לאחרונה הגיעו אתיופיה, מצרים וסודן לטיוטת הסכם ביניהן שבו מוסכם על תנאים וסייגים להפעלת סכר Renaissance. עיקרו של ההסכם הוא כי אתיופיה תמלא מים במאגר
נהר הנילוס, שבו תלויים חייהם של עשרות מיליוני בני אדם, נמצא בסכנה בשל סכר ענק שנבנה באתיופיה ובגלל עליית מפלס פני הים, שגורמת לחדירת יותר
ארכיאולוגים גילו תחילה את ראשו וחזיהו של פסל אחד הפרעונים החזקים ביותר בשושלת ה -19, רעמסס השני (1279-1213 לפנה"ס). הפסל הנדיר נמצא בתוך שכבת מי
הסרטים שאנו רואים מורכבים מרצף של תמונות המתחלפות במהירות רבה. די במהירות של 24 תמונות בשנייה כדי לייצר אשליה של תנועה רציפה, אבל טכנולוגיות מודרניות
אגן הניקוז של הנילוס מכסה כעשירית מהיבשת האפריקנית ומשתרע על־פני שבע מדינות שאוכלוסייתן מונה למעלה מרבע מיליארד תושבים. ההסכם שהקנה למצרים 85% ממי הנילוס עומד
מממשלת מצריים טוענת כי הלוויין נועד לשימושים תעשייתיים, חקלאיים, חיפוש מינרלים, וכן לתכנון עירוני וסביבתי, אך היכולות הללו מסוגלות גם לשמש ליישומים צבאיים
כל מי שיסתכל על מפת מצרים יראה את המדבר העצום (כמיליון קמ"ר) שנחצה ע"י קו צר וירוק של נהר הנילוס. למעט נאות מדבר מרוחקות, הנילוס
תושבי קרן אפריקה סובלים מתקופת בצורת ארוכה שגורמת לרעב, רעב שפוגע במיליוני אנשים , רובם בסומליה אבל לא מעט רעבים יש גם במזרח אתיופיה, בצפון
המכתש, בקוטר 45 מטרים התגלה באמצעות חיפוש ב-Google Earth. משלחת איטלקית מצרית יצאה לשטח וגילתה גם את שרידי המטאוריט המתכתי
דישון שדות חקלאיים במניפת הסחף של הנילוס בתוספת לשפכי ביוב מתגברים את מלאי הדגים בקרבת חופי הים התיכון
אורכו של הדינוזאור כ-31 מטר ומשקלו יותר מ-80 טון
