ילד בן 7 חשף פסלון בן 3400 שנה במהלך טיול בתל רחוב שבעמק בית שאן

נציגי רשות העתיקות העניקו לו תעודת הוקרה על אזרחותו הטובה 

פסלון בן 3400 נחשף לאחרונה ע”י ילד בן 7 במהלך טיול. אורי גרינהוט בן ה-7, מהיישוב תל תאומים שבבקעת בית שאן, יצא בתחילת השבוע לטיול עם חברים,  כשהם מלווים באביו של אחד הילדים. כשטיפסו על התל הארכיאולוגי תל רחוב, נתקל אורי באבן שזזה הצידה, ולפתע ראה דמות מכוסה אדמה. אורי שפשף את הבוץ שהיה דבוק לחפץ, וכך גילה את פסלון (צלמית) החרס.

מוריה גרינהוט, אימו של אורי, מספרת ש”אורי חזר הביתה עם הפסלון המרשים, וההתרגשות היתה גדולה. הסברנו לו שמדובר בחפץ עתיק ושרשות העתיקות שומרת על הממצאים עבור כלל הציבור.”

משפחת גרינהוט מסרה את הממצא לידי רשות העתיקות, ונציגי הרשות הגיעו לבית הספר היסודי שקד שבקיבוץ שדה אליהו, על מנת להעניק לאורי תעודת הוקרה על אזרחותו הטובה ולספר את הידוע על הפסלון. אסתר לדל, מחנכת הכיתה סיפרה ש”המעמד היה מדהים! הארכיאולוגים נכנסו לכיתה במהלך שיעור תורה, ובדיוק למדנו שרחל גנבה את התרפים של לבן אביה (בראשית פרק ל”א). הסברתי שהתרפים היו פסלים ששימשו בפולחן עבודה זרה, ופתאום, אני קולטת שהנה, אותם תרפים, ממש בתוך הכיתה!”

צלמית החרס היא דמות של אשה עומדת עירומה, שהוכנה על ידי לחיצת טין רך אל תוך תבנית.

עמיחי מזר, פרופסור אמריטוס מהאוניברסיטה העברית וראש משלחת החפירות הארכיאולוגיות לתל רחוב, בחן את הצלמית וציין כי היא “אופיינית לתרבות הכנענית של המאות 15 עד 13 לפסה”נ. יש חוקרים שמאמינים שהדמות המתוארת כאן היא אשה בשר ודם, ואחרים רואים בה את אלת הפריון עשתורת, המוכרת ממקורות כנעניים ומהתנ”ך. קיימת סבירות גבוהה שהמונח “תרפים” שמוזכר במקרא, אכן מתייחס לצלמיות מהסוג הזה”. מזר מוסיף, כי “נראה שהצלמית היתה שייכת לאחד מתושבי העיר רחוב, אשר היתה כפופה אז לשלטון המרכזי של פרעוני מצרים”.