רעיון שהציע ד”ר אסף רוזנטל לחקלאי בנמיביה, לשלב כלבים אנטוליים המוחתמים ורואים בעדר הכבשים חלק מהלהקה שלהם, ולגרש בכך טורפים המאיימים על העדר, הציל את אוכלוסית הברדלסים במדינה האפריקנית מכדורי החוואים
לפני שנים רבות ביקרתי חבר בחוותו שבגליל. בחווה כרמי זיתים עדרי עיזים ומסעדה. אחת הבעיות שעמדו בפני חברי היתה : טריפת עיזים בפי תנים וזאבים. בעיה דומה עומדת בפני רועים באיזורים רבים בארץ ובעולם.
בגולן ובגליל יש מי שמנסה לפתור את הבעיה באמצעות הרעלה. הרעלת חיות היא עבירה, ההרעלה שמכוונת כנגד “טורפי-עגלים” פוגעת בכל הסביבה, אוכלי פגרים, דורסים וטורפים קטנים מתים בהמוניהם ואילו הטורפים הגדולים לומדים להתרחק מפגרים מורעלים.
פתרון אחר שנפוץ אצלנו הוא “דילול” אוכלוסית הטורפים, “דילול” כלומר ירי בזאבים ותנים. בארצות אחרות טורפים אחרים שמהווים “איום” לעדרים “מדוללים”. בצפון אמריקה מקבלים חוואים רשות להרוג זאבים, באירופה יורים בדובים, בארצות רבות באפריקה יורים בנמרים, אריות, צבועים וברדלסים.
חברי הלך אצל מי שנוקט בפתרון הסביבתי הנכון. רועי צאן באנטוליה שבטורקיה. מאות בשנים מגדלים הרועים כלבים גדולים (ולבנים) שחיים בתוך העדרים. הכלבים שנקראים “קנגל אנטולי” (Anatolian Kangal) רואים בעדר את הלהקה שלהם ולכן גם מוכנים להגן על כל פרט בעדר מפני טורפים.
חברי שהביא גורי קנגל שצורפו לעדר סיפר שאין צורך להאכילם או לטפל בהם שכן בשטח הם מוצאים שיירים ובדיר הם אוכלים תערובת. כאשר מתקרב טורף הם נובחים ודי בכך כדי להבריחו. כלומר מניעת טריפה בעדרים ע”י “הפתרון האנטולי”.
ב-92' ביקרתי אצל חוואי בנמיביה. לחוואי היו עדרי כבשי-קרקול (שחורות), ושטח גדול בו הקים מתקן אירוח שמתוכו יצאו תיירים לצפות בחיות בר. עדרי צאן מול חיות בר כולל טורפים אינו שילוב פשוטץ בשיחה הודה החוואי כי כדי שיוכל להמשיך לארח תיירים הוא מוכן לשלם מס – טריפות בעדר הכבשים.
הטורף המטריד ביותר הוא הברדלס. חוואים בכל אפריקה יודעים כי הברדלס על סף הכחדה ולכן מוגן ובכל זאת יורים בברדלסים כדי להגן על כבשים. מאחר והברדלס טריטוריאלי, כאשר נורה פרט אחד עובר זמן עד שמקומו ניתפס ע”י ברדלס אחר, זמן שנותן מרחב “נשימה” לחוואי.
חשוב לשוב לציין ולהדגיש כי הברדלס נמצא בסכנת הכחדה, מתוך אוכלוסיה עולמית של כ 9000 ברדלסים יש בנמיביה 3000 פרטים. גם החוואי שאצלו ביקרתי היה יורה בברדלסים בכל פעם שנטרפו יותר כבשים מ”המס” שהיה מוכן לשלש לטובת אורחיו. הצעתי לו את ה”פתרון האנטולי”. לאחרונה ביקרתי אצל אותו החוואי, כבר בכניסה לחווה הבחנתי במספר דמויות לבנות בין עדרי הכבשים השחורות. כשנפגשנו שאלתי ומסתבר כי ה”פתרון האנטולי” תפס תאוצה בנמיביה. חוואים רבים מייבאים את כלבי הרועים האנטולים ורואים תוצאות. החל מ-94' יובאו כ 300 כלבים.
יותר ויותר חוואים בנמיביה רוכשים גורי קנגל, דרך גופי שמירת טבע. הכלבים נמסרים לחוואים כאשר הם בני שמונה שבועות. גיל שבו הגורים “מוחתמים” על הכבשים או העיזים ולכן רואים בהם את להקתם. כה גדולה ההצלחה עד כי חוואים בדרא”פ ובקניה מייבאים את הכלבים ומצרפים אותם לעדריהם.
חוואים שברשותם כלבים מדווחים על ירידה של 80% בטריפות ועל גידול של 30% באוכלוסית הברדלסים בסביבתם, גידול שאינו פוגע בעדרים. לא רק ברדלסים, אוכלוסיות תנים ונמרים שנחשבו כ”אויבי” העדר מתאוששות ומתקימות לצד העדרים ללא פגיעה בהם.
בדרום אוסטרליה על אי בקרבת החוף חיים פינגווינים, שועלים שהובאו לאי וכלבים שהתפראו טורפים אותם, עד כדי כך שבשנים אחרונות ירד מספרם מ 1000 ל 10, כדי להציל את הפינגווינים גיסו רשויות שמירת הטבע כלבי רועים שמקורם באיטליה, כלבי מרמס (Maremmas) הכלבים מתנהגים כמו הקנגל האנטולי, מוחתמים על העדר / להק שבסביבתם במקרה הנוכחי פינגווינים, ושומרים עליהם מטורפים. תוך שנתיים נספרו 80 פנגווינים. ההצלחה עשתה כנפיים ומקצוות העולם שואלים ובודקים את האפשרות להשתמש בכלבים להגנת מיני חיות שנמצאים בסכנה.
אצלנו שומעים לעיתים קרובות על הרעלות כתוצאה מניסיונות רועים לסלק טורפים מהשטח, ושוב, הרעלות שפוגעות בסביבה כולה, אז יבואו חכמי שימור הטבע והסביבה בארצנו, יבואו רועי הבקר בגולן, ויסבירו לי, מדוע לא לנקוט ב”פתרון האנטולי” בסביבתנו ?
29 תגובות
יעקוב:
מה שפירשת בדברי כיעילות כלכלית נכתב דווקא מתוך כוונה אקולוגית.
צריכה מוגזמת של מים היא בעיה אקולוגית – מן החמורות שיש לנו.
פליטת מתאן (שהוא גז חממה) גם היא בעייה אקולוגית.
כל מה שצריך כדי לעבור לצמחונות היא החלטה.
זה לא יותר יקר, לא יותר מסובך ולא פחות טעים או מזין מאורח חיים קרניבורי.
מיכאל יקר,את כל הדרך עוד לא הלכתי והלוואי אלך מחציתה,לאט לאט,צמחונות מתוך אידיאל דורש הכנה,וצריך ראשית לכל שנהיה הומניטריים כלפי עצמנו,כי כידוע הומניטרי
פירושו אנושי.אבל אני דברתי על הצד האקולוגי של רעיית בקר(אגב מענין ודאי שמעת על זיהום מעינות של מי עדן שנגרמו מחיידקים של צואת בקר שבגלל הגשמים המועטים לא נשטפו כהלכה)הצד האקולוגי ניזוק ללא ספק מרעיית בקר,אבל נגעת גם בנקודה הכלכלית ניצול קרקע לגידול בקר במרעה ממש אינו יעיל וכלכלי.
ולגבי הצמחונות שזה כידוע חזון אחרית הימים-אני בעד חד משמעית אבל עדיין לא זכיתי
יעקוב:
חשבתי שכבר תלך את כל הדרך ותציע לאנשים להיות צמחונים.
ניצול קרקע לגידול בשר הוא אחת מן הדרכים הפחות יעילות ליצור מזון.
לאחרונה קראתי, למשל, שצריכת המים המחושבת של אוכל בשר כפולה משל הצמחוני.
שימו לב – לא מדובר כאן על צריכת מים לאכילה בלבד אלא על צריכת מים כוללת (כולל הדחת האסלה והמקלחות). אינני יודע אם הנתון מדוייק אבל הוא בטח משקף משהו.
כידוע, מעבר לצריכה המוגברת של כמעט כל משאב שהוא, תורמים העדרים גם להצטברות גזי חממה באטמוספירה.
לכן הצמחונות – אליה הגעתי באופן אישי משיקולים הומניטאריים, עשוייה להפוך ביום מן הימים לחוק משיקולי יעילות ומחסור במשאבי טבע.
הפטנט הנ’ל קים בעדרי הגולן כ 15 שנה ועובד טוב
הרעלות זדוניות קימות גם כן ולהערכתי מדובר בבוקר אחד או שנים כי רוב רובם של הבוקרים אחראיים ואיכפתיים.
קשה לחקלאי לראות את פרי עמלו יורד לטמיון אבל שום דבר לא מצדיק הרעלה המונית שפוגעת בשרשרת שלימה ולמרבית האירוניה לא פוגעת באויבי העדר הישירים כך שחוץ מנזק אדיר כמו שקרה לפני כשנתיים לנשרים בגולן הבעיה לא נפתרת.
אני זורק לרשת נושא לדיון:
האם יש בכלל הצדקה לקיום עדרי בקר בשטחים העצומים של הגולן והגליל
מה תרומתם לאקולוגיה (או שמא נזקם)
האם מוצדק להחזיק עדר של כמה מאות ראש בקר הנמצאים על כ15000-20000 דונם
גורמים להכחדה של מינים אנדמיים ולרבוי פגרים
וכל זאת עבור חקלאי בודד שאינני מזלזל לשניה בזכותו להתפרנס בכבוד אבל המחיר,המחיר!
האם מישהו עשה חשבון המרה של פחמימות חלבונים(מרעה-בשר)
האם לא עדיף לפטם עגלים במפטמה מסודרת (300 עגלים-5 דונם)גם הבשר יותר איכותי(אישית כמעט איני אוכל בשר )
זהו צאו וחשבו
מדהים.
הוגין:
משהו על מחשבה של בעלי חיים:
http://fun.mivzakon.co.il/flash/video/2344/2344.html
שלום, אבי.
שמור על קשר
054-3049010
אורי שרון
כלבים שייכים לסוג CAN ולא לסוג HOMO
ועוד דבר מיכאל,,
עלינו לבדוק האם כלבים נכללים במונח :’הומוספיאנס’ ?
או שהם בני -ברית ‘נאמנים'(בלב/בחושים/וברגשות)הנלווים לו,דווקא משום שאותו שלב התפתחות איבד(על חשבון זה) חושים נחוצים להשרדות? 😉
מיכאל:
יתכן שעל מנת לצאת מאותו סבך של סוגייה: האם כלבים ‘חושבים’? עלינו קודם להגדיר את המונח ‘חשיבה’ לפי ערכים מקובלים ומקוריים ורק אחר-כך לראות או לבדוק בדיעבד האם אותם ערכים שאנו מייחסים ל’חשיבה’ חלים על כל זן הכלבים.
כמו כן,עלינו להגדיר מהי חישה/חושים ואינסטיקט ושוב לבדוק על פי אותם ערכים.
כנ”ל לגבי ערך ‘התנייה’,’הרגל’,’תהליכי למידה’,,
עד כמה שידוע לי המונח :’פרשנות’ קשור להליך חשיבה מוחי/רגשי עלינו גם לבדוק את אותם מונחים והאם להכליל אותם באותו יחס על כלבים הרואים מריחים או חשים את אותו ה’פח’ בדומה לנו ,או אחרת.
(ואסור כמובן לשכוח(כעובדה קיימת/וללא משוא פנים) שגם לנו, כ’מפרשים’ ישנן תכונות שונות מועצמות או מוחלשות השולטות על רמות ה’אובייקטיביות’ היחסית שלנו ,בהתאם).
אני בכל אופן אחקור,בנושא ‘המחשבה’ ואעלה מקורות בהתאם (אם זה בכלל יתבקש אחר כך).
הוגן:
כשאת מסרבת להכיר בחשיבת כלבים ואומרת שכלבים חשים את כנות הכוונות של האדם בתגובה על סיפור שלי על כלב שמפחד ממני קשה מאד שלא לפרש זאת כטענה שיש לי כוונות לא כנות כלשהן כאשר אני מתקרב אל הכלב.
אם לא זו הייתה כוונתך היה צורך להבהיר זאת.
איך שלא יהיה, כאמור, תגובתו של כלב זה באופן דומה כלפי כל האנשים מעידה על הספק הרב שיש לו בשאלה אם הם עמית או טורף.
כללית יש הרבה עדויות למחשבה של כלבים.
כלב שמתרגל שמטיילים אתו כשהוא כבול ברצועה קופץ משמחה כשהוא רואה את בעליו לוקח את הרצועה.
לפעמים, כשבעליו אינו עושה זאת, הוא עשוי להביא לו את הרצועה.
הבעלים, לפעמים, מנצלים תגובה זו של הכלב כדי להוציאו בקלות מן הבית לחצר מבלי לטייל אתו.
הם פשוט יוצאים לחצר עם הרצועה, הכלב רץ אחריהם ואז הם חוזרים הביתה וסגרים את הדלת מבלי לתת לכלב להיכנס.
לאחר זמן מה לומד הכלב לחשוד בכוונת הבעלים.
הוא עשוי לפתח תגובה שונה ללקיחת הרצועה על ידי אנשים שונים ויש מקרים שבהם לא יסכים לצאת מבלי שיכרכו את הרצועה סביב צווארו.
כמובן שגם כך אפשר "לסדר" אותו.
מיכאל:
לא הייתה לי כוונה להעליב כלל,על מה ולמה?
התייחסתי יותר לסוגיית ה’אינטלגנציה’ של כלבים בשאלה האם הם ‘חושבים’ או בעצם ‘חשים/מרגישים.
גם בתגובתי הקודמת מס’ 13 אני מציינת שקשה להגדיר ‘מחשבה’ של כלבים במיוחד משום שהם ‘מותנים’ בנאמנות טוטאלית לבעליהם ומחשבות(הבעלים).אלא,שלעיתים ניתן לראות דקויות שהם חשים ב’אינסטינקט’ חד,הנבצר מאדם רגיל לחוש בו,ולכן הם מהווים אינדקציה מעניינת להכרת עצמינו בכלל.
וכמו שאמרתי גם אצל ילדים קטנים וגם אצל קשישים ידוע שאותה יכולת הבחנה מחודדת יותר,כיוון שאופן החישה שונה ,,(קוראים לזה לב רואה).
מאחר וגם אתה וגם אריה העליתם דוגמאות מהחיים,הרשיתי לעצמי לשתף אותכם בהתנסות שלי,או ליתר דיוק ‘השקפתי’ מתוך ההתנסות בעצמי והתבוננות בהתנהגויות הספציפיות שנתקלים בהם אנשים/כלבים וכו.
*למקרה הספציפי של הכלב המסויים שהתייחסת אליו,תתכן האפשרות שכמו שבין אנשים יש מצבים
של ‘כימיה’ בין אישית או העדרה אולי גם בין כלבים לאנשים היא באותה מידה תקפה ….
או אולי גם מדובר על מקרה של ליקוי חושי אצל אותו כלב ש’זיכרונו מוזר’?,,אולי אותו כלב איבד חלק מחושיו??אולי הוא תשוש??ואולי ההיפך:הוא מותנה על-ידי בעליו להיות תמיד דרוך??
חוץ מזה עשינו קצת הכללה פראית לגבי כל הכלבים ,אך הרי גם בינהם יש זנים שונים עם יכולות מעט שונות בין זן לזן..
הוגין:
המקרה שתיארתי אינו מתאים לתיאור שלך וזאת משתי הסיבות הבאות:
1. מלבד הכלב שהזכרתי – כל הכלבים האחרים שאני מכיר נוהגים בי כפי שהם נוהגים בחברת משפחתו של אבנר.
2. הכלב הנדון נוהג כך בכולם.
3. את יכולה להאמין לי שכל כוונתי היא להתחבב על הכלב הזה גם. בכלל – איזו כוונה "נכונה" את רוצה לרמז ש"חש" אצלי.
אותי, בעיקרון, מעליבים רק בני אדם ואני מוצא את תגובתך מעליבה.
אני זוכר את שירו של לי מרווין באחד הסרטים שמופיעה בו השורה
Snow can burn your eyes but only people make you cry
מיכאל ואריה,,אז כלבים ‘חושבים’ או ‘מזהים רגשית’ את כנות מחשבותינו/או כוונות לב הזר?
פעם נהגתי לומר שמ-3 -אני יכולה להפגע עד מעמקי נשמתי..ילדים קטנים,זקנים,וכלבים.
ומדוע?הם האינדקציה לכנות האמיתית המצוייה בך.אם עברת את מבחנם סימן שאתה נקי בתוכך ואם לא,כנראה שמשהו זמני/או יצוק,,השתבש בין עולמך החיצוני ועולמך הפנימי,,
בקיצור,הזיכרון של כלבים יותר רגשי/חושי.גם המשיכה המיידית שלהם לאנשים שטרם הכירו לפני כן היא יותר אינסטנקטיבית רגשית.
לא פעם אתם יכולים לראות בעל כלב מסויים שאינו ‘מחבב’ מישהו מסויים אך הכלב מתחיל לייבב ולהראות אי נוחות,,מחד הוא נאמן לבעליו ומאידך הוא ‘מרגיש’ משהו ‘טוב’ שבעליו טרם זיהה..במקרה הפוך,יתכן והם גם מזהים ‘סכנה’ הנשקפת לבעליהם על ידי יכולת איתור חושי כמו ‘סוג זיעה סמוייה הבאה מצד מישהו זר העלול ל’הרגשתם’ להזיק לבעלי-או בני חסותם,,
זו לא בדיוק ‘מחשבה’ כפי שאנו מגדירים, אלא ‘תחושה’ או ‘אינסטיקט’.(שהיא אינטלגנציה אמינה ונאמנה בפני עצמה).
בהמשך לדבריו של מיכאל. אין ספק שהאבחנה שלך נכונה. לנו יש כלבה שמאוד אוהבת חברה שלנו ויש לזה סיבות. בכל פעם שהיא באה לבקר, ממש צריך בדקות הראשונות לקשור את הכלבה כי היא קופצת על החברה בצורה היסטרית וממש בוכה מרוב התרגשות. ואז משחררים אותה והחברה יורדת איתה קצת לטייל כדי שהמשך ההשתוללות יהיה בחוץ ושתיהן תירגענה. אותן התגובות מתרחשות ובאותה עוצמה גם כאשר עובר זמן רב בין הביקורים.
הוגין:
אמנם מחשבה אינה מורכבת רק מהטלת ספק אבל העובדה היא שכלבים גם מטילים ספק.
כמובן שאינם מטילים ספק בקיומם של חורים שחורים כי נושא זה כלל לא מצוי בתודעתם אבל אם אינם מכירים אותך הם יכולים, למשל, להטיל ספק בכנות כוונותייך כאשר את קוראת להם.
לשכני יש כלב שנראה כסובל מקשיים חמורים בגיבוש זיכרון ארוך טווח.
כל פעם שאני נכנס לביתו של אותו חבר, הכלב בורח למרות כל מחוות החיבה שלי.
בכל פעם לוקח לי זמן – מחדש – לרכוש את אמונו ובסופו של דבר הוא אכן בא ונותן לי ללטף אותו – אבל הזיכרון לא מחזיק מעמד עד לביקור הבא והסיפור חוזר חלילה.
מיכאל:
יתכן והשאלה היא האם כלבים ‘מטילים ספק’..?על פי זה ניתן לבחון אם הם ‘חושבים’..
מן הסתם קשה להגדיר מחשבה עצמאית בתנאים של חיבה ללא תנאי ונאמנות טוטאלית שייכותית,,
הוגין:
בלי שום קשר לכתבה – האם יש לך ספק בכך שהכלבים חושבים?
אגב,שמתם לב שהכלבים בכתבה זו הוכתרו כ’חושבים’?..
לא במקרה הכלב מכונה ידידו הטוב ביותר של האדם. זו בדיוק הסיבה שאבותינו בייתו את הכלב.
והרי לנו עוד דוגמה לאבולוציה של מם.
בעצם זה יפה יותר מסתם דוגמה.
מי שקורא מאמרים בנושא אבולוציה בוודאי נתקל במונח "קו-אבולוציה" – כלומר – ההתפתחות המשותפת של מספר מינים תוך התאמה הדדית (לפעמים תחרותית ולפעמים סימביוטית).
הדוגמה הנוכחית היא דוגמה לקו-אבולוציה סימביוטית של ממים עם גנים – של רעיונות עם יצורים חיים.
מרתק ומשמח.
רעיון נפלא…
הם אוכלים את החברים שלהם ושותים להם את הדם בקש.
מה אוכלים הכלבים החברים של הפיגווינים ? דגים? ומה הם שותים ? מי ים ?
לא היתה תוכנית כזאת ב NG ?
מדהים! רעיון מעולה פשוט זול הומאני וירוק, משרד החקלאות חייב לאמץ, לתת תמריצים ולפקח על הכלבים על מנת שלא יהפכו לקורבנות של הפיתרון.
אולי זה נקרא ‘לגייס את הטבע הטוב לתפקידו הנאמן’?מדהים.
למה לא להפנות כתבה זו אל משרד איכות הסביבה או החברה להגנת הטבע, לא כולם שם אטומים.
איזו מחשבה יצירתית לטיפול בבעיה
מדהים