. על מנת להגיע ליעד זה דרושות חדשנות, יצירתיות ולא פחות מכך – מדיניות חכמה וחזקה. ישראל נערכת להובלה עולמית בתחום זה, עלינו להקטין את התלות בנפט ואת התלות במדינות יצרניות הנפט ובכך לחזק את כלכלת העולם".

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

9 תגובות

  1. ניסים,
    אתה באמת מאמין שאם לא יימצא תחליף מהיר לנפט, גם אם זה במחיר המשך הריסתו של הכוכב הכחול שלנו, מדינת ישראל תושמד?!

    לפי הציטוט לעיל של יעקב פרי – הגורם הסביבתי הוא הגורם האחרון שמוזכר – אכפת לו יותר מפוליטיקה ו-"אסטרטגייה אזורית". והציטוט של אייל רוזנר לא מזכיר בכלל את הגורם הסביבתי.
    פרי טוען שצריך "להשתחרר מהתלות הלאומית והעולמית בנפט", אך בד-בבד הופך אותנו לתלותיים בחומר מתכלה אחר, כלומר הוא לא מעוניין להשתחרר מהנפט כיוון שהוא מתכלה, אלא מסיבות אחרות – כפי הנראה פוליטיות.
    כמו כן, הפרס "מוענק לחוקר או מחקר שקידם את הנושא משמעותית" – משום מה, הם ממהרים לקדם את הנושא הזה בצורה "משמעותית", וכדברי רוזנר לצמצם "ב-60% עד שנת 2025" – מה זה אומר? שהם צופים שהנפט ייגמר תוך 20 שנה מהיום? אין סיכוי שהנפט ייגמר תוך 20 שנה, אלא הם רוצים להפוך את הנפט הערבי ללא רלוונטי תוך 20 שנה, ואולי גם על הדרך להרוויח מלא כסף מהמרת הגז הטבעי שלנו לדלק העתידי.

    האם באמת הם צופים שמדינת ישראל תושמד תוך 20 שנה, אלא אם כן יימצא תחליף כלכלי מהיר לנפט?! נשמע קצת מופרך.
    אני מסכים עם אסף שכרגע אין חלופה כל-כך טובה, אך לא מסכים עם זה שהפתרון צריך להיות מיידי. הם רוצים למצוא פתרון מהיר ולאמץ 60% ממנו תוך קצת יותר מעשור. מה החיפזון? לא עדיף לעשות תכנון טוב ומחושב יותר, שיביא פתרון שיספיק לכמה עידנים טובים ולא רק עד שהמשאב טבע הבא יתכלה שוב?

  2. רועי
    אתה מדבר אלי או אל ארצות ערב שאומרות בפה מלא "בוא נשמיד את הישות הציונית"? ממתי להתגונן ממי שבא להרוג אותך זה לא בסדר?

  3. ניסים, הברירה האחרת לחוסר ניצחון היא לא רק הפסד, אלא גם שיתוף פעולה. ובהקשר של אנרגייה סולארית, בל נשכח שלערבים יש מספיק חול מדברי לייצר ממנו סיליקון לתאים סולאריים, ויש להם מספיק שמש כדי לייצר אנרגייה איתם.

    אסף, אנרגיה סולארית היא רק דוגמא אחת לאנרגיה לא מתכלה, יש גם את אנרגיית האוקיינוסים, אנרגיית הרוח, ועוד הרבה סוגים שונים ומשונים של אנרגייה, אותם ניתן לנצל מבלי לפגוע בכדור הארץ.

    הנקודה שלי היא שצריך לעודד שימוש ומחקר באנרגיה כזו כדי שהיא כן תהפוך לאלטרנטיבה, כלומר לאנרגיה חלופית, ואולי על הדרך גם לנסות לגרום לבני-דודינו להבין שזהו העתיד, וכדאי להם להתמקד באנרגיה לא מתכלה ולא מזהמת מאשר באנרגיה גרעינית ונפט.

  4. סליחה על ,"החפירה".אבל זה שהכלכלה הערבית בנויה רק על יצוא נפט,זה לא ראלי כי זה מנציח שחיתות ואבטלה.עם הערבים לא היו תלויים הנפט,הכשרונות שלהם יבואו לידי ביטוי

  5. לדעתי אנרגיה סולרית בצורתה הנוכחית ,לא מהווה אלטרנטיבה.אזרחי ישראל מספסדים אנרגיה סולרית ,כי זה לא רווחי.אין לישראל בעיה לקנות נפט .

  6. הממשלה כל-כך מעוורת בגלל המלחמה "הקרה" עם מדינות ערב, שהיא מנסה למצוא תחליף לנפט.
    במקום להשתמש במקור אנרגיה לא מתכלה, כמו השמש – אנרגיה סולארית, ממשיכים להתעלק על כדור הארץ ולמצוץ את משאביו – העיקר כדי לנצח במלחמה נגד הערבים.

  7. למדינת ישראל יש ראש ממשלה חכם.לדעתי כדאי למדינה לגוון את מקורות האנרגיה(גם הגז יגמר בסוף,ולא יודעים כמה גז יש לנו באמת).ישראל צריכה אנרגיה גרעינית,ויכולת ליצר דלק גרעיני.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן