"בכל מקום שבו יש עצים, צפויות להתרחש שריפות", אומרת פרופ' לאה ויטנברג מאוניברסיטת חיפה, הנציגה הישראלית בצוות המומחים של האו"ם שחיבר את הדו"ח * אפילו האזורים הארקטיים כבר לא חסינים
המחקר, שפורסם בכתב העת Environmental Research Letters, מראה כי הבצורת של השנים 2012-2016 הגדילה כמעט פי ארבעה את האזור שנשרף קשות, בהשוואה לבצורת הקרירה יחסית של 1987-1992 זו בוודאות תוצאה של משבר האקלים מעשה ידי אדם
ט"ו בשבט: בירוא יערות לצרכי חקלאות ובנייה תורם למשבר האקלים ומסב נזקים סביבתיים אבל בכל זאת ממשיך בקצב מהיר. מה אפשר לעשות כדי לשמור על
השריפות באמזונס העלו לסדר היום בעיה ותיקה של חוסר אכיפה, ואי התחשבות במשאב טבע השייך לכל האנושות
לפני כ-12,800 שנה, בשל רסיס של שביט ראו בני האדם שחיו אז כיצד עשרה אחוזים משטחי היבשה של כדור הארץ או כ-10 מיליון קמ"ר עולים
שירות היערנות של ארצות הברית עשוי להתחיל ולהשתמש במקלטי אש המבוססים על טכנולוגיית מיגון החום של נאס"א
ועדת מומחים מיוחדת התכנסה בעיריית חיפה לדיון במניעת שריפות ובצמצום נזקיהן בשטחים עירוניים מיוערים. זוהי יוזמה משותפת של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, הטכניון, האיגוד
לא רק בתים, עצים ובעלי חיים – גם הקרקע נפגעה בשריפה הגדולה. כעת, כשהחורף בפתח, עולה השאלה האם יהיו אלה גשמי ברכה או שאלה יביאו
סוכנות האו"ם לסביבה ולפיתוח לאחר השריפה ב-2010: שריפות במזרח הים התיכון תואמות לתחזית שינויי האקלים * גל השריפות הנוכחי בכל רחבי ישראל ובפרט בחיפה שקדמה
מדעני אקלים טוענים כי עצירת ההתחממות רק על ידי הפחתת הפליטות, ואפילו עצירת כריתת היערות לא יהיו מספיקים שכן כדי לעצור את ההתחממות יש להפחית
את האורנים הצעירים הצומחים אחרי השריפה יש לעקור וכך לתת סיכוי לחורש המקומי האופייני לאזורנו לחדש ימיו כקדם
