הידען > מדעים פלנטריים

מדעים פלנטריים

האם אפשר לשחזר את ההיסטוריה המגנטית של כדור-הארץ באמצעות דגימות קרחונים?

ההיסטוריה המגנטית של כדור-הארץ כתובה בקרח

מכון ויצמן 29 ביוני 2020 אין תגובות

האם אפשר לשחזר את ההיסטוריה המגנטית של כדור-הארץ באמצעות דגימות קרחונים?

איפוגרפיקה המראה את איזור החיים סביב כןכב הלכת Teegarden בשני תרחישים שמרני ואופטימי, בהשוואה למערכת השמש שלנו ולכוכבי לכת אחרים שהתגלו באיזור החיים של הכוכב שלהם. קנה המידה מנורמל לגודלה של מערכת השמש שלנו. בפועל כוכבי הלכת Teegarden b ו-Teegarden c הרבה יותר קרובים לשמש שלהם. איור: C. Harman

"שני כוכבי הלכת שהתגלו השבוע סובבים ננס אדום בקרבת השמש הם מועמדים טובים לחיפוש אחר חיים"

אבי בליזובסקי 20 ביוני 2019 11 תגובות

כך אומר בשיחה עם אתר הידען פרופ' עמרי ונדל, אסטרופיסיקאי ממכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית. פרופ' ונדל וד"ר לב טל-אור מאוניברסיטת תל אביב שהיה שותף

פוטנציאל טוב לקיום חיים. הננס האדום טיגרדן ושני כוכבי הלכת, לצד מערכת השמש שלנו | איור: אוניברסיטת גטינגן

מדענים גילו ראיות להימצאות שני כוכבי לכת דמויי ארץ סביב שמש קטנה המרוחקת רק 12.5 שנות אור מאיתנו

איתי נבו, עורך אתר מכון דוידסון 19 ביוני 2019 5 תגובות

שניהם קרובים מאוד לכוכב שלהם: אחד משלים הקפה סביבו ב-4.9 ימים בלבד, והאחר ב-11.4 ימי ארץ. ואולם, מכיוון שמדובר בכוכב שעוצמת הקרינה שלו היא פחות

מעבר קצר שאמור לחשוף גרם שמימי לא נודע. הדמיה של New Horizons ליד ת'ולה אולטימה (לא בקנה מידה) | מקור: NASA

שלוש וחצי שנים לאחר פלוטו, ניו הוריזונס חלפה על פני ת'ולה אולטימה בחגורת קויפר

איתי נבו, עורך אתר מכון דוידסון 2 בינואר 2019 16 תגובות

החללית האמריקאית שהגיעה לפלוטו לפני שלוש שנים תבקר מחר בעצם השמימי המרוחק ביותר שחללית הגיעה אליו אי פעם

הקוטב הצפוני של אנסלדוס

חיים מזר 9 באפריל 2018 3 תגובות

אנסלדוס, ירח קטנטן של ענק הגזים שבתאי, מוכר בעיקר בשל הגייזרים הפורצים מקוטבו הדרומי ונובעים מאוקיינוס פנימי שמסתתר מתחת למעטה הקרח החיצוני שלו. אבל הקוטב

קרס. צילום NASA/JPL-CALTECH/UCLA/MPS/DLR/IDA

קרס – ממצאים נוספים

חיים מזר 4 באפריל 2018 אין תגובות

את כוכב הלכת הננסי קרס, הגוף הגדול ביותר בחגורת האסטרואידים, חוקרת חללית נאס"א Dawn ("שחר") כבר מאז 2015. להלן ממצאים נוספים מחקר המאפיינים הייחודים שלו,

צילום של פלוטו מניו הורייזונס ובו ניתן להבחין באטמוספירה של פלוטו. מקור: נאס"א.

פלוטו – ממצאים נוספים

חיים מזר 27 במרץ 2018 תגובה אחת

ממצאים חדשים מחקר כוכב הלכת הננסי והמרוחק פלוטו

[באדיבות: NASA's Goddard Space Flight Center]

המים שבירח עשויים להיות נייחים ופרושים לאורך שטח נרחב

דר. משה נחמני 26 בפברואר 2018 אין תגובות

אנליזה חדשה של נתונים שהתקבלו מתוך שתי משימות ירח הולידה ראיה לכך שהמים שעל גבי הירח פרושים לאורך נרחב על פני השטח והם אינם מוגבלים

יוקם מתקן ראשון מסוגו בישראל המדמה משימה על מאדים

שירות הידען 30 בינואר 2018 תגובה אחת

6-8 אנשים שנבחרו למשימה יהיו סגורים בתוך מתקן באזור מצפה רמון הדומה לסביבת כוכב הלכת * עבור הפרויקט פותחה חליפת חלל כחול-לבן בשיתוף פעולה של סוכנות

התגלה קרח בעומק של מטר אחד בלבד מתחת לפני השטח של מאדים

אליסף קוסמן 14 בינואר 2018 3 תגובות

צילומי הגשושית האמריקאית MRO חשפו מספר מדרונות משופעים, בהם מעטה קרח תת-קרקעי בעובי של כ-100 מטר נחשף לאטמוספירה. מעטה הקרח מכוסה בשאר המקומות בשכבה סלעית

החללית קאסיני בסביבת שבתאי וטבעותיו. איור: NASA/JPL.

2017 בחלל – סיומה של משימת קאסיני לשבתאי

סיינטיפיק אמריקן ישראל 27 בדצמבר 2017 2 תגובות

סקירה של מסע התגליות ההיסטורי אל כוכב הלכת מוקף הטבעות, שהיה חסר תקדים מבחינת היקף ומראות מרהיבים

מילום אולטרה-סגול ואינפרא-אדום של הירח טיטאן, שבאמצעותו ניתן לחדור מבעד לאטמוספירה של הירח, המסתירה את פני השטח כשמתבוננים בו בתחום האור הנראה. תמונת צבע מלאכותי, שצולמה על ידי קאסיני בשנת 2004. מקור: NASA/JPL/Space Science Institute.

טיטאן – ממצאים חדשים – חלק שני

חיים מזר 4 בספטמבר 2017 אין תגובות

ממצאים חדשים מחקר הירח הגדול ביותר של שבתאי – טיטאן, חלק שני

הירח דיון בצילום של קאסיני ב-2005. מקור: NASA/JPL-Caltech.

דיון (dione) – ממצאים חדשים מהירח של שבתאי

חיים מזר 29 באוגוסט 2017 2 תגובות

ממצאים חדשים מחקר הירח דיון של שבתאי

נפטון בצילום של וויאג'ר 2 ב-1989. בצילום ניתן לראות במרכז את הסופה הענקית הכתם האפל הגדול, ומתחת סופה קטנה יותר שלה ניתן הכינוי "נקודה אפלה 2". מקור: NASA/JPL.

נפטון-רהב – ממצאים מהשנים האחרונות

חיים מזר 25 באוגוסט 2017 אין תגובות

נפטון, או רהב בעברית, הוא כוכב הלכת השמיני במרחקו מהשמש. להלן ממצאים מהשנים האחרונות על ענק הקרח.

אילוסטרציה: Olga Prilipko Huber / Brown University.

מחקר חדש גילה שמעמקי הירח עשירים במים

אליסף קוסמן 26 ביולי 2017 12 תגובות

חוקרים שהתבססו על מידע מהגשושית ההודית צ'אנדריאן 1, גילו כמות גבוהה יחסית של מים במשקעים געשיים בירח, מה שמצביע על כך שמעמקיו מכילים הרבה יותר

חוקרים ישראלים מציעים השערה לפיה האסטרואידים הטרויאנים של מאדים נוצרו כתוצאה מהתנגשות ענקית. איור: pixabay.

מה מקור האסטרואידים הטרויאנים של מאדים?

מכון ויצמן 21 ביולי 2017 2 תגובות

האסטרואידים הטרויאנים של מאדים, אשר נעים על מסלולו ההיקפי סביב השמש, שונים מאלו שניתן למצוא בחגורת האסטרואידים שבין מאדים לצדק. מדענים ממכון ויצמן וממצפה הכוכבים

אורנוס כפי שצולם מקרוב בידי החללית וויאג'ר 2. צילום: נאס"א

היעד: אורנוס

חיים מזר 28 במרץ 2017 16 תגובות

כוכב הלכת אורנוס נחקר מקרוב רק ביעף קצר ומהיר של החללית וויג'ר 2, לפני יותר מ-30 שנה. כיצד עשויה להראות משימת מחקר מקיפה של כוכב

"חלודה ירוקה" (משמאל), שיוצרה במעבדתו של הלוי בתנאים דומים לאלו שהתקיימו באוקיינוסים מתקופת הפריקמבריום. צילומי מיקרוסקופ אלקטרונים (מימין) מראים לוחיות דקות, בצורת משושה, המאפיינות "חלודה ירוקה". מקור: מגזין מכון ויצמן.

תעלומת החלודה הירוקה

מכון ויצמן 7 בפברואר 2017 תגובה אחת

מדענים ממכון ויצמן משערים שהחלודה ששקעה לקרקעית האוקיינוסים לפני מיליארדי שנים הייתה "חלודה ירוקה" – מינרל המבוסס על ברזל שייתכן כי היה נפוץ יותר בעבר.