2016

ההתחממות הגלובלית. איור: shutterstock

במרחק של שתי מעלות

  • 2 תגובות
מפל סער ברמת הגולן. צילום: shutterstock

הספד לסביבה הטבעית

  • 2 תגובות
תמונת לוויין מ-3 בפברואר 2016 שמראה את הפיזור הנרחב של פריחת הכחוליות בכנרת. צילום: ד"ר גדעון טיבור, חיא"ל

פריחה, ולא מהסוג הטוב

  • 4 תגובות
סינפסות במוח. איור: shutterstock

קולטן במוח – מפתח אפשרי להארכת החיים ולפיתוח תרופה לאלצהיימר

  • תגובה אחת
פסל צ'ארלס דארווין, בריטניה. צילום: shutterstock

מהי תורת האבולוציה ואיך בעצם הכל התחיל?

  • 450 תגובות
המקום היחיד שאולי אפשר עדיין למצוא בו אמריקאי ורוסי מתחבקים, במשימה רשמית, היא תחנת החלל הבינלאומית. האסטרונאוט סקוט קלי (שמאל) והקוסמונאוט מיכאיל קורניינקו. מקור: נאס"א.

איך אפשר לצפות ב-10,000 זריחות ושקיעות בשנה אחת?

  • 2 תגובות

הניוון הגדול של המוח

  • תגובה אחת
הישג ישראלי - Rewalk. מתוך תערוכת 60 ההשגים המדעיים הגדולים של ישראל של משרד המדע המוצבת בנתב"ג. צילום: קרים אוקטן

תערוכה של משרד המדע בנתב"ג תציג את 60 התגליות והפיתוחים הישראליים הגדולים

  • 4 תגובות
הדמייה של תחנת החלל הקודמת, טיאנגונג 1 (הרכב הימני), שתהייה דומה מאד לתחנת החלל החדשה, עוגנת עם חללית שנג'ואו (הרכב השמאלי), שנושאת את הטייקונאוטים. מקור: China Manned Space Engineering Office.

אחרי שלוש שנות היעדרות, סין תחזור השנה לחלל עם תחנה חדשה

  • 2 תגובות
אחת המומיות באוסף Vác באדיבות ד"ר אילדיקו פאפ, המחלקה לאנתרופולוגיה, מוזיאון הטבע של הונגריה, בודפשט.

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב איתרו שינו גנטי המגביר סיכון לסרטן המעי הגס במומייה בת 300 שנה

  • אין תגובות
מסלולי כוכבי הלכת במערכת השמש. אינפוגרפיקה - shutterstock

2016 – שנה מעוברת – ההסבר האסטרונומי

  • 4 תגובות
סקוט קלי. מתוך חשבון הטוויטר שלו.

אחרי כמעט שנה בחלל, סקוט קלי בדרך חזרה הביתה: "הייתי יכול להמשיך עוד 100 שנה"

  • תגובה אחת
משולש הזהב בלאוס. צילום: shutterstock

סחר הדמים בעיר החטאים

  • תגובה אחת
מטבע של אגריפס המציג את דיוקנו של אספסיאנוס. מתוך ויקיפדיה

החשמונאים – חלק ט"ו ואחרון: אגריפס השני – תם ולא נשלם

  • 12 תגובות
פרדוקס התרנגולת והביצה. צילום: shutterstock

זהו סוף פרדוקס התרנגולת והביצה

  • 10 תגובות
תקשורת הורמונלית זכרית פגומה במהלך התפתחות מערכת המין בעובר מונעת הפיכה תקינה של העובר מתצורה נקבית לתצורה זכרית. תצלום אילוסטרציה: Tyler Mullins.

פמיניזציה סביבתית

  • אין תגובות
משגר SLS ובמרכזו שלב בצבע כתום, הדומה למאיצי המעבורת. איור: נאס"א

איך טיל נולד

  • 10 תגובות
הפסלון בת ה-3400 שנה. צילום: קלרה עמית, האדיבות רשות העתיקות

ילד בן 7 חשף פסלון בן 3400 שנה במהלך טיול בתל רחוב שבעמק בית שאן

  • תגובה אחת
Passeo-18 Lux. איור: ביוטרוניקס

LINC 2016: מחקרים מעודדים את השימוש ב- Passeo-18 Lux כהליך סטנדרטי לטיפול בחסימות עורקים בגפיים התחתונות

  • אין תגובות
תקשורת לוויינית. איור: SKYFI

SKYFI הישראלית, המפתחת טכנולוגית לווינים המאפשרים גישה לאינטרנט גייסה שלושה מליון דולר בהובלת קרן JVP

  • תגובה אחת
זוכי פרס ינאי למצוינות בחינוך האקדמי עם נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא. (מימין לשמאל : פרופ' דני רז, פרופ' רן אל-יניב, פרופ' שלמה בכור, פרופ' מרק טלסניק, פרופ' אילת ברעם-צברי, פרופ' דני לוין, פרופ' יוסי אברון, נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא, פרופ' יוסף בן אשר, פרופ' רוס פינסקי, פרופ' אילן מרק, פרופ'-משנה מורן ברקוביץ ועומר עמית יו"ר אגדות הסטודנטים בטכניון צילום : אבי נישניבר, דוברות הטכניון

אחד עשר חברי סגל מהטכניון זכו בפרס ינאי למצוינות בחינוך האקדמי

  • תגובה אחת
"טבעת אינשטיין", כפי שצילם טלסקופ החלל האבל, היא תופעה של עידוש כבידתי. כאשר מסה מאסיבית עוברת בציר אחד בין גרם שמיים מרוחק יותר ובין כדור הארץ, קרני האור של הגרם המרוחק יותר מתעקמות סביב המסה המאסיבית ויוצרות מבחינת הצופה בכדור הארץ טבעת שמכונה "טבעת אינשטיין". בחינת שינויים קלים בעידוש הכבידתי תאפשר איתור כוכבי לכת סביב כוכב שיוצר עידוש כזה. מקור: נאס"א.

נאס"א הכריזה על טלסקופ חלל חדש, WFIRST, שישוגר בעשור הבא

  • 5 תגובות
עדר פרות רועה בשדה. צילום: shutterstock

חשיבות המגוון הגנטי של חיות משק

  • 17 תגובות
מימין לשמאל: פרופ' רפי קוריאט - אחד משלושת היו"רים המשותפים של כנס ננו ישראל 2016, המדען הראשי במשרד הכלכלה אבי חסון ודן וילנסקי, חבר הנהלת הכנס. צילום יח"צ

תוכנית הורייזן 2020 של האיחוד האירופי תקצה מיליארדי יורו למענקי מחקר וחדשנות בתחום הננו-טכנולוגיה – כולל לחוקרים מהתעשייה והאקדמיה בישראל

  • אין תגובות
אינטגרין הוא חלבון חוצה-קרומית הרגיש לאותות המתקבלים הן מתוך התא והן מסביבתו החיצונית. בחלקו החיצוני הוא כולל אתר קישור המורכב מרצף של שלוש חומצות אמינו מוגדרות. בחלקו הפנימי הוא כולל אתר קישור לחומר בשם טאלין. באופן זה, החלבון מתקשר בין פנים התא לבין סביבתו החיצונית. איור: מתוך ויקיפדיה

צברי אינטגרין הם היחידות האוניברסאליות להיצמדות תאים

  • אין תגובות
פרופ' בני דקל במעבדה. צילום: המרכז הרפואי שיבא

פרופסור בנימין דקל – זוכה פרס משפחת יודעים למצוינות בחקר הסרטן לשנת 2015

  • אין תגובות
למרות השונות הגבוהה במבנה גופם של בעלי חיים בוגרים (למטה), בשלב הפילוטיפי (למעלה) נראים עובריהם דומים מאוד זה לזה.

נמצאה "טביעת האצבע המולקולרית" המאפיינת את ההתפתחות העוברית בממלכת החיות

  • 3 תגובות
שר המדע הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס מציג בפני מליאת הממשלה את התוכנית לחיזוק מעמדם של המדענים הראשיים. צילום: לע"מ

שר המדע אופיר אקוניס: נפעל להסדרת פעילות המדענים הראשיים במשרדי הממשלה

  • אין תגובות
חורים שחורים ביקום בן חמישה ממדים. איור: אוניברסיטת קיימברידג'

חור שחור ביקום של חמישה ממדים יכול לערער את תורת היחסות הכללית

  • 91 תגובות
פרופ' גיא ברטל. צילום: דוברות הטכניון

ננו ישראל: חוקרים בטכניון פיתחו שיטה חדשה לדחיסת גלי אור, שתשפר את הרזולוציה של מיקרוסקופים קיימים ושל הדפסת יישומים אלקטרוניים

  • 9 תגובות
הדגם החדש של חללית ספיישיפ 2, "יוניטי". מקור: וירג'ין גלקטיק.

יותר משנה לאחר התרסקות החללית ספייסשיפ 2, וירג'ין גלקטיק חשפה את הדגם החדש של החללית, שתסיע תיירים אל גבול החלל

  • 7 תגובות
מדפסת תלת ממדית לייצור מערכות ננומטריות. צילום יח"צ חברת AVBA

מדפסת ננומטרית תלת מימדית לייצור מבנים זעירים במיוחד

  • 2 תגובות
פרופ' ניר טסלר. צילום: דוברות הטכניון

שיפור דרמטי ביעילותם של תאים סולאריים

  • אין תגובות
תכנון שבבים תלת ממדיים. איור: אוניברסיטת סטנפורד

תמורות בעולם הטכנולוגיה – מכשירנו לאן?

גידול דגים בשדה אורז

שמור וגדל

  • תגובה אחת
דן וילנסקי

לקראת כנס ננו ישראל: 400 מיליון דולר השקעה הניבו 130 חברות חדשות, 6 מרכזי ננו, 600 פטנטים שמחציתם מיושמים, וקרוב לאלפיים סטודנטים לתארים מתקדמים

  • אין תגובות
דיונון שצולם בלילה מתחת לפני המים. צילום: shutterstock

אומן התחפושות בשירות המדע

  • אין תגובות
רשת נוירונים. איור: ד"ר אורן

חוקרים זיהו מנגנון פעולה טבעי של המח, הקרוב למצב של הזיה – ומאפשר פעולה אופטימלית מבחינה חישובית

  • 12 תגובות
לוטרה ענקית שוחה באגם ביער הגשם של האמזונס בפרו. צילום: shutterstock

התפוצצות ביולוגית

  • אין תגובות
הדפסה תלת ממדית מקיימת. תמונה מאת CC Jibi44

הדפסה מקיימת בתלת-ממד

  • 5 תגובות
פרופ' תומר וולנסקי בטקס זכייתו בפרס קריל לשנת 2013

14 זוכים ישראלים במענק ERC של האיחוד האירופי

  • 2 תגובות
מערכת החיישנים יכולה לאתר כמות זעירה של מזהמים במים ולהתריע על נוכחותם שם. צילום: Ideum – ideas + media, Flickr

זהירות, דליפה!

  • אין תגובות
מדענים מספרד פיתחו מערכת חיישנים שתסייע למנוע התפשטות של דליפת חומרים מסוכנים לים
שלד של תרנגולת. צילום: shutterstock

בעצם – זה קל!

  • תגובה אחת
מבנה מרחבי פתור של שרשרת אוביקוויטין עם החלבון AIRAPL (צהוב). אפשר לראות כי משטח האינטראקציה UIM2 של AIRAPL מאפשר קישור ספציפי לקונפורמציה LYS48 של שרשרת אוביקוויטין ומאפשר לאוביקוויטין האחרון בשרשרת מרחב קישור זמין נוסף. צילום : דוברות הטכניון

שרשרת האוביקוויטין מתפענחת

  • אין תגובות
כוכב הלכת צדק. Credit: NASA/JPL/University of Arizona

שעון אטומי ישראלי ישוגר לכוכב-הלכת צדק

  • תגובה אחת
פוחלץ הכבשה דולי. מתוך ויקיפדיה

שַׁבֵּט לי כִּבשׂה – 20 שנה להולדת הכבשה דולי

  • 2 תגובות
דריה להמן בלומנטל מבלקין לייזר - זוכת תחרות חברות ההזנק בכנס מהנדסי האופטיקה שהתקיים במרכז האקדמי לב בירושלים. צילום יח"צ

טיפול ייחודי לגלוקומה, תאים סולאריים דו כיווניים הוצגו בכנס ההנדסה האופטית.

  • אין תגובות
צדק וארבעת ירחיו הגליליאניים. איור: shutterstock

לקראת המשך חקירתם של צדק וירחיו

  • 10 תגובות
טל קלמן, ראש מטה חיל האוויר בכנס החלל 2016. צילום: חן דמארי

ראש מטה חיל האוויר, תא"ל טל קלמן, בכנס החלל הבינלאומי: "הידיד של היום יכול להיות האויב של מחר

  • תגובה אחת
השתקה גנטית. איור: הטכניון

ליקוי החמה הגנטי

  • אין תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש