ביולוגיה

טוביה קושניר. מתוך ויקיפדיה

לזכרו של טוביה קושניר

התעניינותו של חוקר הטבע טוביה קושניר ז"ל בביולוגיה ובטבע החל עוד בילדותו, והמשיך עד למותו בתש"ח. על פועלו האדיר של חוקר טבע מזן נדיר, הכולל

האכלה מפה לפה: הדמיה פלואורסצנטית של מעבר מזון מנמלה מלקטת לחברתהּ לקן (ראו סרטון 1). מקור: מגזין מכון ויצמן.

תחושת הבטן של הנמלה

מה יודעת נמלה שיוצאת לאסוף מזון על מידת הרעב הכללית בקן?

נקבת תן זהוב בפארק הירקון. צילום: Artemy Voikhansky, Wikipedia.

טורפים – אויבים או ידידים?

הכלבת שהתפרצה לאחרונה במחוזותינו עוררה שוב את הדיון בצורך לנהל את אוכלוסיית הטורפים בסביבתנו, שכן כבר זמן רב שהסביבה הטבעית מושפעת מפעילות אנושית ברמה שכדי לשמרה

מיינה מצויה בפארק הלאומי אשקלון. צילום: מינוזיג, Wikimedia Commons.

בעיה של יחסי ציפור

המיינות מתרבות ברחבי ישראל, משפיעות על ציפורים מקומיות ופוגעת בחקלאות. מה הופך אותן לציפורים פולשות מוצלחות כל כך, והאם יכול להיות שלמרות התדמית השלילית שלהן

רמז נוסף לכך שצמחים שומעים היא תופעה הקרויה "האבקת זמזום" (buzz pollination), ובה, כך הודגם, זמזום של דבורה בתדירות מסוימת מגרה את הצמח לשחרר אבקנים. צילום: Bob Peterson.

האם צמחים שומעים?

ייתכן שצמחים מסוגלים להבחין בקולות של מים זורמים ושל כרסומי חרקים

דג קיסר הדור. לא דומה כלל לדגיג הזעיר שהיה בתחילת הדרך. צילום: zsispeo.

מפה גנטית של דגי השונית במפרץ אילת

שיטה חדשה לזיהוי דגיגים באמצעות קידוד גנטי, תאפשר מעקב אחר בריאות המערכת האקולוגית של השונית במפרץ אילת

הכירו את ה-Turkmenocampa mirabilis. תצלום: Alberto Sendra.

החרק המדהים והגבינה המסריחה

מתברר שכל מה שצריך כדי לזהות מין חדש של חרק שלא היה ידוע על כה למדע זה רק חתיכת גבינה ריחנית

המבנים המסועפים של מחט הזכוכית של ספוג הים. באדיבות דוברות הטכניון.

אומן הזכוכית

חוקרים מהטכניון ומגרמניה פענחו את תהליך היווצרותן של מחטי הזכוכית של ספוגי הים הצוֹרָנִיים. התגלית חושפת את העיקרון שמאפשר ייצור טבעי של זכוכית ללא חימום

חרדונים. אילוסטרציה: pixabay.

זוחלים לעתיד טוב יותר

אחרי עשר שנים של מחקר, צוות בינלאומי בהובלת חוקרים מישראל הצליח למפות את התפוצה של למעלה מעשרת אלפים מיני זוחלים הידועים למדע בעולם, ביניהם תנינים,

איור: pixabay.

חנינה מולקולרית

המנגנון שמגן על תאים מגזר דין מוות

פטריות שורש חומות (Gloeophyllum sepiarium) [באדיבות: Karel Tejkal]

פטריות המסוגלות לפרק עץ

חוקרים מאוניברסיטת מסצ'וסטס חושפים את המנגנון המדויק באמצעותו פטריות שורש חומות מצליחות לפרק ביומסה של עץ, זאת ללא שימוש באנזימים.

צפרדע העצים המנוקדת הדרום-אמריקאית ברגע של זוהר. מקור: Carlos Taboada et al.

צפרדע זרחנית

חוקרים גילו לראשונה צפרדע שמאירה בצבעים פלואורסנטיים

יש חיים בבולענים

הבולענים בים המלח נתפסים בדרך כלל כמקור הרס וסכנה, אבל מחקר חדש מצא שהם מהווים גם בית גידול שתומך בהתפתחותם של בעלי חיים מקומיים

יקרונית התאנה, מין פולש של חיפושית ענקית (אורכה כשמונה עד עשרה סֶנטימֶטרים!) בעלת מחושים עצומים, שהִגיעה אלינו בתוך משלוחי עץ מהמזרח הרחוק ומאַפריקה עוד לפני כשבעים שנה. מקור: Jvertman / Wikimedia.

הפלישה הגדולה

לא רק בני האדם הורסים את הטבע, גם בעלי החיים! מינים שמַגיעים לסביבת גידול שאינה סביבתם הטבעית עלולים להשתלט עליה ולהרוס אותה. אילו חיפושיות הורסות

שיבולת של חיטת בר. קרדיט: רז אבני, אוניברסיטת תל אביב.

חוקרים הצליחו לרצף את גנום חיטת הבר

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב הצליחו לרצף את גנום חיטת הבר. במחקר התגלו מוטציות המאפשרות לאדם לגדל חיטה מזה 10,000 שנה

דילוג לתוכן