סיקור מקיף

מדעים פלנטריים

האם אפשר לשחזר את ההיסטוריה המגנטית של כדור-הארץ באמצעות דגימות קרחונים?

ההיסטוריה המגנטית של כדור-הארץ כתובה בקרח

  • אין תגובות
איפוגרפיקה המראה את איזור החיים סביב כןכב הלכת Teegarden בשני תרחישים שמרני ואופטימי, בהשוואה למערכת השמש שלנו ולכוכבי לכת אחרים שהתגלו באיזור החיים של הכוכב שלהם. קנה המידה מנורמל לגודלה של מערכת השמש שלנו. בפועל כוכבי הלכת Teegarden b ו-Teegarden c הרבה יותר קרובים לשמש שלהם. איור: C. Harman

“שני כוכבי הלכת שהתגלו השבוע סובבים ננס אדום בקרבת השמש הם מועמדים טובים לחיפוש אחר חיים”

  • 11 תגובות
פוטנציאל טוב לקיום חיים. הננס האדום טיגרדן ושני כוכבי הלכת, לצד מערכת השמש שלנו | איור: אוניברסיטת גטינגן

מדענים גילו ראיות להימצאות שני כוכבי לכת דמויי ארץ סביב שמש קטנה המרוחקת רק 12.5 שנות אור מאיתנו

  • 5 תגובות
מעבר קצר שאמור לחשוף גרם שמימי לא נודע. הדמיה של New Horizons ליד ת'ולה אולטימה (לא בקנה מידה) | מקור: NASA

שלוש וחצי שנים לאחר פלוטו, ניו הוריזונס חלפה על פני ת’ולה אולטימה בחגורת קויפר

  • 16 תגובות
הקוטב הצפוני של אנסלדוס. מקור: NASA.

הקוטב הצפוני של אנסלדוס

  • 3 תגובות
קרס. צילום NASA/JPL-CALTECH/UCLA/MPS/DLR/IDA

 קרס – ממצאים נוספים

  • אין תגובות
צילום של פלוטו מניו הורייזונס ובו ניתן להבחין באטמוספירה של פלוטו. מקור: נאס"א.

פלוטו – ממצאים נוספים

  • תגובה אחת
[באדיבות: NASA's Goddard Space Flight Center]

המים שבירח עשויים להיות נייחים ופרושים לאורך שטח נרחב

  • אין תגובות
הדמיה של מבנה ההביטאט. צילום יח"צ.

יוקם מתקן ראשון מסוגו בישראל המדמה משימה על מאדים

  • תגובה אחת

התגלה קרח בעומק של מטר אחד בלבד מתחת לפני השטח של מאדים

  • 3 תגובות
החללית קאסיני בסביבת שבתאי וטבעותיו. איור: NASA/JPL.

2017 בחלל – סיומה של משימת קאסיני לשבתאי

  • 2 תגובות
מילום אולטרה-סגול ואינפרא-אדום של הירח טיטאן, שבאמצעותו ניתן לחדור מבעד לאטמוספירה של הירח, המסתירה את פני השטח כשמתבוננים בו בתחום האור הנראה. תמונת צבע מלאכותי, שצולמה על ידי קאסיני בשנת 2004. מקור: NASA/JPL/Space Science Institute.

טיטאן – ממצאים חדשים – חלק שני

  • אין תגובות
הירח דיון בצילום של קאסיני ב-2005. מקור: NASA/JPL-Caltech.

דיון (dione) – ממצאים חדשים מהירח של שבתאי

  • 2 תגובות
נפטון בצילום של וויאג'ר 2 ב-1989. בצילום ניתן לראות במרכז את הסופה הענקית הכתם האפל הגדול, ומתחת סופה קטנה יותר שלה ניתן הכינוי "נקודה אפלה 2". מקור: NASA/JPL.

נפטון-רהב – ממצאים מהשנים האחרונות

  • אין תגובות
אילוסטרציה: Olga Prilipko Huber / Brown University.

מחקר חדש גילה שמעמקי הירח עשירים במים

  • 12 תגובות
חוקרים ישראלים מציעים השערה לפיה האסטרואידים הטרויאנים של מאדים נוצרו כתוצאה מהתנגשות ענקית. איור: pixabay.

מה מקור האסטרואידים הטרויאנים של מאדים?

  • 2 תגובות
אורנוס כפי שצולם מקרוב בידי החללית וויאג'ר 2. צילום: נאס"א

היעד: אורנוס

  • 16 תגובות
"חלודה ירוקה" (משמאל), שיוצרה במעבדתו של הלוי בתנאים דומים לאלו שהתקיימו באוקיינוסים מתקופת הפריקמבריום. צילומי מיקרוסקופ אלקטרונים (מימין) מראים לוחיות דקות, בצורת משושה, המאפיינות "חלודה ירוקה". מקור: מגזין מכון ויצמן.

תעלומת החלודה הירוקה

  • תגובה אחת
הדמייה של נאס"א המתארת את "השערת ההתנגשות הענקית", שהמחקר החדש של מדענים ישראלים מערער על נכונותה.

מחקר ישראלי: הירח נוצר כתוצאה ממספר התנגשויות עם גרמי שמיים, ולא כתוצאה מהתנגשות אחת ויחידה

  • 3 תגובות
פלוטו בתצלום עם צבע מלאכותי שנועד להדגיש הבדלים בפני השטח שלו, בצילום של ניו הורייזונב ב-14 ביולי 2015. מקור: נאס"א.

פלוטו – סיכום ממצאים, חלק רביעי

  • אין תגובות
איור של דסקה פרוטופלנטרית סביב כוכב צעיר. הדמייה: NASA/JPL-Caltech/T. Pyle.

קורות החיים הסוערים של מערכת השמש

  • אין תגובות
כוכב הלכת הננסי קרס. מקור: נאס"א.

קרס – סיכום ממצאים

  • תגובה אחת
הקוטב הצפוני של פלוטו. מקור: נאס"א.

פלוטו – סיכום ממצאים, חלק שלישי

  • תגובה אחת
ההרים המלכותיים של פלוטו, המישורים הקפואים והאובך הערפילי כפי שצולמו כ-15 דקות בלבד לאחר הנקודה הקרובה ביותר של ניו הוריזונס לפלוטו ב-14 ביולי 2015. צילום: NASA / JHUAPL / SwRI

פלוטו – סיכום ממצאים, חלק שני

  • תגובה אחת
פלוטו בתצלום עם צבע מלאכותי שנועד להדגיש הבדלים בפני השטח שלו, בצילום של ניו הורייזונב ב-14 ביולי 2015. מקור: נאס"א.

פלוטו – סיכום ממצאים, חלק ראשון

  • 4 תגובות
לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן