מדעים פלנטריים

תולעים אדומות חופרות בקומפוסט. גם התולעים הקיימים כיום מערבבים חומרים. המחשה: depositphotos.com

תולעים – גיבורים ללא קרדיט של האבולוציה

החוקרים בדקו את הקשר בין ערבוב המשקעים שנגרם, בחלקו, על-ידי תולעים חופרות עם מינרל בשם פיריט, המשחק תפקיד מרכזי בצבירת חמצן. ככל שנוצר יותר פיריט ונקבר תחת הבוץ, החול או
האסטרואיד אפופיס בקוטר של 360 מטרים יתקרב מאוד לכדור-הארץ ב-13 באפריל 2029. קרדיט: ג'ונתן מנל / באמצעות Eyes on the Solar System, נאס"א/JPL

התקרבות של אסטרואיד: חקר אפופיס באמצעות לוויינים זעירים מתקדמים

חוקרים גרמנים וסוכנות החלל הגרמנית ינסו שלוש אסטרטגיות לחקר האסטרואיד שיתקרב ב-2029 למרחק של 31 אלף ק"מ מכדור הארץ
קונספט של אמן של WASP-107 b מראה ערבוב אטמוספרי סוער בתוך מעטפת הגז של כוכב הלכת. קרדיט: רוברטו מולאר קנדנוסה/אוניברסיטת ג'ונס הופקינס NASA, ESA, CSA, Ralf Crawford (STScI)

טלסקופ החלל ווב מציע הצצה ראשונה לתוך פנים כוכב לכת חוץ-שמשי

מתאן שנמצא ב-WASP-107 b חושף את מסת הליבה ושמיים סוערים
האם אפשר לשחזר את ההיסטוריה המגנטית של כדור-הארץ באמצעות דגימות קרחונים?

ההיסטוריה המגנטית של כדור-הארץ כתובה בקרח

הקוטב הצפוני של אנסלדוס. מקור: NASA.

הקוטב הצפוני של אנסלדוס

קרס. צילום NASA/JPL-CALTECH/UCLA/MPS/DLR/IDA

 קרס – ממצאים נוספים

צילום של פלוטו מניו הורייזונס ובו ניתן להבחין באטמוספירה של פלוטו. מקור: נאס"א.

פלוטו – ממצאים נוספים

[באדיבות: NASA's Goddard Space Flight Center]

המים שבירח עשויים להיות נייחים ופרושים לאורך שטח נרחב

הדמיה של מבנה ההביטאט. צילום יח"צ.

יוקם מתקן ראשון מסוגו בישראל המדמה משימה על מאדים

החללית קאסיני בסביבת שבתאי וטבעותיו. איור: NASA/JPL.

2017 בחלל – סיומה של משימת קאסיני לשבתאי

מילום אולטרה-סגול ואינפרא-אדום של הירח טיטאן, שבאמצעותו ניתן לחדור מבעד לאטמוספירה של הירח, המסתירה את פני השטח כשמתבוננים בו בתחום האור הנראה. תמונת צבע מלאכותי, שצולמה על ידי קאסיני בשנת 2004. מקור: NASA/JPL/Space Science Institute.

טיטאן – ממצאים חדשים – חלק שני

הירח דיון בצילום של קאסיני ב-2005. מקור: NASA/JPL-Caltech.

דיון (dione) – ממצאים חדשים מהירח של שבתאי

נפטון בצילום של וויאג'ר 2 ב-1989. בצילום ניתן לראות במרכז את הסופה הענקית הכתם האפל הגדול, ומתחת סופה קטנה יותר שלה ניתן הכינוי "נקודה אפלה 2". מקור: NASA/JPL.

נפטון-רהב – ממצאים מהשנים האחרונות

אילוסטרציה: Olga Prilipko Huber / Brown University.

מחקר חדש גילה שמעמקי הירח עשירים במים

חוקרים ישראלים מציעים השערה לפיה האסטרואידים הטרויאנים של מאדים נוצרו כתוצאה מהתנגשות ענקית. איור: pixabay.

מה מקור האסטרואידים הטרויאנים של מאדים?

אורנוס כפי שצולם מקרוב בידי החללית וויאג'ר 2. צילום: נאס"א

היעד: אורנוס

"חלודה ירוקה" (משמאל), שיוצרה במעבדתו של הלוי בתנאים דומים לאלו שהתקיימו באוקיינוסים מתקופת הפריקמבריום. צילומי מיקרוסקופ אלקטרונים (מימין) מראים לוחיות דקות, בצורת משושה, המאפיינות "חלודה ירוקה". מקור: מגזין מכון ויצמן.

תעלומת החלודה הירוקה

פלוטו בתצלום עם צבע מלאכותי שנועד להדגיש הבדלים בפני השטח שלו, בצילום של ניו הורייזונב ב-14 ביולי 2015. מקור: נאס"א.

פלוטו – סיכום ממצאים, חלק רביעי

איור של דסקה פרוטופלנטרית סביב כוכב צעיר. הדמייה: NASA/JPL-Caltech/T. Pyle.

קורות החיים הסוערים של מערכת השמש

כוכב הלכת הננסי קרס. מקור: נאס"א.

קרס – סיכום ממצאים

הקוטב הצפוני של פלוטו. מקור: נאס"א.

פלוטו – סיכום ממצאים, חלק שלישי

ההרים המלכותיים של פלוטו, המישורים הקפואים והאובך הערפילי כפי שצולמו כ-15 דקות בלבד לאחר הנקודה הקרובה ביותר של ניו הוריזונס לפלוטו ב-14 ביולי 2015. צילום: NASA / JHUAPL / SwRI

פלוטו – סיכום ממצאים, חלק שני

פלוטו בתצלום עם צבע מלאכותי שנועד להדגיש הבדלים בפני השטח שלו, בצילום של ניו הורייזונב ב-14 ביולי 2015. מקור: נאס"א.

פלוטו – סיכום ממצאים, חלק ראשון

ירחוניו של פלוטו

הירח כארון בצילום צבע מוגבר של הירח כארון, כפי שנראה על ידי הגשושית ניו הורייזונס ב-14 ביולי 2015 בזמן היעף בקרבת פלוטו. מקור: נאס"א.

כארון, הירח של פלוטו – סיכום ממצאים

סצנה קוסמית עם DNA, כוכבים, ממיסים ומעגלי אטומים בזרימה אוראלית.

מדוע לירחים אין ירחים?