אפיגנטיקה

טחב. המחשה: depositphotos.com

האבולוציה הגנטית המפתיעה של הצמחים הקדומים

חוקרים גילו מנגנון אפיגנטי מרכזי בצמח הטחב, ממיני הצמחים הקדומים ביותר, שהופיע כבר לפני 400 מיליון שנה, ושרד בעולמנו עד היום. לדבריהם, מדובר במנגנון קריטי

תא סרטני. איור: Shutterstock

זיכרונותיו של תא סרטני

קבוצת מדענים במכון ויצמן למדע חקרה באחרונה מה קורה לזיכרון התאי בסרטן. ממצאיהם ממחישים כיצד "אובדן זיכרון" עשוי להשפיע על מהלכן של מחלות ממאירות

אפיגנטיקה. המחשה: shutterstock

שלושה חוקים שמכתיבים הורשה אפיגנטית בין-דורית – שלא דרך שינויים ברצף ה-DNA

מעבדתו של פרופ' עודד רכבי גילתה בעבר שתולעים מורישות לצאצאיהן מולקולות מסוג רנ"א קטנות אשר מכילות מידע לגבי סביבת ההורים, כמו מצב תזונתי, הידבקות בנגיפים ואפילו הפעילות מוחית של ההורים, ובכך תורמות להישרדות הדורות הבאים. במחקרם הנוכחי, פרופ' רכבי וצוותו ניסו להבין האם ישנם חוקים להורשה אפיגנטית של רנ"א קטנים לאורך הדורות או שמדובר בהורשה פאסיבית ואקראית

תרשים של האינטראקציה המרחבית בין אזורי הבקרה בדי-אן-אי לבין הגנים המבוקרים. ה"מדווחים" (באדום ובירוק) חושפים אינטראקציות אלה. מעבדתו של ד"ר יונתן שטנצלר, מכון ויצמן

תא בעקבות גורלו

ד"ר יונתן שטלצר ממכון ויצמן פיתח שיטה חדשנית המאפשרת התבוננות חסרת תקדים בהתפתחות תאים בעובר

מושבות תאי גזע עובריים כפי שהן נראות במיקרוסקופ: התאים התמיינו באופן מסודר כאשר הגנום שלהם הכיל עותק תקין של הגן p53 (משמאל), אך לא כאשר p53 היה חסר (מימין). מקור: מגזין מכון ויצמן.

התפקיד החדש של שומר הגנום

מדענים ממכון ויצמן הראו כי הגן p53 מונע מתָאים להפוך לממאירים לא רק בכך שהוא מונע הצטברות של פגמים בדי-אן-אי, אלא גם באמצעות בקרה על

אילוסטרציה של DNA המועבר דרך חריר ננו-מטרי. באדיבות פרופ' עמית מלר, הטכניון

מעבר לרצף

פרופ' עמית מלר מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון, שפיתח שיטה חדשנית למיפוי של מולקולות DNA, משתף פעולה עם חוקרים מרחבי אירופה במסגרת קונסורציום BeyondSeq. המשימה: איתור

תפילה לריפויו של חולה סופני. איור: shutterstock

על "מדע" ניו אייג'י

בתאריך 7.5.14 התפרסמה בערוץ 10 כתבה לרגל ביקורו בארץ של פרופ' ברוס ליפטון. הרצאתו והכתבה על אודותיו היו זרועים אי-דיוקים רבים והציגו אותו כחוקר מוביל

זבוב פירות בוגר שנחשף לאתגר סביבתי (רעל) במהלך התפתחותו (משמאל), לעומת זבוב שהתפתח בסביבה נוחה (מימין)

אתגרים בסביבה

ד"ר יואב סואן, מהמחלקה לכימיה ביולוגית במכון ויצמן למדע, ביחד עם חברי קבוצתו, שי שטרן וד"ר יעל פרידמן- סירקיס, ופרופ' ארז בראון מהטכניון, פיתחו אסטרטגיה

מימין: אלינה מולצ'דסקי, גלעד לנדן, נעמי גולדפינגר, ד"ר זהר מוכמל, פרופ' ורדה רוטר, נטע מנדלסון כהן, ד"ר עמוס תנאי ואמיר בר. התבגרות

אפיגנטיקה: הכל תלוי בחינוך

כיצד יוצאים תאים לתרבות רעה, והופכים מיצורים מנומסים ומאולפים, שנשמעים לחוקים ומתחלקים רק כשיש צורך בכך, לתאים סרטניים המתרבים ללא שליטה? האם ההתנהגות הפרועה הזו

מערכת הניסוי: שני נחירים מהן יוצאות אלומות אולטרה-סוניות של אטומי הליום מעוררים (בכחול) ושל אטומי ארגון או מולקולות מימן (באדום). האלומה הכחולה עוברת במתקן מגנטי (בצהוב) הגורם לה להתעקם, ומתמזגת עם האלומה האדומה – אז אטומי הארגון או מולקולות המימן עוברים יינון, ונכנסים לתוך הגלאי. בתמונה למעלה נראה חתך רוחב במתקן המגנטי

ביטוי ובקרה

עם פיענוח גנום האדם הושלם זיהויים של כ-20,000 הגנים שבגוף האדם. בסמוך לכל אחד מאותם גנים מצוי רצף די-אן-אי קצר, המהווה מקטע בקרה

שימפנזה ואדם. מתוך ויקימדיה - רשיון CC

"מותר" האדם מן השימפנזה – סרטן ואוטיזם

ההבדל בין בני אדם לשימפנזים הוא לא רק בגודל המוח ולא רק גנטי. דווקא שינויים אפיגנטיים הם האחראים לכך שבני אדם חשופים יותר לסרטן ולמחלות

ילד אוטיסט שסידר את הצעצועים שלו בקו ישר. מתוך ויקיפדיה

על הגנטיקה של אוטיזם

במשך שנים חיפשו חוקרים אחר הגורם לאוטיזם. בשנים האחרונות, עם התפתחות הטכנולוגיה, התבססה הטענה כי לאוטיזם גורם גנטי 

פרופ' אהרון צ'חנובר

מי לחיים ומי למוות

עובדה מפתיעה היא שכל חלבוני גופנו מתחלפים לעתים תכופות, ובכל זאת אנחנו קיימים כזהות אחת מלידה עד מוות. מדוע על חלבוני הגוף למות כדי שאנו

תאי גזע המתמיינים לאחר מכן לכל סוגי התאים

תאי גזע עם זכרון בעייתי

תכנות מחדש של תאים בוגרים אינו הדרך היחידה לייצור תאי גזע. דרך נוספת לייצר תאי גזע מתאים בוגרים היא לקיחת הגרעין (והדנ"א בתוכו) של התא

דילוג לתוכן