שני מחקרים חדשים – אחד מבריטניה ושני מישראל – הבהירו לאחרונה מה המשמעות הקטלנית של אותו עומס עבור החולים, במיוחד חולי קוביד-19
כך הודיעה החברה היום לאחר מחקרי מעבדה שכללו דגימות נסיוב של מתחסנים * מודרנה תערוך שינויים בחיסון כך שיגן גם על נדבקים בווריאנטים החדשים
במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי לפיזיקאים, חוקרים מאירופה חושפים כיצד ענן השיעול מתפשט בחלל סגור בתנאים ריאליים והממצאים מפתיעים
בימים האחרונים יש סערה גדולה לגבי ועדת הלסינקי, מה שקבעה או לא-קבעה, ומה המשמעות עבור החיסון. אז בואו נפרק את הנושא, כדי להבין מה משרד הבריאות באמת עשה לא-בסדר, ומה זה אומר לגבי פייזר, החיסון וגם ועדת הלסינקי. ד"ר רועי צזנה עושה סדר
ד"ר בורלא יקבל את התואר על הישגו יוצא הדופן בהובלת פיתוח החיסון החדשני כנגד SARS-CoV-2, הנגיף המחולל את מגפת הקורונה. החיסון המסייע בהיחלצות ממשבר הקורונה צפוי להוות מופת לפיתוח מגוון רחב של טיפולים מבוססי mRNA
כך מציע ד"ר דן אופיר מהמחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת אריאל במאמר המהפכה והשינויים בסביבת העבודה בעקבות המגיפה בהתאם לאמרה: "הכורח – אבי כל המצאה"
בעקבות הקורונה, נגזר עלינו להתמודד עם אתגרים חדשים שלהם הייתה השפעה רבה על האדם ועל הסביבה: במקום מפגשים אישיים, עברנו למפגשים בזום ובפלטפורומות אחרות ברשת, טיילנו בארץ ונמנענו ממפגשים חברתיים ולבשנו מסכות לכל מקום שאליו הגענו. האם שנת 2020 תהיה גם השנה שתכתיב את הדרך לשינויים משמעותיים ביחס של הציבור לנושאים סביבתיים?
מרכז החדשנות של המרכז הרפואי שיבא וחברת Data Science Group השיקו כלי תומך החלטות, המאפשר לצוות הרפואי לייעל ולשפר את הטיפול בחולה; המערכת תהפוך למסחרית
ועל אף שמומחים לא תמיד יכולים לספק את הוודאות הבלתי מתפשרת שאנשים משתוקקים לה, תקשורת מדעית, ידידותית ונגישה יכולה לעזור להשכלת מאמיני תיאוריות קונספירציה ולספק את התשוקה האנושית לידע ולהבנה.
"על אף השיבושים שנגיף הקורונה יוצר בכל תחומי החיים – נראה שבתחום חקר הנגיף חלה התקדמות מהירה מאוד, כפי שלא היה עד כה עם אף נגיף אחר" נאמר במאמר סיכום השנה של אחד מכתבי העת המדעיים החשובים
חוקרים בטכניון גילו מנגנון חדש בבקרת ייצור חלבונים על ידי הריבוזום: אנזים העורך את ה-mRNA ומווסת את פעילותו בהתאם לצורכי האורגניזם. המאמר מציג תהליכי עריכה דומים
הופעתה של גרסה חדשה של נגיף הקורונה עוררה עניין מחודש בחלק של הנגיף המכונה חלבון הספייק. מומחה לוירולוגיה מסביר מהו חלבון הספייק (הקוצים) ומה ההשפעה לשינויים בו על החיסונים
הגרסה נושאת 14 מוטציות מגדירות, שבע מתוכם בחלבון הספייק- החלבון המתווך את כניסת הנגיף לתאים אנושיים. זהו מספר גדול יחסית של שינויים בהשוואה לגרסאות הרבות
מודרנה דיווחה ביום שישי על קבלת אישור FDA לחיסון ל-COVID-19 של החברה בארה"ב, דבר שיגרור אחריו גם אישור לחיסון בישראל כפי שקרה עם החיסון של פייזר בשבוע שעבר
לחיסון ה- mRNA אין שום השפעה על הקוד הגנטי, הוא לא מכיל חומרים ביולוגיים, לא גורם לעיקור, כל טכנולוגיה היתה פעם חדשה, והפינות שעוגלו עבור זירוז החיסון לא היו בתחום הרפואי אלא בבירוקרטיה * ד"ר רועי צזנה עונה לחששות אלה ונוספות העולות בידי מתנגדי חיסונים וקנו אחיזה בציבור
פרופ' אהרן צ'חנובר הרצה על הסוגיה הבוערת, בעיקר הוא מתריע על הסכנה בהתנגדות לחיסונים (וידאו)
"יש כל כך הרבה ספקולציות לגבי הנגיף הזה והנזק שהוא מחולל, ואנחנו הראנו שלפחות במערכת השמע – כרגע לא נצפה נזק" מסבירה פרופ' קרן אברהם מאוניברסיטת תל אביב השותפה למחקר ביחד עם ד"ר עמיאל דרור וד"ר אייל סלע מבית החולים זיו והפקולטה לרפואה של בר אילן בצפת
חוקרים מאוניברסיטת תל אביב הוכיחו שניתן לקטול את נגיף הקורונה ביעילות, במהירות ובעלות נמוכה – באמצעות דיודות פולטות אור (LED) בתחום העל-סגול (UV)
ביום שישי אישר מנהל המזון והתרופות של ארצות הברית את החיסון לשימוש חירום בקרב בני 16 ומעלה. כעת צפוי שמשרד הבריאות יאשר את החיסון לשימוש חירום גם בישראל
מודרנה מדווחת על עדכון להסכם עם משרד הבריאות של ישראל לאספקת חיסוני mRNA נוספים
בעקבות המגיפה מתברר כיצד צדק סביבתי וצדק חברתי צועדים ביחד
סך התמותה מסוף מרץ עד סוף אוקטובר גבוה ב-10.4% מהתמותה הצפויה ב-2020. כלומר, זהו עודף התמותה בתקופת הקורונה עד סוף חודש אוקטובר
חוקרי האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה, המנטרים באופן יומי את מצב התחלואה בישראל, פרסמו אמש (רביעי, 2.12.20) ניתוח עדכני של נתוני הקורונה שנשלח לגורמים הרלוונטיים, לפיו ישנה יציבות בתחלואה שמאפשרת התאמת מגבלות.
מהמחקר המשותף לחוקרים מאוניברסיטת תל אביב וממכללת תל חי עולה שבעיצומו של הגל השני (אוקטובר 2020) כמעט כל אדם שלישי בישראל (29%) סובל מתסמיני חרדה גבוהה או גבוהה מאוד
חוקרים אמריקנים וגרמנים העלו רעיון מקורי לפיתוח של חיסון לנגיף הקורונה – החדרת חלבון ה"קוצים" של נגיף הקורונה לתוך נגיף חצבת מוחלש והפיכת החיסון לכפול * בינתיים נוסה בהצלחה על עכברים וחולדות
