כך אומר בשיחה עם אתר הידען פרופ' עמרי ונדל, אסטרופיסיקאי ממכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית. פרופ' ונדל וד"ר לב טל-אור מאוניברסיטת תל אביב שהיה שותף
שניהם קרובים מאוד לכוכב שלהם: אחד משלים הקפה סביבו ב-4.9 ימים בלבד, והאחר ב-11.4 ימי ארץ. ואולם, מכיוון שמדובר בכוכב שעוצמת הקרינה שלו היא פחות
החללית האמריקאית שהגיעה לפלוטו לפני שלוש שנים תבקר מחר בעצם השמימי המרוחק ביותר שחללית הגיעה אליו אי פעם
אנסלדוס, ירח קטנטן של ענק הגזים שבתאי, מוכר בעיקר בשל הגייזרים הפורצים מקוטבו הדרומי ונובעים מאוקיינוס פנימי שמסתתר מתחת למעטה הקרח החיצוני שלו. אבל הקוטב
את כוכב הלכת הננסי קרס, הגוף הגדול ביותר בחגורת האסטרואידים, חוקרת חללית נאס"א Dawn ("שחר") כבר מאז 2015. להלן ממצאים נוספים מחקר המאפיינים הייחודים שלו,
ממצאים חדשים מחקר כוכב הלכת הננסי והמרוחק פלוטו
![[באדיבות: NASA's Goddard Space Flight Center]](https://i2.wp.com/www.hayadan.org.il/images/content3/2018/02/moon.0001_print.jpg?fit=240%2C135&ssl=1)
אנליזה חדשה של נתונים שהתקבלו מתוך שתי משימות ירח הולידה ראיה לכך שהמים שעל גבי הירח פרושים לאורך נרחב על פני השטח והם אינם מוגבלים
6-8 אנשים שנבחרו למשימה יהיו סגורים בתוך מתקן באזור מצפה רמון הדומה לסביבת כוכב הלכת * עבור הפרויקט פותחה חליפת חלל כחול-לבן בשיתוף פעולה של סוכנות
צילומי הגשושית האמריקאית MRO חשפו מספר מדרונות משופעים, בהם מעטה קרח תת-קרקעי בעובי של כ-100 מטר נחשף לאטמוספירה. מעטה הקרח מכוסה בשאר המקומות בשכבה סלעית
סקירה של מסע התגליות ההיסטורי אל כוכב הלכת מוקף הטבעות, שהיה חסר תקדים מבחינת היקף ומראות מרהיבים
ממצאים חדשים מחקר הירח הגדול ביותר של שבתאי – טיטאן, חלק שני
ממצאים חדשים מחקר הירח דיון של שבתאי
נפטון, או רהב בעברית, הוא כוכב הלכת השמיני במרחקו מהשמש. להלן ממצאים מהשנים האחרונות על ענק הקרח.
חוקרים שהתבססו על מידע מהגשושית ההודית צ'אנדריאן 1, גילו כמות גבוהה יחסית של מים במשקעים געשיים בירח, מה שמצביע על כך שמעמקיו מכילים הרבה יותר
האסטרואידים הטרויאנים של מאדים, אשר נעים על מסלולו ההיקפי סביב השמש, שונים מאלו שניתן למצוא בחגורת האסטרואידים שבין מאדים לצדק. מדענים ממכון ויצמן וממצפה הכוכבים
כוכב הלכת אורנוס נחקר מקרוב רק ביעף קצר ומהיר של החללית וויג'ר 2, לפני יותר מ-30 שנה. כיצד עשויה להראות משימת מחקר מקיפה של כוכב
מדענים ממכון ויצמן משערים שהחלודה ששקעה לקרקעית האוקיינוסים לפני מיליארדי שנים הייתה "חלודה ירוקה" – מינרל המבוסס על ברזל שייתכן כי היה נפוץ יותר בעבר.
לפי מחקר חדש של מדענים ממכון ויצמן, ייתכן שהירח נוצר כתוצאה ממספר התנגשויות של גרמי שמיים בכדור-הארץ. זאת, בניגוד לתיאוריה שרווחה עד כה, שגרסה כי
חלק רביעי בסדרה על סיכום הממצאים ממשימת ניו הורייזונס שחלפה בשנה שעברה בקרבת כוכב הלכת הננסי פלוטו
ממצאים חדשים מרמזים שהתקופות המוקדמות של מערכת השמש התאפיינו בכוכבי לכת נודדים ובהרס בין־פלנטרי אדיר.
סיכום הממצאים ממשימת הגשושית "שחר" (Dawn) של נאס"א, שחוקרת את כוכב הלכת הננסי קרס, הנמצא בחגורת האסטרואידים, מאז 2015.
חלק שלישי בסדרה על סיכום הממצאים ממשימת ניו הורייזונס שחלפה בשנה שעברה בקרבת כוכב הלכת הננסי פלוטו
סיכום הממצאים ממשימת ניו הורייזונס שחלפה בשנה שעברה בקרבת כוכב הלכת הננסי פלוטו – המשך מחלק א'
סיכום הממצאים ממשימת ניו הורייזונס שחלפה בשנה שעברה בקרבת כוכב הלכת הננסי פלוטו
בנוסף לירחו הגדול כארון, לפלוטו יש עוד 4 ירחים קטנים.
© כל הזכויות שמורות לאתר הידען ובעליו
