תאי עצב

צמיחה מחדש של שלוחות תאי עצב המוקפות בתאי גְלִייָה (גרעיני התאים מסומנים בכחול), בעצב השת של עכבר, שבעה ימים לאחר פציעה (למעלה) ו-25 ימים לאחריה (למטה). בעכברים ללא Silc1 (טור שמאלי), השיקום פחות עוצמתי – שלוחות תאי העצב שצמחו מחדש (אדום) קצרות יותר מאשר בעכברים בעלי עותק Silc1 פעיל. צולם באמצעות מיקרוסקופ פלואורסצנטי

גן המשחק תפקיד מכריע בתיקון תאי עצב

התגלית עשויה להוביל לפיתוח טיפולים ממוקדים לריפוי פגיעות במערכת העצבים ההיקפית, ואולי בעתיד אף במערכת העצבים המרכזית

בעכברים מהונדסים גנטית, שחסרים את החלבון אימפורטין אלפא-5 (מימין), מולקולת ה-MeCP2 (באדום) המשפיעה על התנהגות חרדתית, נשארת מחוץ לגרעין (בכחול) של תאי העצב במוח, ולא חודרת לתוכו כמו בעכברים רגילים (משמאל). עיבוד ממוחשב של תמונה אשר צולמה באמצעות מיקרוסקופ קונפוקלי. מכון ויצמן

אין כניסה לחרדה

מדעני מכון ויצמן למדע גילו מנגנון עצבי שלא היה מוכר עד כה; הממצאים עשויים לסלול דרך לטיפולים חדשים בהפרעות חרדה

למוח של פרימטים יש יכולת מופלאה לזהות פרצופים. חוקרים מתחילים כעת לפצח את הקוד הזה. איור: Turinboy.

כיצד המוח מזהה פרצופים

מדענים פענחו את האופן שבו אנו מזהים פנים ובנו מחדש את מה שהמוח רואה מתוך הפעילות החשמלית שלו

כיצד המוח מציב גבולות לחיפוש בזיכרון? אילוסטרציה: pixabay.

כיצד המוח מציב גבולות לחיפוש בזיכרון?

על אף שמדובר במנגנון קוגניטיבי כה בסיסי ויציב, עד כה לא היה ידוע כיצד בפועל מתבצע החיפוש בזיכרון, וכיצד אנחנו מכווינים את החיפוש לעבר מטרה

המבט הייחודי לגבי פעילות המוח האנושי, שהתאפשר במחקר זה, חושף כיצד חסך שינה משפיע לא רק על תהליכים של קבלת החלטות ושליטה על שרירים, אלא גם על תהליכים מוקדמים של זיהוי אובייקטים, תפיסה וזיכרון. ככזה, המחקר מהווה בסיס עתידי למדידת עייפות בכבישים. אילוסטרציה: pixabay.

עייפות מאיטה את פעילות תאי המוח

מחקר בינלאומי חדש, בהובלת חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, מצא שדפוסי שינה "פולשים" לאזורים מסוימים במוח הער – תוצאות שבעתיד יוכלו לשמש כבסיס ל"ינשופי" עייפות בכבישים

סריקת MRI של חולה ב-ALS. מקור: Frank Gaillard, Wikimedia.

תרופות חדשות למחלת ALS בדרך למבדקים קליניים

גילוי חדש של מוטציות גנטיות מספק רמזים על האופן שבו המחלה הורסת באכזריות תאי עצב תנועתיים וגוזלת מאנשים את יכולת התנועה. ממצאים אלו עשויים להוביל

מוח עכבר במבט מלמעלה: שלוחות עצביות מחברות בין שתי האמיגדלות (שני האזורים הבוהקים ביותר, משני צידי המוח) לבין קליפת המוח (החלק העליון). מקור: מתוך המחקר.

להאיר את הטראומה באור חדש

כיצד יוצר המוח זיכרונות טראומטיים, והאם ניתן "להעלים" זיכרונות אלה? מדענים ממכון ויצמן גילו כי כאשר הוחלש הקשר שבין תאי העצב באמיגדלה לבין קליפת המוח במוחם

מבט כללי על סיבי עצב הנמתחים מתאים בקדמת מוח של עכבר מדגים את היתרונות של שיטת ההידרוג'ל שמאפשרת לחוקרים לעקוב אחר החיווט העצבי המורכב. מקור: מעבדת דיסרות', אוניברסיטת סטנפורד.

מבט אל תוך המוח השקוף

גישה ניסויית חדשה המשלבת כימיה וביולוגיה מאפשרת למדענים להציץ אל מעמקי השליט העליון של הגוף

תוצאות דימות של מוח דג הזברה. משמאל: דימות במיקרוסקופ פלורוסצניה אופטי מספק רק תמונה מטושטשת המוגבלת לפני השטח. מימין: הגישה האופטו-אקוסטית FONT, לעומת זאת, מספקת תמונה תלת ממדית ברזולוציה גבוהה ומידע מפורט על פעילות הנוירונים (נקודות כתומות) בזמן אמת, בכל רחבי המוח. צילום: מרכז הלמהולץ, מינכן.

חלון לעומק המוח

מדענים מהטכניון וממכון הלמהולץ במינכן פיתחו טכנולוגיה חדשה לדימות תלת ממדי מהיר של אוכלוסיות תאי עצב נרחבות בעומק חסר תקדים

איך אנחנו יודעים לאתר את האף שלנו במרחב או לעקוב אחר מיקום הזרוע תוך כדי תנועתה ללא חוש הראייה?. צילום: Barbara Piuma / Wikimedia.

לדעת איפה האף: מנגנוני הפעולה של החוש השישי

איך אנחנו יודעים לאתר את האף שלנו במרחב או לעקוב אחר מיקום הזרוע תוך כדי תנועתה ללא חוש הראייה? מדענים ממכון ויצמן חשפו חלק מהמנגנונים המולקולריים

דגי זברה. צילום: Marrabbio2, Wikimedia.

מתג חברתי

מה הן השפעותיו של החלבון Otp על התנהגות חברתית וחרדתית במודל של דגי זברה? מדענים גילו כי כאשר קיימת בדגים רק גרסה אחת של שני הגנים

תאי עצב של עובר של עכבר שגודלו בצלחת פטרי. האקסונים, שלוחותיהם של תאי העצב, הם השלוחות הירוקות בתמונה. מקור: NIH.

קצת פחות, קצת יותר

אילו מנגנונים שנכנסים לפעולה במערכת העצבים במהלך ההתפתחות העוברית עשויים להיות קשורים במחלות של ניוון עצבי המופיעות בהמשך? מדענים ממכון ויצמן גילו מנגנון חדש של "האצה ובלימה",

מדענים מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס - UCLA גילו כי דנדריטים (המוצגים כאן בירוק) אינם רק צינורות פסיביים לזרמים חשמליים בין תאי עצב. צילום: Shelley Halpain / UC בסן דייגו

המוח פעיל פי 10 יותר מאשר סברו עד כה

מחקר חדש יכול להביא להבנה טובה יותר של אופן פעולת המוח – ועשוי להוביל גישות חדשות לטיפול בהפרעות נוירולוגיות ולפיתוח מחשבים החושבים באופן דומה יותר

פרוסת מוח של עכבר מהונדס גנטית. תאי עצב שמבטאים את הקולטן CRFR1 מופיעים בירוק, ותאי העצב שמבטאים את המוליך העצבי CRF מופיעים באדום. התמונה צולמה במיקרוסקופ פלואורוסנטי. מקור: מתוך המאמר.

חוק שימור הלחץ

מדענים ממכון ויצמן גילו כי תאי עצב הממוקמים באחד מגרעיני ההיפותלמוס, ומבטאים קולטן בשם CRFR1, מסייעים לגוף להתמודד עם חשיפה ללחץ כרוני. קולטנים אלה מתבטאים

נוירונים (ירוק כהה) ותאי גליה (ירוק-צהבהב). איור: shutterstock

רשתות הנוירונים מגיעות לקונסנזוס

כל מילימטר מעוקב במוח מכיל יותר מ-100,000 נוירונים, וכל אחד מהם מסוגל לתקשר עם 10,000-1,000 תאים אחרים. מחקר חדש מראה כיצד פועלת תקשורת זו כשלא

חיידקים תוקפים תאי עצב. אילוסטרציה shutterstock

כשחלבונים תקינים משתבשים / טרה האל

כשתינוקות דור הבּוּם, שנולדו לאחר מלחמת העולם השנייה, מתחילים ללקות במחלות ניוון עצבי שמגיעות עם הגיל, חוקרים מתמקדים בכיוון חדש לטיפול: הכוונת מעבר חלבונים משובשים

דילוג לתוכן