האוניברסיטה העברית

פרופ' אוריאל לוי, צילום: יורם אשהיים, האוניברסיטה העברית.

חוקר הצליח למזער שבבים היברידיים מבלי לפגוע ביעילותם ודיוקם

העבודה המחקרית פורסמה בכתב העת המדעי היוקרתי Nature Photonics, אותה הובילו קבוצת חוקרים מהמחלקה לפיסיקה ישומית ומהמרכז לננומדע וננוטכנולוגיה באוניברסיטה העברית. "פריצת דרך, זה חלום!", בישרו החוקרים בהתרגשות בעקבות הממצאים
הגנה מפני קורונה. המחשה: shutterstock

ניסוי קליני ראשון בתרופה TriCor מראה יעילות בטיפול בחולי קורונה קשים

פרופ' יעקב נחמיאס מהאוניברסיטה העברית הוכיח בניסוי קליני שנערך בביה"ח ברזילי, כי התרופה שמיועדת להורדת שומנים בדם הפחיתה את הדלקת שנגרמת על ידי נגיף הקורונה תוך 48 שעות בחולי קורונה
פרופ' בת שבע כרם, צילום: דאגלס גוטרי, האוניברסיטה העברית.

תרופה חדשה לטיפול בחולי סיסטיק פיברוזיס

אנשים מסתכלים על סביבתם בשוק בהונג קונג. המחשה: depositphotos.com

חוקרים שבחנו את הפניית המבט של עשרות נבדקים חשפו את היכולת המדהימה שלנו לחפש ביעילות

מחקר של חוקרי האוניברסיטאות העברית ו-וירצבורג הגרמנית, בראשות פרופ' יוני פרצוב ואוריה לנקרי-דיין, מצא כי היכולת של האדם לעבד חלקים נרחבים בשדה הראייה מייעלת את פעולת החיפוש שהוא מבצע. כתוצאה
מפעלים במפרץ חיפה. המחשה: depositphotos.com

מחקר: הלחץ הבינלאומי על ישראל לצמצם פליטת גזי החממה – משפיע על שיח המדיניות המקומי

אברי איתן מהאוניברסיטה העברית, מוביל המחקר, מסביר: "ההסכמים הבינלאומיים עליהם חתמה ישראל וכן הלחץ המופעל עליה מטעם מדינות שונות להפחית את פליטת גזי החממה באמצעות הגדלת השימוש באנרגיות מתחדשות, אכן
הרעלת עופרת. המחשה: depositphotos.com

מחקר עצמות של בני אדם מ-10,000 לפנה"ס עד המאה ה-17 מצא כי ריכוז עופרת רעילה בעצמות משתנה בהתאם לקצב הכרייה

פרופ' יגאל אראל: "לאור העלייה הדרמטית הצפויה בהפקת עופרת ומתכות רעילות נוספות, אנחנו מתריעים מפני סיכון בריאותי רחב היקף, בעיקר במדינות שבהן אין רגולציה ומעקב מסודר אחרי זיהום הסביבה והרעלת
עטלף פירות מצרי. המחשה: depositphotos.com

מחקר חדש בכתב העת Nature: פוענח כיצד ה-GPS במוח מייצג תלת-ממד

הודעה משותף של האוניברסיטה העברית ומכון ויצמן.
נוגדנים שבודדו מלמות יעילים נגד זן דלתא של נגיף קורונה. המחשה: depositphotos.com

קוקטייל ננו-נוגדנים שהופק מהחיה למה הצליח לעצור את ווריאנט הדלתא ביעילות רבה

המחקר כלל שיתוף פעולה בין חוקרים ישראלים ואמריקאים מהאוניברסיטה העברית ואוניברסיטת פיטסבורג, פורסם לאחרונה בכתב העת המוביל Nature Communications, וחשף ממצאים מדהימים לגבי יכולתם של ננו-נוגדנים המגיעים מבעלי חיים לנטרל
מגפת הקורונה פוגעת באירן. המחשה: depositphotos.com

מחקר: מספר המתים באיראן מקורונה – גבוה פי 2 מהמדווח רשמית

אריאל קרלינסקי מהאוניברסיטה העברית, מיוזמי עבודת מחקר על נתוני התמותה העולמיים מהנגיף, מבהיר: "באיראן אנחנו יודעים שההבדל נובע מהסתרה מכוונת. כמו כן, 54 מתוך 105 המדינות שנחקרו בעבודת המחקר שביצעתי
סריקה תלת-ממדית של הקרמיקה, באדיבות המעבדה לארכיאולוגיה חישובית באונ' העברית. קרדיט צילום: טל רוגובסקי

נחשף קיומה של קבוצה תרבותית שהתקיימה בירושלים לאחר כיבושי סנחריב ועד חורבן בבל

צמד חוקרות מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית הצליחו לזהות באמצעות מחקר תלת-ממדי-חישובי-מתקדם קבוצה תרבותית חדשה, שהתקיימה בירושלים וסביבתה בין כיבושי אימפריית אשור לאחר מסע סנחריב לחורבן ממלכת יהודה
מבנה שנהרס ברעידת אדמה. המחשה: depositphotos.com

להכיר את "נקודת הנוקליאציה" כדי לחזות רעידות אדמה

הממצאים, לטענת מובילי המחקר הדוקטורנט שחר גבירצמן ופרופ' ג'אי פיינברג ממכון רקח לפיסיקה, הם תחילת התשובה לשאלה בדבר קיומן של רעידות אדמה בעוצמות שונות הנוצרות מלוחות טקטוניים זהים. המחקר פורסם
איור של מראה השביט אומואמואה שהתבסס על תצפיות המצפה האירופי הדרומי (ESO)

דעה/ עמרי ונדל: עב"מים ופרויקט גלילאו מה הסיכויים שחוצנים יבקרו אותנו?

לפי עקרון "התער של אוקאם", סביר בהרבה שהעב"מים ניתנים להסבר כתופעות טבעיות שעדיין איננו מבינים, או עצמים מלאכותיים ממקור ארצי, כפי שלתכונותיו המסתוריות לכאורה של אומאמאה הוצעו הסברים פרוזאיים בהרבה
טרקטור עם מדשנת בתחנת האכלה בעמק החולה. המדשנת משמשת לפיזור גרגירי התירס להאכלת העגורים במשך החורף כדי למנוע נזקי חקלאות. צילום: יורי מירקין

האם האכלה מלאכותית של עגורים משפיעה עליהם לרעה?

בדיקות צואה (ותנועה) של עופות נודדים, חושפת את השפעת התזונה על חיידקי המעי. ההאכלה נועדה כמובן למנוע פשיטה של העופות על שדות
תולעת Spirocerca lupi, מכיוונים שונים. . המחשה: depositphotos.com

מקרה ראשון בישראל של תולעת מסתורית שגורמת לעיוורון בכלבים וחתולים ויכולה להדביק גם אנשים

מקרים של הדבקה בתולעת Onchocerca lupi תועדו בעבר בצפון אמריקה, אירופה, אסיה והמזרח התיכון וכעת לראשונה גם בישראל. פרופ' בנעט: " העובדה שהתולעת נתגלתה בישראל בכלב שמעולם לא עזב את
אוררגנואידים בני שלושה שבועות מחולה בסינדרום WOREE. האורגנואידים צפויים לגדול משמעותית ולהגיע עד כ-4 מ"מ בקוטר. מעבדתו של פרופ' עקילאן האוניברסיטה העברית.

"מיני מוח" מסייע לטפול במחלה מוחית נדירה וחשוכת מרפא בילדות

המחקר מתבסס על פריצות דרך טכנולגיות של העשור האחרון, שמאפשרות חקר של מחלות אנושיות במודל מותאם אישית למטופל
שחזור של חולדת הרעמה - איה מארק

מכרסם שחי במדבר יהודה לפני 100 אלף שנים חושף את "הפרוזדורים האקולוגיים" ליציאה מאפריקה

החוקרים אף זיהו כי הקרבה הגנטית מעידה על פיצול בין חולדות הרעמה בנות ימינו לבין אלו שנמצאו במדבר יהודה לפני כ-120 אלף שנים
עלים. המחשה: depositphotos.com

השיטה המוזרה וה"רועשת" שבה נעזרים עלים כדי לגדול

עוד מצא המחקר, שבוצע על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית ופורסם בכתב העת Communications Physics, כי צמיחה נורמלית של עלה מתבססת על שינויים חריפים בשדה הגדילה, הן בזמן והן במקום -
הומור מדעי. המחשה: depositphotos.com

מחשבים הצליחו לזהות הומור מדעי

בינה מלאכותית יכולה היום לעשות הרבה דברים, אבל הומור לא היה הצד החזק שלה, לפחות עד כה. חוקרים מהאוניברסיטה העברית הצליחו ללמד מחשב לזהות מאמרים שעשוים היו לקבל פרס איגנובל
ביופילם ועליו חיידקים העמידים לאנטיביוטיקה. איור: depositphotos.com

סיכול ממוקד של חיידקים עמידים לתרופות

בתמונה: חולות נודדים במדבר הקלהרי שבדרום אפריקה. מדידות ריכוזי האיזוטופים הקוסמוגניים המצטברים בהם מאפשרים לתארך את הופעתם בנוף. צילום - ארי מטמון

שיטה חדשה גיל החול במדבריות הגדולים בעולם

במחקרים שנערכו באמצעות מודל חדש, המבוסס על נתונים שנמדדו בחולות ממדבר הקלהרי שבאפריקה ומדבר הסימפסון באוסטרליה, הצליחו חוקרים למצוא כי החולות עתיקים משסברו עד כה - כמה מיליוני שנים לפחות,
שושנת הים הכוכבנית Nematostella vectensis. צילום: shutterstock

רמת המורכבות של מערכת החיסון לא בהכרח עלתה לאורך האבולוציה

פרופ' יהוא מורן מהאוניברסיטה העברית, ממובילי המחקר: "שושנות ים חיות ומשגשגות ב-600 מיליון השנים האחרונות למרות הנוכחות של ווירוסים רבים, אז כנראה שמערכת החיסון שלהם אפקטיבית. חיסרון אפשרי שאני יכול
מדידת מפלס הכנרת. המחשה: depositphotos.com

לא דמיינתם: הקיץ בישראל מתארך ויש יותר סופות מסוכנות בחורף

מחקר חדש, בהובלת ד"ר אפרת שפר מהאונ' העברית ובהשתתפות חוקרים ממספר אוניברסיטאות, בחן את השינויים בעונה הגשומה בישראל ב-45 השנים האחרונות. "שינוי האקלים לא פסח על ישראל. הממצאים מראים מגמה
נגיף קורונה. המחשה: depositphotos.com

התקדמות משמעותית במחקר בדרך למציאת תרופה נגד הקורונה כולל הווריאטים

"לצערנו, אם נסתמך על ערוץ אחד, ערוץ החיסונים, אנחנו עלולים להיות במצב שיופיעו וריאנטים חדשים שיכו אותנו שוק על ירך. הווריאנטים הם סימן אזהרה" אומר החוקר פרופ' שי ארקין
ריאה של חולה שחפת. המחשה: depositphotos.com

החיסון BCG יעיל לא רק נגד שחפת וקורונה אלא גם נגד אלצהיימר ופרקינסון

לפני כשנה פורסם מחקר מרתק, שבוצע על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ומאוניברסיטת בן גוריון בנגב, שחיזק את הקשר בין חיסון BCG להגנה מפני נגיף הקורונה * כעת מסתבר שההגנה
סילון הנפלט מחור שחור במרכז גלקסיה. איור: shutterstock

מדוע חורים שחורים ענקיים ממשיכים לגדול במרכזי גלקסיות מסיביות

חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומצרפת גילו כי מתחת לגודל הקריטי יש גורמים המפריעים לחורים שחורים לבלוע גז ולגדול, בגלקסיות בעלות מסה של יותר מעשרה מיליון שמשות, המשיכה מספיק גדולה כדי למשוך
ציר זמנים - האדם מנשר רמלה שהיה ככל הנראה אביהם הקדמות של הניאנדרטלים ומיני אדם אחרים. באדיבות אוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה העברית

האדם מנשר רמלה חי תקופה ארוכה לצד ההומו סאפיינס * החוליה שקישרה בינינו לניאנדרטלים

התגלית פורסמה במסגרת מחקר שבוצע ע"י קבוצת חוקרים/ות ישראלית, בו נחשפה העדות הארכיאולוגית הקדומה ביותר לבו-זמניות וליחסים קרובים בין הומו ספיינס לאדם ארכאי שזכה לכינוי המקומי "אדם נשר רמלה". מאמר
קיטוב חברתי - Black Lives Matters. המחשה: depositphotos.com

החרדה כתוצאה מהקורונה החריפה את הקיטוב החברתי-פוליטי בישראל ובארצות הברית

ד"ר מיטל בלמס, מובילת המחקר: "למגפה יש הלשכות מעבר לבריאותיות וכלכליות. רמות החרדה באוכלוסייה והתחלואה הנפשית משפיעות גם על התחלואה החברתית"
ציפורים עפות. צילום - דוברות האוניברסיטה העברית

מדוע הציפורים עפות?

החוקרים מיפו את הרשת העצבית של העופות, המבקרת את התנועה המתואמת של הכנפיים. הם מצאו שהבסיס האבולוציוני להתפתחות יכולת הנפנוף המתואמת והאחידה של הכנפיים בציפורים נוצר בזכות מוטציה טבעית שהתפתחה
בולות מחימר שהתגלו בתל צף. צילום - טל רוגובסקי

איך אטמו מבנים ומשלוחים לפני 7,000 שנה?

טביעת החותם הנדירה שנמצאה היא העדות הקדומה ביותר בארץ לשימוש בחותם לצורך חתימת משלוחים או נעילת דלתות. החותם מתוארך לתקופה הכלקוליתית התיכונה, כאלפיים שנה לפני הופעת הכתב
פרופ' שמשון בלקין , האוניברסיטה העברית. צילום יואב דודקביץ

מאגר מידע ביולוגי ושמו ביוב

חוקרים מהאונ' העברית פיתחו שיטה לניטור מהיר ויעיל של חומרים מזיקים לבני אדם במי ביוב ודוגמאות סביבתיות נוספות * פרופ' שמשון בלקין וקבוצתו פיתחו בהנדסה גנטית סדרת חיישנים תאיים, שהופכים
.המחשה של תא אאוקריוטי המכיל גרעין, אברונים וקרום. צילום: depositphotos.com

מחקר חדש: למה התפתחה הרבייה המינית, ודווקא היא?

המיזוג בין המטען התורשתי של המיטוכונדריון ושל התא המארח הוא שאפשר את התפתחות האוקריוטים והיצורים הרב-תאיים המשוכללים שאנו מכירים אותם כיום", קובע החוקר
אונת ריאות של עכבר עם גרורות תאי סרטן המבטאות חלבון זרחני, כדי לאפשר כימות ומדידת הגרורות. קרדיט: ד"ר אבי מימון.

מחקר פורץ דרך: נמצא חלבון חדש שבולם משמעותית גרורות סרטניות

חלבון הגנתי, שבכלל נודע כיעיל נגד קרישיות דם, התגלה כמסוגל לעכב את האמצעי האלים ביותר של הסרטן בגוף האדם - הגרורות. פרופ' טל בורשטין-כהן, מובילת המחקר, מאמינה כי הגילוי המפתיע
יהלומים. באדיבות ד"ר יעקב וייס, האוניברסיטה העברית

איך דרך יהלומים ניתן לפענח תעלומות גיאולוגיות של מעל מיליארדי שנים?

צוות חוקרים הצליח, דרך פענוח גילים של יהלומים בני עשרות ומאות מיליוני שנה, לזהות שלוש תקופות שונות להיווצרותם בעומק של כמאתיים ק"מ מתחת לדרום אפריקה של ימינו. ד"ר יעקב וייס:
קערת ברוקולי. צילום: depositphotos.com

אכילת ברוקולי משפיעה לטובה על המיקרוביום

חוקרים מהאוניברסיטה העברית מצאו יתרונות תזונתיים חדשים לברוקולי הקשורים לחילוף החומרים של גלוקוז ושומנים ולחיידקים במעי. פרופ' מדר: "זהו אחד מהמחקרים היחידים בעולם שחקרו את הברוקולי בהקשרים אלו"
מחיקת המוח אצל חולי פרקינסון. צילום: depositphotos.com

כיוו חדש לתרופות שיאטו את התפתחות הפרקינסון

חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת Penn State חשפו לראשונה את המבנים של החלבון המרכזי בשלביה המוקדמים של מחלת הפרקינסון. ד"ר איתן לרנר: "הממצאים עשויים לעזור בפיתוח תרופות שיסייעו להאט את קצב
שפמנון הפסים (Plotosus lineatus). צילום: depositphotos.com

פיצוץ אוכלוסין של מיני דגים בים התיכון כתוצאה מפלישה מאסיבית של דגי ים סוף

מחקר חדש שבוצע על ידי הביולוג הימי דר' דני גולני מהאונ' העברית קובע כי 469 מיני דגים משכשכים היום במימי הים התיכון של ישראל, כשמספר שיא של 32 מינים חדשים
אטום של יסוד רדיואקטיבי. איור: depositphotos.com

גילוי פלוטוניום רדיואקטיבי מאבק קוסמי משוקע על כדור הארץ מאשש תאוריות של היווצרות היסודות

עקבות של הפלוטוניום הרדיואקטיבי נמצאו במינרל ים עמוק באוקינוס השקט, אשר מהווה ארכיון בן מיליוני שנים של חומר מכדור הארץ אך גם של אבק קוסמי השוקע עליו
תפוחי אדמה. איור: depositphotos.com

איך מרגיש תפוח אדמה?

חוקרים מהפקולטה לחקלאות פיתח חיישנים ביולוגיים בתפוחי אדמה ע"י הנדסה גנטית, שמתריעים בזמן אמת על מצוקה של הצמח
ההתקן שבנו קוטלר ועמיתיו כדי ליצור שזירה בין שני תופים זעירים, קרומים דקיקים עשויי אלומיניום, ולמדוד אותה. צילום באדיבות פלורנט לקוק ושלומי קוטלר - המכון הלאומי האמריקאי לסטנדרטים וטכנולוגיה

צל של אמת: בזכות מחקר פורץ דרך שפורסם ב-Science – שזירה קוונטית יוצאת מן הצללים

החוקרים הצליחו לצפות באופן ישיר במצב קוונטי שזור של שני תופים מכאניים, כל אחד בגודל קרוב לקוטר שערה אנושית
צילום מהחלל של אגם אייר באוסטרליה. צילום מתוך המחקר

שיטה חדשה מאפשרת למפות מהחלל אגמים מדבריים ברחבי העולם

פרופ' משה ארמון:"השיטה שפיתחנו יכולה לשמש למיפוי הקרקעית של אגמים מדבריים ברחבי העולם, ולעזור לנו להבין מה היה האקלים באותם אזורים בעולם בעבר ואולי אפילו בעתיד".
מגפת הקורונה. איור: depositphotos.com

מחקר בינ"ל ענק מחזק את הקשר בין קורונה לשבץ מוחי אצל צעירים שחלו

במחקר, בו השתתפו חוקרים מישראל, ארה"ב, קנדה, אוסטרליה, מצרים, איראן, לבנון ואיחוד האמירויות, ועוד נמצאו בעיקר חסימות של כלי דם גדולים במוחם של הנבדקים הצעירים
לקיחת דם מסוס. צילום באדיבות דר גילי שוורץ, הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית

נגיף ממשפחת הקורונה שפוגע בסוסים אובחן לראשונה בישראל

נגיף הקורונה של סוסים הינו קרוב משפחה של נגיף הקורונה אשר גורם לתחלואה נרחבת בעולם בשנה האחרונה (COVID-19). במשפחה זו, הנקראת בטא-קורונהוירוס, נמצאים גם נגיפי קורונה של בעלי חיים ובני
ד"ר גילי גרינבאום. צילום: האוניברסיטה העברית

gene drive מאפשר לשנות במהירות תכונות של מינים שונים עכשיו מחפשים דרך לשלוט בתהליך

טכנולוגיות חדשות בתחום ההנדסה הגנטית מאפשרות לנו כיום לשנות את תכונותיהם של מינים שונים במהירות ובגמישות רבה, לדוגמה שליטה בכושר ההתרבות של מזיקים, אך האם הן בטוחות?