המכתש, בקוטר 45 מטרים התגלה באמצעות חיפוש ב-Google Earth. משלחת איטלקית מצרית יצאה לשטח וגילתה גם את שרידי המטאוריט המתכתי
חוקרים מאוניברסיטת סיינה שבאיטליה חשפו מכתש פגיעה קטן במצרים שלא היה מוכר עד כה. המכתש המכונה קמיל, שקוטרו 45 מטרים בסך הכל הוא בין המושלמים במכתשי הפגיעה הידועים. בעוד מרבית המכתשים נשחקו, המכתש הזה נשתמר במבנהו המקורי, כך שאפילו החומרים שנזרקו והוקרנו לכל הכיוונים עדיין שם. לרוב מכתשים שמורים כאלה נמצאים על הירח או על מאדים שם יש פחות תהליכים סביבתיים ואטמוספריים ההורסים אותם.
מכתש קמיל התגלה על ידי חוקר איטלקי אחר בשם וינצנזו דה מיקלה, אוצר לשעבר של המוזיאון להסטוריה של הטבע במילאנו כאשר סקר תצלומים של Google Earth. שרידיו של המטאוריט, במשקל 83 ק”ג, התגלו כ-230 מטרים מן המכתש. ב-28-25 בפברואר סיירה במקום משלחת משותפת אילטקית-מצרית ואשר תוצאותיה התפרסמו השבוע.
על המחקר שפורסם ביום חמישי (22 ביולי 2010) בכתב העת סיינס חתומים פרופ’ לואיג’י פולקו, אוצר מטאוריטים במוזיאון Museo Nazionale dell’Antartide בסיינה, איטליה השייך לאוניברסיטת סיינה ושותפים בו 18 חוקרים מאוניברסיטאות ומכונים באיטליה וכן מאוניברסיטת קהיר בגיזה ומהמכון לאסטרונומיה ואסטרופיסיקה בהלוואן, מצרים.
במבוא למאמר הם כותבים: “דיווחנו על גילוי מכתש פגיעה עתיק בקוטר 45 בדרום מצרים בעל מבנה קרניים. מבנה ראשוני זה נפוץ בעיקר בגופים פלנטריים סלעיים חסרי אטמוספירה במערכת השמש. “תתכונהז והקשר למטאוריט ברזל ולהתמרה שעברו הסלעים מספקים לנו תמונה ייחודית על פגיעות של עצמים קטנים במהירויות גבוהות על קרום כדור הארץ. בניגוד למודלים הגיאופיסיקלים הקודמים, הנתונים הקרקעיים מעידים על כך שמטאוריט ברזל עם מסה בסדר גודל של עשרות טונות יכול לחדור את האטמוספירה מבלי להתפרק באורח משמעותי.”
בהתבסס על מאפייני המכתש בעל צורת הקערה המכוסה בחול, סבורים החוקרים כי הוא נגרם בשל פגיעת מטאוריט בקוטר של 1.3 מטרים שנע במהירות של 11,732 קמ”ש.
“מדובר במכתש יפה כי הוא השתמר כל כך טוב ויכול לספר לנו המון אודות פגיעת מטאוריטים קטנים על כדור הארץ” אמר פרופ’ פולקו. ההערכה היא כי גילו של המכתש הוא בסך הכל כמה אלפי שנים.
19 תגובות
איך מוסיפים כאן תמונה
אולי בעוד כמה שנים נוכל לראות תמונות של המטאוריט בדרכו לכדוה”א בתכנה WorldWide Telescope של מייקרוסופט 🙂
יגאל בגוגל וכמו שכגם כתוב בכתבה הקוטר הוא בערך 45 מטר. למה 300?
במדידת הקוטר בגוגל, קוטר המכתש לא עולה על 300 מ’. יש למישהו הסבר?
כל הכבוד לגוגל.
אבי, ניתן לשים לינק לתמונות או מידע אחר בכתבה עם ציון המקור. זה חוקי.
ל 1 מצטער יצא לי להיות במדבר המערבי במצרים בטיול לפני 4 שנים אין מה להשוות עם הנגב הישראלי בגודל והעוצמה הענקית ,אין ספק הנגב יפה אבל לא עוצמתי ןענק כמו במצרים.
אודה לך באם תשלח אלינו תמונת מסך של גוגל ארץ בקוארדינטות אלה.
שבת שלום,
אילו מתכות מכילה האבן הקטנה הזו, שבגללן היא כל כך כבדה?
תודה
Google Earth:
Latitude: 22° 1’6.72″N
Longitude: 26° 5’15.83″E
תודה אבי, בכל מקרה למרות שלא הייתי ברור הביקורת שלי הופנתה רק לכותבי המאמר המקורי, ראיתי דרך הקישור שגם שם אין תמונות של המכתש, אני לא מבין מה עובר בדעתו של כתב שכותב מאמר שלם על מכתש פגיעה מושלם כל כך במצרים ולא עולה בדעתו להראות אפילו תמונה אחת להמחשה.
ליריב. לא מצאתי את התמונה בלי זכויות יוצרים. במחקר עצמו היא לא מופיעה אלא מופיעה התמונה שבה השתמשתי ועוד כמה תמונות אחרות.
את תמונת המכתש ניתן לראות כאן:
http://bit.ly/a8q3Lb
טוב מצאתי כמה תמונות, אבל ממש לא מובן לי מדוע לא חשבו לנכון להראות כמה תמונות בכתבה עצמה, איזה חוסר הגיון.
http://www.space.com/php/multimedia/imagedisplay/img_display.php?pic=Egypt-new-impact-crater-100722-1-02.jpg
http://www.space.com/php/multimedia/imagedisplay/img_display.php?pic=Egypt-new-impact-crater-100722-2-02.jpg
אפשר להבין מדוע אין תמונה אחת של המכתש? לאורך כל המאמר מתואר עד כמה המכתש הזה מושלם, ויפה, ושמור היטב, אבל לא עלה בדעתו של אף אחד להראות תצלום שלו? איפה ההגיון פה?
החלק המטריד במאמר הוא הציטוט הזה: “בניגוד למודלים הגיאופיסיקלים הקודמים, הנתונים הקרקעיים מעידים על כך שמטאוריט ברזל עם מסה בסדר גודל של עשרות טונות יכול לחדור את האטמוספירה מבלי להתפרק באורח משמעותי.”
אם אכן כך יתבררו הדברים, אז יתכן וההסתברות שפגיעות קשות של מטאורים בכדור הארץ הגורמות לנזקים משמעותיים הן נפוצות יותר מכפי שחשבו עד כה. ואם אכן כך, יתכן ויהיה צורך לקדם בצורה מהירה את הרעיונות ואח”כ הפרויקטים השונים להגנת כדור הארץ מפגיעתם.
מצאתי אותו לפי הקואורדינטות במאמר המקורי שצורף לכתבה.
הוא נמצא בדרום מערב מצרים.
יפה מאוד !!!
ציטוט: “שנע במהירות של 11,732 קמ”ש.”
אני “המום” מגודל הדיוק של נתון המהירות אבל האם אין פה תרגום של מידות אחרות שנעשה בצורה מוגזמת? הרי לא באמת יודעים את המהירות עד לכדי מטרים לשעה.
חסרה לי גם תמונת המכתש המדובר.
שבת שלום
סבדרמיש יהודה
האם אפשר לקבל קואורדינטות או מיקום מדויק יותר כדי שנמצא אותו ב Google Earth?
המדבריות של מצרים באמת נראים כמו מאדים, אין פלא שזה השתמר כ”כ טוב, גם בישראל עד קו באר שבע הסביבה נראת כמו מאדים.