סיקור מקיף

מגפת הקורונה – סיקור מיוחד באתר הידען

מסיבת סיום מגפת הקורונה. המחשה: depositphotos.com

מתי יחזרו החיים לשגרה לאחר המגיפה?

השגרה תחזור במוקדם או במאוחר, אבל זו תהיה שגרה חדשה מזו שהורגלנו אליה עד מארס 2020. כך עולה מסקר מתמשך של תושבי בריטניה, שבהתחלה היו אופטימיים וחשבו שהמגפה תסתיים בתוך שנה, אך כיום הם מבינים שהמטרה ממשיכה לנוע

וראיאנטים של נגיף קורונה. המחשה: shutterstock

חוקרים מדרום אפריקה מסבירים כיצד נמצאה הגרסה החדשה אומיקרון ומה אנו יודעים עד כה

ציד אחר גרסאות דורש מאמץ מרוכז. דרום אפריקה ובריטניה היו המדינות הגדולות הראשונות שהטמיעו  מאמצי מעקב גנומי ארציים עבור SARS-CoV-2 כבר באפריל 2020. המדענים בדרום אפריקה מרצפים את הנגיף וחוקרים את הסכנה ממנו

נגיף הקורונה וחיסון על רקע מפת אפריקה. איור: shutterstock

זן האומיקרון – מה אנו יודעים?

בימים האחרונים העניק ארגון הבריאות העולמי שם ייחודי לזן של נגיף הקורונה, שעבר הרבה מוטציות ועלול לעקוף חלק מההגנות * ד"ר רועי צזנה מסביר מה הסיבה לדאגה

פרמדיק מטפל בחולה לב באמצעות דיפריברילטור. המחשה: depositphotos.com

לראשונה זוהו חמישה מתוך 29 החלבונים המרכיבים את נגיף הקורונה שאחראים לפגיעה בכלי הדם

"חולי קורונה נמצאים בסיכון מוגבר עד פי שלושה לעבור שבץ או התקף לב למשל. כל העדויות מראות שהנגיף פוגע קשות בכלי הדם או בתאי האנדותל העוטפים את כלי הדם. אלא שעד היום התייחסו לנגיף כולו כאל מקשה אחת. אנחנו רצינו לגלות אילו חלבונים בתוך הנגיף אחראים לנזק הזה", מסביר פרופ' בן מעוז מאוניברסיטת תל אביב

מגיפת הקורונה. המחשה: depositphotos.com

היכן התרופות לטיפול בקורונה?

נראה כי קצב הפיתוח של מולקולות קטנות בתור תרופות לקורונה מפגר אחרי קצב הפיתוח של טיפולים בעזרת חיסונים ונוגדנים

בדיקת דם לקורונה. המחשה: depositphotos.com

בדיקת דם לזיהוי ההתפתחות של מחלת הקורונה

בדיקת דם המכמתת את ריכוזו של החלבון ACE2, החלבון התאי המאפשר את החדירה של נגיפי הקורונה לתוך התאים, וכן את המקטעים שלו, הנוצרים כתוצאה מתגובה עם הנגיף, תוכל להיות שיטה פשוטה ויעילה לניטור מחלת הקורונה

חיסון קורונה בישראל. המחשה: depositphotos.com

מנת הדחף של החיסון לקורונה מקטינה את הסיכון לחלות פי 10 לעומת מחוסנים פעמיים

כך עולה ממחקר של חוקרים ממשרד הבריאות ומהאוניברסיטאות ובתי החולים בישראל שבחן נתוני למעלה ממיליון ישראלים בני שישים ומעלה שחוסנו בשני חיסונים לכל היותר בחודש מרץ 2021. ההשוואה היתה בין אלו שקיבלו רק את שתי זריקות החיסון המקוריות לבין אלו שקיבלו גם את החיסון השלישי

תל אביב באחד מסגרי הקורונה. צילום: אלון סין משה, האוניברסיטה העברית.

מחקר: הסגר שהוטל בשל משבר הקורונה שיפר משמעותית את איכות האוויר בישראל

מחקר חדש שבוצע על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית על שני מחוזות בעלי זיהום אוויר מהגבוהים בישראל, גוש דן וחיפה, תוך התחשבות בתנאים מטאורולוגיים, חושף לראשונה את האפקט של הפחתה משמעותית בפעילות המשק על איכות הסביבה. ממצאי המחקר חשפו כי התרומה היחסית המרבית של הסגר לסך השינוי במזהמים הייתה עד 26%, ויחד עם התנאים המטאורולוגיים עד 47%

אבדן חוש הריח בעקבות קורונה. המחשה: depositphotos.com

לונג, לונג קוביד: העדר חוש הטעם והריח נמשך במקרים רבים זמן רב לאחר ההחלמה מקורונה

אחת מתופעות הלוואי המדוברות של הקורונה היא איבוד חוש הריח. מחקר חדש בהובלת פרופ' מאשה ניב מהאוניברסיטה העברית, חושף שכיחות גבוהה של שתי תופעות בריאותיות

שורה עליונה: תאים המייצרים חלבונים חדשים (בירוק) טרם הדבקתם בנגיף הקורונה (בכחול – גרעיני התאים); שורה תחתונה: בתאים שנדבקו בקורונה (אדום) נפגע ייצור החלבונים התאיים

תאים במצב השתק

כך משבש נגיף הקורונה את מערכת ההתרעה האנטי-נגיפית של התא

השפעת הקורונה על ילדים. המחשה: depositphotos.com

ממסיבות הדבקה לבית-הספר: כיצד משפיע הנגיף על ילדים?

אז מי צודק? המדביקים במכוון או החוששים מהדבקה בבתי הספר? מהן באמת השפעות הנגיף על ילדים? מה אנו יודעים אחרי שנה וחצי של תחלואה, ועוד חודשים ספורים של הדבקות בזן הדלתא? למה אנו יכולים לצפות עם החזרה לבית-הספר במקרה הטוב, או במסיבות ההדבקה במקרה הרע?

הגנה מפני קורונה. המחשה: shutterstock

ניסוי קליני ראשון בתרופה TriCor מראה יעילות בטיפול בחולי קורונה קשים

פרופ' יעקב נחמיאס מהאוניברסיטה העברית הוכיח בניסוי קליני שנערך בביה"ח ברזילי, כי התרופה שמיועדת להורדת שומנים בדם הפחיתה את הדלקת שנגרמת על ידי נגיף הקורונה תוך 48 שעות בחולי קורונה קשים וייתרה את הצורך בהנשמה מלאכותית

הסטודנטיות שזכו במקום הראשון - שחר זיגרון וסיון ברש. צילום: דוברות הטכניון.

טכנולוגיה לשיפור המעקב אחר תאי מערכת החיסון היא הפרויקט הזוכה בכנס הפרויקטים השנתי של הפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון

טכנולוגיה לשיפור המעקב אחר תאי מערכת החיסון היא הפרויקט הזוכה בכנס הפרויקטים השנתי של הפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון. השנה הוצגו בכנס 38 פרויקטים וחולקו פרסים לפוסטרים המצטיינים

משמאל: מבנה חלבון ה-ACE2 (קווי המתאר השחורים מסמנים את אתר הקישור על-גבי הקולטן). מימין: אתר הקישור המקורי של הנגיף (למעלה) בהשוואה ל"פקק-העל" (למטה). פענוח מבנה החלבון התבצע על-ידי ד"ר נדב אלעד מהמחלקה לתשתיות למחקר כימי וד"ר אורלי דים המחלקה לתשתיות מחקר מדעי החיים באמצעות מיקרוסקופ אלקטרונים קריוגני. באדיבות מכון ויצמן

לשים פקק למגיפה

באמצעות "אבולוציה במבחנה" יצרו מדעני מכון ויצמן למדע מולקולה שעשויה לשמש תרופה יעילה לקורונה

מגפת הקורונה פוגעת באירן. המחשה: depositphotos.com

מחקר: מספר המתים באיראן מקורונה – גבוה פי 2 מהמדווח רשמית

אריאל קרלינסקי מהאוניברסיטה העברית, מיוזמי עבודת מחקר על נתוני התמותה העולמיים מהנגיף, מבהיר: "באיראן אנחנו יודעים שההבדל נובע מהסתרה מכוונת. כמו כן, 54 מתוך 105 המדינות שנחקרו בעבודת המחקר שביצעתי (מעל 50%) מעלימות מידע כלשהו לגבי נתוני התמותה שלהן"

המנהל הכללי של ארגון הבריאות העולמי, ד"ר טדרוס אדהנום גברייסוס במסיבת עיתונאים. מתוך הוידאו באתר הסוכנות.

ארגון הבריאות העולמי קורא להקפאת החיסון השלישי עד שתחוסן 10% מאוכלוסיית העולם

מנכ"ל איגוד הבריאות העולמי כועס על מדינות שהחלו לחסן בטרם הובטח חיסון של לפחות עשרה אחוזים מתושבי כל מדינה, ובפרט המדינות המתפתחות * הדמוגרף פרופ' עוזי רבהון מהאוניברסיטה עברית קורא להתחסן בחיסון השלישי וביחד עם אמצעי זהירות נוספים להתגבר על הגל

חיסון לקורונה. . המחשה: depositphotos.com

מחקר בבריטניה: שילוב של חיסוני פייזר ואסטרזנקה עשויים להגביר את החסינות

המחקר, Com-Cov, בראשות אוניברסיטת אוקספורד, גייס מעל 800 משתתפים מכל רחבי בריטניה כדי לחקור את ההשפעות של מתן חיסונים שונים לאנשים בשתי המנות. נחקרו שני חיסונים: אלה שיוצרו על ידי פייזר ואסטרהזנקה

מדענית מפתחת חיסון ל-COVID 19. איור: depositphotos.com

דעה: חיסוני COVID-19 הם ניצחון למחקר ציבורי, ולא נובעים מ'חמדנות' ו'קפיטליזם'

דייוויד ווייט, פרופסור ללימודי סוציו-משפט באוניברסיטת ליברפול טוען שמה שאיפשר את הפיתוח המהיר היה הסבסוד הממשלתי שהוריד סיכון וכן העובדה שהמגיפה פגעה בכלכלה שאילץ את החברות לפעול * בנוסף, כל הידע הבסיסי שבעזרתו פותחו החיסונים נוצר באקדמיה, על חשבון הציבור

הדרך להתאוששות. . איור: depositphotos.com

הדרך לשיקום ירוק

דו"ח של האו"ם מספק קריאת השכמה כאשר הנתונים מראים את הפעילות החסרה למרות הידיעה וההבנה כי שיקום-ירוק ייתן יתרון כלכלי וימתן את הפגיעות האקלימיות

ביחד נתגבר על מגפת הקורונה. צפע. צולם ברג'סטן, הודו. איור: depositphotos.com

על ההיסטוריה והעתיד של המגפות

כשהנגיף המסוכן הבא ישתחרר לאוויר העולם, הוא ימצא חפיר עמוק באדיבות המדע שיאפשר להבין את פעולתו, וחומה בצורה בדמות הטכנולוגיה שתעצור אותו. דרך פעולתו של הנגיף תפוענח תוך יום אחד. התרופות והחיסונים יפותחו תוך שבוע, עם ניסויים קליניים מינימליים בזכות הדיוק של סימולציות התאים והגוף.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן