סיקור מקיף

יותר משנה לאחר התרסקות החללית ספייסשיפ 2, וירג'ין גלקטיק חשפה את הדגם החדש של החללית, שתסיע תיירים אל גבול החלל

חברת וירג'ין גלקטיק, בבעלותו של איל ההון ריצ'רד ברנסון, חשפה ביום שישי את הדגם החדש של החללית ספייסשיפ 2, שבמחיר מוערך של כ-250,000 דולר לכרטיס טיסה בודד, תשגר בעתיד תיירים אל גבול החלל בגובה של יותר מ-100 ק"מ. בטקס חשיפת החללית נחשף ששמה, "יוניטי", ניתן לה על ידי המדען סטיבן הוקינג, אשר מתכוון להיות בין האסטרונאוטים הראשונים שיטוסו על גביה, במידה ומצבו הרפואי יאפשר זאת 

הדגם החדש של חללית ספיישיפ 2, "יוניטי". מקור: וירג'ין גלקטיק.
הדגם החדש של חללית ספייסשיפ 2, "יוניטי". מקור: וירג'ין גלקטיק.

חברת וירג'ין גלקטיק, בבעלותו של איל ההון ריצ'רד ברנסון, חשפה ביום שישי את הדגם החדש של החללית ספייסשיפ 2, שבמחיר מוערך של כ-250,000 דולר לכרטיס טיסה בודד, תשגר בעתיד תיירים אל גבול החלל בגובה של יותר מ-100 ק"מ. בטקס חשיפת החללית נחשף ששמה, "יוניטי", ניתן לה על ידי המדען סטיבן הוקינג, אשר מתכוון להיות בין האסטרונאוטים הראשונים שיטוסו על גביה, במידה ומצבו הרפואי יאפשר זאת

ספייסשיפ 2 היא חללית תת-מסלולית, כלומר כזו שאינה מגיעה למהירות ולגובה של מסלול סביב כדור הארץ, אלא רק קצת מעל "קו קרמן" – 100 ק"מ מעל פני האדמה, הגובה הרשמי שמוכר כגבול שבו "מתחיל" החלל החיצון (אם כי גם בגובה זה קיימת אטמוספירה דלילה ביותר). גודלה כפול מהחללית ספייסשיפ 1, החללית הפרטית הראשונה שהגיעה לחלל בשנת 2004. מושב בודד על החללית מוערך במחיר של כ-250,000 דולר, ולפי החברה מאות אנשים כבר הזמינו ממנה כרטיסי טיסה.
החללית החדשה נבנתה לאחר שקודמה, הדגם הראשון של ספייסשיפ 2 שכונה "אנטרפרייז", התרסק באוקטובר 2014 במהלך טיסת ניסוי מעל מדבר מוהאבי בקליפורניה. ההתרסקות הביאה למותו של אחד משני טייסי הניסוי, מייקל אלסבורי, וחקירת התאונה העלתה שהיא נגרמה עקב טעות אנוש של טייס המשנה, שהפעיל מוקדם מדי מנגנון שנועד לספק כוח גרר ולהאט את החללית במהלך החזרה לאטמוספירה. עם זאת, את מירב הביקורת הטיח דוח החקירה על החברה שבנתה את החללית עבור וירג'ין גלקטיק, סקיילד קומפוסייטס, על שלא ייחסה חשיבות מספקת לגורם הטעות האנושי, למרות שידעה על הסכנה שיש בהפעלה מוקדמת של המנגנון.

צוות עובדי חברת וירג'ין גלקטיק יחד עם החללית החדשה. מקור: וירג'ין גלקטיק.
צוות עובדי חברת וירג'ין גלקטיק יחד עם החללית החדשה. מקור: וירג'ין גלקטיק.

בניגוד לקודמתה, "יוניטי" נבנתה לא רק כמדגים טכנולוגי, אלא כחללית הראשונה שתפעל באופן מסחרי. החברה הדגישה שעתיד לעבור זמן רב עד שהחללית תוכל להפוך למבצעית, וכי עליה להשלים קודם סדרת ניסויים נרחבת שיבחנו את אופן הפעולה המשותף של כל רכיביה ושלבי הטיסה השונים.

כדי להגיע לחלל, החללית תשתחרר תחילה ממטוס האם שלה, "ווייט נייט 2", שיישא אותה עד לגובה של כ-15 ק"מ. לאחר השחרור, המנוע הרקטי של ספייסשיפ 2 יאיץ אותה למהירות על-קולית של 3.5 מאך. לאחר ההאצה, החללית תכנס לשלב שיוט שבו יוכלו תיירי החלל להשתחרר מכיסאותיהם ולרחף במהלך מספר דקות של חוסר משקל. הם יוכלו גם לצפות בנוף של כדור הארץ והחלל מבעד לחלונות הרבים שמותקנים בחללית. לאחר מכן, החללית תחל את החזרה לאטמוספירה. מכיוון שמהירותה אינה גבוה מאד (ביחס לחלליות כגון מעבורות החלל), היא אינה זקוקה למגן חום. כדי להאט את מהירותה היא משתמשת במנגנון ההאטה שמורכב ממספר מדפים שמורמים כדי ליצור כוח גרר ולהאט את החללית, לקראת שלב הדאייה והנחיתה כמו מטוס רגיל.

החללית תוכל לשאת עד שמונה נוסעים – שישה תיירים ושני אנשי צוות שיטיסו אותה. זהו מספר שיא של אסטרונאוטים ברכב אחד, ורק מעבורות החלל האמריקאית יכלו לבצע זאת בעבר, לפני שקורקעו ב-2011.

 נכדו הפעוט של ריצ'רד ברנסון חונך את החללית החדשה באמצעות בקבוק החלב שלו. מקור: וירג'ין גלקטיק.
נכדו הפעוט של ריצ'רד ברנסון חונך את החללית החדשה באמצעות בקבוק החלב שלו. מקור: וירג'ין גלקטיק.

במהלך טקס חשיפת החללית הושמע נאום מוקלט מראש של המדען סטיבן הוקינג, שידוע בתרומתו לחקר החלל והיקום. הוקינג פתח את דבריו בשאיפתו האישית להגיע לחלל: "תמיד חלמתי לטוס לחלל, אבל במשך שנים רבות מאד חשבתי שזה רק זה – חלום. מוגבל לכדור הארץ ולכיסא גלגלים, כיצד הייתי יכול לחוות את הפאר שבחלל, חוץ מבאמצעות דימיון ועבודתי בפיזיקה תיאורתית. לעולם לא הייתי חושב שתהייה לי ההזדמנות לראות את כוכב-הלכת היפה שלנו מהחלל, או להתבונן החוצה על האינסופיות שמעבר. זה היה הדומיין של האסטרונאוטים, ברי המזל המעטים שזכו לחוות את הפלא והריגוש של טיסות חלל".

הוקינג סיפר גם על איך הזמין אותו ברנסון לטוס לחלל על גבי החללית הפרטית: "למזלי, מצאתי נפש תאומה אצל ריצ'רד ברנסון. במהלך ריאיון רדיו, אמרתי פעם שהשאיפה האולטימטיבית שלי היא לטוס לחלל, אבל חשבתי שאף אחד לא ייקח אותי. בעקבות זאת, ריצ'רד קרא אלי לנקר איילנד (אי באיי הבתולה הבריטיים שנמצא בבעלותו של ברנסון – א"ק) כדי להציע לי מושב. אמרתי באופן מיידי "כן". מאז אותו היום לא שיניתי את עמדתי, אם אוכל ללכת ואם ריצ'רד עדיין יקח אותי, אהיה מאד גאה לטוס בחללית הזו".

הוקינג הוסיף ש"אנו נכנסים לעידן חלל חדש ואני מקווה שזה יסייע ביצירת אחדות חדשה. חקר החלל תמיד היה מאחד גדול – נראה שאנו מסוגלים לשתף פעולה בין לאומים בחלל בדרך שאנחנו יכולים רק לקנא בה בכדור הארץ. לקחת יותר ויותר נוסעים אל החלל יאפשר להם ולנו לראות הן כלפי חוץ והן אחורה, אבל עם פרספקטיבה רעננה בשני הכיוונים. זה יסייע להביא משמעות חדשה למקום שלנו בכדור הארץ ולאחריות שלנו כסוכניו, ויסייע לנו להבין את מקומנו ואת עתידנו בקוסמוס, שזה המקום שבו אני מאמין טמון גורלנו האולטימטיבי."

תחום תיירות החלל החל לצמוח במהירות בעשור האחרון, ווירג'ין גלקטיק אינה החברה היחידה שמתכננת טיסות כאלו. הבולטת שבמתחרותיה היא חברת "בלו אוריג'ין", שמתכננת להגשים מטרה זו בדרך שונה. החללית שלה משוגרת על גבי משגר רקטי, וכדי לשמור על כל מרכיבי הטיסה רב-שימושיים, כדי להוזיל עלויות, היא מפתחת משגר רב-פעמי שמסוגל לנחות חזרה לאחר השיגור, בעוד החללית עצמה נוחתת באמצעות מצנחים.

לידיעה על התרסקות החללית ספייס שיפ 1 של וירג'ין גלקטיק, אוקטובר 2014

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

7 תגובות

  1. לסינגולריות
    לפי הבנתי התהליך היותר מוצלח הוא: מתכננים מנסים ומצליחים
    נתן את התכנונים לנסות על הקרקע
    לא צריך להטיס לאויר….
    הסיבה שהוא הטיס את המנוע לאויר היא, שהיה עליו לחץ עצום להדגים משהו עובד כדי להראות התקדמות ולו גם במשהו. אז הוא הרים את החללית לאויר עם מנוע שהוא ידע שאין לו מספיק אנרגיה לבצע את המשימה !
    רק כדי להראות את זה טס.

  2. לעדי, ככה עושים מדע וטכנולוגויה – מנסים עד שמצליחים !
    וטוב שיש איש חזון כמו ברנסון (אגב, שונא ישראל ידוע) שמוכן להשקיע מכספו ומכספי משקיעיו על הנושא.
    ללא אנשים עם חזון היינו עדיין בחשכת ימי הביניים (ואולי אנחנו בדרכנו חזרה לשם לפי הרכב הכנסת)

  3. אני מבין שהמנוע שהטיס את הספייסשיפ 1, יכול להטיס רק חללית קטנה. לא היה יותר כדאי שימשיכו עם דגם דומה לספייסשיפ 1, ויטיסו רק שני נוסעים כל פעם?

  4. יש להם רק בעיה "קטנה" אחת והיא שאין להם מנוע מספיק טוב…. החללית הקודמת (זו שהתרסקה) היתה אמורה להגיע לגובה של כ100 ק"מ אחרי ששוגרה ממטוס האם (האביר הלבן 2) שטס בגובה 15 ק"מ כאשר הוא שיגר את החללית הקודמת. במספר נסיונות שנעשו עם המנוע המיועד הם הצליחו להגיע רק לגובה של 30 ק"מ עם החללית לפני שנגמר להם הדלק! בניסוי האחרון (זה שהתרסק) הם החליפו את סוג הדלק המוצק , לדלק אחר, אבל גם זה לא הועיל להם בהרבה, ואחר כך המטוס גם התרסק. למרות שאני מתעניין די הרבה במה שקורה שם , לא שמעתי שום השג פורץ דרך בנושא המנוע.
    יש לי רושם משונה שמר ברנסון המכובד התחיל פרוייקט שאפתני מאד , וכבר למד שיש שם בעיה גדולה בנושא המנוע, אבל בגלל כבודו העצמי הגדול (הוא לא נכשל אף פעם) ואחרי כל הרעש והצילצולים הבינלאומיים שהוא עשה סביב הפרוייקט הזה, לא יודע איך לצאת מן העניין בצורה מכובדת. ובמקום לקבור את הנושא קבורת חמור ולהגיד "נכשלתי". הוא סוחב את העניין הלאה והלאה עד שאולי ימצא פתרון הולם, או שאנשים יתיאשו ואז הוא יקבור את הפרוייקט.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן