אלקטרוניקה

חוקרים הצליחו לשנות תכונות חשמליות של חומר באמצעות סילוק אטום חמצן מהמבנה המקורי

  • אין תגובות
חוקרים בפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון הצליחו לשנות תכונות חשמליות של חומר באמצעות סילוק של אטום חמצן מהמבנה המקורי. יישומים אפשריים: מיזעור אלקטרוני וגילוי פליטות קרינה
ננוטכנולוגיה. המחשה: depositphotos.com

חוקרים מאונ' תל-אביב יצרו זיכרון חשמלי בעובי שני אטומים בלבד

  • תגובה אחת
המחקר עוסק בחומר דו-מימדי, שכבה בעובי אטום בודד של אטומי בור וחנקן המסודרים במבנה משושה מחזורי. במהלך הניסוי החוקרים הצליחו לשבור את הסימטריה של גביש זה ע"י הרכבה מלאכותית של
שבב מחשב חדשני, שגודלו קטן ממטבע של 10 סנטים, מסייע לרחפנים ממוזערים לנווט את דרכם במרחב. [התמונה באדיבות החוקרים]

שבב משופר מסייע לרחפנים בגודל דבורה לנווט במרחב

  • 2 תגובות
ננו-אלוטרופים של זהב במיקרוסקופ אלקטרונים חודר (למעלה) ובטומוגרפיה אלקטרונית (למטה). מקור: מגזין מכון ויצמן.

אדריכלות ננסית

  • אין תגובות
ננו אלקטרוניקה. צילום: shutterstock

אפיון תלת-ממדי יקדם מזעור בתהליכי ייצור של התקנים אלקטרונים

  • אין תגובות
חומר אלקטרוני גמיש המתקן את עצמו. צילום מתוך YOUTUBE - באדיבות PENN STATE UNIVERSITY

חומר אלקטרוני גמיש המתקן את עצמו

  • תגובה אחת
אילוסטרציה של הצומת המולקולרי מבוסס-DNA שבו השתמשו החוקרים ליצור דיודה, היכולה לשמש כרכיב אלקטרוני במעגלים חשמליים ננומטרים בעתיד.

חוקרים יצרו דיודה שגודלה מולקולה אחת

  • 3 תגובות
תכנון שבבים תלת ממדיים. איור: אוניברסיטת סטנפורד

תמורות בעולם הטכנולוגיה – מכשירנו לאן?

רובוט צבאי מדגם Tender 5 של חברת iRobot. התמונה באדיבות ועדת המדע של הכנסת

פרופ' יצחק בן ישראל: תחום הרובוטיקה יהווה מנוע צמיחה משמעותי

  • 2 תגובות
רובודרינק. צילום: דוברות הטכניון

סטודנטים פיתחו ברמן אוטומטי

  • 3 תגובות
ד"ר יניב הראל, מנהל קבוצת פתרונות הסייבר ב-EMC וראש תחום אסטרטגית המחקר במרכז הסייבר הרב-תחומי באוניברסיטת ת"א

ההחלטה על הקמת זרוע סייבר בצה"ל ופעילות מטה הסייבר הלאומי צריכה לאותת לתעשייה, האקדמיה ומערכת החינוך לפתח את התחום

  • אין תגובות
פרטי היסוד זרחן מהטבלה המחזורית. איור: shutterstock

זרחן שחור כבסיס לרכיבי אלקטרוניקה

  • תגובה אחת
פרופ' לוקה בניני, אוניברסיטת בולוניה ו-ETH בכנס ChipEx 2015. צילום: קובי קנטור

פרופ' לוקה בניני, אוניברסיטת בולוניה ו-ETH ZURICH: יש לתכנן את החיישנים כך שיהיו חסכוניים באנרגיה

  • אין תגובות
מזבלה של פסולת אלקטרונית. צילום: shutterstock

היעדר מידע מעכב את המאמצים לצמצום פסולת אלקטרונית

  • אין תגובות
שבב הזיכרון החדש. מכיל אלפי רכיבים שגודל כ"א מהם כמה אלפיות המ"מ. תצלום באדיבות פרופ' יוסי פלטיאל, האוניברסיטה העברית

פיתוח ישראלי: רכיבי זיכרון ממוחשב יעילים במיוחד

  • 4 תגובות
השבב הגדול עליו בוצע ניסוי הטלפורטציה. צילום: מכון ETH בשווייץ.

חוקרים בשווייץ ביצעו טלפורטציה, אבל רק של נתונים אלקטרוניים

  • 25 תגובות
מיקרו מצבר. איור: ד"ר דיאנה גולודינצקי, אוניברסיטת תל אביב

אנרגיה בזעיר אנפין

  • אין תגובות
איור של הטרנזיסטור החדשני: אלקטרודת אלומיניום בעלת פתח ריבועי המצופה באלקטרודה של טיפונת גליום, שעליה ממוקמת תעלה מטונגסטן.

שיטה חדשה לפיתוח רכיבי אלקטרוניקה יעילים

  • 2 תגובות
פרופ' אלברט פרט, חתן פרס נובל לפיסיקה לשנת 2007, בהרצאה בבר-אילן עם קבלת תואר ד"ר לשם כבוד, מאי 2012. צילום: אבי בליזובסקי

השילוב בין ספינטרוניקה לננוטכנולוגיה יאפשר להחליף את האלקטרוניקה הנוכחית כאשר תגיע לקצה גבול היכולת הפיזית

  • 5 תגובות
יבמ חשפה התקדמות משמעותית בדרך לפיתוח טכנולוגיית חדשה לזכרונות מחשב, המכונה זיכרון שינוי פאזה (phase-change memory - PCM)

טכנולוגיה שחשפה יבמ עשויה להחליף את הפלאש ולהוביל לאחסון במהירות גבוהה פי 100

  • 5 תגובות
חתך רוחב של תא שמש ובו אלטקרודות שקופות

אלקטרודה חדשנית עבור תאים סולאריים גמישים

  • אין תגובות
מעגל חשמלי בגודל של אטום כשהשער פתוח (משמאל) וסגור (מימין). איור: NIST

המעגל החשמלי האטומי הראשון אי-פעם

  • 2 תגובות
אלקטרודות

שיטה חדשה להכנת אלקטרודות

  • 2 תגובות
תמונת מקרוסקופ מינהור סורק של פרודות אורגניות. הצבעים השונים מייצגים כיוונים שונים של הספין. מקור: CFN

תרכובות אורגניות כרכיבים חשמליים

  • אין תגובות
עיבוד צבעוני של תמונת מיקרוסקופ אלקטרונים סורק של ננו-מעבד ניתן לתכנות המונח על ארכיטקטורה סכמטית של מעגל ננו-מעבדים

ננו-המעבד המתכונת הראשון אי-פעם

  • 15 תגובות
Xiang-zhang . קרדיט לתמונה Roy Kaltschmidt, Berkeley Lab Public Affairs

פיתול מוזר בעלילה – נמצאה סימטרית מוביוס בחומרי-על

  • 9 תגובות
ברקים

השפעת ברקים על קליטת רדיו ובטיחותה – מאמר משנת 1936

  • 4 תגובות
לייזר על סיליקון. צילום: אוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה

סיליקון כרכיב אלקטרוני משופר

  • אין תגובות
לפי הערכות, עד 2014 יהיו בשימוש בעולם כ-2 מיליארד מחשבים. צריכת האנרגיה של כמות כזאת שווה לאנרגיה הנדרשת למדינה כמו הודו במשך שנה שלמה . האיחוד האירופאי מעריך כי צריכת זרם החשמל במצב של סטנד ביי במכשירים שונים, מגיעה עד לכ-10% של הצריכה במדינות האיחוד . תוך זמן קצר, עם ריבוי כמויות המחשבים והמכשירים הניידים באירופה, תגיע צריכת החשמל השנתית שלהם לגובה הצריכה המצרפית של אוסטריה, צ'כיה ופורטוגל גם יחד.

מחקר של יבמ מיועד להגדיל פי 10 את יעילותם האלקטרונית של מכשירים ניידים ומחשבים

  • אין תגובות
פילמים של גבישים נוזליים יוצרים תצורות יפות. צילום. אוניברסיטת ונדרבילט

סוג חדש של גבישים נוזליים לצגים דיגיטאליים

  • אין תגובות
מימין: רן ורדימון, רגב בן-צבי, ד"ר אורן טל, רועי קזז ותמר ילין

גשר צר מאוד: האם ניתן לייצר רכיבים אלקטרוניים שגודלם אינו עולה על זה של מולקולה בודדת?

  • אין תגובות
תרשים קבל המבוסס על לוחות מקבילים

לאן נעלמה האנרגיה?

  • 76 תגובות
טרנזיסטור גרפן מהיר. איור: יבמ

שיא עולמי בטרנזיסטורים מבוססי-גרפן

  • 2 תגובות
לאון טרמין מנגן במכשיר הנקרא על שמו

רדיו ואלקטרוניקה בארץ ישראל של שנות העשרים

  • 2 תגובות
מיקרו-פיפטות בעלות פיה מחורצת, בעלת חתך של תשעים מעלות בצידה, מאפשרת תנועה רוחבית וכך מאפשרת ליצור מהחוטים תיל קשתי בין אתר חיבור אחד לשני. החיווט נעשה למעשה בממד השלישי

שיטה חדשנית לחיווט רכיבי-אלקטרוניקה

  • 2 תגובות
אלקטרוניקה המחקה תאים חיים. איור: כריסטין דנילוף, MIT

פיתוח שבבים המחקים תאים חיים

  • 4 תגובות
מערכת בדיקה לכרטיס הדגימה שפותח בטכניון. צילום – דוברות הטכניון

חוקרי הטכניון השיגו פריצת דרך עולמית בטכנולוגיית הדגימה

  • 3 תגובות
סצנה קוסמית עם DNA, כוכבים, ממיסים ומעגלי אטומים בזרימה אוראלית.

הבנת תהליך ההולכה החשמלית בטרנזיסטורים

  • אין תגובות
סצנה קוסמית עם DNA, כוכבים, ממיסים ומעגלי אטומים בזרימה אוראלית.

טרנזיסטור פלסמה חדיש לצגי-מסך חדים יותר

  • 6 תגובות
סצנה קוסמית עם DNA, כוכבים, ממיסים ומעגלי אטומים בזרימה אוראלית.

המחשב יזכור היכן היה, ולא נצטרך להמתין להעלאת מערכת ההפעלה

  • 6 תגובות
סצנה קוסמית עם DNA, כוכבים, ממיסים ומעגלי אטומים בזרימה אוראלית.

פיזיקאי איראני חשף את הטרנזיסטור המהיר בעולם

  • אין תגובות
סצנה קוסמית עם DNA, כוכבים, ממיסים ומעגלי אטומים בזרימה אוראלית.

מסכים דקים כנייר: ראיון ראשון עם חוקר מהטכניון השותף בפיתוח

  • אין תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש