מחקר חדשני מצא עדות ראשונה לכך שבעלי חיים יוצרי שלד גריני (קרבונטי) לא רק יכולים לשרוד בטמפרטורות קיצוניות, אלא גם מסוגלים לייצר שלד ולגדול בטמפרטורות
חוקרים ישראלים רוצים לבנות בנק דמעות כדי להטיב להבין מדוע אנחנו בוכים
רד האט, הספקית המובילה בעולם של פתרונות קוד פתוח, הודיעה כי המכון האירופאי לביואינפורמטיקה (EMBL-EBI), חלק מהמעבדה האירופית לביולוגיה מולקולרית, ישתמש בפלטפורמת Red Hat OpenStack
מדענים ממכון ויצמן גילו, כי השכבות השונות שביחידות הכבד מבצעות תפקידים שונים, דבר המאפשר לכבד לעשות שימוש מיטבי במשאביו.
חוקרים בפקולטה לביולוגיה בטכניון ועמיתיהם בארה"ב ובדרום אמריקה מציגים את חשיבותם של "פוסקסינים" ברבייה מינית, בהדבקה ויראלית ובצמיחת איברים
חוקרים בפקולטה לפיזיקה בטכניון מציגים הסבר חדש ליכולת ההתחדשות הנדירה של ההידרה
מדענים ממכון ויצמן גילו, כי הגרעינים הגמישים של תאי הדם הלבנים יכולים להידחס מבעד ל"גדר החיה" של התאים המצפים את כלי הדם, תוך פירוק חלקי
תערובת של כימיקלים המוזרקת למוחות של תיקנים הופכת אותם לכלי שרת בידיה של צרעה זעירה, ולארוחה טרייה ומושלמת לצאצאיה
חוקרים ממכון ויצמן גילו כי נגיפים מקיימים ביניהם תקשורת המבוססת על מסרונים שמוטמנים במולקולות קטנות (פפטידים). באמצעות מדידת ריכוז הפפטיד בשעת ההדבקה, הנגיף 'סופר' כמה נגיפים
בזמן שהדבורים על היבשה הולכות ונעלמות, מצאו חוקרים ״דבורים״ שמאביקות צמחים מתחת לפני הים
תיארוך שערכו מדעני המכון לזרעי פול הבר העלה כי מדובר ב"אֵם קדומה" לפול המודרני
מאמצים להצלת החמוס שחור־הרגל בארה"ב בתקווה להגדיל את המגוון הגנטי של המין באמצעות החדרה מחדש של דנ"א קדום לתוך האוכלוסייה
מחקר חדש שנערך באנגליה מראה שבעלי חיים מסוימים מפחדים מהאדם יותר מכל טורף אחר, וחוששים לצאת ממחבואם כשהם חושדים שיש אדם בסביבה. ומה המצב בישראל?
למנעלן, ציפור אפריקאית משונה, יש מקור ומבנה ייחודיים שעשויים להוות השראה לעיצובים קלים אך חזקים בתחום ההנדסה, בתחום העיצוב ובתחומים אחרים / מאת: עדי וייס
המוח האנושי הוא אחד המבנים המורכבים ביותר המוכרים לנו בטבע. הוא מורכב בממוצע מכמאה מליארד תאי עצב (נוירונים) וכמאה טריליון קשרים ביניהם. כדי לקבל פרופורציות,
מדענים ממכון ויצמן מדדו את רמות הליפידים בגרעיני התא ובמיטוכונדריה בזמנים שונים ביום, וגילו כי כשליש מהליפידים שנמדדו מפגינים שינוי יומי באברונים. הממצאים עשויים להעיד
מדענים "חישבו לאחור" את ההיסטוריה המולקולרית של חלבון מסוים, גילו את שורשי המבנה שלו, והצליחו לשחזר במעבדה את התהליך האבולוציוני שהוביל ליצירה של החלבון המודרני
מדענים רק עתה מתחילים להבין מה גורם לאנשים להתגרד ללא הרף
מדענים ממכון ויצמן גילו מעין "קרון רכבת" החיוני לחישת הממדים של התאים – חלבון הקרוי "אימפורטין-בטא-1". חלבון זה מעביר את אות החישה בחזרה לגרעין התא.
מידת השגשוג היחסי של קבוצות חיידקים במעיים, קשורה להתפתחות מחלות כמו סוכרת מסוג 2 ומחלת מעי דלקתית. כך עולה ממחקר שפורסם בכתב העת סיינס
התקשורת הפופולרית, לרבות הארץ, נתנו לפרויקט ENCODE קרדיט על דברים שאין בו. עידו חדי מבקש לעשות סדר
הכלי החדש יכול לשמש לחקר המנגנונים הביולוגיים המורכבים בתאים, אלו האחראיים להתפשטות סרטנית, החלמת פצעים, יצירת ביופילם ותהליכים מבוססי-נוזלים אחרים.
חוקרים מאוניברסיטת Eindhoven (TU/e) פיתחו שיטה חדשה לחלוטין לייזום תגובות כימיות. לראשונה הם הצליחו להשתמש בכוחות מכאניים בכדי לשלוט על פעילות קטליטית – אחת מהפעילויות
השיטה, המבוססת על פיזור ראמאן מעורר (stimulated Raman scattering, SRS), פועלת באמצעות מדידת הריטוטים של הקשרים הכימיים בין האטומים השונים.
יש עוד המון מה לגלות על תפקודם של המנגנונים בגוף, גם הבסיסיים ביותר כגון המוח. אומר פרופ' טים האנט, חתן פרס נובל לרפואה בשנת 2001
