תערוכה של משרד המדע בנתב"ג תציג את 60 התגליות והפיתוחים הישראליים הגדולים

שר המדע אופיר אקוניס: "הסברה ישראלית במיטבה"

הישג ישראלי - Rewalk. מתוך תערוכת 60 ההשגים המדעיים הגדולים של ישראל של משרד המדע המוצבת בנתב"ג. צילום: קרים אוקטן
הישג ישראלי – Rewalk. מתוך תערוכת 60 ההשגים המדעיים הגדולים של ישראל של משרד המדע המוצבת בנתב"ג. צילום: קרים אוקטן

תערוכה חדשה ראשונה מסוגה של משרד המדע תציג כ-60 פיתוחים ותגליות מישראל שהשפיעו על העולם. התערוכה תוצג בנמל התעופה בן-גוריון החל מהיום ולמשך שנה על קיר ענק באזור שלאחר מעבר הדרכונים, עם פוטנציאל חשיפה לכ-8 מיליון עוברים ושבים במהלך השנה. התערוכה תושק בנתב"ג ב-7 במרץ בטקס חגיגי במעמד שר המדע אופיר אקוניס ושר התחבורה והמודיעין ישראל כ"ץ.

לדברי שר המדע אופיר אקוניס, "התערוכה היא נכס הסברה אדיר לישראל. אנו מציגים את התרומה האדירה של המדע והטכנולוגיה הישראלית לעולם ולאנושות כולה. יש לנו במה ויש לנו במי להיות גאים. ישראל היא מדינה פורצת דרך ומובילת חדשנות. בכל העולם מביטים בתדהמה ובהערכה בהישגים הכבירים שלנו ולכן ראוי שהם יוצגו בשער הכניסה והיציאה של ישראל".

מטרת התערוכה היא גם הסברה והנגשת המדע בבית. סקר חדש של משרד המדע מצייר תמונה מדאיגה לגבי היכרות של הציבור הישראלי עם נושאי המדע והאישים המרכזיים בו. הסקר מראה כי 43% מהישראלים לא ידעו לציין כי עיסוקו המקורי של הנשיא לשעבר חיים ויצמן הוא כימאי, וכי כחצי מהישראלים לא יודעים לציין אפילו שם אחד מבין המדענים הישראלים זוכי פרס נובל. כחלק מפעולות המשרד להנגשת מדע, יזם המשרד, בשיתוף האקדמיה הצעירה למדעים, את התערוכה שתציג את המדע בישראל והאנשים הבולטים בו בגובה העיניים ובצורה חזותית.

בתערוכה יוצגו כ-60 תגליות ופיתוחים מישראל שנבחרו על ידי ועדת הבחירה, שהורכבה מנציגי האקדמיה הצעירה למדעים ולשכת המדענית הראשית במשרד המדע, בזכות חדשנותם, פריצת הדרך שעשו והשפעתם, הישירה או העקיפה, על חיי מיליוני אנשים בעולם. לצד הפיתוחים המוכרים יותר של עגבניות שרי, דיסק און קי, "PillCam", "קופקסון" לטיפול בטרשת נפוצה, רובוט לניתוחי גב, מערכת למניעת תאונות של "מובילאיי" ושבבי אינטל שפותחו בישראל, יוצגו גם פיתוחים פחות מוכרים לקהל הרחב שתרומתם אדירה: שיטה להפעלת תאים חיסוניים לטיפול בסרטן, טכנולוגיה לאבחון מוקדם של מחלות באמצעות הבל פה, תרופות לטיפול באלצהיימר ובפרקינסון, גילוי מיני פטריות בים המלח, פיתוח זני גפן ללא חרצנים, פיתוח אצות לריפוי רקמת לב, גילוי צורת הארגון העצמי של חיידקים, פיתוח גלאי מיואונים שמשמש את מאיץ החלקיקים ב-cern, לוויין "ונוס" לניטור סביבתי ועוד.

חלק נכבד מהתערוכה יוקדש ל-8 חתני וכלת פרס נובל מישראל, ל-3 זוכי פרס טיורינג במדעי המחשב ולזוכה מדליית פילדס, המקבילה לפרס נובל בתחום המתמטיקה. בתחילת התערוכה יוצגו אישים היסטוריים מוכרים שתרמו רבות לתחום המדע שקשורים למדינה כגון חיים ויצמן, מגלה אם החיטה אהרן אהרנסון, הרמב"ם, אלברט איינשטיין ועוד. התערוכה פורסת פיתוחים ממגוון תחומי המדע: רפואה, חקלאות, מדעי הסביבה, ארכאולוגיה, כימיה, מדעי החברה, מדעים מדויקים ועוד.

במהלך השנים הוצגו בישראל תערוכות בתחום המדע שעסקו בהמצאות, פטנטים, מדע כללי או תחום ספציפי אחר, אך עד כה לא הוצגה תערוכה כה גדולה שמקיפה פיתוחים ותגליות המהווים את ספינת הדגל של המדע והטכנולוגיה בישראל. אתגר מיוחד בעבודה על התערוכה, שארכה יותר מ-8 חודשים, היה איתור תמונות מתאימות וצילום תחומים שקשה לתת להם ביטוי חזותי ולהסביר אותם רק בתמונה. המשרד, יחד עם אוצר התערוכה דורון פולק והצלם רועי גרינברג, הפיק וצילם במיוחד עבור התערוכה כ-40 תמונות חדשות של פיתוחים ותגליות תוך פרשנות אמנותית ודימויים שממחישים ומנגישים את הפיתוח לציבור הרחב.

בנוסף, יוצבו ברחבי נתב"ג מספר מיצגים חווייתיים בתחום המדע, בהם: באזור המשחקייה תוצב מטוטלת אור ו"מרוץ טיפות" ממוזיאון המדע בלומפילד ובכניסה לדיוטי-פרי תוצג דגם החללית של SpaceIl.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

4 תגובות

  1. חבל שלא נתנו לד"ר אנה הלר את הקרדיט ללוויין התלמידים דוכיפת 1 וגם לתחילתו של דוכיפת 2, אלא רשמו כחוקר הראשי מנהל המרכז הטכנולוגי בהרצליה הנוכחי. יותר מעשור לקח לד"ר אנה הלר להבשיל את הפרויקט, שהתחיל בבית ספר להנדאים ת"א בתחילת שנות ה2000, עד השיגור ב- 2014.

  2. רעיון מעולה להנגיד לכולנו
    נשמע ממש מעניין
    אפילו יותר טוב, שינגישו אותנו לתערוכה, כרטיס טיסה לכל אזרח כדי שנעמוד בביקורת דרכונים וגם נהנה ויתמלא ליבנו גאווה. ובא לציון גואל. וגם בבניין ציון ננוחם.

  3. אולי יעשה מאמץ להעלות את התערוכה לאתר ברשת עבור כל הציבור?

  4. בהחלט חשוב ביותר ויכול לתרום תרומה נוספת להכרה הבינלאומית בישראל, אם כי הספר אומת הסטארטאפ כבר עשה חלק נכבד מהעבודה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן