סיקור מקיף

ביולוגיה

שיטפון של דמעות

חוקרים ישראלים רוצים לבנות בנק דמעות כדי להטיב להבין מדוע אנחנו בוכים

אילוסטרציה. מקור: pixabay.com.

מכון האירופאי לביואינפורמטיקה ישתף פעולה עם רד האט לקידום יכולות מחקר ביולוגי

רד האט, הספקית המובילה בעולם של פתרונות קוד פתוח, הודיעה כי המכון האירופאי לביואינפורמטיקה (EMBL-EBI), חלק מהמעבדה האירופית לביולוגיה מולקולרית, ישתמש בפלטפורמת Red Hat OpenStack

אוניית כבד של עכבר. צולם במיקרוסקופ פלואורסצנטי. השכבה האמצעית מכילה מולקולות רבות של אר-אן-אי שליח (נקודות לבנות) המקודדות את החלבון הפצידין, אשר מווסת את רמות הברזל בדם. מקור: מתוך המאמר - Halpern et al., Single-cell spatial reconstruction reveals global division of labour in the mammalian liver, Nature (2017).

מה שקורה בכבד

מדענים ממכון ויצמן גילו, כי השכבות השונות שביחידות הכבד מבצעות תפקידים שונים, דבר המאפשר לכבד לעשות שימוש מיטבי במשאביו.

כדורית לבנה נדחקת דרך תאי אנדותל בדרכה אל מחוץ לכלי דם. השלד התוך תאי (סיבי אקטין) של הכדורית ושל תאי האנדותל נחשף בטיפול. מיקום גרעין הכדורית מוצלל בחום ושלוחת הכדורית שחדרה מבעד לתאי האנדותל ועשירה בסיבי אקטין מוצללת בצהוב.

סוד כוחו של התא הלבן

מדענים ממכון ויצמן גילו, כי הגרעינים הגמישים של תאי הדם הלבנים יכולים להידחס מבעד ל"גדר החיה" של התאים המצפים את כלי הדם, תוך פירוק חלקי

הדמייה ממוחשבת של פאג'ים תוקפים חיידק. המחקר החדש הראה כי הם מקיימים ביניהם תקשורת – וכך מחליטים אם להתרבות או לעבור למצב רדום. מקור: Zappys Technology Solutions / Flickr.

נגיפים מקיימים ביניהם תקשורת – וכך מחליטים אם להתרבות או לעבור למצב רדום

חוקרים ממכון ויצמן גילו כי נגיפים מקיימים ביניהם תקשורת המבוססת על מסרונים שמוטמנים במולקולות קטנות (פפטידים). באמצעות מדידת ריכוז הפפטיד בשעת ההדבקה, הנגיף 'סופר' כמה נגיפים

הדבורים של הים

בזמן שהדבורים על היבשה הולכות ונעלמות, מצאו חוקרים ״דבורים״ שמאביקות צמחים מתחת לפני הים

זרעי פול הבר בני 14,000 שנה; "האם הקדמונית" של הפול המודרני.

החיפוש אחר פוּל הבר

תיארוך שערכו מדעני המכון לזרעי פול הבר העלה כי מדובר ב"אֵם קדומה" לפול המודרני

חמוס שחור רגל. מקור: USFWS Mountain-Prairie / flickr

תחיית מתים גנטית

מאמצים להצלת החמוס שחור־הרגל בארה"ב בתקווה להגדיל את המגוון הגנטי של המין באמצעות החדרה מחדש של דנ"א קדום לתוך האוכלוסייה

לגירית יש סיבה טובה לחשוש מהאדם: הוא הורג אותה בקצב גבוה פי 4.3 מאשר הטורפים הטבעיים שלה. צילום: Chris Frewin, Flickr

אפקט הפחד

מחקר חדש שנערך באנגליה מראה שבעלי חיים מסוימים מפחדים מהאדם יותר מכל טורף אחר, וחוששים לצאת ממחבואם כשהם חושדים שיש אדם בסביבה. ומה המצב בישראל?

מנעלן. מקור: Yusuke Miyahara / flickr.

אורגניזם החודש – המנעלן, מלך הביצה

למנעלן, ציפור אפריקאית משונה, יש מקור ומבנה ייחודיים שעשויים להוות השראה לעיצובים קלים אך חזקים בתחום ההנדסה, בתחום העיצוב ובתחומים אחרים / מאת: עדי וייס

איור: Darryl Leja, NHGRI / flickr.

בין חושך לאור

מדענים ממכון ויצמן מדדו את רמות הליפידים בגרעיני התא ובמיטוכונדריה בזמנים שונים ביום, וגילו כי כשליש מהליפידים שנמדדו מפגינים שינוי יומי באברונים. הממצאים עשויים להעיד

תרשים של חלבון מסוג קטלאז. מקור: ויקימדיה / Vossman.

איך חלבון נולד?

מדענים "חישבו לאחור" את ההיסטוריה המולקולרית של חלבון מסוים, גילו את שורשי המבנה שלו, והצליחו לשחזר במעבדה את התהליך האבולוציוני שהוביל ליצירה של החלבון המודרני

תאי עצב. מקור: MR McGill / flickr.

עד קצה התא ובחזרה

מדענים ממכון ויצמן גילו מעין "קרון רכבת" החיוני לחישת הממדים של התאים – חלבון הקרוי "אימפורטין-בטא-1". חלבון זה מעביר את אות החישה בחזרה לגרעין התא.

לוגו פרויקט ENCODE

הגנומיקה של הזבל

התקשורת הפופולרית, לרבות הארץ, נתנו לפרויקט ENCODE קרדיט על דברים שאין בו. עידו חדי מבקש לעשות סדר 

חבל מולקולארי לטובת תגובות כימיות

חוקרים מאוניברסיטת Eindhoven (TU/e) פיתחו שיטה חדשה לחלוטין לייזום תגובות כימיות. לראשונה הם הצליחו להשתמש בכוחות מכאניים בכדי לשלוט על פעילות קטליטית – אחת מהפעילויות

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן