המגוון הביולוגי

מסנאים ועד זאבים, ליונקים יש בעיה. מחקר חדש בדק מי מאיים עליהם יותר – פעולות ישירות של האדם, או שינוי האקלים
אתרוג, לולב, הדס וערבה? לכבוד סוכות, קבלו ארבעה מינים מסוג אחר. חרקים, עופות, צמחים וחיידקים: איך הם שומרים על הטבע, ולמה חשוב לשמור עליהם בחזרה?
סיפורן של ממותות האי רנגל ששרדו 6,000 שנה אחרי שנכחדו הממותות בשאר העולם
מודלים ממוחשבים מתקדמים מעריכים כי ציד מתמשך על-ידי בני-אדם תרם להכחדת הקרנף הצמרי בכך שמנע את נדידתם לבתי גידול חדשים במהלך ההתחממות שלאחר עידן הקרח, מה שמדגיש את ההשפעה המתמשכת
המגפה שהשמידה את קיפודי הים באילת התפשטה לאוקיינוס ההודי ומאיימת להשמיד אוכלוסיות קיפודי הים בכל העולם
דגים שמשנים את תפוצתם לכיוון הקטבים בשל שינויי האקלים דועכים בשכיחותם
לפי סקר של האו"ם, כמעט חצי מהמינים הנודדים סובלים מפגיעה, וכרבע נמצאים בסכנת הכחדה. המצב החמור ביותר הוא של מיני הדגים הנודדים, כשכמעט 97% מהם נמצאים בסכנה בגלל דייג יתר
ד"ר אסף רוזנטל מצטט בעקבות ועידת האקלים בדובאי את אחד המשתתפים: "על האנושות לחדול מלהשתמש בטבע כבבית שימוש", "האנושות הפכה לנשק להשמדה המונית".
כך אומרת פרופ' בלה גליל, ביולוגית ימית בכירה המשמשת כחוקרת ואוצרת במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב בנוסף, היא הייתה אחת משלושת המחברים הראשיים של הפרק על "השפעות פלישות
כך עולה מדו"ח של ועדת IPBES של האו"ם, המקבילה של IPCC המדווחת על משבר האקלים
בימים אלה, אוקראינה עמלה על תוכנית שיקום מפתיעה לרגע שאחרי תום הקרבות: המדינה לא מסתפקת רק בשחזור ההריסות, אלא גם מבקשת לבנות את עצמה מחדש באופן אקולוגי ומקיים יותר
בזמנים שבהם מינים של בעלי חיים נכחדים בקצב מטריד, מחקר אוסטרלי חדש נותן סיבה לתקווה, וחושף ש-29 מינים מקומיים השתקמו לחלוטין – וזאת, בזכות פעולות אנושיות
ההכחדה ההמונית של הפרמיאן (LPME) שהתרחשה לפני כ-250 מיליון שנה הייתה אירוע ההכחדה הגדול ביותר בהיסטוריה של כדור הארץ עד כה, וכתוצאה מכך אבדו בין 80-90% מהחיים על פני כדור
הביומסה של פרות, חזירים, כבשים וחיות משק אחרות גדולה כיום פי 30 מזו של כל הפילים, האיילים ושאר יונקי הבר היבשתיים גם יחד
ברמה הבין-לאומית, ישראל הצטרפה לפני כשנה לקואליציות HAC, ו-GOA, המאגדות כ-120 מדינות המתחייבות לקדם את יעד "30 על 30" – לטובת הגנה על 30% מהמערכות האקולוגיות היבשתיות והימיות הגלובליות עד
החוקרים מעריכים כי נתון זה הוא הגורם או לפחות קשור מאוד לתסמונת קריסת הכוורות
החוקרים שמנסים להציל את הנשר המקראי מהכחדה בישראל
פרופסור ורד צין מהמכונים לחקר המדבר של אוניברסיטת בן-גוריון בודדה את הגנים שעוזרים לחיטה להתגונן מפני מזיקים. משמעות עצומה של הממצא לגידולי החיטה בעולם
העלייה בסחר הגלובלי מאפשרת לבעלי החיים הימיים לנדוד לארצות מרוחקות להתבסס ולהתפשט כמינים פולשים – כשהם מסבים נזקים לתשתיות ימיות רבות ולבעלי חיים אחרים בסביבתם החדשה.
כחמישית ממיני הזוחלים בעולם נמצאים בסכנת הכחדה
במחקר חדש נמצא שגנים מצמח בר ישראלי עשויים לסייע להגן על החיטה מפני אחד מהאיומים הגדולים על קיומה
כך עולה ממאמר שפרסמו חוקרים שבחנו את ההכחדה ההמונית של בע"ח לאורך עשרות אלפי השנים האחרונות החוקרים מצאו כי מוחם של מינים גדולים שנכחדו היה קטן יותר בממוצע מזה של
חוקרים מהאוניברסיטה העברית מצאו כי לזיהום חנקני הנגרם מפעולות האדם יש השפעה ישירה על הירידה במגוון המינים בכמאה אתרים בעולם, ביניהם בית גוברין: "לא נעשו די מאמצים בישראל לאמוד את
השילוב של שינויי האקלים, אובדן המגוון הביולוגי וזיהום והצטברות אשפה בסביבה הם נושאים שצריך לטפל בהם ביחד לפי האו"ם
משלחת מטעם חוקרי הפקולטה למדעי החיים, בשיתוף מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, טסו לקצה השני של העולם והשתתפו בכנס לשימור המגוון הביולוגי באיי גלאפגוס
משבר האקלים גורר אחריו קריסה של מערכות חיים רבות באיזורים נרחבים בכדור הארץ. ראוי כי האנושות תכיר בפגיעה האנושה ובצורך החיוני לתקן את תוצאותיה
על אף שמדובר בבעל חיים מצוי, קשה היה לראותו פעיל בטיולים יומיים, שכן ביום הוא חבוי במאורות ויוצא לחפש אוכל רק בלילות, כך לפחות היה עד לשנים אחרונות בהן יש
הקרנף הוא מסוג קרנף לבן דרומי, שעדיין יש תקווה להצילו אחרי שמין הקרנף הלבן הצפוני נכחד כאשר הזכר האחרון סודאן מת לפני כשנתיים. עם זאת, בשנתיים הללו נולדו מזרעו המוקפא
במהלך 2020 עקפו תוצרי האדם את המסה של כלל החיים בעולמנו. ​המסה של בניינים, מכוניות ובקבוקים מכפילה עצמה בכל 20 שנה – והעקומה ממאנת להשתטח
החל מחודש מרץ נמצאו כ-330 פילים מתים באוקוונגו ובסביבותיו, ההנחה הראשונית שהפילים הומתו ע׳׳י ציידים התבדתה מאחר שהחתים לא נשדדו. הנחה שניה היתה שהמוות נגרם על-ידי נגיף הגחלת - אנטרקס