מחקר חדש חושף כי מגפת הדבר של יוסטיניאנוס לא תרמה לנפילת האימפריה הרומית ולעליית האסלאם

צוות מחקר בהובלת ד”ר לי מרדכי מהאוניברסיטה העברית מצא כי בניגוד לדעה הרווחת, למגפת הדבר של יוסטיניאנוס לא היו השפעות דמוגרפיות מהותיות.

בחלק ניכר מהמחקרים וספרי הלימוד ההיסטוריים העדכניים, מגפת הדבר של יוסטיניאנוס שהתרחשה בין השנים 541-750 לספירה, מתוארת ככזו שחוללה שינויים דרמטיים בעת העתיקה המאוחרת. חוקרים מעריכים שהמגיפה הביאה למותם של בין 25% ל-60% מאוכלוסיית אזור הים התיכון, או לחלופין בין 15 ל-100 מליון בני אדם, אסון דמוגרפי בקנה מידה נרחב. עוד נטען שהמגפה, תרמה לנפילת האימפריה הרומית, לסיום  העת העתיקה, לעליית האסלאם ולתחילת ימי הביניים. מחקר חדש שפורסם בכתב העת היוקרתי של האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית (PNAS), בהובלת ד”ר לי מרדכי מהחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית מגלה כי בניגוד לתפישה הרווחת – המגיפה לא הייתה משמעותית לתוואי ההיסטוריה. המחקר הייחודי מצייר תמונה היסטורית שונה ממה שהכרנו עד היום, ומציע לראשונה כי לא המגפה היא שהובילה לתמורות ההיסטוריות שיוחסו לה.

כחלק מהעיסוק הגובר בהיסטוריה סביבתית, החוקרים בחנו מקורות כמו דנ”א, אבקני צמחים, מטבעות, כתובות, פפירוסים וקברים, במטרה להבין כיצד המגפה השפיעה על האזור שמסביב לים התיכון. החוקרים לא זיהו במקורות אלה סימנים העשויים להעיד על מוות המוני בקנה מידה רחב, או שינויים דמוגרפיים מהותיים שניתן לייחס למגפה. החוקרים טוענים כעת כי המגפה לא הייתה בעלת השפעה כמו שהיסטוריונים נטו לחשוב.

החוקרים התמקדו בעת העתיקה המאוחרת (300-800 לספירה) שכללה אירועים משמעותיים שנטען כי התקיימו בעקבות המגפה, כמו נפילת האימפריה הרומית ועליית דת האסלאם. המחקר הנוכחי מציג תמונה היסטורית שונה ולמעשה מציע נרטיב חדש לאירועים היסטוריים משמעותיים.

“המחקר למעשה כותב מחדש את ההיסטוריה של העת העתיקה המאוחרת, תקופה בעלת משמעות מיוחדת עבור האזור שלנו באגן המזרחי של הים התיכון. המאמר הנוכחי הוא השלישי מתוך סדרה של מחקרים על מגיפת הדבר ומחקרים נוספים נמצאים בשלבי עריכה וכתיבה,” מספר ד”ר לי מרדכי, שגם מלמד סמינר שעוסק בנושא באוניברסיטה העברית.

האופי האינטרדיסציפלינרי של המחקר, והעובדה כי הוא שילב מומחים מתחומים שונים כמו ביולוגיה, ארכיאולוגיה ופלינולוגיה, אפשרו הבנה רחבה יותר בכל הקשור למגפה זו ולהשפעה שהייתה לה על האזור. “המאמר מעיד על ההזדמנויות הגלומות במחקר אינטרדיציפלינרי,” מסביר ד”ר מרדכי, “העבודה הקבוצתית אפשרה לנו להשתמש במקורות מגוונים כדי להאיר על אירוע היסטורי ספציפי – מגפת הדבר של יוסטיניאנוס. מכיוון שרוב המקורות הם בלתי תלויים ועדיין מצביעים על אותה מסקנה יכולנו לשלול את האפשרות שמדובר במקרה, ולחזק את הביטחון שלנו במסקנות המחקר.”