כיצד לגרום לכך שהיערות יפצו על פליטת הפחמן לאטמוספירה?

מדעני אקלים טוענים כי עצירת ההתחממות רק על ידי הפחתת הפליטות, ואפילו עצירת כריתת היערות לא יהיו מספיקים שכן כדי לעצור את ההתחממות יש להפחית את הריכוז הנוכחי של הדת"פ ( דו-תחמוצת הפחמן CO2) באטמוספירה שכבר עבר את ה-400 יחידות למיליון. כלומר כדי לעמוד ביעדים יש צורך לספוח דת"פ מהאטמוספירה ו״לאחסנו״ לזמן ארוך. על-פי חישובים כדי להגיע לאיזון יש לספוח מהאטמוספירה 500 מיליארד טון לפני תום המאה הנוכחית. יש כמה דרכים כימיות או גאולוגיות לספיחת דת"פ. חלקן יקרות מאוד ואחרות עדיין אינן מעשיות

יערות גשם בטנה - אקואדור, מתוך ויקיפדיה
יערות גשם בטנה – אקואדור, מתוך ויקיפדיה

בימים אלה נכנס לתוקפו הסכם – פריז שעל פיו יעשו המדינות את הדרוש לעצירת ההתחממות העולמית ב-1.5 מעלות. זאת מתוך הכרה כי עלייה של שתי מעלות תהיה פגיעה חמורה בסביבה וביושביה.

מאחר וברור כי הנפגעות העיקריות מההתחממות הן ארצות עניות מתפתחות, בה בשעה שהן הארצות שתורמות פחות להתחממות, הוסכם כי כל שנה יופנו מאה מיליארד דולר דולרים לטובת הכנות לפגעי הטבע במדינות המתפתחות ובמגביל ליוזמות לעצירת ההתחממות, כלומר לעצירת פליטת המזהמים.

מדעני אקלים טוענים כי עצירת ההתחממות רק על ידי הפחתת הפליטות, ואפילו עצירת כריתת היערות לא יהיו מספיקים שכן כדי לעצור את ההתחממות יש להפחית את הריכוז הנוכחי של הדת"פ ( דו-תחמוצת הפחמן CO2) באטמוספירה שכבר עבר את ה-400 יחידות למיליון. כלומר כדי לעמוד ביעדים יש צורך לספוח דת"פ מהאטמוספירה ו״לאחסנו״ לזמן ארוך. על-פי חישובים כדי להגיע לאיזון יש לספוח מהאטמוספירה 500 מיליארד טון לפני תום המאה הנוכחית. יש כמה דרכים כימיות או גאולוגיות לספיחת דת"פ. חלקן יקרות מאוד ואחרות עדיין אינן מעשיות.

הדרך היותר נכונה וטבעית היא לעזור לטבע על ידי עצים שסופחים דת"פ וכך מונעים עלית ריכוזו באטמוספירה או בשפת מדעני האקלים עצים מאפשרים ״פליטה שלילית״.

גופים שונים מציעים דרכים שונות להפחתת ריכוז הדת"פ באטמוספירה. יערות סופחים דת"פ מהאטמוספירה ומאכסנים אותו בעצים ובקרקע. כדי להבטיח שהיערות ״ימלאו תפקידם״ יש לנהל אותם כך שעצים זקנים יכרתו ובמקומם ינטעו עצים חדשים. ומה יקרה בתקופות בצורת או בעת תקיפות מזיקים? תנאים שבהם העצים ״ישחררו״ את הדת"פ במהירות ובכמויות גדולות. חסרון נוסף נעוץ בחישוב שכדי לספוח 500 מיליארד טון יש צורך ביעור 10מיליון קמ"ר.

אחת ההצעות שהועלו היתה שבמקום לנסות ולנטוע יערות סופחים שיאכסנו את הדת"פ לעד, אפשר להשתמש בעצים לאנרגיה על ידי כריתה ושריפה בתחנות כח. מובן שאת מקום העצים הנכרתים יש למלא בחדשים, וכך הפליטה מהשריפה תקוזז על ידי העצים החדשים.

האיחוד האירופי מקדם שימוש ב"אנרגיה ביולוגית״. כחצי מהעצים שנכרתים משמשים ליצור חשמל ולחימום, מה שגרם לגידול היעור התעשיתי. אלא שמסתבר כי הארצות שמשתמשות ביותר עצים הן גם אלה שחסרות את המערכות שיבטיחו נטיעות.

תים סרצ'ינגר מאוניברסיטת פרינסטון אומר: ״אפשר לכרות את כל עצי האמזון ולשרוף אותם באירופה במקום פחם והאיחוד האירופי יטען להפחתה בפליטות – האמנם״. ההנחה ששימוש בעץ מיערות הוא איזון בפליטות מוטעה בגלל גורם הזמן, שכן עצים שנשרפים פולטים דת"פ ואילו העצים ״המחליפים״ יספחו את שאותה כמות דת"פ רק כשיגדלו. לכן יש ספק במידה בה שימוש בשיטה זו הוא אכן בר-קיימא.

קיימת האפשרות של שימוש ביערות כ״פליטה שלילית״ כאשר העצים משמשים לשריפה

בשילוב עם טכנולוגיית "תפיסת״ הדת"פ בתחנות הכוח, תפיסה וסילוק מהמערכת על ידי הטמנה (במכרות מלח, בארות וכד׳). שיטה זו נקראת "ביומסה-תפיסת דת"פ ואיחסון" (BECCS) ורבים רואים בה את ״הגביע-הקדוש של הורדת ריכוז הדת"פ באטמוספירה שכן במערכת מושלמת העצים סופחים דת"פ נשרפים ומספקים אנרגיה והדת"פ נקבר, כלומר ככל שמיצרים יותר אנרגיה בשיטה זו מפחיתים את ריכוז הדת"פ באטמוספירה. על פי המציעים עד סוף המאה הנוכחית אפשר להגיע למערכת שתאסוף 500 מיליארד טון דת"פ בשטח יער של כ-5 מיליון קמ"ר כלומר חצי מהאפשרות הקודמת.

תפיסת הדת"פ וקבורתו מיושמת בתחנות כח קטנות. שכדי לישמה בקנה מידה גדול יהיה (בכל-זאת) צורך בשטחי יער עצומים וזאת בשעה שהדרישה לשטחי חקלאות הולכת וגדלה. לכן אפשרות הישום של של ה-BECCS בקנה מידה גדול נתונה בספק.

בעולם בו יש תחרות מתמדת לשטחי קרקע כל שיטה ל״פליטה שלילית״ של דת"פ חייבת לעמוד בתחרות מול דרישות חקלאיות והתיישבותיות, או לסירוגין תהפוך לשוד אדמות בקנה מידה ״תנכי״ וככזה תגרום לפגיעה במגוון הביולוגי ויותר מכך פגיעה בזכויות ילידים.

כבר היום הופכים שטחי יער ענקיים ובהם מגוון ביולוגי נדיר ועשיר למתועשים, אם בשלי כריתה ופיתוח חקלאות ואם על ידי נסיונות ״ירוקים״ לשימוש כאנרגיה ביולוגית. התוצאה היא ששטחים שהיו יערות אינם לא ירוקים ולא ברי-קיימא,

לכן יש צורך בגישה אחרת /חדשה, לא עוד שטחי ענק שיספחו דת"פ כתעשייה, אלא גישה שתתחשב במגוון הביולוגי, בסביבה ובבני האנוש שיושבים בה. לכן ייתכן כי השיטה הנכונה לעצירת פליטות הדת"פ ולמיתון ההתחממות תהיה "חזרה אל הטבע".

בסקר שנערך על ידי המכון הסביבתי של שטוקהולם הסתבר כי: ״אם יתאפשר ליערות טבעיים שנכרתו ושטחים מיוערים שנפגעו להתחדש יוכלו השטחים שנרפאו ״לכלוא״ 330 מיליארד טון דת"פ. זו אמנם גישה שתספח כמות פחותה מה500 – המבוקשים אבל הרבה יותר ברת-קיימא וככזו תמשיך להיות יעילה לאורך זמן רב.

לדוגמה : לפני 25שנים הוכרז בגואטמלה שטח יער-גשם שהיה הגדול במרכז אמריקה,. בניגוד לדעת רשויות השימור הקציבה הממשלה אזורים בהם הותר לאוכלוסיות ילידות לכרות מעט עצים, הסתבר כי באזורים השמורים נפגע היער על ידי עבריינים, רועים ואחרים ואילו באזורים שנתונים לילידים הם רואים את היער כשלהם ולכן מגינים עליו בקנאות מפני ״עברייני-עץ״,

כך שהיער באזורים אלה נשמר, והפגיעה היתה רק ב-5%, ואילו באיזורים שאינם בשליטת הילידים מאבד היער שטחי ענק. המסקנה היא כי מי שמנסה להשתלט על שטחי יער לצורך ספיחת דת"פ חייב להכיר בזכותם של יושבי היער ובעובדה כי הם-הם ששומרים על היער וכך עושים למיתון ההתחממות העולמית.

אחרי כל זאת יש לזכור כי את הגבול הסמלי של 400 חלקים למיליון כבר עברנו. ההתחממות ממשיכה ומתגברת וראשוני הסובלים ממנה הם תושבי הארצות העניות, לכן פתרונות לספיחת הדת"פ טובים, יעילים ומעשיים ככל שיהיו לא ימנעו את הנזקים בעתיד הקרוב.

בימים אלה מתכנסים במרקש (מרוקו ) נציגי 193 מדינות שחתומות על ״הסכם פריז״ כדי להחליט על דרכים אמצעים ויוזמות למיתון ההתחממות וליישום ההחלטות בהסכם פריז ממנו יצאה התחייבות על הפניית מיליארד לצורך מיתון הפליטות ועצירת ההתחממות. חייבים להפנות חלק נכבד מסכום זה כעזרה למדינות העניות לצורך הכנות להתחממות ויוזמות למניעת נזקים.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

7 תגובות

  1. כל משצריך לעשות זה להפחית ב50 אחוז את צריכת הבשר רוב פליטת דו תחמוצת הפחמן הוא מנפיחות של בעלי חיים (גם אנחנו ) לכן הורדה ב50 אחוז תפתור את הבעיה
    כמו כן לא לאכול פאסוליה

  2. יובל
    אפשר גם שכל אחד יתפח על הראש שלו עציץ בגוניה – זה גם יפה גם מריח טוב וגם מרחיק ממך את כולם..

  3. אפשר לנטוע עצים על גגות הבתים – זה יבודד את הגגות ויקטין חימום של הבתים בקיץ.
    מעניין אם קק"ל עדיין נוטעים עצים בישראל ומה המגבלות בנטיעת עצים.

  4. שמואל…
    איך בדיוק לוותנים כחולים יהיו של מישהו? ואם כן, מה מונע מהמישהו הזה לאכול אותו? אל תשכח ש"בעלות" על בעלי חיים מאד יקרה – איזה מניע יגרום לאנשים להשקיע עוד ועוד כדי לשמר את החיות?

  5. יריב
    איך בדיוק לוותנים כחולים יהיו של מישהו? ואם כן, מה מונע מהמישהו הזה לאכול אותו? אל תשכח ש"בעלות" על בעלי חיים מאד יקרה – איזה מניע יגרום לאנשים להשקיע עוד ועוד כדי לשמר את החיות?

  6. הנקודה לגבי יפוי הכוח והטלת השמירה על אוצרות הטבע על קהילות ואנשים פרטיים במקום על המדינה מעניינת אותי מאוד. אני טוען כבר שנים שהדרך היחידה להציל את הסביבה היא להפריט את כולה. אף אחד לא יצוד לוויתנים אם כל הלוויתנים יהיו רכוש של מישהו. אנשים שומרים על מה שלהם ומבזים ומבזבזים את כל מה שלא. שמורות הטבע פושטות את הרגל בגלל פושטי העור הפושטים עליהן. אם הן היו הנחלה של קהילה ששומרת עליהם המצב היה אחר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן