סיקור מקיף

היעדר מידע מעכב את המאמצים לצמצום פסולת אלקטרונית

יצוא פירטי של פסולת אלקטרוניקה לעולם השלישי גורמת שם לזיהומי מים וקרקע בקנה מידה עצום; חברות האלקטרוניקה לא עומדות בהתחייבויתיהן למחזר

מזבלה של פסולת אלקטרונית. צילום: shutterstock
מזבלה של פסולת אלקטרונית. צילום: shutterstock

פערי מידע משמעותיים נוטלים תפקיד חשוב יותר ויותר בסיכול המאמצים בתחום ההגנה על הסביבה – לרבות הצמצום של פסולת שמקורה בתעשיית האלקטרוניקה.

מחקר שבו היו מעורבים חוקרים משלושה מכוני מחקר בארה"ב (MIT, Materials Systems Laboratory ו- National Center for Electronics Research) במימון מטעם הסוכנות להגנת הסביבה של ארה"ב, ושנערך במטרה לקדם את פתרון בעיית הפסולת האלקטרונית בעולם, פורסם בדו"ח בחודש שעבר. לפי הדו"ח, אין מידע זמין באשר למסלול שעושים רכיבי אלקטרוניקה, מה שמקשה על פתרון הבעיה הנוכחית של ייצוא פסולת אלקטרונית. המחקר כולל התייחסות לטלוויזיות, טלפונים ניידים ומחשבים.

הדו"ח חוזר ומדגיש את הצורך בניסוחם של תקני סחר עבור מוצרים משומשים לשם מעקב מדויק של מוצרים מעין אלו, וכן את הצורך בבחינת תקני סחר ספציפיים המשמשים את היצואנים עבור חומר אלקטרוני משומש המגיע בצורה של יחידה שלמה. כחלק מזרימת המידע החופשית שתקנים אלו יוכלו לאפשר, הדו"ח ממליץ גם על נגישות זמינה יותר לנתוני הסחר ברמת המשלוח, זאת במטרה לאפשר אנליזות מדויקות יותר של זרימת חומרים אלקטרוניים המיוצאים מארה"ב. הדו"ח גם ממליץ על הגברת שיתופי הפעולה והחלפת המידע בין רשויות פיקוח באשר לזרימת סחורה מסוג זו, וכן דיווח מוגבר באשר ליעדים של יצוא-מחדש, אנליזה של זרימת הסחורה במהלך מספר שנים והערכות רבות יותר באשר לזרימת הייצוא של רכיבי אלקטרוניקה משומשים.

בין האתגרים הנמצאים בבסיסו של המחקר בנוגע לפסולת אלקטרונית והייצוא שלה מארה"ב לחלקים אחרים בעולם, הדו"ח מציין "מנגנונים מוגבלים לאיסוף נתונים, תקני סחר בלתי אחידים, היעדר הגדרות עקביות עבור הסיווג והתיוג של רכיבי אלקטרוניקה משומשים, פיקוח אסדרתי מינימלי, והסכמה מוגבלת בנוגע להגדרות של שימושי הקצה."

באשר ליעדים אליהם נשלחת פסולת זו מתוך ארה"ב, אלו כוללים בראש ובראשונה את אמריקה הלטינית, הקאריביים וכן צפון אמריקה. יבשת אסיה מהווה את היעד השני הנפוץ ביותר, בעוד שאפריקה היא הפחות נפוצה מכולם. בנוגע לטלפונים ניידים, היעדים העיקריים הם הונג קונג, פרגוואי, גואטמלה, פנמה, פרו וקולומביה. יחד עם זאת, מציין הדו"ח, במספר מקרים מדינות אלו מתפקדות כ"תחנות ביניים" ולא כיעדים הסופיים של המוצרים לפני שהם עוברים ייצוא-מחדש למדינה אחרת באותו האזור. אזורים באסיה, במיוחד הונג קונג, איחוד האמירויות הערביות ולבנון, פורטו בתור המדינות המהוות יעד סופי עבור מחשבים, בעיקר מחשבים ניידים.

כ-80% מרכיבי האלקטרוניקה המשומשים, לרבות טלפונים ניידים, מקלטי טלוויזיה וצגים מגיעים בסופו של דבר למדינות בהן יש אוכלוסייה רבה מסוג מעמד בינוני, בעוד שלאפריקה מגיע חלק קטן בלבד מהפסולת האלקטרוניקה שמקורה בארה"ב. אולם, לפי דבריו של דובר מטעם ארגון האינטרפול, חרף העובדה כי זה אכן חוקי לייצא מוצרים שנזרקו לפסולת כל עוד ניתן לשפץ אותם או להשתמש בהם מחדש בצורה אחרת, כמות גדולה מפסולת זו נשלחת לאפריקה ולאסיה בתואנות כזב – "מרביתה של פסולת זו מסווגת בתור "טובין משומשים" למרות שבמציאות המוצרים הללו אינם פועלים כלל ועיקר. אלו מוסטים בדר"כ לשוק השחור ומוסווים בתור סחורות משומשות על מנת להימנע מהעלויות הכרוכות במחזור חוקי," מציין הדובר. חלק ניכר מהייצוא של הפסולת האלקטרונית מועבר למדינות מחוץ לאירופה, כולל למדינות במערב אפריקה. הטיפול בפסולת זו במדינות אלו נעשה בדר"כ במסגרת המגזר הפרטי והלא-רשמי, מה שמוביל לזיהום סביבתי משמעותי ולסיכוני בריאות המשפיעים על האוכלוסייה המקומית," מוסיף ואומר הדובר.

לפי הסוכנות האירופאית להגנת הסביבה, כפי שצוטט באותו מאמר, רבות מהמדינות העומדות בפני האתגר של טיפול בפסולת אלקטרונית אינן מודעות להיקפו והשפעתו הרבה של אתגר זה, זאת בעיקר בשל העדר מידע. הן לא הסדירו מנגנון למעקב אחר חומרי אלקטרוניקה משומשים הנכנסים למדינתן ולפיכך, לא הצליחו להגן על עצמן מפני בעיה זו.

"התרחיש הגרוע ביותר הוא לשלוח מוצרי אלקטרוניקה משומשים למדינות מתפתחות לשם פירוקם מאחר והשיטות הנהוגות במדינות אלו הן בדר"כ מזיקות לבריאות האנשים העובדים בפירוק, ולסביבה בה הם חיים," אמר אחד מהחוקרים. "הסיכון רק הולך ומצטבר ככל שנפח רכיבי האלקטרוניקה בחברה ממשיך לגדול," הוא מוסיף ואומר. הבעיה אינה מוגבלת רק לעובדה כי קיים מחסור במידע המתאים לפתרון סוגיה זו – קיים גם פער מידע בנוגע ליעד שאליו מגיעה פסולת זו, האם היא אכן מגיעה בסופו של דבר למקום המיועד לה או שהיא פשוט מושלכת כפסולת רגילה, לדבריו של דובר האינטרפול.

הערכות בתחום טוענות כי הפסולת האלקטרונית אמורה לגדול ב-33% מרמה של 50 מיליוני טון בשנת 2012 ל-65 מיליוני טון עד לשנת 2017. סין וארה"ב מובילות בתור היצרניות הגדולות ביותר של פסולת אלקטרונית, כאשר סין מייצרת 12.2 מיליוני טון וארה"ב 11 מיליוני טון. אולם, אמריקה מייצרת כ-30 ק"ג של פסולת אלקטרונית לאדם מדי שנה, שיעור הגבוה מהרמה של 5 ק"ג של פסולת אלקטרונית לאדם מדי שנה בסין.

הדוח המלא
ידיעה על המחקר

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן