מגפת הקורונה – סיקור מיוחד באתר הידען

מדובר במסיכת פנים בלתי נראית המגינה על המשתמשים מפני נגיפי קורונה, MERS, שפעת ונגיפים אחרים בדרכי הנשימה וכעת הטכנולוגיה שלה מוצעת למיסחור

חולים קשה, מחלימים או מחוסנים – במה נבדלים הנוגדנים לקורונה שמייצרת כל אחת מהקבוצות ומה הם המאפיינים הייחודיים של הנוגדנים שנרכשו בעקבות חיסון

ארגון הבריאות העולמי מגדיר אותו כעת זן שנמצא בבדיקה. זו לא הגרסה הראשונה שיש לה שושלות משנה. בסוף השנה שעברה, דווח בהרחבה על דלתא "פלוס" או AY.4.2 ואז הגיע אומיקרון

כך מזהירה מיקרוביולוגית רפואית, בריטית על בסיס מחקרים מקיפים מכל העולם. היא קוראת למקבלי ההחלטות שלא לקצר את הבידוד ולשחרר לסביבה אנשים שעלולים להדביק * הממצא שלה רלוונטי גם לישראל שעומדת לאמץ את הנוהל שהחל בארה"ב

מחקר חדש שפורסם החודש על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית מדרג את יעילותם של חיסונים שונים למניעת קורונה

השגרה תחזור במוקדם או במאוחר, אבל זו תהיה שגרה חדשה מזו שהורגלנו אליה עד מארס 2020. כך עולה מסקר מתמשך של תושבי בריטניה, שבהתחלה היו אופטימיים וחשבו שהמגפה תסתיים בתוך שנה, אך כיום הם מבינים שהמטרה ממשיכה לנוע

וריאנט האומיקרון מכיל מוטציות רבות בחלבון הספייק, שמקלות על החדירה של הנגיף לתאים

ציד אחר גרסאות דורש מאמץ מרוכז. דרום אפריקה ובריטניה היו המדינות הגדולות הראשונות שהטמיעו  מאמצי מעקב גנומי ארציים עבור SARS-CoV-2 כבר באפריל 2020. המדענים בדרום אפריקה מרצפים את הנגיף וחוקרים את הסכנה ממנו

בימים האחרונים העניק ארגון הבריאות העולמי שם ייחודי לזן של נגיף הקורונה, שעבר הרבה מוטציות ועלול לעקוף חלק מההגנות * ד"ר רועי צזנה מסביר מה הסיבה לדאגה

כך משבש נגיף הקורונה את מערכת ההתרעה האנטי-נגיפית של התא

אז מי צודק? המדביקים במכוון או החוששים מהדבקה בבתי הספר? מהן באמת השפעות הנגיף על ילדים? מה אנו יודעים אחרי שנה וחצי של תחלואה, ועוד חודשים ספורים של הדבקות בזן הדלתא? למה אנו יכולים לצפות עם החזרה לבית-הספר במקרה הטוב, או במסיבות ההדבקה במקרה הרע?

טכנולוגיה לשיפור המעקב אחר תאי מערכת החיסון היא הפרויקט הזוכה בכנס הפרויקטים השנתי של הפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון. השנה הוצגו בכנס 38 פרויקטים וחולקו פרסים לפוסטרים המצטיינים

באמצעות "אבולוציה במבחנה" יצרו מדעני מכון ויצמן למדע מולקולה שעשויה לשמש תרופה יעילה לקורונה

מנכ"ל איגוד הבריאות העולמי כועס על מדינות שהחלו לחסן בטרם הובטח חיסון של לפחות עשרה אחוזים מתושבי כל מדינה, ובפרט המדינות המתפתחות * הדמוגרף פרופ' עוזי רבהון מהאוניברסיטה עברית קורא להתחסן בחיסון השלישי וביחד עם אמצעי זהירות נוספים להתגבר על הגל

המחקר, Com-Cov, בראשות אוניברסיטת אוקספורד, גייס מעל 800 משתתפים מכל רחבי בריטניה כדי לחקור את ההשפעות של מתן חיסונים שונים לאנשים בשתי המנות. נחקרו שני חיסונים: אלה שיוצרו על ידי פייזר ואסטרהזנקה

מיגווקס, החברה שהוקמה לצורך מיסחור הפטנט אומרת כי בניסוי בבעלי חיים שהסתיים התקבלו תוצאות מבטיחות. ניסויים קליניים בבני אדם יחלו מיד לאחר גיוס מימון נוסף לחברה

כך עולה ממחקר של אוניברסיטת תל אביב שהסתמך על נתונים מכ-300 אלף בדיקות קורונה שבוצעו בקמפוס

דייוויד ווייט, פרופסור ללימודי סוציו-משפט באוניברסיטת ליברפול טוען שמה שאיפשר את הפיתוח המהיר היה הסבסוד הממשלתי שהוריד סיכון וכן העובדה שהמגיפה פגעה בכלכלה שאילץ את החברות לפעול * בנוסף, כל הידע הבסיסי שבעזרתו פותחו החיסונים נוצר באקדמיה, על חשבון הציבור

כשהנגיף המסוכן הבא ישתחרר לאוויר העולם, הוא ימצא חפיר עמוק באדיבות המדע שיאפשר להבין את פעולתו, וחומה בצורה בדמות הטכנולוגיה שתעצור אותו. דרך פעולתו של הנגיף תפוענח תוך יום אחד. התרופות והחיסונים יפותחו תוך שבוע, עם ניסויים קליניים מינימליים בזכות הדיוק של סימולציות התאים והגוף.

החורפנים בדנמרק לא לבד, בעלי חיים רבים נדבקו בנגיף הקורונה, חלקם מפתחים מחלות, אחרים משמשים רק פונדקאים. בכל מקרה הם מקיימים מאגר לנגיפי קורונה להתפתח שוב ולהיות אלימים

בניגוד לדעה המקובלת על חלק מהמגיבים כאן, אני לא מנסה רק להפחיד בנוגע לנגיף. ולכן, אני רוצה לסקר היום את המגמה המפתיעה ביותר בחמשת השבועות האחרונים: התחלואה בקורונה יורדת בחלקים נרחבים מהעולם. האם מדובר בתופעה עונתית? האם החיסונים משפיעים? ד"ר רועי צזנה סוקר את כל החלופות