סיקור מקיף

טורפים – אויבים או ידידים?

הכלבת שהתפרצה לאחרונה במחוזותינו עוררה שוב את הדיון בצורך לנהל את אוכלוסיית הטורפים בסביבתנו, שכן כבר זמן רב שהסביבה הטבעית מושפעת מפעילות אנושית ברמה שכדי לשמרה יש צורך בהתערבות וניהול פעילים

נקבת תן זהוב בפארק הירקון. צילום: Artemy Voikhansky, Wikipedia.
נקבת תן זהוב בפארק הירקון. צילום: Artemy Voikhansky, Wikipedia.

בעולם כולו מצטמצמים שטחי הגידול של טורפים וכך גם הולך ופוחת מספרם של מיני טורפים כמו נמרים, דינגו, דוב משקפיים, ברדלסים ועוד רבים אחרים. צימצום ופיחות שמהווה בעיה שכן טורפים חשובים למערכת הסביבתית בספקם שרותים(1), כמו תיגבור המגוון הסביבתי ע"י וויסות / דילול פרטים חולים וחלשים ואפילו תרומה לספיחת פחמן.

שרותים אלו חשובים גם עבור האנשים(2), אבל לשכנע אנשים בצורך לשמור על חיות בר בהסתמך על תועלות סמויות ועקיפות מהווה אתגר ובעיקר כך כאשר מדובר  בחקלאים – שכן טורפים כמו נמרים או ברדלסים מהווים איום לחיות משק(3) ולפעמים אפילו לחיי אנשים(4). לכן פעילויות גומלין בין חקלאים לטורפים מתוייגות כחיכוך.

לעיתים קרובות מגזימים החקלאים בסכנה(5), כאשר במקרים רבים התגובה היא הרג גם כאשר הטורפים אינם פוגעים בחיות משק. זו אחת הסיבות למצבם הגרוע של טורפים. את מצב ניתן לשנות ע"י שינוי מודעותם של אנשים ליתרונות המוחשיים שהטורפים מספקים.

מחקר שנערך באפריקה מראה כי התועלת שמביאים הטורפים גדולה בהרבה מהבעיות שהם גורמים, כמו  למשל דילול מכרסמים ומזיקים אחרים(6). הצורך הדחוף של חקלאים לשלוט בכמות המכרסמים(7) נובע מהעובדה שמכרסמים משמידים כ-15% מהגידולים בשדות. ה"פתרון" הנפוץ הוא הרעלות, אלא שהרעלות אינן בררניות והרעל הורג גם יצורים מועילים וכאלה שאינם מזיקים, בעוד שהמכרסמים לומדים להימנע מהרעל או מפתחים תנגודת.

החוקרים בדקו אם טורפים שאוכלים מכרסמים נמצאים בשטחי חוות, בשטחי מרעה ובין בתים בכפרים. באפריקה הדרומית, זוהו תשעה מיני טורפים כאשר עבור שבעה מהם מכרסמים מהווים מרכיב חשוב בדיאטה (מהמינים המזוהים אצלנו נמנים – גירית, נמיה, חתול-בר).  הסתבר כי בשטחים בהם יש יבול לקראת איסוף היו יותר טורפים(8). כלומר: לא רק שהטורפים היו בשטח אלא שברור כי הם שולטים בכמות המכרסמים, שללא נוכחותם (טורפים) היו גורמים לפגיעה חמורה ביבול.

בשורה של שיחות עם איכרים בדקו החוקרים את מודעותם לקשר שבין נוכחות טורפים לבין כמות המכרסמים בשדות, והסתבר כי למרות שאנשים יודעים כי הטורפים אוכלים מכרסמים. עדיין הגישה השלילית שולטת כאשר ברוב המקרים החקלאים טוענים כי "צריך להרגם".

הגישה של ניצול טורפים מהטבע כדי לשלוט במכרסמים אינה חדשה(9). אצלנו ידוע השימוש בתיבות קינון לתנשמות וגם בזים תורמים. בכל זאת, השימוש בטורפים (יונקים) להדברת מזיקים – הדברה ביולוגית, אינו נפוץ בחוגי שומרי הטבע(10).

תנשמת לבנה. מקור: Kristina Servant.
תנשמת לבנה. מקור: Kristina Servant.

יש סיכוי ואפשרות טובה להעזר בטורפים כמדבירי מכרסמים, אלא שכדי שגישה זו תצליח יש ללמד את החקלאים לחדול מההרג. ההצלחה בתלות בדורסים ובעיקר בתנשמות כמדבירי מכרסמים(11), נותנת תקווה כי ניתן לשנות גם את הגישה לטורפים. גישת החוקרים לשינוי היא דרך תלמידים בבתי ספר, כאשר טורפים יוצגו לתלמידים כחיות מועילות והתלמידים ישפיעו על הוריהם וכך ישברו מוסכמות ודעות קדומות.

אם בעזרת חינוך יחדלו חוואים להרוג טורפים יתברר להם כי הטורפים מחזירים טובה ע"י הדברת מכרסמים. התלות בטורפים תביא להפחתת השימוש ברעלים, הוזלה בהוצאות הגידול והפחתה בהרג נלווה של חיות שאינן מזיקות. הצלחת שינוי הגישה יביא לרווח לשני הצדדים – אנשים וחיות. פחות פגיעה בחיות ויותר יבולים בשדות.

המחקר עוסק בעיקר בטורפים קטנים, ולדעתי יש צורך דחוף (גם אצלנו) לעשות למניעת החיכוכים האלימים בין חקלאים ובעיקר רועים לבין טורפים גדולים. בעבר כבר התייחסתי לנושא בהצעות לגדל כלבים בקרב העדרים. כאשר הטורף הגדול בארץ הוא זאב, ראוי כי רועים יבינו שהם כפופים לחוקים שאוסרים פגיעה בחיות בר וישתמשו באמצעי הגנה מרתיעים לא הורגים.

אם פתחתי בכלבת, אצלנו הרי שראוי לדעת כי התנים חוזרים לשטחים בהם היו עד לפני כארבעים שנים וטוב שכך. כמי שבילדותו הלך לישון עם יללות התנים, היללות היו חסרות לי. יש לנו גופים ורשויות שאמורים לפתור בעיות סביבתיות, יש מי שתפקידו וחובתו לנהל את הסביבה הטבעית. מותר לבקר ולהציע הצעות אבל ראוי כי נניח להם למלא תפקידם…

ראו עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

תגובה אחת

  1. אחרי כתיבת הר׳מ התוודעתי למס׳ תכנים ומידע שמראים כי
    הפיסקה האחרונה אינה מדויקת (בלשון המעטה) שכן :
    מסתבר כי להתפרצות הכלבת יש אשמים כמו :
    בגלל לחצי ״אוהבי חיות״ יש מניעה מירי בכלבים משוטטים !
    הפיקוח על החובה לחסן חיות בית לוקה בחסר או אינו קיים !
    כשלים במשרד החקלאות שנובעים מ ב ו ר ו ת שכן :
    מסתבר כי פתיונות חיסון יעילים הוחלפו ?
    כאשר שר החקלאות אומר כי ״הכלבת אינה מחלה חשוכת מרפא ״
    הרי זה ניפנוף ב ב ו ר ו ת ,
    כאשר הרשויות שאמורות למנוע את התפרצות הכלבת
    נגועות ב ב ו ר ו ת אנחנו בבעיה !

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן