בביולוגיה יש יותר שאלות פתוחות מאשר במתמטיקה

יש עוד המון מה לגלות על תפקודם של המנגנונים בגוף, גם הבסיסיים ביותר כגון המוח. אומר פרופ' טים האנט, חתן פרס נובל לרפואה בשנת 2001 *ראיון ראשון בסדרה – בתקווה לראיין את כל האורחים המכובדים לכנס חתני פרס נובל המצדיעים לישראל במלאת לה 60, שיתקיים בטכניון ב-19 במאי 2008

עשרה חתני פרס נובל ישתתפו באירוע הצדעה מיוחד לכבוד ששים שנות מדע במדינת ישראל, שייערך בטכניון לקראת יום העצמאות הבא. רופסור מיכאל אבירם מהפקולטה לרפואה על שם רפפורט בטכניון, מארגן האירוע, אמר כי ההיענות ליוזמת הטכניון מצד חתני פרס נובל הייתה רבה ונלהבת.

חתני פרס נובל אשר ישתתפו באירוע שיתקיים בקמפוס הטכניון ביום שני, 19 במאי 2008, יהיו:

פרופ' רוברט אומן מישראל חתן פרס נובל בכלכלה לשנת 2005;
פרופ' גינטר בלובל מארה"ב חתן פרס נובל בכימיה לשנת 1987
פרופ' דויד גרוס מארה"ב חתן פרס נובל בפיסיקה לשנת 2004;
פרופ' טים האנט מבריטניה חתן פרס נובל ברפואה לשנת 2001;
פרופ' אברהם הרשקו מישראל חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2004;
פרופ' קורט ווטריך משוויצריה חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2002;
פרופ' אלי ויזל מארה"ב ב חתן פרס נובל בשלום לשנת 1986;
פרופ' זאן מארי לן מצרפת חתן פרס נובל בכימיה לשנת 1987;
פרופ' פאריד מורד מארה"ב חתן פרס נובל ברפואה לשנת 1998
פרופ' אהרן צ'חנובר מישראל חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2004

את האירוע יפתח נשיא הטכניון, פרופסור יצחק אפלויג, בהרצאה בנושא: "מהכימיה ועד לרפואה". הרצאות האורחים יכללו נושאים מגוונים ומרתקים כמו "ממדע בסיסי ליישומי","המדע כהרפתקה", ו"עתיד הפיסיקה".
האירוע יהיה פתוח לציבור הרחב ויוזמנו אליו מדענים וסטודנטים מכל רחבי הארץ. חתני פרס נובל ייפגשו עם סטודנטים ומדענים מצטיינים בתחומי מחקריהם, יבקרו בפקולטות הרלבנטיות בטכניון ויטיילו בצפון הארץ.
חתן פרס נובל ברפואה לשנת 2001, פרופסור טים האנט מבריטניה, כתב לפרופסור אבירם כי ישמח להשתתף באירוע הצדעה מדעי זה בטכניון. "אני מעריך מאוד את החיוניות הרבה, הידע וחוסר הפורמאליות של המדענים הישראלים", כתב פרופסור האנט.

פרופסור טים האנט מבריטניה זכה בפרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה בשנת 2001 על מחקריו בנושא בקרת חלוקת התא. כבר כנער אהב טים כימיה וביולוגיה הודות למוריו קולונל סימונס וטרנס דוהרטי אשר התרכזו בלימוד עקרונות פעולה ולא רק תופעות. כיוון זה המשיך בלימודי ביולוגיה בתיכון וביוכימיה בקמברידג', בהנחיית אשר קורנר אשר נתן לסטודנטים שלו ובהם טים האנט חופש פעולה לחקור אספקטים שונים של מטבוליזם חומצות גרעין וחלבונים ומכאן הייתה הדרך לחקר בקרת חלוקת התא ברורה.פרופ' האנט הסכים להתראיין לאתר הידען, ואנו מקווים בהמשך הסדרה לדבר עם כמה מחתני פרס נובל המכובדים שיגיעו לאירוע.

על מה תרצה בסימפוזיון של זוכי פרסי נובל?"עדיין לא החלטתי בדיוק על מה אדבר, אבל קרוב לודאי שאדבר על הנושא שאותו אני חוקר זמן רב (ועבורו זכה בנובל א.ב.) – הבקרה על חלוקת התא שכן אני מתעניין שנים רבות כיצד פועל המנגנון הבסיסי של חלוקת התא. אני סבור שאנחנו עדיין רחוקים מהבנת הבקרה של שגשוג תאים. אנחנו יודעים על הרבה גורמי צמיחה, ויש לנו רמזים באשר למרבית התופעות אבל יש לנו מרחק רב לעבור עד שנבין באמת כיצד מתפתחים יצורים רב תאיים. "
ומהן פריצות הדרך בתחום זה?"רק לאחרונה עבדתי על משפחת אנזימים המכונים "קינאזות" (KINASES) וכאשר הגנום של התא מוכפל ומתארגן מחדש לקראת חלוקת הקינאזות מדביקות זרחן לחלבונים אחרים השולטים בתהליכים של חלוקת התא כדי להפעילם ועם סיום חלוקת התא מסולק הזרחן מאותם חלבונים והקינאזות – מפסיקות את פעולתן. גילינו שהאנזימים שאחראים על הצמדת הזרחן משופעלים כשמתחילה פעולת החלוקה ופעולתם נפסקת עם סיומה. האנלוגיה היא פקק בכיור –כאשר מעוניינים למלא את הכיור במים, אוטמים את פתח הניקוז שלו בפקקוכאשר מעוניינים לרוקן אותו חולצים את הפקק. אם הברז ישאר פתוח לאחר שיתרוקנו המים שנאגרו תהיה מהירות הכניסה והיציאה של המים זהה. התהליך הביולוגי שתיארנו משמש מעין פקק שכאשר הוא פועל מתבצעת חלוקת התא בעוד שכאשר אינו פועל התא עושה את פעולותיו הרגילות כאשר רק החומרים הנדרשים לצורך כך נכנסים ויוצאים."
"זו רק פריצת דרך קטנה בהבנה של חלוקת התא ושגשוגו אבל מדובר במנגנון שלא העריכו אותו נכון במשך 25 שנה.
חשוב לציין בהקשר זה כי יש שאלות שאנחנו לא יודעים עדיין איך להתמודד איתן. למשל, אנחנו עדיין לא יודעים מה גורם לתאים להשאר במקומות הנכונים ביחס לתאים אחרים. לכאורה שאלות כאלה הן פשוטות, אך התשובות עליהן מורכבות ואינני יודע אם נגיע לפתרונן בתוך שנה אחת או בתוך 100 שנה."

לא רק במתמטיקה ישנן שאלות פתוחות זמן רב…?"בתחום מדעי החיים יש יותר שאלות פתוחות מאשר בכל תחום אחר."

האם אתה סבור שהתשובות תגענה ממחקרים רב תחומיים?"בעבר זה היה המקרה לעיתים קרובות. שיפורים בתחום הטכנולוגי או במתודולוגיות גרמו להתקדמות בתחומים אחרים – למשל מערכות ההדמיה כמו הרנטגן ותורת הגבישים הביאו להבנות רבות אודות מולקולות גדולות כמו חלבונים ו-DNA. עתה יש בידינו כלים חדים מספיק אך לא ברור לי מהיכן יגיעו רעיונות חדשים. יתכן ששילוב של אנשי מדעי המחשב ומדעי החיים יאפשר לנו להבין טוב יותר את המוח, כיצד הוא מחווט וכיצד הוא פועל. יש שאלות עצומות גם בתחום זה שעדיין איננו יודעים לענות עליהן, למשל כשאתה רואה את סבתך, כיצד אתה מזהה אותה, או כיצד אנו יודעים להבדיל בין קטע מוזיקלי טוב כמו קונצרט לפסנתר של מוצארט, לבין סתם הקשה על הקלידים, ואיך אתה תופס משהו כיפה ומשהו אחר כמכוער, וכך גם בתחום חוש הריח, מדוע ריח אחד נחשב לריח טוב והשני למסריח.

האם אתה מכיר זוכי נובל נוספים שיטלו חלק באירוע?אני מכיר את שני הזוכים הישראלים מהטכניון, פרופ' אברהם הרשקו ופרופ' אהרן צ'חנובר משום שהם עובדים בתחום קרוב מאוד לתחום שבו אני עוסק.

אומרים שלקח המון זמן עד שהכירו בתרומתם?גם המקרה שלי דומה, והזמנים פחות או יותר קרובים, אם כי במקרה של הרשקו וצ'חנובר זה לקח זמן ארוך יותר. עבדנו פחות או יותר באותה תקופה. הם עשו עבודה יפה ומקורית שהסתברה כחשובה מאוד. אחת הסיבות לכך שבתחום מדעי החיים ההכרה לוקחת יותר זמן היא שלא כל כך ברור באותו זמן כמה תתברר תגלית כלשהי כחשובה. בשלב ראשון רק מעט מאוד חוקרים אחרים יודעים על התגלית, ולא תמיד ברור שתהיה לה השלכה רחבה על המחקר בתחום ושהיא תהפוך לבסיס שלו. זמן רב נדרש כדי להכיר כי מערכת היובקיטין הנמצאת ופועלת בכל התאים והאורגניזמים להוציא חיידקים,היא מערכת מרכזית לסילוק חלבונים שאינם נדרשים ולבקרה של תהליכים חיוניים בתא. בסוף הצדק נעשה ולדעתי זה פרס שמגיע להם בלא היסוס.

מה אתה מאחל לישראל ולמדע הישראלי ליום העצמאות השישים?יש בישראל מדענים מצויניים. אני מקווה שישראלים יזכו בעוד פרסי נובל. אני מכיר את הנעשה בישראל בתחום שלי ואף ביקרתי כמה פעמים במכון ויצמן, בפעם האחרונה לפני כשנה. מאוד התרשמתי ממה שקורה שם, במיוחד בתחום הביולוגיה. אני מאחל שזה ימשיך כך.

מה דעתך על הנסיונות החוזרים ונשנים להחרים את האקדמיה הישראלית, בידי עמיתיה בבריטניה, ארצך?אני מאוד מאוכזב מהנסיונות הללו אני שונא את הדברים הללו. חתמתי על עצומה כנגד החרם. אני לא מאמין שחרם כלשהו היה יכול להשפיע על ממשלת ישראל. ישנם אנשי אקדמיה ישראלים, בהם חברים שלי, שמבקרים את מדיניות ממשלתם. יחד עם זאת, צריך להמשיך להיות בקשר עם מישהו שאתה רוצה שיבין אותך, ולא לנתק איתו את הקשרים, אלא דווקא להגביר אותם.

מה דעתך על המשבר באוניברסיטאות בישראל?אינני יודע על כך הרבה אבל כפי שזה נשמע מדובר במשבר דומה העובר על כל מערכות ההשכלה הגבוהה בעולם. זו שאלה מסובכת, מי אמור לשלם עבור המחקר האקדמי באוניברסיטאות. התערבות הממשלה בניהול האוניברסיטאות, בין היתר באמצעות השפעה על התקציב היא מסוכנת, משום שהם אינם מבינים מה תפקידה של האוניברסיטה. בארה"ב למשל, יש תערובת של אוניברסיטאות פרטיות ואוניברסיטאות הממומנות על ידי המדינה. לפני זמן מה ניסיתי להקים מכון מחקר ביוטכנולוגי בקיימברידג' בבריטניה, והופתעתי מכך שכאשר פניתי לחברות בתחום וביקשתי שיתרמו כסף לבניית בניין עבור המכון ולתפעולו, תשובתם הייתה "אנחנו משלמים מסים בשביל זה, למה שניתן עוד?". הוכיתי בהלם מהתשובה. ישנו ויכוח אם הממשלה צריכה להשתמש בכסף כדי לתחזק את האוניברסיטאות או כדי לתת סובסידיה לחקלאים או כדי לבנות דרכים. אני לא יודע מה הדרך הטובה ביותר להקצאת משאבים.
אני לא אוהב את ההתערבות של הממשלה בחופש האקדמי. אנשי האקדמיה יודעים מה לעשות. זה די מסובך ומסוכן להיות תלויים רק בממשלה, משום שזה נותן יותר מדי כוח לפוליטיקאים ופוגע בעצמאות המוסדות האקדמיים.

מה דעתך על המגבלות על לימוד האבולוציה בארה"ב, דבר שכבר מתחיל לזלוג לאירופה?"איני מבין מה הבעיה בכלל, שכן האמת ידועה. אבל אני תוהה כיצד חושבים האנשים המכחישים את האבולוציה. איך הם סבורים שהחיים נוצרו. מעקב אחר כל יצור דרך הביצים המופרות משחר כל הזמנים, מעיד על ההמשכיות של החיים על פני כדור הארץ. אף אחד לא מציע קיומה של יצירה ספונטנית של חיים. לבני האדם יש ילדים, וכשהם גדלים גם להם יש ילדים אבל אנו יודעים גם שהם אמנם דומים להורים אך גם שונים במעט, וכך פועלת האבולוציה. אינני חשוב שלאנטי אבולוציונרים יש תשובה חלופית. האבולוציה מסבירה את העובדות טוב בהרבה. "
"כפי שכבר ציינתי רעיונות מדעיים רבים הם פשוטים אך ההסבר מאחוריהם יכול להיות די מסובך. גם אני למשל לא מבין תופעות מסוימות בפיסיקה ויש הרבה דברים שאינני יודע כיצד הם פועלים. גם באבולוציה התשובה כיצד הדבר נעשה אינה קלה להסבר, למי שאינו בתחום. כשאני קורא את כתביהם של הבריאתנים ומכחישי האבולוציה האחרים, לא מצאתי שיש להם תשובות אחרות. הטיעון העיקרי שלהם מתבסס על מציאת נקודות תורפה ובעיות בהסבר המדעי. אינני מכחיש שיש בעיות משום שקשה להבין כיצד מתפתחים למשל המוח או העיניים. אבל הם לא מציעים חלופה הגיונית, אלא רק את הטיעון שאלוהים ברא את העולם בשבעה ימים, דבר שאינו הגיוני ואינו נכון."

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן