האוניברסיטה העברית

צמד למות. צילום: המחשה: depositphotos.com

קוקטייל ננו-נוגדנים שהופק מהחיה למה יצליח לעצור את נגיף הקורונה ביעילות ובעלות נמוכה

  • תגובה אחת
בהשוואה לטיפולים בנוגדנים סטנדרטיים שנמצאים כרגע בשלבים קליניים מתקדמים, שהם יקרים מאוד ויכולים בקלות לעלות מעל 100,000 דולר לחולה, ניתן לייצר ננו-נוגדנים מהונדסים בזול, בקנה מידה גדול - התואם היטב
חפירות 2018 באתר הארכיאולוגי עין גב 2 שלשפת הכנרת, מתוך מחקרה של פרופ' ליאור גרוסמן. צילום: נפתלי הילגר

עדות ראשונה ישירה לכלכלת עודפים ואגירה לטווח ארוך לפני 12,000 שנה

  • אין תגובות
באתר הפרהיסטורי נחל עין גב בצפון הארץ חשפו חוקרים מהאונ' העברית עדויות לכך שהאדם אגר חומרים שונים, ביניהם מזון, במתקן משוכלל שהוקם לפני 12 אלף שנים. לטענת החוקרים, המתקן מעיד
שושנת הים Nematostella. באדיבות האוניברסיטה העברית.

האם נמצא המקור של הארס בעולם החי?

  • 3 תגובות
מדובר במנגנון יעיל שהתפתח באופן בלתי תלוי ובמקביל, בקבוצות שונות של בעלי חיים במהלך האבולוציה ובצורות שונות. השאלות הגדולות שנותרו פתוחות לגבי רוב הרעלנים היא מה מקורם, כיצד הם מיוצרים
תמנון. מעבדתו של פרופ' בני הוכנר באוניברסיטה העברית

המיתוס נשבר: לתמנון אין מוח עצמאי בכל זרוע

  • אין תגובות
מחקר, שבוצע בהובלת חוקרים מהאוני' העברית, מספק את ההוכחה הראשונה שמוחו של התמנון מקבל מידע מהזרועות לגבי המיקום או התנועה שלהם. הוא גם מראה לראשונה כי קיימת שליטה בין המוח
הצפנה קוונטית. איור: shutterstock

שיטה שמאפשרת למידע מוצפן קוונטית לנוע באופן ממוקד באוויר

  • אין תגובות
מחקר ישראלי בראשות ד"ר ירון ברומברג מהמכון לפיזיקה באוניברסיטה העברית הצליח לראשונה להעביר חלקיקי אור בודדים ושזורים באופן ממוקד בתווך מפזר * הניסוי מהווה צעד משמעותי נוסף אל עבר פיתוח
הפרעות קשב וריכוז. המחשה: shutterstock

מחקר ישראלי: מתמודדים עם הפרעות קשב וריכוז יתאוששו מהר יותר מקורונה

  • 7 תגובות
חוקרים מהאוניברסיטה העברית, מהטכניון, והאקדמית גליל מערבי, והמכללה האקדמית נתניה מצאו כי ילדים ומבוגרים, הסובלים מהפרעות קשב וריכוז, עשויים להחלים מהר יותר מCOVID-19 בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, ומקשרים זאת ל"יתרונות אבולוציוניים",
תמונות 1: אחת מקבוצות הקנקנים שנחקרו במחקר מח'רבת קייאפה. צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות

נמצאו עקבותיה של המידה "טפח" בממצאים ארכיאולוגיים

  • תגובה אחת
שלוש קבוצות קנקני אגירה ומסחר שיוצרו במקומות שונים בא"י במאות ה-10 עד ה-7 לפנה"ס נחקרו, ונמצא כי הפרמטר המשותף היחידי בדיוק רב לשלושתן, הוא קוטר פתחי הקנקנים, ואורכו בטווח ההערכות
איום הקורונה. המחשה: Image by Syaibatul Hamdi from Pixabay

סימנים מדאיגים לתמותה מוגברת מקורונה בספטמבר, מעבר לצפוי

  • תגובה אחת
ייתכן שחוסר היעילות (של הסגר) נובע מהדבקה בבית, אולם בוודאות ידרוש הארכה של הסגר לקבלת אפקט מספק", מציינים החוקרים בדו"ח
כדר מייצר קנקני מים בעיר אחמדאבד בהודו. צילום: shutterstock

החתימה הנסתרת של האמן

  • 4 תגובות
חוקרות מהאוני' העברית בחנו 300 קנקני מים בהודו ומצאו כי זהות אתנית ומסורת מקומית עשויה להשפיע על קדרים באופן בלתי מודע, עד כדי כך שהם מייצרים "חתימות" נסתרות בכלים סטנדרטים
דנ"א DNA. המחשה: Image by LaCasadeGoethe from Pixabay

מחקר בינלאומי: היכן בדיוק עובר הזרם החשמלי במולקולת דנ"א?

  • אין תגובות
מחקר שהתפרסם ב- Nature Nanotechnology בראשות פרופ' דני פורת מהאוני' העברית הדגים לראשונה הולכת זרם חשמלי משמעותי למרחק רב במולקולות של דנ"א. הגילוי משמש כיום כבסיס לפיתוח גלאי שיוכל לזהות
מגפת הקורונה בישראל. איור: Shutterstock

העלייה החדה בכמות הנדבקים בקורונה מצביעים על יציאה מיציבות

  • 5 תגובות
כך עולה ממחקר של צוות חוקרי האוניברסיטה העברית והדסה שממליצים לצאת לפעולה נמרצת
מגיפת הקורונה בישראל. המחשה: shutterstock

חוקרים מהאוני' העברית והדסה: עולה הסיכון להתפרצות מחודשת של נגיף הקורונה בישראל

  • 15 תגובות
וירוס תוקף ומערכת החיסון מתגוננת. איור: shutterstock

חוקרים מציעים גישה חדשה להתמודדות עם נגיף הקורונה: הכנסת מערכת החיסון לפעולה עוד לפני שהגוף מותקף

  • 10 תגובות
החוקרים מציעים למעשה להגביר את כוחה של מערכת החיסון המולדת – הקו הראשון במלחמה בנגיף, לפני שנכנסת לפעולה מערכת החיסון הנרכש (הספציפית לפתוגן מסוים)
חיידקים ידידותיים: חיידקים כגון לקטובצילים האלה, שמקובל להוסיף אותם ליוגורט ולתוספי מזון פרוביוטיים, מסייעים לקיום סביבה בריאה במעיים. מקור: NIH.

חיידקי המעי ה"טובים" לא מסוגלים לעצור את היווצרות סרטן המעי הגס ואת התפתחותו

  • אין תגובות
עצמות הרגל הידועות כ'עמוד 9' במערת עמוד. צילום: פרופ' אראלה חוברס, האוניברסיטה העברית.

שברי רגל שנמצאו במערת עמוד זוהו כשרידים של אישה ניאנדרטלית שחיה באזורנו

  • 8 תגובות
מימין לשמאל - ג'ורג' בטשון, ג'ינאן אליאן, דר אלי רייך, פרופ מונה דביר-גינזברג. צילום באדיבות דוברות האוניברסיטה העברית

בדיקת דם פשוטה תוביל לאיתור פגיעה חמורה במפרק (שחיקת סחוס) – ללא MRI

  • תגובה אחת
תמונת שורש הצמח ממעבדתו של דר עפרוני. צילום: רותם מטוסביץ'

מחקר חדש מהאוניברסיטה העברית מערער את התפיסה לגבי פציעה והשתקמות מפציעה בצמחים

  • תגובה אחת
נשירת שיער, אחת מתופעות הלוואי הקשות של הכימותרפיה. מתוך jumpstory

הדור הבא של טיפולי כימותרפיה בטוחים לשימוש

  • אין תגובות
אנה טרם, באדיבות האוניברסיטה העברית

למה אנחנו זוכרים מקומות בהם קרו אירועים משמעותיים, מדוע כל כך קשה להיגמל מסמים, ואיך השאלות קשורות?

  • אין תגובות
xantomato. צילום באדיבות עמית קוך

הכירו את ה"קסנטומטו" – העגבנייה הישראלית החדשה שתיאבק במחלות ניווניות קשות

  • תגובה אחת
כלי מיכל (קרטר) מבית חווה בסמוך לציפורי (גבי לרון)

מחקר – תושבי ציפורי המשיכו במנהגי הטהרה היהודיים גם לאחר חורבן בית שני

  • 2 תגובות
לראשונה תועד המנגנון אשר יוצר פולס חשמלי בתא עצב. פרופ' איגור שפירו, האוני' העברית

לראשונה תועד המנגנון אשר יוצר פולס חשמלי בתא עצב

  • 3 תגובות

מטה אלוהי בעל עיטורים מפתיעים מלפני כ-3,200 שנה נחשף במקדש כנעני בתל לכיש

  • 14 תגובות
מחקר ביולוגי. המחשה: מתוך JUMPSTORY

תרופה שתנצח את סרטן העור והכבד בלי כימותרפיה

  • 2 תגובות
אף סתום. מתוך jumpstory

סקר עולמי הוכיח: חולי קורונה רבים חווים פגיעה בחושי הטעם והריח

  • אין תגובות
נגיף הקורונה. מועבר באמצעות הפרשות מהגוף כדוגמת התעטשות.Image by mohamed Hassan from Pixabay

חוקרת מהאוניברסיטה העברית: הנגיף החדש שינה את פניו בהשוואה לסארס ויהיה קשה לנטרול

  • 8 תגובות
אתר חפירות בית שאן מהתקופה הרומית. המחשה: depositphotos.com

התקדמות בפרויקט החפירות בבית שאן: "המכון לארכיאולוגיה – חוד החנית של המחקר בישראל"

פרופ' מאשה ניב. צילום - ברונו שרביט לאוניברסיטה העברית

חוקרים מהאוני' העברית פיתחו אלגוריתם המקצר חיפוש ממתיקים בריאים

  • אין תגובות
הצפנה קוונטית. המחשה: shutterstock

חברת ההזנק בתחום ההצפנה הקוונטית 'קוונט-אל-אר' רשמה הישג בהגנה על רשתות סיבים אופטיים

  • אין תגובות
ההדמיה הממוחשבת של מפלס מי התהום באקוויפר המזרחי של ים המלח. צילום: יהודה לוי, האוניברסיטה העברית

מעיינות קדומים וגדולים בבקעת הירדן היו משמעותיים להתפתחותה של המהפכה החקלאית בעולם

  • 3 תגובות
פרופ' נטלי בלבן. צילום: דוברות האוניברסיטה העברית

החוקרת מהאוני' העברית שמנסה להציל את האנטיביוטיקה

  • אין תגובות
אטומים ומולקולות המורכבים מנקודות קוונטיות. איור: מירב עודד וסומנת' קולי

חוקר מהאוני' העברית הצליח ליצור מולקולות משתי נקודות קוונטיות

  • 7 תגובות
אייזיק ניוטון משכתב את חוקי הפיזיקה. המחשה: shutterstock

חוקרים מישראל ומצ'ילה פתרו את חידת שלושת הגופים של ניוטון מלפני 330 השנים

  • 19 תגובות
השלכות מגיפת הדבר של יוסטיניאנוס. איור:מתוך מחקר של ד"ר לי מרדכי מהאוניברסיטה העברית

מחקר חדש חושף כי מגפת הדבר של יוסטיניאנוס לא תרמה לנפילת האימפריה הרומית ולעליית האסלאם

  • תגובה אחת
בחירת תכונות גנטיות. איור: shutterstock

לא בטוח שניתן לבחור אם הילד שנולד בהפרית מבחנה יהיה גבוה או חכם יותר

  • 2 תגובות
תאי גזע מתמיינים לנויורנים ומושבת תאי גזע לא ממוינת. פרופ' ישי אביאור, האוניברסיטה העברית

תאי גזע עובריים בהם משתמשים לטיפול במחלות ובמחקר – עשויים להכיל מוטציות סרטניות

  • תגובה אחת
אילוסטרציה המתארת את האדם הדניסובי. באדיבות מעיין הראל ו-CELL

קצה של זרת, זה כל מה שהיה דרוש לחוקרים מהאוניברסיטה העברית על מנת לשחזר כיצד נראה האדם הדניסובי

  • תגובה אחת
פרופ' דני מנדלר. קרדיט צילום - דוברות האוניברסיטה העברית

ציפויים אנטי בקטריאליים חדשים לשתלים רפואיים ימנעו זיהומים

  • 2 תגובות
ביצית מופרית עוברת בדיקה. צילום ממעבדתו של ד''ר אריה מוסאיוף. קרדיט - ד''ר אסף בן מאיר

מחקר חדש מצביע על קשר בין הרכב השומנים בנוזל מסביב לביצית להתפתחות הריון תקין

  • תגובה אחת
מערכת מדרגות שהתגלתה בתל חצור. צילום: חפירות קרן זלץ בחצור לזכר יגאל ידין,

מערכת מדרגות מפוארת התגלתה בתל חצור

  • 4 תגובות
כתובת בת כ-200 שנה בעברית שהתגלתה בחפירות בית הכנסת הגדול בוילנה. צילום: ד"ר יוחנן זליגמן, רשות העתיקות

כתובת בעברית בת 200 שנה התגלתה בחפירות בית הכנסת הגדול בוילנה

  • תגובה אחת
ממצאים מחפירת עין קשיש. למעלה - עצמות בעלי חיים. למטה - פריטים מסותתים מאבן צור. צילום - פרופ' אראלה חוברס

הניאנדרטלים חיו במערכות יישוביות יציבות לאורך זמן לפני שנעלמו מאזורנו

  • אין תגובות
אוכל גורמה - חביתה עם פטריות שיטאקי וכוסברה. צילום: shutterstock

תשוקה למאכלים טעימים לא תגרום בהכרח להשמנת יתר

  • 4 תגובות
פרופ אורי בנין, YI CUI, ד"ר דן מידן, פרופ' אוריאל לוי (שמאל לימין). צילום יחצ, האוניברסיטה העברית

חוקר מסטנפורד קיבל את פרס דן מידן לננוטכנולוגיה. הפרס הוענק לראשונה

  • אין תגובות
התולעת C. elegans מתוך ויקיפדיה

גם תולעים סובלות מתסמיני פוסט-טראומה

  • אין תגובות
צוות החוקרים - לינה קוואסמי, מאיה בראון, עירין גוברמן וד''ר יובל טבח. צילום באדיבות ד''ר אמיליאנו כהן, האוניברסיטה העברית.

נמצא מנגנון שעשוי להסביר מעל ל-30 מחלות גנטיות

  • אין תגובות
מערת מלחם, מערת המלח הארוכה ביותר בעולם. צילום אנטון ציקישב Anton Chikishev (3)

מערת המלח הארוכה בעולם אותרה בדרום ים המלח – עשרה ק"מ אורכה

  • תגובה אחת
הגנום. איור: shutterstock

הגנים לא רק אנוכיים, לפעמים הם פועלים בלהקות * התגלית תסייע לאבחון מוצלח יותר של סרטן השד

  • תגובה אחת
שושנת ים מהמין נמטוסטלה. מתוך ויקיפדיה

האם בעתיד נוכל לשחזר איברים שנפגעו בצורה חמורה מאוד?

  • תגובה אחת
תצלום רטנגן של גידולי סרטן השד. צילום: shutterstock

גילוי תכונות גן יאפשר טיפול נגד סוג אלים במיוחד של סרטן השד

  • אין תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש